1.1 Und es begab sich nach dem Tode Moses, des Knechtes des HERRN, daß der HERR zu Josua, dem Sohne Nuns, dem Diener Moses, sprach:
1.2 Mein Knecht Mose ist gestorben; so mache dich nun auf, ziehe über diesen Jordan, du und dieses ganze Volk, in das Land, das ich ihnen gegeben habe, den Kindern Israel!
1.3 Jeden Ort, darauf eure Fußsohlen treten, habe ich euch gegeben, wie ich Mose versprochen habe.
1.4 Von der Wüste und diesem Libanon an bis zum großen Strom Euphrat, das ganze Land der Hetiter, und bis zu dem großen Meer, wo die Sonne untergeht, soll euer Gebiet sein.
1.5 Niemand soll vor dir bestehen dein Leben lang; wie ich mit Mose gewesen bin, also will ich auch mit dir sein; ich will dich nicht loslassen und gar nicht verlassen.
1.6 Sei stark und fest! Denn du sollst diesem Volk das Land zum Erbe austeilen, das zu geben ich ihren Vätern geschworen habe.
1.7 Sei du nur stark und sehr fest, daß du darauf achtest, zu tun nach dem ganzen Gesetz, das dir mein Knecht Mose befohlen hat; weiche nicht davon, weder zur Rechten noch zur Linken, auf daß du allenthalben weislich handeln mögest, wo du hingehst!
1.8 Dieses Gesetzbuch soll nicht von deinem Munde weichen, sondern forsche darin Tag und Nacht, auf daß du achtgebest, zu tun nach allem, was darin geschrieben steht; denn alsdann wird dir dein Weg gelingen, und dann wirst du weislich handeln!
1.9 Habe ich dir nicht geboten, daß du stark und fest sein sollst? Sei unerschrocken und unverzagt; denn der HERR, dein Gott, ist mit dir überall, wohin du gehst.
1.10 Da gebot Josua den Amtleuten des Volkes und sprach:
1.11 Gehet mitten durch das Lager, gebietet dem Volk und sprechet: Bereitet euch Speise auf die Reise, denn innert drei Tagen werdet ihr über diesen Jordan gehen, daß ihr hineinkommet und das Land einnehmet, das euch der Herr, euer Gott, einzunehmen gibt.
1.12 Und zu den Rubenitern, Gaditern und dem halben Stamm Manasse sprach Josua also:
1.13 Gedenket an das Wort, das euch Mose, der Knecht des HERRN, sagte, als er sprach: Der HERR, euer Gott, hat euch zur Ruhe gebracht und euch dieses Land gegeben.
1.14 Eure Weiber, eure Kinder und euer Vieh lasset bleiben im Lande, das euch Mose hier, diesseits des Jordan, gegeben hat; ihr aber sollt gerüstet vor euren Brüdern hinüberziehen, ihr streitbaren Männer, und ihnen helfen,
1.15 bis der HERR auch eure Brüder zur Ruhe gebracht hat wie euch und sie das Land eingenommen haben, das der HERR, euer Gott, ihnen geben wird; alsdann sollt ihr wieder in euer eigenes Land zurückkehren und in Besitz nehmen, was euch Mose, der Knecht des HERRN, gegeben hat diesseits des Jordan, gegen Aufgang der Sonne.
1.16 Und sie antworteten Josua und sprachen: Alles, was du uns geboten hast, wollen wir tun; und wohin immer du uns sendest, dahin wollen wir gehen;
1.17 wie wir Mose gehorsam gewesen sind, so wollen wir auch dir in allem gehorsam sein; wenn nur der HERR, dein Gott, mit dir ist, wie er mit Mose war!
1.18 Wer deinem Munde widerspenstig ist und deinen Worten nicht gehorcht in allem, was du uns gebietest, der soll sterben; sei du nur stark und fest!
1.1 καὶ ἐγένετο μετὰ τὴν τελευτὴν μωυσῆ εἶπεν κύριος τῷ ἰησοῖ υἱῷ ναυη τῷ ὑπουργῷ μωυσῆ λέγων
1.2 μωυσῆς ὁ θεράπων μου τετελεύτηκεν νῦν οὖν ἀναστὰς διάβηθι τὸν ιορδάνην σὺ καὶ πᾶς ὁ λαὸς οὗτος εἰς τὴν γῆν ἣν ἐγὼ δίδωμι αὐτοῖς
1.3 πᾶς ὁ τόπος ἐφ' ὃν ἂν ἐπιβῆτε τῷ ἴχνει τῶν ποδῶν ὑμῶν ὑμῖν δώσω αὐτόν ὃν τρόπον εἴρηκα τῷ μωυσῇ
1.4 τὴν ἔρημον καὶ τὸν ἀντιλίβανον ἕως τοῦ ποταμοῦ τοῦ μεγάλου ποταμοῦ εὐφράτου καὶ ἕως τῆς θαλάσσης τῆς ἐσχάτης ἀφ' ἡλίου δυσμῶν ἔσται τὰ ὅρια ὑμῶν
1.5 οὐκ ἀντιστήσεται ἄνθρωπος κατενώπιον ὑμῶν πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς σου καὶ ὥσπερ ἤμην μετὰ μωυσῆ οὕτως ἔσομαι καὶ μετὰ σοῦ καὶ οὐκ ἐγκαταλείψω σε οὐδὲ ὑπερόψομαί σε
1.6 ἴσχυε καὶ ἀνδρίζου σὺ γὰρ ἀποδιαστελεῖς τῷ λαῷ τούτῳ τὴν γῆν ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν ὑμῶν δοῦναι αὐτοῖς
1.7 ἴσχυε οὖν καὶ ἀνδρίζου φυλάσσεσθαι καὶ ποιεῖν καθότι ἐνετείλατό σοι μωυσῆς ὁ παῖς μου καὶ οὐκ ἐκκλινεῖς ἀπ' αὐτῶν εἰς δεξιὰ οὐδὲ εἰς ἀριστερά ἵνα συνῇς ἐν πᾶσιν οἷς ἐὰν πράσσῃς
1.8 καὶ οὐκ ἀποστήσεται ἡ βίβλος τοῦ νόμου τούτου ἐκ τοῦ στόματός σου καὶ μελετήσεις ἐν αὐτῷ ἡμέρας καὶ νυκτός ἵνα συνῇς ποιεῖν πάντα τὰ γεγραμμένα τότε εὐοδωθήσῃ καὶ εὐοδώσεις τὰς ὁδούς σου καὶ τότε συνήσεις
1.9 ἰδοὺ ἐντέταλμαί σοι ἴσχυε καὶ ἀνδρίζου μὴ δειλιάσῃς μηδὲ φοβηθῇς ὅτι μετὰ σοῦ κύριος ὁ θεός σου εἰς πάντα οὗ ἐὰν πορεύῃ
1.10 καὶ ἐνετείλατο ἰησοῦς τοῖς γραμματεῦσιν τοῦ λαοῦ λέγων
1.11 εἰσέλθατε κατὰ μέσον τῆς παρεμβολῆς τοῦ λαοῦ καὶ ἐντείλασθε τῷ λαῷ λέγοντες ἑτοιμάζεσθε ἐπισιτισμόν ὅτι ἔτι τρεῖς ἡμέραι καὶ ὑμεῖς διαβαίνετε τὸν ιορδάνην τοῦτον εἰσελθόντες κατασχεῖν τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς τῶν πατέρων ὑμῶν δίδωσιν ὑμῖν
1.12 καὶ τῷ ρουβην καὶ τῷ γαδ καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς μανασση εἶπεν ἰησοῦς
1.13 μνήσθητε τὸ ῥῆμα κυρίου ὃ ἐνετείλατο ὑμῖν μωυσῆς ὁ παῖς κυρίου λέγων κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν κατέπαυσεν ὑμᾶς καὶ ἔδωκεν ὑμῖν τὴν γῆν ταύτην
1.14 αἱ γυναῖκες ὑμῶν καὶ τὰ παιδία ὑμῶν καὶ τὰ κτήνη ὑμῶν κατοικείτωσαν ἐν τῇ γῇ ᾗ ἔδωκεν ὑμῖν ὑμεῖς δὲ διαβήσεσθε εὔζωνοι πρότεροι τῶν ἀδελφῶν ὑμῶν πᾶς ὁ ἰσχύων καὶ συμμαχήσετε αὐτοῖς
1.15 ἕως ἂν καταπαύσῃ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν ὥσπερ καὶ ὑμᾶς καὶ κληρονομήσωσιν καὶ οὗτοι τὴν γῆν ἣν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν δίδωσιν αὐτοῖς καὶ ἀπελεύσεσθε ἕκαστος εἰς τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ ἣν δέδωκεν ὑμῖν μωυσῆς εἰς τὸ πέραν τοῦ ιορδάνου ἀπ' ἀνατολῶν ἡλίου
1.16 καὶ ἀποκριθέντες τῷ ἰησοῖ εἶπαν πάντα ὅσα ἂν ἐντείλῃ ἡμῖν ποιήσομεν καὶ εἰς πάντα τόπον οὗ ἐὰν ἀποστείλῃς ἡμᾶς πορευσόμεθα
1.17 κατὰ πάντα ὅσα ἠκούσαμεν μωυσῆ ἀκουσόμεθα σοῦ πλὴν ἔστω κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν μετὰ σοῦ ὃν τρόπον ἦν μετὰ μωυσῆ
1.18 ὁ δὲ ἄνθρωπος ὃς ἐὰν ἀπειθήσῃ σοι καὶ ὅστις μὴ ἀκούσῃ τῶν ῥημάτων σου καθότι ἂν αὐτῷ ἐντείλῃ ἀποθανέτω ἀλλὰ ἴσχυε καὶ ἀνδρίζου
1.1 kai egeneto meta tehn teleytehn mohyseh eipen kyrios toh iehsoi yioh nayeh toh ypoyrgoh mohyseh legohn
1.2 mohysehs o therapohn moy teteleytehken nyn oyn anastas diabehthi ton iordanehn sy kai pas o laos oytos eis tehn gehn ehn egoh didohmi aytois
1.3 pas o topos eph' on an epibehte toh ichnei tohn podohn ymohn ymin dohsoh ayton on tropon eirehka toh mohyseh
1.4 tehn erehmon kai ton antilibanon eohs toy potamoy toy megaloy potamoy eyphratoy kai eohs tehs thalassehs tehs eschatehs aph' ehlioy dysmohn estai ta oria ymohn
1.5 oyk antistehsetai anthrohpos katenohpion ymohn pasas tas ehmeras tehs zohehs soy kai ohsper ehmehn meta mohyseh oytohs esomai kai meta soy kai oyk egkataleipsoh se oyde yperopsomai se
1.6 ischye kai andrizoy sy gar apodiasteleis toh laoh toytoh tehn gehn ehn ohmosa tois patrasin ymohn doynai aytois
1.7 ischye oyn kai andrizoy phylassesthai kai poiein kathoti eneteilato soi mohysehs o pais moy kai oyk ekklineis ap' aytohn eis dexia oyde eis aristera ina synehs en pasin ois ean prassehs
1.8 kai oyk apostehsetai eh biblos toy nomoy toytoy ek toy stomatos soy kai meletehseis en aytoh ehmeras kai nyktos ina synehs poiein panta ta gegrammena tote eyodohthehseh kai eyodohseis tas odoys soy kai tote synehseis
1.9 idoy entetalmai soi ischye kai andrizoy meh deiliasehs mehde phobehthehs oti meta soy kyrios o theos soy eis panta oy ean poreyeh
1.10 kai eneteilato iehsoys tois grammateysin toy laoy legohn
1.11 eiselthate kata meson tehs parembolehs toy laoy kai enteilasthe toh laoh legontes etoimazesthe episitismon oti eti treis ehmerai kai ymeis diabainete ton iordanehn toyton eiselthontes kataschein tehn gehn ehn kyrios o theos tohn paterohn ymohn didohsin ymin
1.12 kai toh roybehn kai toh gad kai toh ehmisei phylehs manasseh eipen iehsoys
1.13 mnehsthehte to rehma kyrioy o eneteilato ymin mohysehs o pais kyrioy legohn kyrios o theos ymohn katepaysen ymas kai edohken ymin tehn gehn taytehn
1.14 ai gynaikes ymohn kai ta paidia ymohn kai ta ktehneh ymohn katoikeitohsan en teh geh eh edohken ymin ymeis de diabehsesthe eyzohnoi proteroi tohn adelphohn ymohn pas o ischyohn kai symmachehsete aytois
1.15 eohs an katapayseh kyrios o theos ymohn toys adelphoys ymohn ohsper kai ymas kai klehronomehsohsin kai oytoi tehn gehn ehn kyrios o theos ehmohn didohsin aytois kai apeleysesthe ekastos eis tehn klehronomian aytoy ehn dedohken ymin mohysehs eis to peran toy iordanoy ap' anatolohn ehlioy
1.16 kai apokrithentes toh iehsoi eipan panta osa an enteileh ehmin poiehsomen kai eis panta topon oy ean aposteilehs ehmas poreysometha
1.17 kata panta osa ehkoysamen mohyseh akoysometha soy plehn estoh kyrios o theos ehmohn meta soy on tropon ehn meta mohyseh
1.18 o de anthrohpos os ean apeithehseh soi kai ostis meh akoyseh tohn rehmatohn soy kathoti an aytoh enteileh apothanetoh alla ischye kai andrizoy
1.1 וַיְהִי אַחֲרֵי מֹות מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר׃
1.2 מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל־הָעָם הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
1.3 כָּל־מָקֹום אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף־רַגְלְכֶם בֹּו לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־מֹשֶׁה׃
1.4 מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנֹון הַזֶּה וְעַד־הַנָּהָר הַגָּדֹול נְהַר־פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד־הַיָּם הַגָּדֹול מְבֹוא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם׃
1.5 לֹא־יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם־מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ׃
1.6 חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת־הָעָם הַזֶּה אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹותָם לָתֵת לָהֶם׃
1.7 רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשֹׂות כְּכָל־הַתֹּורָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל־תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ׃
1.8 לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתֹּורָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בֹּו יֹומָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשֹׂות כְּכָל־הַכָּתוּב בֹּו כִּי־אָז תַּצְלִיחַ אֶת־דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל׃
1.9 הֲלֹוא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל־תַּעֲרֹץ וְאַל־תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ׃ פ
1.10 וַיְצַו יְהֹושֻׁעַ אֶת־שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר׃
1.11 עִבְרוּ ׀ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת־הָעָם לֵאמֹר הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעֹוד ׀ שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבֹוא לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ׃ ס
1.12 וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אָמַר יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר׃
1.13 זָכֹור אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה לֵאמֹר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם וְנָתַן לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת׃
1.14 נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבֹּורֵי הַחַיִל וַעֲזַרְתֶּם אֹותָם׃
1.15 עַד אֲשֶׁר־יָנִיחַ יְהוָה ׀ לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם־הֵמָּה אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹותָהּ אֲשֶׁר ׀ נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ׃
1.16 וַיַּעֲנוּ אֶת־יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר־צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל־כָּל־אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ׃
1.17 כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁמַעְנוּ אֶל־מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ רַק יִהְיֶה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם־מֹשֶׁה׃
1.18 כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־יַמְרֶה אֶת־פִּיךָ וְלֹא־יִשְׁמַע אֶת־דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר־תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ׃ פ
1.1 wajHij Aaharej mowt moxxaeH Oaebaed jHwaaH wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa bin-nwn mxxaaret moxxaeH leAmor׃
1.2 moxxaeH Oabdij met wOataaH qwm Oabor Aaet-Hajarden HazaeH AataaH wkaal-HaaOaam HazaeH Aael-HaaAaaraec Aaxxaer Aaanokij noten laaHaem libnej jixraaAel׃
1.3 kaal-maaqowm Aaxxaer tidrok kap-raglkaem bow laakaem ntatijw kaAaxxaer dibartij Aael-moxxaeH׃
1.4 meHamidbaar wHalbaanown HazaeH wOad-HanaaHaar Hagaadowl nHar-praat kol Aaeraec Hahitijm wOad-Hajaam Hagaadowl mbowA Haxxaamaexx jiHjaeH gbwlkaem׃
1.5 loA-jitjaceb Aijxx lpaanaejkaa kol jmej hajaejkaa kaAaxxaer Haajijtij Oim-moxxaeH AaeHjaeH Oimaak loA Aarpkaa wloA AaeOaezbaekaa׃
1.6 hazaq waeAaemaac kij AataaH tanhijl Aaet-HaaOaam HazaeH Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer-nixxbaOtij laAabowtaam laatet laaHaem׃
1.7 raq hazaq waeAaemac mAod lixxmor laOaxowt kkaal-HatowraaH Aaxxaer ciwkaa moxxaeH Oabdij Aal-taaswr mimaenw jaamijn wxmoAwl lmaOan taxkijl bkol Aaxxaer telek׃
1.8 loA-jaamwxx sepaer HatowraaH HazaeH mipijkaa wHaagijtaa bow jowmaam waalajlaaH lmaOan tixxmor laOaxowt kkaal-Hakaatwb bow kij-Aaaz taclijha Aaet-draakaekaa wAaaz taxkijl׃
1.9 HalowA ciwijtijkaa hazaq waeAaemaac Aal-taOaroc wAal-tehaat kij Oimkaa jHwaaH AaeloHaejkaa bkol Aaxxaer telek׃ p
1.10 wajcaw jHowxxuOa Aaet-xxoTrej HaaOaam leAmor׃
1.11 Oibrw bqaeraeb HamahanaeH wcaww Aaet-HaaOaam leAmor Haakijnw laakaem cejdaaH kij bOowd xxloxxaet jaamijm Aataem Oobrijm Aaet-Hajarden HazaeH laabowA laaraexxaet Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer jHwaaH AaeloHejkaem noten laakaem lrixxtaaH׃ s
1.12 wlaarAwbenij wlagaadij wlahacij xxebaeT HamnaxxaeH Aaamar jHowxxuOa leAmor׃
1.13 zaakowr Aaet-Hadaabaar Aaxxaer ciwaaH Aaetkaem moxxaeH Oaebaed-jHwaaH leAmor jHwaaH AaeloHejkaem menijha laakaem wnaatan laakaem Aaet-HaaAaaraec HazoAt׃
1.14 nxxejkaem Tapkaem wmiqnejkaem jexxbw baaAaaraec Aaxxaer naatan laakaem moxxaeH bOebaer Hajarden wAataem taOabrw hamuxxijm lipnej Aahejkaem kol gibowrej Hahajil waOazartaem Aowtaam׃
1.15 Oad Aaxxaer-jaanijha jHwaaH laAahejkaem kaakaem wjaarxxw gam-HemaaH Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer-jHwaaH AaeloHejkaem noten laaHaem wxxabtaem lAaeraec jruxxatkaem wijrixxtaem AowtaaH Aaxxaer naatan laakaem moxxaeH Oaebaed jHwaaH bOebaer Hajarden mizrah Haxxaamaexx׃
1.16 wajaOanw Aaet-jHowxxuOa leAmor kol Aaxxaer-ciwijtaanw naOaxaeH wAael-kaal-Aaxxaer tixxlaahenw nelek׃
1.17 kkol Aaxxaer-xxaamaOnw Aael-moxxaeH ken nixxmaO Aelaejkaa raq jiHjaeH jHwaaH AaeloHaejkaa Oimaak kaAaxxaer HaajaaH Oim-moxxaeH׃
1.18 kaal-Aijxx Aaxxaer-jamraeH Aaet-pijkaa wloA-jixxmaO Aaet-dbaaraejkaa lkol Aaxxaer-tcawaenw jwmaat raq hazaq waeAaemaac׃ p
1.1 ויהי אחרי מות משה עבד יהוה ויאמר יהוה אל־יהושע בן־נון משרת משה לאמר׃
1.2 משה עבדי מת ועתה קום עבר את־הירדן הזה אתה וכל־העם הזה אל־הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל׃
1.3 כל־מקום אשר תדרך כף־רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל־משה׃
1.4 מהמדבר והלבנון הזה ועד־הנהר הגדול נהר־פרת כל ארץ החתים ועד־הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם׃
1.5 לא־יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם־משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך׃
1.6 חזק ואמץ כי אתה תנחיל את־העם הזה את־הארץ אשר־נשבעתי לאבותם לתת להם׃
1.7 רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל־התורה אשר צוך משה עבדי אל־תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך׃
1.8 לא־ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל־הכתוב בו כי־אז תצליח את־דרכך ואז תשכיל׃
1.9 הלוא צויתיך חזק ואמץ אל־תערץ ואל־תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך׃ פ
1.10 ויצו יהושע את־שטרי העם לאמר׃
1.11 עברו ׀ בקרב המחנה וצוו את־העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד ׀ שלשת ימים אתם עברים את־הירדן הזה לבוא לרשת את־הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשתה׃ ס
1.12 ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושע לאמר׃
1.13 זכור את־הדבר אשר צוה אתכם משה עבד־יהוה לאמר יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את־הארץ הזאת׃
1.14 נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם׃
1.15 עד אשר־יניח יהוה ׀ לאחיכם ככם וירשו גם־המה את־הארץ אשר־יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר ׀ נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש׃
1.16 ויענו את־יהושע לאמר כל אשר־צויתנו נעשה ואל־כל־אשר תשלחנו נלך׃
1.17 ככל אשר־שמענו אל־משה כן נשמע אליך רק יהיה יהוה אלהיך עמך כאשר היה עם־משה׃
1.18 כל־איש אשר־ימרה את־פיך ולא־ישמע את־דבריך לכל אשר־תצונו יומת רק חזק ואמץ׃ פ
1.1 wjHj Ahrj mwt mxH Obd jHwH wjAmr jHwH Al-jHwxO bn-nwn mxrt mxH lAmr׃
1.2 mxH Obdj mt wOtH qwm Obr At-Hjrdn HzH AtH wkl-HOm HzH Al-HArc Axr Ankj ntn lHm lbnj jxrAl׃
1.3 kl-mqwm Axr tdrk kp-rglkm bw lkm nttjw kAxr dbrtj Al-mxH׃
1.4 mHmdbr wHlbnwn HzH wOd-HnHr Hgdwl nHr-prt kl Arc Hhtjm wOd-Hjm Hgdwl mbwA Hxmx jHjH gbwlkm׃
1.5 lA-jtjcb Ajx lpnjk kl jmj hjjk kAxr Hjjtj Om-mxH AHjH Omk lA Arpk wlA AOzbk׃
1.6 hzq wAmc kj AtH tnhjl At-HOm HzH At-HArc Axr-nxbOtj lAbwtm ltt lHm׃
1.7 rq hzq wAmc mAd lxmr lOxwt kkl-HtwrH Axr cwk mxH Obdj Al-tswr mmnw jmjn wxmAwl lmOn txkjl bkl Axr tlk׃
1.8 lA-jmwx spr HtwrH HzH mpjk wHgjt bw jwmm wljlH lmOn txmr lOxwt kkl-Hktwb bw kj-Az tcljh At-drkk wAz txkjl׃
1.9 HlwA cwjtjk hzq wAmc Al-tOrc wAl-tht kj Omk jHwH AlHjk bkl Axr tlk׃ p
1.10 wjcw jHwxO At-xTrj HOm lAmr׃
1.11 Obrw bqrb HmhnH wcww At-HOm lAmr Hkjnw lkm cjdH kj bOwd xlxt jmjm Atm Obrjm At-Hjrdn HzH lbwA lrxt At-HArc Axr jHwH AlHjkm ntn lkm lrxtH׃ s
1.12 wlrAwbnj wlgdj wlhcj xbT HmnxH Amr jHwxO lAmr׃
1.13 zkwr At-Hdbr Axr cwH Atkm mxH Obd-jHwH lAmr jHwH AlHjkm mnjh lkm wntn lkm At-HArc HzAt׃
1.14 nxjkm Tpkm wmqnjkm jxbw bArc Axr ntn lkm mxH bObr Hjrdn wAtm tObrw hmxjm lpnj Ahjkm kl gbwrj Hhjl wOzrtm Awtm׃
1.15 Od Axr-jnjh jHwH lAhjkm kkm wjrxw gm-HmH At-HArc Axr-jHwH AlHjkm ntn lHm wxbtm lArc jrxtkm wjrxtm AwtH Axr ntn lkm mxH Obd jHwH bObr Hjrdn mzrh Hxmx׃
1.16 wjOnw At-jHwxO lAmr kl Axr-cwjtnw nOxH wAl-kl-Axr txlhnw nlk׃
1.17 kkl Axr-xmOnw Al-mxH kn nxmO Aljk rq jHjH jHwH AlHjk Omk kAxr HjH Om-mxH׃
1.18 kl-Ajx Axr-jmrH At-pjk wlA-jxmO At-dbrjk lkl Axr-tcwnw jwmt rq hzq wAmc׃ p
1.1 Et factum est, ut post mortem Moysi servi Domini loqueretur Dominus ad Iosue filium Nun ministrum Moysi et diceret ei:
1.2 “ Moyses servus meus mortuus est; nunc igitur surge et transi Iordanem istum, tu et omnis populus iste, in terram, quam ego dabo filiis Israel.
1.3 Omnem locum, quem calcaverit vestigium pedis vestri, vobis tradidi, sicut locutus sum Moysi.
1.4 A deserto et Libano isto usque ad fluvium magnum Euphraten, omnis terra Hetthaeorum usque ad mare Magnum contra solis occasum erit terminus vester.
1.5 Nullus tibi poterit resistere cunctis diebus vitae tuae: sicut fui cum Moyse, ero et tecum; non dimittam nec derelinquam te.
1.6 Confortare et esto robustus; tu enim sorte divides populo huic terram, pro qua iuravi patribus suis, ut traderem eam illis.
1.7 Confortare tantum et esto robustus valde, ut custodias et facias iuxta omnem legem, quam praecepit tibi Moyses servus meus. Ne declines ab ea ad dexteram vel ad sinistram, ut prospereris in omnibus, ad quaecumque perrexeris.
1.8 Non recedat hoc volumen legis de ore tuo, sed meditaberis in eo diebus ac noctibus, ut custodias et facias iuxta omnia, quae scripta sunt in eo: tunc optime diriges viam tuam et tunc prosperaberis.
1.9 Nonne praecepi tibi: Confortare et esto robustus, noli metuere et noli timere, quoniam tecum est Dominus Deus tuus in omnibus, ad quaecumque perrexeris?”.
1.10 Praecepitque Iosue praefectis populi dicens: “ Transite per medium castrorum et imperate populo ac dicite:
1.11 Praeparate vobis cibaria, quoniam post diem tertium transibitis Iordanem hunc et intrabitis ad possidendam terram, quam Dominus Deus vester daturus est vobis ”.
1.12 Rubenitis quoque et Gaditis et dimidiae tribui Manasse ait:
1.13 “ Mementote sermonis, quem praecepit vobis Moyses famulus Domini dicens: “Dominus Deus vester dedit vobis requiem et terram hanc”.
1.14 Uxores vestrae et filii ac iumenta manebunt in terra, quam tradidit vobis Moyses trans Iordanem; vos autem transibitis armati ante fratres vestros, omnes viri fortes, et adiuvabitis eos,
1.15 donec det requiem Dominus fratribus vestris, sicut et vobis dedit, et possideant ipsi quoque terram, quam Dominus Deus vester daturus est eis. Et sic revertemini in terram possessionis vestrae et habitabitis in ea, quam vobis dedit Moyses famulus Domini trans Iordanem contra solis ortum ”.
1.16 Responderuntque ad Iosue atque dixerunt: “ Omnia, quae praecepisti nobis, faciemus et, quocumque miseris, ibimus.
1.17 Sicut oboedivimus in cunctis Moysi, ita oboediemus et tibi; tantum sit Dominus Deus tuus tecum, sicut fuit cum Moyse.
1.18 Quicumque contradixerit ori tuo et non oboedierit cunctis sermonibus, quos praeceperis ei, moriatur; tu tantum confortare et viriliter age ”.
2.1 Da sandte Josua, der Sohn Nuns, von Sittim zwei Männer heimlich als Kundschafter aus und sprach: Gehet hin, besehet das Land und Jericho! Diese gingen hin und kamen in das Haus einer Dirne namens Rahab und legten sich daselbst nieder.
2.2 Es ward aber dem König zu Jericho gesagt: Siehe, in dieser Nacht sind Männer von den Kindern Israel hereingekommen, das Land auszukundschaften!
2.3 Da sandte der König von Jericho zu Rahab und ließ ihr sagen: Gib die Männer heraus, die zu dir in dein Haus gekommen sind; denn sie sind gekommen, das ganze Land auszukundschaften!
2.4 Das Weib hatte die beiden Männer genommen und verborgen und sprach nun: Es sind freilich Männer zu mir hereingekommen; aber ich wußte nicht, von wannen sie waren;
2.5 und als man die Tore zuschließen wollte, da es finster ward, gingen sie hinaus; ich weiß nicht, wohin sie gegangen sind. Jaget ihnen eilends nach, denn ihr werdet sie einholen!
2.6 Sie aber ließ dieselben auf das Dach steigen und verbarg sie unter die Flachsstengel, die sie auf dem Dache ausgebreitet hatte.
2.7 Und die Männer jagten ihnen nach auf dem Wege zum Jordan bis an die Furt; und man schloß das Tor zu, als die hinauswaren, die ihnen nachjagten.
2.8 Ehe aber die Männer sich schlafen legten, stieg sie zu ihnen auf das Dach hinauf
2.9 und sprach zu ihnen: Ich weiß, daß euch der HERR das Land geben wird; denn es hat uns Furcht vor euch überfallen, und alle Einwohner des Landes sind vor euch verzagt.
2.10 Denn wir haben gehört, wie der HERR das Wasser des Schilfmeers vor euch ausgetrocknet hat, als ihr aus Ägypten zoget, und was ihr den beiden Königen der Amoriter, Sihon und Og, jenseits des Jordan getan habt, an denen ihr den Bann vollstreckt habt.
2.11 Und da wir solches hörten, ist unser Herz verzagt geworden, und es ist kein rechter Mut mehr in irgend jemand vor euch; denn der HERR, euer Gott, ist Gott oben im Himmel und unten auf Erden.
2.12 Und nun schwöret mir doch bei dem HERRN, daß, wie ich an euch Barmherzigkeit getan, auch ihr an meines Vaters Haus Barmherzigkeit beweisen wollet, und gebet mir ein sicheres Zeichen,
2.13 daß ihr meinen Vater, meine Mutter, meine Brüder und meine Schwestern samt allen ihren Angehörigen am Leben lassen und unsre Seele vom Tode erretten wollt.
2.14 Die Männer sprachen zu ihr: Unsere Seele soll an eurer Statt des Todes sein, sofern ihr diese unsere Sache nicht verratet! Und wenn der HERR uns dieses Land gibt, so wollen wir an dir Barmherzigkeit und Treue beweisen!
2.15 Da ließ sie dieselben an einem Seil durch das Fenster hinunter; denn ihr Haus war an der Stadtmauer, und sie wohnte an der Mauer.
2.16 Und sie sprach zu ihnen: Gehet auf das Gebirge, daß euch eure Verfolger nicht begegnen, und verberget euch daselbst drei Tage lang, bis eure Verfolger zurückgekehrt sind; darnach geht eures Weges!
2.17 Und die Männer sprachen zu ihr: Wir wollen aber dieses deines Eides los sein, den du uns hast schwören lassen:
2.18 siehe, wenn wir in das Land kommen, so sollst du dieses karmesinrote Seil, womit du uns hinabgelassen hast, in das Fenster knüpfen, und deinen Vater, deine Mutter, deine Brüder und deines Vaters ganzes Haus zu dir in das Haus versammeln.
2.19 Und wer zur Tür deines Hauses hinaus auf die Straße geht, desselben Blut sei auf seinem Haupt, wir aber unschuldig; wenn aber an jemand von denen, die bei dir im Hause sind, Hand gelegt wird, so soll ihr Blut auf unserm Haupte sein.
2.20 Auch wenn du etwas von dieser unserer Sache aussagen wirst, so wollen wir deines Eides los sein, den du uns hast schwören lassen.
2.21 Sie sprach: Es sei, wir ihr saget! und ließ sie gehen. Und sie gingen hin; sie aber knüpfte das karmesinrote Seil ins Fenster.
2.22 Und jene gingen aufs Gebirge und blieben drei Tage lang daselbst, bis ihre Verfolger zurückgekehrt waren; diese hatten sie auf allen Straßen gesucht und doch nicht gefunden.
2.23 Also stiegen die beiden Männer wieder vom Gebirge hinunter, setzten über und kamen zu Josua, dem Sohne Nuns, und erzählten ihm alles, wie sie es gefunden hatten,
2.24 und sprachen zu Josua: Der HERR hat das ganze Land in unsre Hände gegeben; auch sind alle Einwohner verzagt vor uns!
2.1 καὶ ἀπέστειλεν ἰησοῦς υἱὸς ναυη ἐκ σαττιν δύο νεανίσκους κατασκοπεῦσαι λέγων ἀνάβητε καὶ ἴδετε τὴν γῆν καὶ τὴν ιεριχω καὶ πορευθέντες εἰσήλθοσαν οἱ δύο νεανίσκοι εἰς ιεριχω καὶ εἰσήλθοσαν εἰς οἰκίαν γυναικὸς πόρνης ᾗ ὄνομα ρααβ καὶ κατέλυσαν ἐκεῖ
2.2 καὶ ἀπηγγέλη τῷ βασιλεῖ ιεριχω λέγοντες εἰσπεπόρευνται ὧδε ἄνδρες τῶν υἱῶν ισραηλ κατασκοπεῦσαι τὴν γῆν
2.3 καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς ιεριχω καὶ εἶπεν πρὸς ρααβ λέγων ἐξάγαγε τοὺς ἄνδρας τοὺς εἰσπεπορευμένους εἰς τὴν οἰκίαν σου τὴν νύκτα κατασκοπεῦσαι γὰρ τὴν γῆν ἥκασιν
2.4 καὶ λαβοῦσα ἡ γυνὴ τοὺς ἄνδρας ἔκρυψεν αὐτοὺς καὶ εἶπεν αὐτοῖς λέγουσα εἰσεληλύθασιν πρός με οἱ ἄνδρες
2.5 ὡς δὲ ἡ πύλη ἐκλείετο ἐν τῷ σκότει καὶ οἱ ἄνδρες ἐξῆλθον οὐκ ἐπίσταμαι ποῦ πεπόρευνται καταδιώξατε ὀπίσω αὐτῶν εἰ καταλήμψεσθε αὐτούς
2.6 αὐτὴ δὲ ἀνεβίβασεν αὐτοὺς ἐπὶ τὸ δῶμα καὶ ἔκρυψεν αὐτοὺς ἐν τῇ λινοκαλάμῃ τῇ ἐστοιβασμένῃ αὐτῇ ἐπὶ τοῦ δώματος
2.7 καὶ οἱ ἄνδρες κατεδίωξαν ὀπίσω αὐτῶν ὁδὸν τὴν ἐπὶ τοῦ ιορδάνου ἐπὶ τὰς διαβάσεις καὶ ἡ πύλη ἐκλείσθη καὶ ἐγένετο ὡς ἐξήλθοσαν οἱ διώκοντες ὀπίσω αὐτῶν
2.8 καὶ αὐτοὶ δὲ πρὶν ἢ κοιμηθῆναι αὐτούς καὶ αὐτὴ ἀνέβη ἐπὶ τὸ δῶμα πρὸς αὐτοὺς
2.9 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ἐπίσταμαι ὅτι δέδωκεν ὑμῖν κύριος τὴν γῆν ἐπιπέπτωκεν γὰρ ὁ φόβος ὑμῶν ἐφ' ἡμᾶς
2.10 ἀκηκόαμεν γὰρ ὅτι κατεξήρανεν κύριος ὁ θεὸς τὴν ἐρυθρὰν θάλασσαν ἀπὸ προσώπου ὑμῶν ὅτε ἐξεπορεύεσθε ἐκ γῆς αἰγύπτου καὶ ὅσα ἐποίησεν τοῖς δυσὶ βασιλεῦσιν τῶν αμορραίων οἳ ἦσαν πέραν τοῦ ιορδάνου τῷ σηων καὶ ωγ οὓς ἐξωλεθρεύσατε αὐτούς
2.11 καὶ ἀκούσαντες ἡμεῖς ἐξέστημεν τῇ καρδίᾳ ἡμῶν καὶ οὐκ ἔστη ἔτι πνεῦμα ἐν οὐδενὶ ἡμῶν ἀπὸ προσώπου ὑμῶν ὅτι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν θεὸς ἐν οὐρανῷ ἄνω καὶ ἐπὶ τῆς γῆς κάτω
2.12 καὶ νῦν ὀμόσατέ μοι κύριον τὸν θεόν ὅτι ποιῶ ὑμῖν ἔλεος καὶ ποιήσετε καὶ ὑμεῖς ἔλεος ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ πατρός μου
2.13 καὶ ζωγρήσετε τὸν οἶκον τοῦ πατρός μου καὶ τὴν μητέρα μου καὶ τοὺς ἀδελφούς μου καὶ πάντα τὸν οἶκόν μου καὶ πάντα ὅσα ἐστὶν αὐτοῖς καὶ ἐξελεῖσθε τὴν ψυχήν μου ἐκ θανάτου
2.14 καὶ εἶπαν αὐτῇ οἱ ἄνδρες ἡ ψυχὴ ἡμῶν ἀνθ' ὑμῶν εἰς θάνατον καὶ αὐτὴ εἶπεν ὡς ἂν παραδῷ κύριος ὑμῖν τὴν πόλιν ποιήσετε εἰς ἐμὲ ἔλεος καὶ ἀλήθειαν
2.15 καὶ κατεχάλασεν αὐτοὺς διὰ τῆς θυρίδος
2.16 καὶ εἶπεν αὐτοῖς εἰς τὴν ὀρεινὴν ἀπέλθετε μὴ συναντήσωσιν ὑμῖν οἱ καταδιώκοντες καὶ κρυβήσεσθε ἐκεῖ τρεῖς ἡμέρας ἕως ἂν ἀποστρέψωσιν οἱ καταδιώκοντες ὀπίσω ὑμῶν καὶ μετὰ ταῦτα ἀπελεύσεσθε εἰς τὴν ὁδὸν ὑμῶν
2.17 καὶ εἶπαν οἱ ἄνδρες πρὸς αὐτήν ἀθῷοί ἐσμεν τῷ ὅρκῳ σου τούτῳ
2.18 ἰδοὺ ἡμεῖς εἰσπορευόμεθα εἰς μέρος τῆς πόλεως καὶ θήσεις τὸ σημεῖον τὸ σπαρτίον τὸ κόκκινον τοῦτο ἐκδήσεις εἰς τὴν θυρίδα δι' ἧς κατεβίβασας ἡμᾶς δι' αὐτῆς τὸν δὲ πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου καὶ τοὺς ἀδελφούς σου καὶ πάντα τὸν οἶκον τοῦ πατρός σου συνάξεις πρὸς σεαυτὴν εἰς τὴν οἰκίαν σου
2.19 καὶ ἔσται πᾶς ὃς ἂν ἐξέλθῃ τὴν θύραν τῆς οἰκίας σου ἔξω ἔνοχος ἑαυτῷ ἔσται ἡμεῖς δὲ ἀθῷοι τῷ ὅρκῳ σου τούτῳ καὶ ὅσοι ἐὰν γένωνται μετὰ σοῦ ἐν τῇ οἰκίᾳ σου ἡμεῖς ἔνοχοι ἐσόμεθα
2.20 ἐὰν δέ τις ἡμᾶς ἀδικήσῃ ἢ καὶ ἀποκαλύψῃ τοὺς λόγους ἡμῶν τούτους ἐσόμεθα ἀθῷοι τῷ ὅρκῳ σου τούτῳ
2.21 καὶ εἶπεν αὐτοῖς κατὰ τὸ ῥῆμα ὑμῶν οὕτως ἔστω καὶ ἐξαπέστειλεν αὐτούς
2.22 καὶ ἐπορεύθησαν καὶ ἤλθοσαν εἰς τὴν ὀρεινὴν καὶ κατέμειναν ἐκεῖ τρεῖς ἡμέρας καὶ ἐξεζήτησαν οἱ καταδιώκοντες πάσας τὰς ὁδοὺς καὶ οὐχ εὕροσαν
2.23 καὶ ὑπέστρεψαν οἱ δύο νεανίσκοι καὶ κατέβησαν ἐκ τοῦ ὄρους καὶ διέβησαν πρὸς ἰησοῦν υἱὸν ναυη καὶ διηγήσαντο αὐτῷ πάντα τὰ συμβεβηκότα αὐτοῖς
2.24 καὶ εἶπαν πρὸς ἰησοῦν ὅτι παρέδωκεν κύριος πᾶσαν τὴν γῆν ἐν χειρὶ ἡμῶν καὶ κατέπτηκεν πᾶς ὁ κατοικῶν τὴν γῆν ἐκείνην ἀφ' ἡμῶν
2.1 kai apesteilen iehsoys yios nayeh ek sattin dyo neaniskoys kataskopeysai legohn anabehte kai idete tehn gehn kai tehn ierichoh kai poreythentes eisehlthosan oi dyo neaniskoi eis ierichoh kai eisehlthosan eis oikian gynaikos pornehs eh onoma raab kai katelysan ekei
2.2 kai apehggeleh toh basilei ierichoh legontes eispeporeyntai ohde andres tohn yiohn israehl kataskopeysai tehn gehn
2.3 kai apesteilen o basileys ierichoh kai eipen pros raab legohn exagage toys andras toys eispeporeymenoys eis tehn oikian soy tehn nykta kataskopeysai gar tehn gehn ehkasin
2.4 kai laboysa eh gyneh toys andras ekrypsen aytoys kai eipen aytois legoysa eiselehlythasin pros me oi andres
2.5 ohs de eh pyleh ekleieto en toh skotei kai oi andres exehlthon oyk epistamai poy peporeyntai katadiohxate opisoh aytohn ei katalehmpsesthe aytoys
2.6 ayteh de anebibasen aytoys epi to dohma kai ekrypsen aytoys en teh linokalameh teh estoibasmeneh ayteh epi toy dohmatos
2.7 kai oi andres katediohxan opisoh aytohn odon tehn epi toy iordanoy epi tas diabaseis kai eh pyleh ekleistheh kai egeneto ohs exehlthosan oi diohkontes opisoh aytohn
2.8 kai aytoi de prin eh koimehthehnai aytoys kai ayteh anebeh epi to dohma pros aytoys
2.9 kai eipen pros aytoys epistamai oti dedohken ymin kyrios tehn gehn epipeptohken gar o phobos ymohn eph' ehmas
2.10 akehkoamen gar oti katexehranen kyrios o theos tehn erythran thalassan apo prosohpoy ymohn ote exeporeyesthe ek gehs aigyptoy kai osa epoiehsen tois dysi basileysin tohn amorraiohn oi ehsan peran toy iordanoy toh sehohn kai ohg oys exohlethreysate aytoys
2.11 kai akoysantes ehmeis exestehmen teh kardia ehmohn kai oyk esteh eti pneyma en oydeni ehmohn apo prosohpoy ymohn oti kyrios o theos ymohn theos en oyranoh anoh kai epi tehs gehs katoh
2.12 kai nyn omosate moi kyrion ton theon oti poioh ymin eleos kai poiehsete kai ymeis eleos en toh oikoh toy patros moy
2.13 kai zohgrehsete ton oikon toy patros moy kai tehn mehtera moy kai toys adelphoys moy kai panta ton oikon moy kai panta osa estin aytois kai exeleisthe tehn psychehn moy ek thanatoy
2.14 kai eipan ayteh oi andres eh psycheh ehmohn anth' ymohn eis thanaton kai ayteh eipen ohs an paradoh kyrios ymin tehn polin poiehsete eis eme eleos kai alehtheian
2.15 kai katechalasen aytoys dia tehs thyridos
2.16 kai eipen aytois eis tehn oreinehn apelthete meh synantehsohsin ymin oi katadiohkontes kai krybehsesthe ekei treis ehmeras eohs an apostrepsohsin oi katadiohkontes opisoh ymohn kai meta tayta apeleysesthe eis tehn odon ymohn
2.17 kai eipan oi andres pros aytehn athohoi esmen toh orkoh soy toytoh
2.18 idoy ehmeis eisporeyometha eis meros tehs poleohs kai thehseis to sehmeion to spartion to kokkinon toyto ekdehseis eis tehn thyrida di' ehs katebibasas ehmas di' aytehs ton de patera soy kai tehn mehtera soy kai toys adelphoys soy kai panta ton oikon toy patros soy synaxeis pros seaytehn eis tehn oikian soy
2.19 kai estai pas os an exeltheh tehn thyran tehs oikias soy exoh enochos eaytoh estai ehmeis de athohoi toh orkoh soy toytoh kai osoi ean genohntai meta soy en teh oikia soy ehmeis enochoi esometha
2.20 ean de tis ehmas adikehseh eh kai apokalypseh toys logoys ehmohn toytoys esometha athohoi toh orkoh soy toytoh
2.21 kai eipen aytois kata to rehma ymohn oytohs estoh kai exapesteilen aytoys
2.22 kai eporeythehsan kai ehlthosan eis tehn oreinehn kai katemeinan ekei treis ehmeras kai exezehtehsan oi katadiohkontes pasas tas odoys kai oych eyrosan
2.23 kai ypestrepsan oi dyo neaniskoi kai katebehsan ek toy oroys kai diebehsan pros iehsoyn yion nayeh kai diehgehsanto aytoh panta ta symbebehkota aytois
2.24 kai eipan pros iehsoyn oti paredohken kyrios pasan tehn gehn en cheiri ehmohn kai kateptehken pas o katoikohn tehn gehn ekeinehn aph' ehmohn
2.1 וַיִּשְׁלַח יְהֹושֻׁעַ־בִּן־נוּן מִן־הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם־אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־יְרִיחֹו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית־אִשָּׁה זֹונָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ־שָׁמָּה׃
2.2 וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחֹו לֵאמֹר הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר אֶת־הָאָרֶץ׃
2.3 וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחֹו אֶל־רָחָב לֵאמֹר הֹוצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ אֲשֶׁר־בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּר אֶת־כָּל־הָאָרֶץ בָּאוּ׃
2.4 וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת־שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנֹו וַתֹּאמֶר ׀ כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה׃
2.5 וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגֹּור בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם׃
2.6 וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכֹות לָהּ עַל־הַגָּג׃
2.7 וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרֹות וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם׃
2.8 וְהֵמָּה טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם עַל־הַגָּג׃
2.9 וַתֹּאמֶר אֶל־הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי־נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ וְכִי־נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם׃
2.10 כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר־הֹובִישׁ יְהוָה אֶת־מֵי יַם־סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעֹוג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אֹותָם׃
2.11 וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא־קָמָה עֹוד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת׃
2.12 וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ־נָא לִי בַּיהוָה כִּי־עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם־אַתֶּם עִם־בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אֹות אֱמֶת׃
2.13 וְהַחֲיִתֶם אֶת־אָבִי וְאֶת־אִמִּי וְאֶת־אַחַי וְאֶת־ [אַחֹותַי כ] (אַחְיֹותַי ק) וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר לָהֶם וְהִצַּלְתֶּם אֶת־נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת׃
2.14 וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת־דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיָה בְּתֵת־יְהוָה לָנוּ אֶת־הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת׃
2.15 וַתֹּורִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלֹּון כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחֹומָה וּבַחֹומָה הִיא יֹושָׁבֶת׃
2.16 וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ פֶּן־יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד שֹׁוב הָרֹדְפִים וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם׃
2.17 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃
2.18 הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת־תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלֹּון אֲשֶׁר הֹורַדְתֵּנוּ בֹו וְאֶת־אָבִיךְ וְאֶת־אִמֵּךְ וְאֶת־אַחַיִךְ וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה׃
2.19 וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר־יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ ׀ הַחוּצָה דָּמֹו בְרֹאשֹׁו וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ בַּבַּיִת דָּמֹו בְרֹאשֵׁנוּ אִם־יָד תִּהְיֶה־בֹּו׃
2.20 וְאִם־תַּגִּידִי אֶת־דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיִינוּ נְקִיִּם מִשְּׁבֻעָתֵךְ אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃
2.21 וַתֹּאמֶר כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן־הוּא וַתְּשַׁלְּחֵם וַיֵּלֵכוּ וַתִּקְשֹׁר אֶת־תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלֹּון׃
2.22 וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים עַד־שָׁבוּ הָרֹדְפִים וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל־הַדֶּרֶךְ וְלֹא מָצָאוּ׃
2.23 וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן וַיְסַפְּרוּ־לֹו אֵת כָּל־הַמֹּצְאֹות אֹותָם׃
2.24 וַיֹּאמְרוּ אֶל־יְהֹושֻׁעַ כִּי־נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וְגַם־נָמֹגוּ כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ׃ ס
2.1 wajixxlah jHowxxuOa-bin-nwn min-HaxxiTijm xxnajim-Aanaaxxijm mraglijm haeraexx leAmor lkw rAw Aaet-HaaAaaraec wAaet-jrijhow wajelkw wajaaboAw bejt-AixxaaH zownaaH wxxmaaH raahaab wajixxkbw-xxaamaaH׃
2.2 wajeAaamar lmaelaek jrijhow leAmor HineH Aanaaxxijm baaAw HenaaH HalajlaaH mibnej jixraaAel lahpor Aaet-HaaAaaraec׃
2.3 wajixxlah maelaek jrijhow Aael-raahaab leAmor HowcijAij HaaAanaaxxijm HabaaAijm Aelajik Aaxxaer-baaAw lbejtek kij lahpor Aaet-kaal-HaaAaaraec baaAw׃
2.4 watiqah HaaAixxaaH Aaet-xxnej HaaAanaaxxijm waticpnow watoAmaer ken baaAw Aelaj HaaAanaaxxijm wloA jaadaOtij meAajin HemaaH׃
2.5 wajHij HaxxaOar lisgowr bahoxxaek wHaaAanaaxxijm jaacaaAw loA jaadaOtij AaanaaH Haalkw HaaAanaaxxijm ridpw maHer AaharejHaem kij taxijgwm׃
2.6 wHijA HaeOaelaatam HagaagaaH watiTmnem bpixxtej HaaOec HaaOarukowt laaH Oal-Hagaag׃
2.7 wHaaAanaaxxijm raadpw AaharejHaem daeraek Hajarden Oal HamaObrowt wHaxxaOar saagaarw Aaharej kaAaxxaer jaacAw Haarodpijm AaharejHaem׃
2.8 wHemaaH Taeraem jixxkaabwn wHijA OaaltaaH OalejHaem Oal-Hagaag׃
2.9 watoAmaer Aael-HaaAanaaxxijm jaadaOtij kij-naatan jHwaaH laakaem Aaet-HaaAaaraec wkij-naaplaaH Aejmatkaem Oaalejnw wkij naamogw kaal-joxxbej HaaAaaraec mipnejkaem׃
2.10 kij xxaamaOnw Aet Aaxxaer-Howbijxx jHwaaH Aaet-mej jam-swp mipnejkaem bceAtkaem mimicraajim waAaxxaer Oaxijtaem lixxnej malkej HaaAaemorij Aaxxaer bOebaer Hajarden lsijhon wlOowg Aaxxaer Haehaeramtaem Aowtaam׃
2.11 wanixxmaO wajimas lbaabenw wloA-qaamaaH Oowd rwha bAijxx mipnejkaem kij jHwaaH AaeloHejkaem HwA AaeloHijm baxxaamajim mimaOal wOal-HaaAaaraec mitaahat׃
2.12 wOataaH HixxaabOw-naaA lij bajHwaaH kij-Oaaxijtij Oimaakaem haasaed waOaxijtaem gam-Aataem Oim-bejt Aaabij haesaed wntataem lij Aowt Aaemaet׃
2.13 wHahajitaem Aaet-Aaabij wAaet-Aimij wAaet-Aahaj wAaet- [Aahowtaj k] (Aahjowtaj q) wAet kaal-Aaxxaer laaHaem wHicaltaem Aaet-napxxotejnw mimaawaet׃
2.14 wajoAmrw laaH HaaAanaaxxijm napxxenw tahtejkaem laamwt Aim loA tagijdw Aaet-dbaarenw zaeH wHaajaaH btet-jHwaaH laanw Aaet-HaaAaaraec wOaaxijnw Oimaak haesaed waeAaemaet׃
2.15 watowridem bahaebael bOad Hahalown kij bejtaaH bqijr HahowmaaH wbahowmaaH HijA jowxxaabaet׃
2.16 watoAmaer laaHaem HaaHaaraaH lekw paen-jipgOw baakaem Haarodpijm wnahbetaem xxaamaaH xxloxxaet jaamijm Oad xxowb Haarodpijm wAahar telkw ldarkkaem׃
2.17 wajoAmrw AelaejHaa HaaAanaaxxijm nqijim Aanahnw mixxbuOaatek HazaeH Aaxxaer HixxbaOtaanw׃
2.18 HineH Aanahnw baaAijm baaAaaraec Aaet-tiqwat hwT Haxxaanij HazaeH tiqxxrij bahalown Aaxxaer Howradtenw bow wAaet-Aaabijk wAaet-Aimek wAaet-Aahajik wAet kaal-bejt Aaabijk taAaspij Aelajik HabaajtaaH׃
2.19 wHaajaaH kol Aaxxaer-jeceA midaltej bejtek HahwcaaH daamow broAxxow waAanahnw nqijim wkol Aaxxaer jiHjaeH Aitaak babajit daamow broAxxenw Aim-jaad tiHjaeH-bow׃
2.20 wAim-tagijdij Aaet-dbaarenw zaeH wHaajijnw nqijim mixxbuOaatek Aaxxaer HixxbaOtaanw׃
2.21 watoAmaer kdibrejkaem kaen-HwA watxxalhem wajelekw watiqxxor Aaet-tiqwat Haxxaanij bahalown׃
2.22 wajelkw wajaaboAw HaaHaaraaH wajexxbw xxaam xxloxxaet jaamijm Oad-xxaabw Haarodpijm wajbaqxxw Haarodpijm bkaal-Hadaeraek wloA maacaaAw׃
2.23 wajaaxxubw xxnej HaaAanaaxxijm wajerdw meHaaHaar wajaOabrw wajaaboAw Aael-jHowxxuOa bin-nwn wajsaprw-low Aet kaal-HamocAowt Aowtaam׃
2.24 wajoAmrw Aael-jHowxxuOa kij-naatan jHwaaH bjaadenw Aaet-kaal-HaaAaaraec wgam-naamogw kaal-joxxbej HaaAaaraec mipaanejnw׃ s
2.1 וישלח יהושע־בן־נון מן־השטים שנים־אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את־הארץ ואת־יריחו וילכו ויבאו בית־אשה זונה ושמה רחב וישכבו־שמה׃
2.2 ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את־הארץ׃
2.3 וישלח מלך יריחו אל־רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר־באו לביתך כי לחפר את־כל־הארץ באו׃
2.4 ותקח האשה את־שני האנשים ותצפנו ותאמר ׀ כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה׃
2.5 ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום׃
2.6 והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על־הגג׃
2.7 והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם׃
2.8 והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על־הגג׃
2.9 ותאמר אל־האנשים ידעתי כי־נתן יהוה לכם את־הארץ וכי־נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל־ישבי הארץ מפניכם׃
2.10 כי שמענו את אשר־הוביש יהוה את־מי ים־סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם׃
2.11 ונשמע וימס לבבנו ולא־קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת׃
2.12 ועתה השבעו־נא לי ביהוה כי־עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם־אתם עם־בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת׃
2.13 והחיתם את־אבי ואת־אמי ואת־אחי ואת־ [אחותי כ] (אחיותי ק) ואת כל־אשר להם והצלתם את־נפשתינו ממות׃
2.14 ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את־דברנו זה והיה בתת־יהוה לנו את־הארץ ועשינו עמך חסד ואמת׃
2.15 ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת׃
2.16 ותאמר להם ההרה לכו פן־יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם׃
2.17 ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו׃
2.18 הנה אנחנו באים בארץ את־תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת־אביך ואת־אמך ואת־אחיך ואת כל־בית אביך תאספי אליך הביתה׃
2.19 והיה כל אשר־יצא מדלתי ביתך ׀ החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית דמו בראשנו אם־יד תהיה־בו׃
2.20 ואם־תגידי את־דברנו זה והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו׃
2.21 ותאמר כדבריכם כן־הוא ותשלחם וילכו ותקשר את־תקות השני בחלון׃
2.22 וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד־שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל־הדרך ולא מצאו׃
2.23 וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל־יהושע בן־נון ויספרו־לו את כל־המצאות אותם׃
2.24 ויאמרו אל־יהושע כי־נתן יהוה בידנו את־כל־הארץ וגם־נמגו כל־ישבי הארץ מפנינו׃ ס
2.1 wjxlh jHwxO-bn-nwn mn-HxTjm xnjm-Anxjm mrgljm hrx lAmr lkw rAw At-HArc wAt-jrjhw wjlkw wjbAw bjt-AxH zwnH wxmH rhb wjxkbw-xmH׃
2.2 wjAmr lmlk jrjhw lAmr HnH Anxjm bAw HnH HljlH mbnj jxrAl lhpr At-HArc׃
2.3 wjxlh mlk jrjhw Al-rhb lAmr HwcjAj HAnxjm HbAjm Aljk Axr-bAw lbjtk kj lhpr At-kl-HArc bAw׃
2.4 wtqh HAxH At-xnj HAnxjm wtcpnw wtAmr kn bAw Alj HAnxjm wlA jdOtj mAjn HmH׃
2.5 wjHj HxOr lsgwr bhxk wHAnxjm jcAw lA jdOtj AnH Hlkw HAnxjm rdpw mHr AhrjHm kj txjgwm׃
2.6 wHjA HOltm HggH wtTmnm bpxtj HOc HOrkwt lH Ol-Hgg׃
2.7 wHAnxjm rdpw AhrjHm drk Hjrdn Ol HmObrwt wHxOr sgrw Ahrj kAxr jcAw Hrdpjm AhrjHm׃
2.8 wHmH Trm jxkbwn wHjA OltH OljHm Ol-Hgg׃
2.9 wtAmr Al-HAnxjm jdOtj kj-ntn jHwH lkm At-HArc wkj-nplH Ajmtkm Oljnw wkj nmgw kl-jxbj HArc mpnjkm׃
2.10 kj xmOnw At Axr-Hwbjx jHwH At-mj jm-swp mpnjkm bcAtkm mmcrjm wAxr Oxjtm lxnj mlkj HAmrj Axr bObr Hjrdn lsjhn wlOwg Axr Hhrmtm Awtm׃
2.11 wnxmO wjms lbbnw wlA-qmH Owd rwh bAjx mpnjkm kj jHwH AlHjkm HwA AlHjm bxmjm mmOl wOl-HArc mtht׃
2.12 wOtH HxbOw-nA lj bjHwH kj-Oxjtj Omkm hsd wOxjtm gm-Atm Om-bjt Abj hsd wnttm lj Awt Amt׃
2.13 wHhjtm At-Abj wAt-Amj wAt-Ahj wAt- [Ahwtj k] (Ahjwtj q) wAt kl-Axr lHm wHcltm At-npxtjnw mmwt׃
2.14 wjAmrw lH HAnxjm npxnw thtjkm lmwt Am lA tgjdw At-dbrnw zH wHjH btt-jHwH lnw At-HArc wOxjnw Omk hsd wAmt׃
2.15 wtwrdm bhbl bOd Hhlwn kj bjtH bqjr HhwmH wbhwmH HjA jwxbt׃
2.16 wtAmr lHm HHrH lkw pn-jpgOw bkm Hrdpjm wnhbtm xmH xlxt jmjm Od xwb Hrdpjm wAhr tlkw ldrkkm׃
2.17 wjAmrw AljH HAnxjm nqjm Anhnw mxbOtk HzH Axr HxbOtnw׃
2.18 HnH Anhnw bAjm bArc At-tqwt hwT Hxnj HzH tqxrj bhlwn Axr Hwrdtnw bw wAt-Abjk wAt-Amk wAt-Ahjk wAt kl-bjt Abjk tAspj Aljk HbjtH׃
2.19 wHjH kl Axr-jcA mdltj bjtk HhwcH dmw brAxw wAnhnw nqjm wkl Axr jHjH Atk bbjt dmw brAxnw Am-jd tHjH-bw׃
2.20 wAm-tgjdj At-dbrnw zH wHjjnw nqjm mxbOtk Axr HxbOtnw׃
2.21 wtAmr kdbrjkm kn-HwA wtxlhm wjlkw wtqxr At-tqwt Hxnj bhlwn׃
2.22 wjlkw wjbAw HHrH wjxbw xm xlxt jmjm Od-xbw Hrdpjm wjbqxw Hrdpjm bkl-Hdrk wlA mcAw׃
2.23 wjxbw xnj HAnxjm wjrdw mHHr wjObrw wjbAw Al-jHwxO bn-nwn wjsprw-lw At kl-HmcAwt Awtm׃
2.24 wjAmrw Al-jHwxO kj-ntn jHwH bjdnw At-kl-HArc wgm-nmgw kl-jxbj HArc mpnjnw׃ s
2.1 Misit ergo Iosue filius Nun de Settim duos viros exploratores in abscondito et dixit eis; “Ite et considerate terram urbemque Iericho ”. Qui pergentes ingressi sunt domum mulieris meretricis nomine Rahab et quieverunt ibi.
2.2 Nuntiatumque est regi Iericho et dictum: “ Ecce viri ingressi sunt huc per noctem de filiis Israel, ut explorarent terram ”.
2.3 Misitque rex Iericho ad Rahab dicens: “ Educ viros, qui venerunt ad te et ingressi sunt domum tuam; exploratores quippe sunt et omnem terram considerare venerunt ”.
2.4 Tollensque mulier viros abscondit et ait: “ Fateor, venerunt ad me, sed nesciebam unde essent;
2.5 cumque porta clauderetur in tenebris, et illi pariter exierunt, nescio quo abierunt. Persequimini cito et comprehendetis eos ”.
2.6 Ipsa autem fecit ascendere viros in solarium domus suae operuitque eos lini stipula, quae ibi erat.
2.7 Hi autem, qui missi fuerant, secuti sunt eos per viam, quae ducit ad vadum Iordanis; illisque egressis, statim porta clausa est.
2.8 Necdum obdormierant qui latebant, et ecce mulier ascendit ad eos et ait:
2.9 “ Novi quod tradiderit Dominus vobis terram, et irruit in nos terror vester, et elanguerunt omnes habitatores terrae coram vobis.
2.10 Audivimus enim quod siccaverit Dominus aquas maris Rubri ad vestrum introitum, quando egressi estis ex Aegypto, et quae feceritis duobus Amorraeorum regibus, qui erant trans Iordanem, Sehon et Og, quos interfecistis.
2.11 Et haec audientes pertimuimus, et elanguit cor nostrum, nec remansit in nobis spiritus ad introitum vestrum; Dominus enim Deus vester ipse est Deus in caelo sursum et in terra deorsum.
2.12 Nunc ergo iurate mihi per Dominum, ut, quomodo ego feci vobiscum misericordiam, ita et vos faciatis cum domo patris mei detisque mihi signum verum,
2.13 ut salvetis patrem meum et matrem, fratres ac sorores meas et omnia, quae eorum sunt, et eruatis animas nostras de morte ”.
2.14 Qui responderunt ei: “ Anima nostra sit pro vobis in mortem, si tamen non prodideris; cumque tradiderit nobis Dominus terram, faciemus in te misericordiam et veritatem ”.
2.15 Demisit ergo eos per funem de fenestra; domus enim eius haerebat muro, et in muro habitabat.
2.16 Dixitque ad eos: “ Ad montana pergite, ne forte occurrant vobis persecutores, ibique latete diebus tribus, donec redeant; et postea ibitis per viam vestram.
2.17 Qui dixerunt ad eam: “ Innoxii erimus a iuramento hoc, quo adiurasti nos,
2.18 si, ingredientibus nobis terram, signum fuerit funiculus iste coccineus, et ligaveris eum in fenestra, per quam nos demisisti, et patrem tuum ac matrem fratresque et omnem cognationem tuam congregaveris in domum tuam.
2.19 Qui ostium domus tuae egressus fuerit, sanguis ipsius erit in caput eius, et nos erimus innoxii; cunctorum autem sanguis, qui tecum fuerint in domo, redundabit in caput nostrum, si eos aliquis tetigerit.
2.20 Quod si prodideris hoc verbum, erimus mundi ab hoc iuramento, quo adiurasti nos ”.
2.21 Et illa respondit: “ Sicut locuti estis, ita fiat ”. Dimittensque eos, ut pergerent, appendit funiculum coccineum in fenestra.
2.22 Illi vero ambulantes pervenerunt ad montana et manserunt ibi tres dies, donec reverterentur, qui fuerant persecuti; quaerentes enim per omnem viam non reppererunt eos.
2.23 Duo viri reversi sunt et descenderunt de monte et, transmisso Iordane, venerunt ad Iosue filium Nun narraveruntque ei omnia, quae acciderant sibi,
2.24 atque dixerunt: “ Tradidit Dominus in manus nostras omnem terram, et timore prostrati sunt cuncti habitatores eius in conspectu nostro ”.
3.1 Da machte sich Josua früh auf, und sie zogen aus Sittim und kamen an den Jordan, er und alle Kinder Israel, und blieben daselbst, ehe sie hinüberzogen.
3.2 Nach drei Tagen aber gingen die Amtleute durch das Lager
3.3 und geboten dem Volke und sprachen: Wenn ihr die Bundeslade des HERRN, eures Gottes, sehen werdet und die Priester, die Leviten, die sie tragen, so brechet auf von eurem Ort und folget ihr nach!
3.4 Doch soll zwischen euch und ihr etwa zweitausend Ellen Abstand sein. Ihr sollt ihr nicht zu nahe kommen, auf daß ihr wisset, welchen Weg ihr gehen sollt; denn ihr seid den Weg zuvor nicht gegangen.
3.5 Und Josua sprach zum Volk: Heiliget euch, denn morgen wird der HERR unter euch Wunder tun!
3.6 Und zu den Priestern sprach Josua also: Traget die Lade des Bundes und geht vor dem Volke her! Da trugen sie die Lade des Bundes und gingen vor dem Volke her.
3.7 Und der HERR sprach zu Josua: Heute will ich anfangen, dich vor ganz Israel groß zu machen, damit sie wissen, daß, wie ich mit Mose gewesen bin, ich auch mit dir sein werde.
3.8 Du aber gebiete den Priestern, welche die Lade des Bundes tragen, und sprich: Wenn ihr bis an das Wasser des Jordan kommt, so stehet still am Jordan!
3.9 Und Josua sprach zu den Kindern Israel: Kommt herzu und hört die Worte des HERRN, eures Gottes!
3.10 Und er sprach: Daran sollt ihr merken, daß der lebendige Gott unter euch ist, und daß er vor euch die Kanaaniter, Hetiter, Heviter, Pheresiter, Girgasiter, Amoriter und Jebusiter gewiß vertreiben wird:
3.11 Siehe, die Lade des Bundes des Herrn aller Lande wird vor euch her über den Jordan gehen.
3.12 So nehmet nun aus den Stämmen Israels zwölf Männer, aus jedem Stamm einen.
3.13 Wenn dann die Fußsohlen der Priester, welche die Lade des HERRN, des Herrn aller Lande, tragen, ins Wasser des Jordan treten, so wird das Wasser des Jordan sich zerteilen, und das Wasser, das von oben herabfließt, wird stehen bleiben wie ein Damm.
3.14 Als nun das Volk auszog aus seinen Zelten, um über den Jordan zu gehen, und die Priester die Lade des Bundes vor dem Volke her trugen,
3.15 und die, welche die Lade trugen, an den Jordan kamen, und die Priester, welche die Lade trugen, ihre Füße zuäußerst in das Wasser tauchten (der Jordan aber war überfließend an allen seinen Gestaden, die ganze Zeit der Ernte),
3.16 da stand das Wasser, das von oben herabkam, aufgerichtet wie ein Damm, und schwellte an, sehr weit hinauf bei der Stadt Adam, die zur Seite von Zartan liegt; aber das Wasser, welches zum Meer der Ebene hinabfloß, zum Salzmeer, nahm ab und zerfloß. Also ging das Volk hinüber vor Jericho.
3.17 Und die Priester, welche die Bundeslade des HERRN trugen, standen fest auf dem Trockenen, mitten im Jordan; und ganz Israel ging trockenen Fußes hindurch, bis das ganze Volk den Jordan völlig überschritten hatte.
3.1 καὶ ὤρθρισεν ἰησοῦς τὸ πρωί καὶ ἀπῆραν ἐκ σαττιν καὶ ἤλθοσαν ἕως τοῦ ιορδάνου καὶ κατέλυσαν ἐκεῖ πρὸ τοῦ διαβῆναι
3.2 καὶ ἐγένετο μετὰ τρεῖς ἡμέρας διῆλθον οἱ γραμματεῖς διὰ τῆς παρεμβολῆς
3.3 καὶ ἐνετείλαντο τῷ λαῷ λέγοντες ὅταν ἴδητε τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν καὶ τοὺς ἱερεῖς ἡμῶν καὶ τοὺς λευίτας αἴροντας αὐτήν ἀπαρεῖτε ἀπὸ τῶν τόπων ὑμῶν καὶ πορεύεσθε ὀπίσω αὐτῆς
3.4 ἀλλὰ μακρὰν ἔστω ἀνὰ μέσον ὑμῶν καὶ ἐκείνης ὅσον δισχιλίους πήχεις στήσεσθε μὴ προσεγγίσητε αὐτῇ ἵν' ἐπίστησθε τὴν ὁδόν ἣν πορεύεσθε αὐτήν οὐ γὰρ πεπόρευσθε τὴν ὁδὸν ἀπ' ἐχθὲς καὶ τρίτης ἡμέρας
3.5 καὶ εἶπεν ἰησοῦς τῷ λαῷ ἁγνίσασθε εἰς αὔριον ὅτι αὔριον ποιήσει ἐν ὑμῖν κύριος θαυμαστά
3.6 καὶ εἶπεν ἰησοῦς τοῖς ἱερεῦσιν ἄρατε τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου καὶ προπορεύεσθε τοῦ λαοῦ καὶ ἦραν οἱ ἱερεῖς τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου καὶ ἐπορεύοντο ἔμπροσθεν τοῦ λαοῦ
3.7 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ἰησοῦν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ ἄρχομαι ὑψῶσαί σε κατενώπιον πάντων υἱῶν ισραηλ ἵνα γνῶσιν καθότι ἤμην μετὰ μωυσῆ οὕτως ἔσομαι καὶ μετὰ σοῦ
3.8 καὶ νῦν ἔντειλαι τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς αἴρουσιν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης λέγων ὡς ἂν εἰσέλθητε ἐπὶ μέρους τοῦ ὕδατος τοῦ ιορδάνου καὶ ἐν τῷ ιορδάνῃ στήσεσθε
3.9 καὶ εἶπεν ἰησοῦς τοῖς υἱοῖς ισραηλ προσαγάγετε ὧδε καὶ ἀκούσατε τὸ ῥῆμα κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν
3.10 ἐν τούτῳ γνώσεσθε ὅτι θεὸς ζῶν ἐν ὑμῖν καὶ ὀλεθρεύων ὀλεθρεύσει ἀπὸ προσώπου ἡμῶν τὸν χαναναῖον καὶ τὸν χετταῖον καὶ τὸν φερεζαῖον καὶ τὸν ευαῖον καὶ τὸν αμορραῖον καὶ τὸν γεργεσαῖον καὶ τὸν ιεβουσαῖον
3.11 ἰδοὺ ἡ κιβωτὸς διαθήκης κυρίου πάσης τῆς γῆς διαβαίνει τὸν ιορδάνην
3.12 προχειρίσασθε ὑμῖν δώδεκα ἄνδρας ἀπὸ τῶν υἱῶν ισραηλ ἕνα ἀφ' ἑκάστης φυλῆς
3.13 καὶ ἔσται ὡς ἂν καταπαύσωσιν οἱ πόδες τῶν ἱερέων τῶν αἰρόντων τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου πάσης τῆς γῆς ἐν τῷ ὕδατι τοῦ ιορδάνου τὸ ὕδωρ τοῦ ιορδάνου ἐκλείψει τὸ δὲ ὕδωρ τὸ καταβαῖνον στήσεται
3.14 καὶ ἀπῆρεν ὁ λαὸς ἐκ τῶν σκηνωμάτων αὐτῶν διαβῆναι τὸν ιορδάνην οἱ δὲ ἱερεῖς ἤροσαν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου πρότεροι τοῦ λαοῦ
3.15 ὡς δὲ εἰσεπορεύοντο οἱ ἱερεῖς οἱ αἴροντες τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης ἐπὶ τὸν ιορδάνην καὶ οἱ πόδες τῶν ἱερέων τῶν αἰρόντων τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου ἐβάφησαν εἰς μέρος τοῦ ὕδατος τοῦ ιορδάνου ὁ δὲ ιορδάνης ἐπλήρου καθ' ὅλην τὴν κρηπῖδα αὐτοῦ ὡσεὶ ἡμέραι θερισμοῦ πυρῶν
3.16 καὶ ἔστη τὰ ὕδατα τὰ καταβαίνοντα ἄνωθεν ἔστη πῆγμα ἓν ἀφεστηκὸς μακρὰν σφόδρα σφοδρῶς ἕως μέρους καριαθιαριμ τὸ δὲ καταβαῖνον κατέβη εἰς τὴν θάλασσαν αραβα θάλασσαν ἁλός ἕως εἰς τὸ τέλος ἐξέλιπεν καὶ ὁ λαὸς εἱστήκει ἀπέναντι ιεριχω
3.17 καὶ ἔστησαν οἱ ἱερεῖς οἱ αἴροντες τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου ἐπὶ ξηρᾶς ἐν μέσῳ τοῦ ιορδάνου καὶ πάντες οἱ υἱοὶ ισραηλ διέβαινον διὰ ξηρᾶς ἕως συνετέλεσεν πᾶς ὁ λαὸς διαβαίνων τὸν ιορδάνην
3.1 kai ohrthrisen iehsoys to prohi kai apehran ek sattin kai ehlthosan eohs toy iordanoy kai katelysan ekei pro toy diabehnai
3.2 kai egeneto meta treis ehmeras diehlthon oi grammateis dia tehs parembolehs
3.3 kai eneteilanto toh laoh legontes otan idehte tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy toy theoy ehmohn kai toys iereis ehmohn kai toys leyitas airontas aytehn apareite apo tohn topohn ymohn kai poreyesthe opisoh aytehs
3.4 alla makran estoh ana meson ymohn kai ekeinehs oson dischilioys pehcheis stehsesthe meh proseggisehte ayteh in' epistehsthe tehn odon ehn poreyesthe aytehn oy gar peporeysthe tehn odon ap' echthes kai tritehs ehmeras
3.5 kai eipen iehsoys toh laoh agnisasthe eis ayrion oti ayrion poiehsei en ymin kyrios thaymasta
3.6 kai eipen iehsoys tois iereysin arate tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy kai proporeyesthe toy laoy kai ehran oi iereis tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy kai eporeyonto emprosthen toy laoy
3.7 kai eipen kyrios pros iehsoyn en teh ehmera tayteh archomai ypsohsai se katenohpion pantohn yiohn israehl ina gnohsin kathoti ehmehn meta mohyseh oytohs esomai kai meta soy
3.8 kai nyn enteilai tois iereysin tois airoysin tehn kibohton tehs diathehkehs legohn ohs an eiselthehte epi meroys toy ydatos toy iordanoy kai en toh iordaneh stehsesthe
3.9 kai eipen iehsoys tois yiois israehl prosagagete ohde kai akoysate to rehma kyrioy toy theoy ehmohn
3.10 en toytoh gnohsesthe oti theos zohn en ymin kai olethreyohn olethreysei apo prosohpoy ehmohn ton chananaion kai ton chettaion kai ton pherezaion kai ton eyaion kai ton amorraion kai ton gergesaion kai ton ieboysaion
3.11 idoy eh kibohtos diathehkehs kyrioy pasehs tehs gehs diabainei ton iordanehn
3.12 procheirisasthe ymin dohdeka andras apo tohn yiohn israehl ena aph' ekastehs phylehs
3.13 kai estai ohs an katapaysohsin oi podes tohn iereohn tohn airontohn tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy pasehs tehs gehs en toh ydati toy iordanoy to ydohr toy iordanoy ekleipsei to de ydohr to katabainon stehsetai
3.14 kai apehren o laos ek tohn skehnohmatohn aytohn diabehnai ton iordanehn oi de iereis ehrosan tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy proteroi toy laoy
3.15 ohs de eiseporeyonto oi iereis oi airontes tehn kibohton tehs diathehkehs epi ton iordanehn kai oi podes tohn iereohn tohn airontohn tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy ebaphehsan eis meros toy ydatos toy iordanoy o de iordanehs eplehroy kath' olehn tehn krehpida aytoy ohsei ehmerai therismoy pyrohn
3.16 kai esteh ta ydata ta katabainonta anohthen esteh pehgma en aphestehkos makran sphodra sphodrohs eohs meroys kariathiarim to de katabainon katebeh eis tehn thalassan araba thalassan alos eohs eis to telos exelipen kai o laos eistehkei apenanti ierichoh
3.17 kai estehsan oi iereis oi airontes tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy epi xehras en mesoh toy iordanoy kai pantes oi yioi israehl diebainon dia xehras eohs synetelesen pas o laos diabainohn ton iordanehn
3.1 וַיַּשְׁכֵּם יְהֹושֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד־הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ׃
3.2 וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה׃
3.3 וַיְצַוּוּ אֶת־הָעָם לֵאמֹר כִּרְאֹותְכֶם אֵת אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתֹו וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקֹומְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו׃
3.4 אַךְ ׀ רָחֹוק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם [וּבֵינֹו כ] (וּבֵינָיו ק) כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה אַל־תִּקְרְבוּ אֵלָיו לְמַעַן אֲשֶׁר־תֵּדְעוּ אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמֹול שִׁלְשֹׁום׃ ס
3.5 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הָעָם הִתְקַדָּשׁוּ כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאֹות׃
3.6 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת־אֲרֹון הַבְּרִית וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ אֶת־אֲרֹון הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם׃ ס
3.7 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ הַיֹּום הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם־מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ׃
3.8 וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת־הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון־הַבְּרִית לֵאמֹר כְּבֹאֲכֶם עַד־קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ׃ פ
3.9 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֹּשׁוּ הֵנָּה וְשִׁמְעוּ אֶת־דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
3.10 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם וְהֹורֵשׁ יֹורִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת־הַכְּנַעֲנִי וְאֶת־הַחִתִּי וְאֶת־הַחִוִּי וְאֶת־הַפְּרִזִּי וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי׃
3.11 הִנֵּה אֲרֹון הַבְּרִית אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן׃
3.12 וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד לַשָּׁבֶט׃
3.13 וְהָיָה כְּנֹוחַ כַּפֹּות רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון יְהוָה אֲדֹון כָּל־הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד׃
3.14 וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרֹון הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם׃
3.15 וּכְבֹוא נֹשְׂאֵי הָאָרֹון עַד־הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרֹון נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל־כָּל־גְּדֹותָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר׃
3.16 וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד־אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד [בָאָדָם כ] (מֵאָדָם ק) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם־הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחֹו׃
3.17 וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרֹון בְּרִית־יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתֹוךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל־יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר־תַּמּוּ כָּל־הַגֹּוי לַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן׃
3.1 wajaxxkem jHowxxuOa baboqaer wajisOw meHaxxiTijm wajaaboAw Oad-Hajarden HwA wkaal-bnej jixraaAel wajaalinw xxaam Taeraem jaOaborw׃
3.2 wajHij miqceH xxloxxaet jaamijm wajaOabrw HaxxoTrijm bqaeraeb HamahanaeH׃
3.3 wajcaww Aaet-HaaOaam leAmor kirAowtkaem Aet Aarown brijt-jHwaaH AaeloHejkaem wHakoHanijm Halwijim noxAijm Aotow wAataem tisOw mimqowmkaem waHalaktaem Aaharaajw׃
3.4 Aak raahowq jiHjaeH bejnejkaem [wbejnow k] (wbejnaajw q) kAalpajim AamaaH bamidaaH Aal-tiqrbw Aelaajw lmaOan Aaxxaer-tedOw Aaet-Hadaeraek Aaxxaer telkw-baaH kij loA Oabartaem badaeraek mitmowl xxilxxowm׃ s
3.5 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-HaaOaam Hitqadaaxxw kij maahaar jaOaxaeH jHwaaH bqirbkaem niplaaAowt׃
3.6 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-HakoHanijm leAmor xAw Aaet-Aarown Habrijt wOibrw lipnej HaaOaam wajixAw Aaet-Aarown Habrijt wajelkw lipnej HaaOaam׃ s
3.7 wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa Hajowm HazaeH Aaahel gadaelkaa bOejnej kaal-jixraaAel Aaxxaer jedOwn kij kaAaxxaer Haajijtij Oim-moxxaeH AaeHjaeH Oimaak׃
3.8 wAataaH tcawaeH Aaet-HakoHanijm noxAej Aarown-Habrijt leAmor kboAakaem Oad-qceH mej Hajarden bajarden taOamodw׃ p
3.9 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-bnej jixraaAel goxxw HenaaH wxximOw Aaet-dibrej jHwaaH AaeloHejkaem׃
3.10 wajoAmaer jHowxxuOa bzoAt tedOwn kij Ael haj bqirbkaem wHowrexx jowrijxx mipnejkaem Aaet-HaknaOanij wAaet-Hahitij wAaet-Hahiwij wAaet-Haprizij wAaet-Hagirgaaxxij wHaaAaemorij wHajbwsij׃
3.11 HineH Aarown Habrijt Aadown kaal-HaaAaaraec Oober lipnejkaem bajarden׃
3.12 wOataaH qhw laakaem xxnej Oaaxaar Aijxx mixxibTej jixraaAel Aijxx-Aaehaad Aijxx-Aaehaad laxxaabaeT׃
3.13 wHaajaaH knowha kapowt raglej HakoHanijm noxAej Aarown jHwaaH Aadown kaal-HaaAaaraec bmej Hajarden mej Hajarden jikaaretwn Hamajim Hajordijm milmaaOlaaH wjaOamdw ned Aaehaad׃
3.14 wajHij binsoOa HaaOaam meAaaHaalejHaem laOabor Aaet-Hajarden wHakoHanijm noxAej HaaAaarown Habrijt lipnej HaaOaam׃
3.15 wkbowA noxAej HaaAaarown Oad-Hajarden wraglej HakoHanijm noxAej HaaAaarown niTblw biqceH Hamaajim wHajarden maaleA Oal-kaal-gdowtaajw kol jmej qaacijr׃
3.16 wajaOamdw Hamajim Hajordijm milmaOlaaH qaamw ned-Aaehaad Harheq mAod [baaAaadaam k] (meAaadaam q) HaaOijr Aaxxaer micad caartaan wHajordijm Oal jaam HaaOaraabaaH jaam-Hamaelah tamw nikraatw wHaaOaam Oaabrw naegaed jrijhow׃
3.17 wajaOamdw HakoHanijm noxAej HaaAaarown brijt-jHwaaH baehaaraabaaH btowk Hajarden Haaken wkaal-jixraaAel Oobrijm baehaaraabaaH Oad Aaxxaer-tamw kaal-Hagowj laOabor Aaet-Hajarden׃
3.1 וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד־הירדן הוא וכל־בני ישראל וילנו שם טרם יעברו׃
3.2 ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה׃
3.3 ויצוו את־העם לאמר כראותכם את ארון ברית־יהוה אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו׃
3.4 אך ׀ רחוק יהיה ביניכם [ובינו כ] (וביניו ק) כאלפים אמה במדה אל־תקרבו אליו למען אשר־תדעו את־הדרך אשר תלכו־בה כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום׃ ס
3.5 ויאמר יהושע אל־העם התקדשו כי מחר יעשה יהוה בקרבכם נפלאות׃
3.6 ויאמר יהושע אל־הכהנים לאמר שאו את־ארון הברית ועברו לפני העם וישאו את־ארון הברית וילכו לפני העם׃ ס
3.7 ויאמר יהוה אל־יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל־ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם־משה אהיה עמך׃
3.8 ואתה תצוה את־הכהנים נשאי ארון־הברית לאמר כבאכם עד־קצה מי הירדן בירדן תעמדו׃ פ
3.9 ויאמר יהושע אל־בני ישראל גשו הנה ושמעו את־דברי יהוה אלהיכם׃
3.10 ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את־הכנעני ואת־החתי ואת־החוי ואת־הפרזי ואת־הגרגשי והאמרי והיבוסי׃
3.11 הנה ארון הברית אדון כל־הארץ עבר לפניכם בירדן׃
3.12 ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל איש־אחד איש־אחד לשבט׃
3.13 והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל־הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד׃
3.14 ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את־הירדן והכהנים נשאי הארון הברית לפני העם׃
3.15 וכבוא נשאי הארון עד־הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על־כל־גדותיו כל ימי קציר׃
3.16 ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד־אחד הרחק מאד [באדם כ] (מאדם ק) העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים־המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו׃
3.17 ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית־יהוה בחרבה בתוך הירדן הכן וכל־ישראל עברים בחרבה עד אשר־תמו כל־הגוי לעבר את־הירדן׃
3.1 wjxkm jHwxO bbqr wjsOw mHxTjm wjbAw Od-Hjrdn HwA wkl-bnj jxrAl wjlnw xm Trm jObrw׃
3.2 wjHj mqcH xlxt jmjm wjObrw HxTrjm bqrb HmhnH׃
3.3 wjcww At-HOm lAmr krAwtkm At Arwn brjt-jHwH AlHjkm wHkHnjm Hlwjm nxAjm Atw wAtm tsOw mmqwmkm wHlktm Ahrjw׃
3.4 Ak rhwq jHjH bjnjkm [wbjnw k] (wbjnjw q) kAlpjm AmH bmdH Al-tqrbw Aljw lmOn Axr-tdOw At-Hdrk Axr tlkw-bH kj lA Obrtm bdrk mtmwl xlxwm׃ s
3.5 wjAmr jHwxO Al-HOm Htqdxw kj mhr jOxH jHwH bqrbkm nplAwt׃
3.6 wjAmr jHwxO Al-HkHnjm lAmr xAw At-Arwn Hbrjt wObrw lpnj HOm wjxAw At-Arwn Hbrjt wjlkw lpnj HOm׃ s
3.7 wjAmr jHwH Al-jHwxO Hjwm HzH Ahl gdlk bOjnj kl-jxrAl Axr jdOwn kj kAxr Hjjtj Om-mxH AHjH Omk׃
3.8 wAtH tcwH At-HkHnjm nxAj Arwn-Hbrjt lAmr kbAkm Od-qcH mj Hjrdn bjrdn tOmdw׃ p
3.9 wjAmr jHwxO Al-bnj jxrAl gxw HnH wxmOw At-dbrj jHwH AlHjkm׃
3.10 wjAmr jHwxO bzAt tdOwn kj Al hj bqrbkm wHwrx jwrjx mpnjkm At-HknOnj wAt-Hhtj wAt-Hhwj wAt-Hprzj wAt-Hgrgxj wHAmrj wHjbwsj׃
3.11 HnH Arwn Hbrjt Adwn kl-HArc Obr lpnjkm bjrdn׃
3.12 wOtH qhw lkm xnj Oxr Ajx mxbTj jxrAl Ajx-Ahd Ajx-Ahd lxbT׃
3.13 wHjH knwh kpwt rglj HkHnjm nxAj Arwn jHwH Adwn kl-HArc bmj Hjrdn mj Hjrdn jkrtwn Hmjm Hjrdjm mlmOlH wjOmdw nd Ahd׃
3.14 wjHj bnsO HOm mAHljHm lObr At-Hjrdn wHkHnjm nxAj HArwn Hbrjt lpnj HOm׃
3.15 wkbwA nxAj HArwn Od-Hjrdn wrglj HkHnjm nxAj HArwn nTblw bqcH Hmjm wHjrdn mlA Ol-kl-gdwtjw kl jmj qcjr׃
3.16 wjOmdw Hmjm Hjrdjm mlmOlH qmw nd-Ahd Hrhq mAd [bAdm k] (mAdm q) HOjr Axr mcd crtn wHjrdjm Ol jm HOrbH jm-Hmlh tmw nkrtw wHOm Obrw ngd jrjhw׃
3.17 wjOmdw HkHnjm nxAj HArwn brjt-jHwH bhrbH btwk Hjrdn Hkn wkl-jxrAl Obrjm bhrbH Od Axr-tmw kl-Hgwj lObr At-Hjrdn׃
3.1 Igitur Iosue de nocte consur gens movit castra. Egredientes que de Settim venerunt ad Iordanem, ipse et omnes filii Israel; et morati sunt ibi, antequam transirent.
3.2 Tribus diebus evolutis, transierunt praefecti per castrorum medium
3.3 et praeceperunt populo: “ Quando videritis arcam foederis Domini Dei vestri et sacerdotes stirpis leviticae portantes eam, vos quoque consurgite et sequimini eam
3.4 — sitque inter vos et arcam spatium cubitorum duum fere milium, et cavete, ne appropinquetis ad eam — ut sciatis per quam viam ingrediamini, quia prius non ambulastis per eam ”.
3.5 Dixitque Iosue ad populum: “ Sanctificamini; cras enim faciet Dominus inter vos mirabilia ”.
3.6 Et ait ad sacerdotes: “ Tollite arcam foederis et praecedite populum ”. Qui tulerunt et ambulaverunt ante eos.
3.7 Dixitque Dominus ad Iosue: “ Hodie incipiam exaltare te coram omni Israel, ut sciant quod, sicut cum Moyse fui, ita et tecum sim.
3.8 Tu autem praecipe sacerdotibus, qui portant arcam foederis, et dic eis: Cum veneritis ad oram aquae Iordanis, state in Iordane”.
3.9 Dixitque Iosue ad filios Israel: “ Accedite huc et audite verba Domini Dei vestri ”.
3.10 Et rursum: “ In hoc, inquit, scietis quod Deus vivens in medio vestri est et disperdet in conspectu vestro Chananaeum et Hetthaeum, Hevaeum et Pherezaeum, Gergesaeum quoque et Amorraeum et Iebusaeum.
3.11 Ecce arca foederis Domini omnis terrae antecedet vos per Iordanem.
3.12 Parate duodecim viros de tribubus Israel, singulos per singulas tribus;
3.13 et cum posuerint vestigia pedum suorum sacerdotes, qui portant arcam Domini Dei universae terrae, in aquis Iordanis, aquae, quae inferiores sunt, decurrent, quae autem desuper veniunt, in una mole consistent ”.
3.14 Igitur egressus est populus de tabernaculis suis, ut transiret Iordanem; et sacerdotes, qui portabant arcam foederis, pergebant ante eum.
3.15 Veneruntque usque ad Iordanem et, pedibus eorum in ora aquae tinctis — Iordanis autem omnes ripas alvei sui toto tempore messis impleverat —
3.16 steterunt aquae desuper descendentes in loco uno instar molis procul valde apud urbem, quae vocatur Adam, ex latere Sarthan; quae autem inferiores erant, in mare Arabae, quod est mare Salsissimum, descenderunt, usquequo omnino deficerent.
3.17 Populus autem incedebat contra Iericho, et sacerdotes, qui portabant arcam foederis Domini, stabant super siccam humum in medio Iordanis firmiter, donec omnis Israel compleret per arentem alveum transitum Iordanis.
4.1 Es begab sich aber, nachdem das ganze Volk vollends über den Jordan gekommen war, daß der HERR zu Josua also sprach:
4.2 Nehmet euch aus dem Volke zwölf Männer, aus jedem Stamme einen,
4.3 und gebietet ihnen und sprechet: Hebet mitten aus dem Jordan, von dem Orte, da die Füße der Priester gestanden haben, zwölf Steine auf und führet sie mit euch hinüber und lasset sie in dem Lager, wo ihr diese Nacht bleiben werdet!
4.4 Da rief Josua den zwölf Männern, die er aus den Kindern Israel bestellt hatte, aus jedem Stamme einen, und sprach zu ihnen:
4.5 Gehet hinüber, vorn an die Lade des HERRN, eures Gottes, mitten in den Jordan, und hebet ein jeder einen Stein auf seine Achsel, nach der Zahl der Stämme der Kinder Israel,
4.6 damit sie ein Zeichen unter euch seien. Und wenn eure Kinder künftig ihre Väter fragen und sagen werden: «Was haben diese Steine für euch zu bedeuten?»
4.7 so sollt ihr ihnen alsdann sagen, wie das Wasser des Jordan vor der Lade des Bundes des HERRN sich verteilt hat; als sie durch den Jordan gingen, haben sich die Wasser des Jordan zerteilt; darum sind diese Steine den Kindern Israel zum ewigen Gedächtnis gesetzt.
4.8 Da taten die Kinder Israel, wie ihnen Josua geboten hatte, und trugen zwölf Steine mitten aus dem Jordan, wie der HERR Josua geboten hatte, nach der Zahl der Stämme der Kinder Israel, und brachten sie mit sich in das Nachtlager und ließen sie daselbst.
4.9 Und Josua richtete auch zwölf Steine mitten im Jordan auf, wo die Füße der Priester gestanden hatten, welche die Lade des Bundes trugen; sie sind noch daselbst bis auf diesen Tag.
4.10 Die Priester aber, welche die Lade trugen, standen mitten im Jordan, bis alles ausgerichtet war, was der HERR Josua geboten hatte, dem Volke zu sagen, gemäß allem, was Mose dem Josua geboten hatte. Uns das Volk ging eilends hinüber.
4.11 Als nun das ganze Volk völlig hinübergegangen war, zog die Lade des HERRN auch hinüber, und die Priester vor dem Volke her.
4.12 Und die Rubeniter und Gaditer und der halbe Stamm Manasse gingen bewaffnet vor den Kindern Israel her, wie Mose zu ihnen geredet hatte.
4.13 Etwa vierzigtausend zum Krieg Gerüstete zogen vor dem HERRN zum Streit in die Ebene von Jericho.
4.14 An demselben Tage machte der HERR den Josua groß vor den Augen von ganz Israel; und sie fürchteten ihn, wie sie Mose gefürchtet hatten, sein ganzes Leben lang.
4.15 Und der HERR sprach zu Josua:
4.16 Gebiete den Priestern, welche die Lade des Zeugnisses tragen, daß sie aus dem Jordan heraufsteigen!
4.17 Also gebot Josua den Priestern und sprach: Steiget herauf aus dem Jordan!
4.18 Und als die Priester, welche die Lade des Bundes des HERRN trugen, aus dem Jordan heraufstiegen und mit ihren Fußsohlen auf das Trockene traten, kehrte das Wasser des Jordan wieder an seinen Ort zurück und trat wie zuvor über alle seine Ufer.
4.19 Es war aber der zehnte Tag des ersten Monats, als das Volk aus dem Jordan heraufstieg; und sie lagerten sich in Gilgal, an der Ostgrenze der Stadt Jericho.
4.20 Und Josua richtete die zwölf Steine, die sie aus dem Jordan genommen hatten, zu Gilgal auf
4.21 und redete mit den Kindern Israel und sprach: Wenn in Zukunft eure Kinder ihre Väter fragen und sagen werden:
4.22 Was bedeuten diese Steine? so sollt ihr es ihnen erklären und sagen: Israel ging auf trockenem Boden durch diesen Jordan,
4.23 als der HERR, euer Gott, das Wasser des Jordan vor euch vertrocknen ließ, bis ihr hinübergegangen waret, wie der HERR, euer Gott, getan hat am Schilfmeer, das er vor uns vertrocknen ließ, bis wir hindurchgegangen waren;
4.24 auf daß alle Völker auf Erden erkennen, wie mächtig die Hand des HERRN ist, und daß sie den HERRN, euren Gott, allezeit fürchten.
4.1 καὶ ἐπεὶ συνετέλεσεν πᾶς ὁ λαὸς διαβαίνων τὸν ιορδάνην καὶ εἶπεν κύριος τῷ ἰησοῖ λέγων
4.2 παραλαβὼν ἄνδρας ἀπὸ τοῦ λαοῦ ἕνα ἀφ' ἑκάστης φυλῆς
4.3 σύνταξον αὐτοῖς λέγων ἀνέλεσθε ἐκ μέσου τοῦ ιορδάνου ἑτοίμους δώδεκα λίθους καὶ τούτους διακομίσαντες ἅμα ὑμῖν αὐτοῖς θέτε αὐτοὺς ἐν τῇ στρατοπεδείᾳ ὑμῶν οὗ ἐὰν παρεμβάλητε ἐκεῖ τὴν νύκτα
4.4 καὶ ἀνακαλεσάμενος ἰησοῦς δώδεκα ἄνδρας τῶν ἐνδόξων ἀπὸ τῶν υἱῶν ισραηλ ἕνα ἀφ' ἑκάστης φυλῆς
4.5 εἶπεν αὐτοῖς προσαγάγετε ἔμπροσθέν μου πρὸ προσώπου κυρίου εἰς μέσον τοῦ ιορδάνου καὶ ἀνελόμενος ἐκεῖθεν ἕκαστος λίθον ἀράτω ἐπὶ τῶν ὤμων αὐτοῦ κατὰ τὸν ἀριθμὸν τῶν δώδεκα φυλῶν τοῦ ισραηλ
4.6 ἵνα ὑπάρχωσιν ὑμῖν οὗτοι εἰς σημεῖον κείμενον διὰ παντός ἵνα ὅταν ἐρωτᾷ σε ὁ υἱός σου αὔριον λέγων τί εἰσιν οἱ λίθοι οὗτοι ὑμῖν
4.7 καὶ σὺ δηλώσεις τῷ υἱῷ σου λέγων ὅτι ἐξέλιπεν ὁ ιορδάνης ποταμὸς ἀπὸ προσώπου κιβωτοῦ διαθήκης κυρίου πάσης τῆς γῆς ὡς διέβαινεν αὐτόν καὶ ἔσονται οἱ λίθοι οὗτοι ὑμῖν μνημόσυνον τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἕως τοῦ αἰῶνος
4.8 καὶ ἐποίησαν οὕτως οἱ υἱοὶ ισραηλ καθότι ἐνετείλατο κύριος τῷ ἰησοῖ καὶ λαβόντες δώδεκα λίθους ἐκ μέσου τοῦ ιορδάνου καθάπερ συνέταξεν κύριος τῷ ἰησοῖ ἐν τῇ συντελείᾳ τῆς διαβάσεως τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ διεκόμισαν ἅμα ἑαυτοῖς εἰς τὴν παρεμβολὴν καὶ ἀπέθηκαν ἐκεῖ
4.9 ἔστησεν δὲ ἰησοῦς καὶ ἄλλους δώδεκα λίθους ἐν αὐτῷ τῷ ιορδάνῃ ἐν τῷ γενομένῳ τόπῳ ὑπὸ τοὺς πόδας τῶν ἱερέων τῶν αἰρόντων τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου καί εἰσιν ἐκεῖ ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας
4.10 εἱστήκεισαν δὲ οἱ ἱερεῖς οἱ αἴροντες τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης ἐν τῷ ιορδάνῃ ἕως οὗ συνετέλεσεν ἰησοῦς πάντα ἃ ἐνετείλατο κύριος ἀναγγεῖλαι τῷ λαῷ καὶ ἔσπευσεν ὁ λαὸς καὶ διέβησαν
4.11 καὶ ἐγένετο ὡς συνετέλεσεν πᾶς ὁ λαὸς διαβῆναι καὶ διέβη ἡ κιβωτὸς τῆς διαθήκης κυρίου καὶ οἱ λίθοι ἔμπροσθεν αὐτῶν
4.12 καὶ διέβησαν οἱ υἱοὶ ρουβην καὶ οἱ υἱοὶ γαδ καὶ οἱ ἡμίσεις φυλῆς μανασση διεσκευασμένοι ἔμπροσθεν τῶν υἱῶν ισραηλ καθάπερ ἐνετείλατο αὐτοῖς μωυσῆς
4.13 τετρακισμύριοι εὔζωνοι εἰς μάχην διέβησαν ἐναντίον κυρίου εἰς πόλεμον πρὸς τὴν ιεριχω πόλιν
4.14 ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ηὔξησεν κύριος τὸν ἰησοῦν ἐναντίον παντὸς τοῦ γένους ισραηλ καὶ ἐφοβοῦντο αὐτὸν ὥσπερ μωυσῆν ὅσον χρόνον ἔζη
4.15 καὶ εἶπεν κύριος τῷ ἰησοῖ λέγων
4.16 ἔντειλαι τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς αἴρουσιν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης τοῦ μαρτυρίου κυρίου ἐκβῆναι ἐκ τοῦ ιορδάνου
4.17 καὶ ἐνετείλατο ἰησοῦς τοῖς ἱερεῦσιν λέγων ἔκβητε ἐκ τοῦ ιορδάνου
4.18 καὶ ἐγένετο ὡς ἐξέβησαν οἱ ἱερεῖς οἱ αἴροντες τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου ἐκ τοῦ ιορδάνου καὶ ἔθηκαν τοὺς πόδας ἐπὶ τῆς γῆς ὥρμησεν τὸ ὕδωρ τοῦ ιορδάνου κατὰ χώραν καὶ ἐπορεύετο καθὰ ἐχθὲς καὶ τρίτην ἡμέραν δι' ὅλης τῆς κρηπῖδος
4.19 καὶ ὁ λαὸς ἀνέβη ἐκ τοῦ ιορδάνου δεκάτῃ τοῦ μηνὸς τοῦ πρώτου καὶ κατεστρατοπέδευσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐν γαλγαλοις κατὰ μέρος τὸ πρὸς ἡλίου ἀνατολὰς ἀπὸ τῆς ιεριχω
4.20 καὶ τοὺς δώδεκα λίθους τούτους οὓς ἔλαβεν ἐκ τοῦ ιορδάνου ἔστησεν ἰησοῦς ἐν γαλγαλοις
4.21 λέγων ὅταν ἐρωτῶσιν ὑμᾶς οἱ υἱοὶ ὑμῶν λέγοντες τί εἰσιν οἱ λίθοι οὗτοι
4.22 ἀναγγείλατε τοῖς υἱοῖς ὑμῶν ὅτι ἐπὶ ξηρᾶς διέβη ισραηλ τὸν ιορδάνην
4.23 ἀποξηράναντος κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν τὸ ὕδωρ τοῦ ιορδάνου ἐκ τοῦ ἔμπροσθεν αὐτῶν μέχρι οὗ διέβησαν καθάπερ ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τὴν ἐρυθρὰν θάλασσαν ἣν ἀπεξήρανεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἔμπροσθεν ἡμῶν ἕως παρήλθομεν
4.24 ὅπως γνῶσιν πάντα τὰ ἔθνη τῆς γῆς ὅτι ἡ δύναμις τοῦ κυρίου ἰσχυρά ἐστιν καὶ ἵνα ὑμεῖς σέβησθε κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν ἐν παντὶ χρόνῳ
4.1 kai epei synetelesen pas o laos diabainohn ton iordanehn kai eipen kyrios toh iehsoi legohn
4.2 paralabohn andras apo toy laoy ena aph' ekastehs phylehs
4.3 syntaxon aytois legohn anelesthe ek mesoy toy iordanoy etoimoys dohdeka lithoys kai toytoys diakomisantes ama ymin aytois thete aytoys en teh stratopedeia ymohn oy ean parembalehte ekei tehn nykta
4.4 kai anakalesamenos iehsoys dohdeka andras tohn endoxohn apo tohn yiohn israehl ena aph' ekastehs phylehs
4.5 eipen aytois prosagagete emprosthen moy pro prosohpoy kyrioy eis meson toy iordanoy kai anelomenos ekeithen ekastos lithon aratoh epi tohn ohmohn aytoy kata ton arithmon tohn dohdeka phylohn toy israehl
4.6 ina yparchohsin ymin oytoi eis sehmeion keimenon dia pantos ina otan erohta se o yios soy ayrion legohn ti eisin oi lithoi oytoi ymin
4.7 kai sy dehlohseis toh yioh soy legohn oti exelipen o iordanehs potamos apo prosohpoy kibohtoy diathehkehs kyrioy pasehs tehs gehs ohs diebainen ayton kai esontai oi lithoi oytoi ymin mnehmosynon tois yiois israehl eohs toy aiohnos
4.8 kai epoiehsan oytohs oi yioi israehl kathoti eneteilato kyrios toh iehsoi kai labontes dohdeka lithoys ek mesoy toy iordanoy kathaper synetaxen kyrios toh iehsoi en teh synteleia tehs diabaseohs tohn yiohn israehl kai diekomisan ama eaytois eis tehn parembolehn kai apethehkan ekei
4.9 estehsen de iehsoys kai alloys dohdeka lithoys en aytoh toh iordaneh en toh genomenoh topoh ypo toys podas tohn iereohn tohn airontohn tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy kai eisin ekei eohs tehs sehmeron ehmeras
4.10 eistehkeisan de oi iereis oi airontes tehn kibohton tehs diathehkehs en toh iordaneh eohs oy synetelesen iehsoys panta a eneteilato kyrios anaggeilai toh laoh kai espeysen o laos kai diebehsan
4.11 kai egeneto ohs synetelesen pas o laos diabehnai kai diebeh eh kibohtos tehs diathehkehs kyrioy kai oi lithoi emprosthen aytohn
4.12 kai diebehsan oi yioi roybehn kai oi yioi gad kai oi ehmiseis phylehs manasseh dieskeyasmenoi emprosthen tohn yiohn israehl kathaper eneteilato aytois mohysehs
4.13 tetrakismyrioi eyzohnoi eis machehn diebehsan enantion kyrioy eis polemon pros tehn ierichoh polin
4.14 en ekeineh teh ehmera ehyxehsen kyrios ton iehsoyn enantion pantos toy genoys israehl kai ephoboynto ayton ohsper mohysehn oson chronon ezeh
4.15 kai eipen kyrios toh iehsoi legohn
4.16 enteilai tois iereysin tois airoysin tehn kibohton tehs diathehkehs toy martyrioy kyrioy ekbehnai ek toy iordanoy
4.17 kai eneteilato iehsoys tois iereysin legohn ekbehte ek toy iordanoy
4.18 kai egeneto ohs exebehsan oi iereis oi airontes tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy ek toy iordanoy kai ethehkan toys podas epi tehs gehs ohrmehsen to ydohr toy iordanoy kata chohran kai eporeyeto katha echthes kai tritehn ehmeran di' olehs tehs krehpidos
4.19 kai o laos anebeh ek toy iordanoy dekateh toy mehnos toy prohtoy kai katestratopedeysan oi yioi israehl en galgalois kata meros to pros ehlioy anatolas apo tehs ierichoh
4.20 kai toys dohdeka lithoys toytoys oys elaben ek toy iordanoy estehsen iehsoys en galgalois
4.21 legohn otan erohtohsin ymas oi yioi ymohn legontes ti eisin oi lithoi oytoi
4.22 anaggeilate tois yiois ymohn oti epi xehras diebeh israehl ton iordanehn
4.23 apoxehranantos kyrioy toy theoy ehmohn to ydohr toy iordanoy ek toy emprosthen aytohn mechri oy diebehsan kathaper epoiehsen kyrios o theos ehmohn tehn erythran thalassan ehn apexehranen kyrios o theos ehmohn emprosthen ehmohn eohs parehlthomen
4.24 opohs gnohsin panta ta ethneh tehs gehs oti eh dynamis toy kyrioy ischyra estin kai ina ymeis sebehsthe kyrion ton theon ymohn en panti chronoh
4.1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּמּוּ כָל־הַגֹּוי לַעֲבֹור אֶת־הַיַּרְדֵּן פ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר׃
4.2 קְחוּ לָכֶם מִן־הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט׃
4.3 וְצַוּוּ אֹותָם לֵאמֹר שְׂאוּ־לָכֶם מִזֶּה מִתֹּוךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אֹותָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אֹותָם בַּמָּלֹון אֲשֶׁר־תָּלִינוּ בֹו הַלָּיְלָה׃ ס
4.4 וַיִּקְרָא יְהֹושֻׁעַ אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ־אֶחָד אִישׁ־אֶחָד מִשָּׁבֶט׃
4.5 וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהֹושֻׁעַ עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל־תֹּוךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל־שִׁכְמֹו לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל׃
4.6 לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אֹות בְּקִרְבְּכֶם כִּי־יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם׃
4.7 וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה בְּעָבְרֹו בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרֹון לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד־עֹולָם׃
4.8 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹושֻׁעַ וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתֹּוךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל־הַמָּלֹון וַיַּנִּחוּם שָׁם׃
4.9 וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהֹושֻׁעַ בְּתֹוךְ הַיַּרְדֵּן תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון הַבְּרִית וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
4.10 וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרֹון עֹמְדִים בְּתֹוךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־יְהֹושֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל־הָעָם כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה אֶת־יְהֹושֻׁעַ וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ׃
4.11 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּם כָּל־הָעָם לַעֲבֹור וַיַּעֲבֹר אֲרֹון־יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם׃
4.12 וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה׃
4.13 כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבֹות יְרִיחֹו׃ ס
4.14 בַּיֹּום הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת־יְהֹושֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ אֹתֹו כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת־מֹשֶׁה כָּל־יְמֵי חַיָּיו׃ פ
4.15 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר׃
4.16 צַוֵּה אֶת־הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון הָעֵדוּת וְיַעֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן׃
4.17 וַיְצַו יְהֹושֻׁעַ אֶת־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר עֲלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן׃
4.18 וַיְהִי [בַּעֲלֹות כ] (כַּעֲלֹות ק) הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה מִתֹּוךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפֹּות רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי־הַיַּרְדֵּן לִמְקֹומָם וַיֵּלְכוּ כִתְמֹול־שִׁלְשֹׁום עַל־כָּל־גְּדֹותָיו׃
4.19 וְהָעָם עָלוּ מִן־הַיַּרְדֵּן בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחֹו׃
4.20 וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן־הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהֹושֻׁעַ בַּגִּלְגָּל׃
4.21 וַיֹּאמֶר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת־אֲבֹותָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה׃
4.22 וְהֹודַעְתֶּם אֶת־בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׃
4.23 אֲשֶׁר־הֹובִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד־עָבְרְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם־סוּף אֲשֶׁר־הֹובִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד־עָבְרֵנוּ׃
4.24 לְמַעַן דַּעַת כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת־יַד יְהוָה כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל־הַיָּמִים׃ ס
4.1 wajHij kaAaxxaer-tamw kaal-Hagowj laOabowr Aaet-Hajarden p wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa leAmor׃
4.2 qhw laakaem min-HaaOaam xxnejm Oaaxaar Aanaaxxijm Aijxx-Aaehaad Aijxx-Aaehaad mixxaabaeT׃
4.3 wcaww Aowtaam leAmor xAw-laakaem mizaeH mitowk Hajarden mimacab raglej HakoHanijm Haakijn xxtejm-OaexreH Aabaanijm wHaOabartaem Aowtaam Oimaakaem wHinahtaem Aowtaam bamaalown Aaxxaer-taalijnw bow HalaajlaaH׃ s
4.4 wajiqraaA jHowxxuOa Aael-xxnejm HaeOaaxaar Aijxx Aaxxaer Hekijn mibnej jixraaAel Aijxx-Aaehaad Aijxx-Aaehaad mixxaabaeT׃
4.5 wajoAmaer laaHaem jHowxxuOa Oibrw lipnej Aarown jHwaaH AaeloHejkaem Aael-towk Hajarden wHaarijmw laakaem Aijxx Aaebaen Aahat Oal-xxikmow lmispar xxibTej bnej-jixraaAel׃
4.6 lmaOan tiHjaeH zoAt Aowt bqirbkaem kij-jixxAaalwn bnejkaem maahaar leAmor maaH HaaAabaanijm HaaAelaeH laakaem׃
4.7 waAamartaem laaHaem Aaxxaer nikrtw mejmej Hajarden mipnej Aarown brijt-jHwaaH bOaabrow bajarden nikrtw mej Hajarden wHaajw HaaAabaanijm HaaAelaeH lzikaarown libnej jixraaAel Oad-Oowlaam׃
4.8 wajaOaxw-ken bnej-jixraaAel kaAaxxaer ciwaaH jHowxxuOa wajixAw xxtej-OaexreH Aabaanijm mitowk Hajarden kaAaxxaer dibaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa lmispar xxibTej bnej-jixraaAel wajaOabirwm Oimaam Aael-Hamaalown wajanihwm xxaam׃
4.9 wxxtejm OaexreH Aabaanijm Heqijm jHowxxuOa btowk Hajarden tahat macab raglej HakoHanijm noxAej Aarown Habrijt wajiHjw xxaam Oad Hajowm HazaeH׃
4.10 wHakoHanijm noxAej HaaAaarown Oomdijm btowk Hajarden Oad tom kaal-Hadaabaar Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH Aaet-jHowxxuOa ldaber Aael-HaaOaam kkol Aaxxaer-ciwaaH moxxaeH Aaet-jHowxxuOa wajmaHarw HaaOaam wajaOaborw׃
4.11 wajHij kaAaxxaer-tam kaal-HaaOaam laOabowr wajaOabor Aarown-jHwaaH wHakoHanijm lipnej HaaOaam׃
4.12 wajaOabrw bnej-rAwben wbnej-gaad wahacij xxebaeT HamnaxxaeH hamuxxijm lipnej bnej jixraaAel kaAaxxaer dibaer AalejHaem moxxaeH׃
4.13 kAarbaaOijm Aaelaep halwcej HacaabaaA Oaabrw lipnej jHwaaH lamilhaamaaH Aael Oarbowt jrijhow׃ s
4.14 bajowm HaHwA gidal jHwaaH Aaet-jHowxxuOa bOejnej kaal-jixraaAel wajirAw Aotow kaAaxxaer jaarAw Aaet-moxxaeH kaal-jmej hajaajw׃ p
4.15 wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa leAmor׃
4.16 caweH Aaet-HakoHanijm noxAej Aarown HaaOedwt wjaOalw min-Hajarden׃
4.17 wajcaw jHowxxuOa Aaet-HakoHanijm leAmor Oalw min-Hajarden׃
4.18 wajHij [baOalowt k] (kaOalowt q) HakoHanijm noxAej Aarown brijt-jHwaaH mitowk Hajarden nitqw kapowt raglej HakoHanijm Aael HaehaaraabaaH wajaaxxubw mej-Hajarden limqowmaam wajelkw kitmowl-xxilxxowm Oal-kaal-gdowtaajw׃
4.19 wHaaOaam Oaalw min-Hajarden baeOaaxowr lahodaexx HaariAxxown wajahanw bagilgaal biqceH mizrah jrijhow׃
4.20 wAet xxtejm OaexreH HaaAabaanijm HaaAelaeH Aaxxaer laaqhw min-Hajarden Heqijm jHowxxuOa bagilgaal׃
4.21 wajoAmaer Aael-bnej jixraaAel leAmor Aaxxaer jixxAaalwn bnejkaem maahaar Aaet-Aabowtaam leAmor maaH HaaAabaanijm HaaAelaeH׃
4.22 wHowdaOtaem Aaet-bnejkaem leAmor bajabaaxxaaH Oaabar jixraaAel Aaet-Hajarden HazaeH׃
4.23 Aaxxaer-Howbijxx jHwaaH AaeloHejkaem Aaet-mej Hajarden mipnejkaem Oad-Oaabrkaem kaAaxxaer OaaxaaH jHwaaH AaeloHejkaem ljam-swp Aaxxaer-Howbijxx mipaanejnw Oad-Oaabrenw׃
4.24 lmaOan daOat kaal-Oamej HaaAaaraec Aaet-jad jHwaaH kij hazaaqaaH HijA lmaOan jraaAtaem Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem kaal-Hajaamijm׃ s
4.1 ויהי כאשר־תמו כל־הגוי לעבור את־הירדן פ ויאמר יהוה אל־יהושע לאמר׃
4.2 קחו לכם מן־העם שנים עשר אנשים איש־אחד איש־אחד משבט׃
4.3 וצוו אותם לאמר שאו־לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים־עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר־תלינו בו הלילה׃ ס
4.4 ויקרא יהושע אל־שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש־אחד איש־אחד משבט׃
4.5 ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל־תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על־שכמו למספר שבטי בני־ישראל׃
4.6 למען תהיה זאת אות בקרבכם כי־ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם׃
4.7 ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית־יהוה בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד־עולם׃
4.8 ויעשו־כן בני־ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי־עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל־יהושע למספר שבטי בני־ישראל ויעברום עמם אל־המלון וינחום שם׃
4.9 ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה׃
4.10 והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל־הדבר אשר־צוה יהוה את־יהושע לדבר אל־העם ככל אשר־צוה משה את־יהושע וימהרו העם ויעברו׃
4.11 ויהי כאשר־תם כל־העם לעבור ויעבר ארון־יהוה והכהנים לפני העם׃
4.12 ויעברו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל כאשר דבר אליהם משה׃
4.13 כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו׃ ס
4.14 ביום ההוא גדל יהוה את־יהושע בעיני כל־ישראל ויראו אתו כאשר יראו את־משה כל־ימי חייו׃ פ
4.15 ויאמר יהוה אל־יהושע לאמר׃
4.16 צוה את־הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן־הירדן׃
4.17 ויצו יהושע את־הכהנים לאמר עלו מן־הירדן׃
4.18 ויהי [בעלות כ] (כעלות ק) הכהנים נשאי ארון ברית־יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי־הירדן למקומם וילכו כתמול־שלשום על־כל־גדותיו׃
4.19 והעם עלו מן־הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו׃
4.20 ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן־הירדן הקים יהושע בגלגל׃
4.21 ויאמר אל־בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את־אבותם לאמר מה האבנים האלה׃
4.22 והודעתם את־בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את־הירדן הזה׃
4.23 אשר־הוביש יהוה אלהיכם את־מי הירדן מפניכם עד־עברכם כאשר עשה יהוה אלהיכם לים־סוף אשר־הוביש מפנינו עד־עברנו׃
4.24 למען דעת כל־עמי הארץ את־יד יהוה כי חזקה היא למען יראתם את־יהוה אלהיכם כל־הימים׃ ס
4.1 wjHj kAxr-tmw kl-Hgwj lObwr At-Hjrdn p wjAmr jHwH Al-jHwxO lAmr׃
4.2 qhw lkm mn-HOm xnjm Oxr Anxjm Ajx-Ahd Ajx-Ahd mxbT׃
4.3 wcww Awtm lAmr xAw-lkm mzH mtwk Hjrdn mmcb rglj HkHnjm Hkjn xtjm-OxrH Abnjm wHObrtm Awtm Omkm wHnhtm Awtm bmlwn Axr-tljnw bw HljlH׃ s
4.4 wjqrA jHwxO Al-xnjm HOxr Ajx Axr Hkjn mbnj jxrAl Ajx-Ahd Ajx-Ahd mxbT׃
4.5 wjAmr lHm jHwxO Obrw lpnj Arwn jHwH AlHjkm Al-twk Hjrdn wHrjmw lkm Ajx Abn Aht Ol-xkmw lmspr xbTj bnj-jxrAl׃
4.6 lmOn tHjH zAt Awt bqrbkm kj-jxAlwn bnjkm mhr lAmr mH HAbnjm HAlH lkm׃
4.7 wAmrtm lHm Axr nkrtw mjmj Hjrdn mpnj Arwn brjt-jHwH bObrw bjrdn nkrtw mj Hjrdn wHjw HAbnjm HAlH lzkrwn lbnj jxrAl Od-Owlm׃
4.8 wjOxw-kn bnj-jxrAl kAxr cwH jHwxO wjxAw xtj-OxrH Abnjm mtwk Hjrdn kAxr dbr jHwH Al-jHwxO lmspr xbTj bnj-jxrAl wjObrwm Omm Al-Hmlwn wjnhwm xm׃
4.9 wxtjm OxrH Abnjm Hqjm jHwxO btwk Hjrdn tht mcb rglj HkHnjm nxAj Arwn Hbrjt wjHjw xm Od Hjwm HzH׃
4.10 wHkHnjm nxAj HArwn Omdjm btwk Hjrdn Od tm kl-Hdbr Axr-cwH jHwH At-jHwxO ldbr Al-HOm kkl Axr-cwH mxH At-jHwxO wjmHrw HOm wjObrw׃
4.11 wjHj kAxr-tm kl-HOm lObwr wjObr Arwn-jHwH wHkHnjm lpnj HOm׃
4.12 wjObrw bnj-rAwbn wbnj-gd whcj xbT HmnxH hmxjm lpnj bnj jxrAl kAxr dbr AljHm mxH׃
4.13 kArbOjm Alp hlwcj HcbA Obrw lpnj jHwH lmlhmH Al Orbwt jrjhw׃ s
4.14 bjwm HHwA gdl jHwH At-jHwxO bOjnj kl-jxrAl wjrAw Atw kAxr jrAw At-mxH kl-jmj hjjw׃ p
4.15 wjAmr jHwH Al-jHwxO lAmr׃
4.16 cwH At-HkHnjm nxAj Arwn HOdwt wjOlw mn-Hjrdn׃
4.17 wjcw jHwxO At-HkHnjm lAmr Olw mn-Hjrdn׃
4.18 wjHj [bOlwt k] (kOlwt q) HkHnjm nxAj Arwn brjt-jHwH mtwk Hjrdn ntqw kpwt rglj HkHnjm Al HhrbH wjxbw mj-Hjrdn lmqwmm wjlkw ktmwl-xlxwm Ol-kl-gdwtjw׃
4.19 wHOm Olw mn-Hjrdn bOxwr lhdx HrAxwn wjhnw bglgl bqcH mzrh jrjhw׃
4.20 wAt xtjm OxrH HAbnjm HAlH Axr lqhw mn-Hjrdn Hqjm jHwxO bglgl׃
4.21 wjAmr Al-bnj jxrAl lAmr Axr jxAlwn bnjkm mhr At-Abwtm lAmr mH HAbnjm HAlH׃
4.22 wHwdOtm At-bnjkm lAmr bjbxH Obr jxrAl At-Hjrdn HzH׃
4.23 Axr-Hwbjx jHwH AlHjkm At-mj Hjrdn mpnjkm Od-Obrkm kAxr OxH jHwH AlHjkm ljm-swp Axr-Hwbjx mpnjnw Od-Obrnw׃
4.24 lmOn dOt kl-Omj HArc At-jd jHwH kj hzqH HjA lmOn jrAtm At-jHwH AlHjkm kl-Hjmjm׃ s
4.1 Quibus transgressis, dixit Dominus ad Iosue:
4.2 “ Sumite vobis de populo duodecim viros singulos per singulas tribus
4.3 et praecipite eis, ut tollant de medio Iordanis alveo, ubi firmiter steterunt sacerdotum pedes, duodecim lapides; quos portabitis vobiscum et ponetis in loco castrorum, ubi fixeritis hac nocte tentoria ”.
4.4 Vocavitque Iosue duodecim viros, quos elegerat de filiis Israel, singulos de tribubus singulis,
4.5 et ait ad eos: “ Ite ante arcam Domini Dei vestri ad Iordanis medium et portate singuli singulos lapides in umeris vestris, iuxta numerum tribuum filiorum Israel,
4.6 ut sit hoc signum inter vos. Quando interrogaverint vos filii vestri cras dicentes: “Quid sibi volunt isti lapides?”,
4.7 respondebitis eis: Defecerunt aquae Iordanis ante arcam foederis Domini, cum transiret eum; idcirco positi sunt lapides isti in monumentum filiis Israel usque in aeternum ”.
4.8 Fecerunt ergo filii Israel, sicut eis praecepit Iosue, portantes de medio Iordanis alveo duodecim lapides, ut ei Dominus imperarat, iuxta numerum tribuum filiorum Israel, usque ad locum, in quo castrametati sunt; ibique posuerunt eos.
4.9 Alios quoque duodecim lapides posuit Iosue in medio Iordanis alveo, ubi steterunt sacerdotes, qui portabant arcam foederis; et sunt ibi usque in praesentem diem.
4.10 Sacerdotes autem, qui portabant arcam, stabant in Iordanis medio, donec omnia complerentur, quae Iosue ut loqueretur ad populum praeceperat Dominus secundum omnia, quae dixerat ei Moyses. Festinavitque populus et transiit.
4.11 Cumque transissent omnes, transivit et arca Domini; sacerdotesque pergebant ante populum.
4.12 Filii quoque Ruben et Gad et dimidia tribus Manasse armati praecedebant filios Israel, sicut eis praeceperat Moyses;
4.13 quadraginta fere milia expeditorum ad pugnam incedebant coram Domino in campestria Iericho.
4.14 In illo die magnificavit Dominus Iosue coram omni Israel, ut timerent eum, sicut timuerant Moysen, omnibus diebus vitae suae.
4.15 Dixitque ad eum:
4.16 “ Praecipe sacerdotibus, qui portant arcam testimonii, ut ascendant de Iordane ”.
4.17 Qui praecepit eis dicens: “ Ascendite de Iordane ”.
4.18 Cumque ascendissent portantes arcam foederis Domini et siccam humum calcare coepissent, reversae sunt aquae in alveum suum et fluebant sicut ante super omnes ripas suas.
4.19 Populus autem ascendit de Iordane decimo die mensis primi, et castrametati sunt in Galgalis, in termino orientali Iericho.
4.20 Duodecim quoque lapides, quos de Iordanis alveo sumpserant, posuit Iosue in Galgalis.
4.21 Et dixit ad filios Israel: “ Quando interrogaverint filii vestri cras patres suos et dixerint eis: “Quid sibi volunt isti lapides?”,
4.22 docebitis eos atque dicetis: Per arentem alveum transivit Israel Iordanem istum,
4.23 siccante Domino Deo vestro aquas eius in conspectu vestro, donec transiretis, sicut fecerat prius in mari Rubro, quod siccavit coram nobis, donec transiremus,
4.24 ut cognoscant omnes terrarum populi fortissimam Domini manum, et ut vos timeatis Dominum Deum vestrum omni tempore ”.
5.1 Als nun alle Könige der Amoriter, die diesseits des Jordan gegen Westen wohnten, und alle Könige der Kanaaniter am Meere hörten, wie der HERR das Wasser des Jordan vor den Kindern Israel ausgetrocknet hatte, bis sie hinübergezogen waren, verzagte ihr Herz, und es blieb kein Mut mehr in ihnen vor den Kindern Israel.
5.2 Zu der Zeit sprach der HERR zu Josua: Mache dir scharfe Messer und beschneide die Kinder Israel wiederum, zum zweitenmal.
5.3 Da machte sich Josua scharfe Messer und beschnitt die Kinder Israel auf dem Hügel Aralot.
5.4 Und das ist die Ursache, warum Josua sie beschnitt: Alles Volk männlichen Geschlechts, alle Kriegsleute, waren in der Wüste auf dem Wege gestorben, nachdem sie aus Ägypten gezogen waren.
5.5 Das ganze Volk, das auszog, war zwar beschnitten; aber alles Volk, das in der Wüste auf dem Wege geboren war, nach dem Auszug aus Ägypten, war nicht beschnitten.
5.6 Denn die Kinder Israel wanderten vierzig Jahre lang in der Wüste, bis das ganze Geschlecht, die Kriegsleute, die aus Ägypten gezogen, umgekommen waren, weil sie der Stimme des HERRN nicht gehorcht hatten; wie denn der HERR ihnen geschworen, daß sie das Land nicht sehen sollten, welches uns zu geben der HERR ihren Vätern geschworen hatte, ein Land, das von Milch und Honig fließt.
5.7 Derselben Kinder nun, die der HERR an ihrer Statt erweckt hatte, beschnitt Josua; denn sie waren unbeschnitten, weil man sie auf dem Wege nicht beschnitten hatte.
5.8 Als nun das ganze Volk beschnitten war, blieben sie an ihrem Ort im Lager, bis sie heil wurden.
5.9 Und der HERR sprach zu Josua: Heute habe ich die Schande Ägyptens von euch abgewälzt. Darum wurde jener Ort Gilgal genannt bis auf diesen Tag.
5.10 Während nun die Kinder Israel sich in Gilgal lagerten, hielten sie das Passah am vierzehnten Tage des Monats am Abend auf der Ebene von Jericho.
5.11 Und sie aßen von den Früchten des Landes am Tage nach dem Passah, nämlich ungesäuertes Brot und geröstetes Korn, an eben diesem Tage.
5.12 Und das Manna hörte auf am folgenden Tage, da sie von der Frucht des Landes aßen; und es gab für die Kinder Israel kein Manna mehr, sondern in jenem Jahre aßen sie von den Früchten des Landes Kanaan.
5.13 Es begab sich aber, als Josua bei Jericho war, daß er seine Augen erhob und sich umsah; und siehe, ein Mann stand ihm gegenüber, der hatte ein bloßes Schwert in seiner Hand. Und Josua ging zu ihm und sprach zu ihm: Gehörst du uns an oder unsern Feinden?
5.14 Er sprach: Nein, sondern ich bin der Fürst über das Heer des HERRN; jetzt bin ich gekommen! Da fiel Josua auf sein Angesicht zur Erde und betete an und sprach zu ihm: Was sagt mein Herr seinem Knechte?
5.15 Und der Fürst über das Herr des HERRN sprach zu Josua: Ziehe deine Schuhe aus von deinen Füßen; denn der Ort, darauf du stehst, ist heilig! Und Josua tat also.
5.1 καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσαν οἱ βασιλεῖς τῶν αμορραίων οἳ ἦσαν πέραν τοῦ ιορδάνου καὶ οἱ βασιλεῖς τῆς φοινίκης οἱ παρὰ τὴν θάλασσαν ὅτι ἀπεξήρανεν κύριος ὁ θεὸς τὸν ιορδάνην ποταμὸν ἐκ τῶν ἔμπροσθεν τῶν υἱῶν ισραηλ ἐν τῷ διαβαίνειν αὐτούς καὶ ἐτάκησαν αὐτῶν αἱ διάνοιαι καὶ κατεπλάγησαν καὶ οὐκ ἦν ἐν αὐτοῖς φρόνησις οὐδεμία ἀπὸ προσώπου τῶν υἱῶν ισραηλ
5.2 ὑπὸ δὲ τοῦτον τὸν καιρὸν εἶπεν κύριος τῷ ἰησοῖ ποίησον σεαυτῷ μαχαίρας πετρίνας ἐκ πέτρας ἀκροτόμου καὶ καθίσας περίτεμε τοὺς υἱοὺς ισραηλ
5.3 καὶ ἐποίησεν ἰησοῦς μαχαίρας πετρίνας ἀκροτόμους καὶ περιέτεμεν τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐπὶ τοῦ καλουμένου τόπου βουνὸς τῶν ἀκροβυστιῶν
5.4 ὃν δὲ τρόπον περιεκάθαρεν ἰησοῦς τοὺς υἱοὺς ισραηλ ὅσοι ποτὲ ἐγένοντο ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ὅσοι ποτὲ ἀπερίτμητοι ἦσαν τῶν ἐξεληλυθότων ἐξ αἰγύπτου
5.5 πάντας τούτους περιέτεμεν ἰησοῦς
5.6 τεσσαράκοντα γὰρ καὶ δύο ἔτη ἀνέστραπται ισραηλ ἐν τῇ ἐρήμῳ τῇ μαδβαρίτιδι διὸ ἀπερίτμητοι ἦσαν οἱ πλεῖστοι αὐτῶν τῶν μαχίμων τῶν ἐξεληλυθότων ἐκ γῆς αἰγύπτου οἱ ἀπειθήσαντες τῶν ἐντολῶν τοῦ θεοῦ οἷς καὶ διώρισεν μὴ ἰδεῖν αὐτοὺς τὴν γῆν ἣν ὤμοσεν κύριος τοῖς πατράσιν αὐτῶν δοῦναι ἡμῖν γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι
5.7 ἀντὶ δὲ τούτων ἀντικατέστησεν τοὺς υἱοὺς αὐτῶν οὓς ἰησοῦς περιέτεμεν διὰ τὸ αὐτοὺς γεγενῆσθαι κατὰ τὴν ὁδὸν ἀπεριτμήτους
5.8 περιτμηθέντες δὲ ἡσυχίαν εἶχον αὐτόθι καθήμενοι ἐν τῇ παρεμβολῇ ἕως ὑγιάσθησαν
5.9 καὶ εἶπεν κύριος τῷ ἰησοῖ υἱῷ ναυη ἐν τῇ σήμερον ἡμέρᾳ ἀφεῖλον τὸν ὀνειδισμὸν αἰγύπτου ἀφ' ὑμῶν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου γαλγαλα
5.10 καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ πασχα τῇ τεσσαρεσκαιδεκάτῃ ἡμέρᾳ τοῦ μηνὸς ἀπὸ ἑσπέρας ἐπὶ δυσμῶν ιεριχω ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου ἐν τῷ πεδίῳ
5.11 καὶ ἐφάγοσαν ἀπὸ τοῦ σίτου τῆς γῆς ἄζυμα καὶ νέα ἐν ταύτῃ τῇ ἡμέρᾳ
5.12 ἐξέλιπεν τὸ μαννα μετὰ τὸ βεβρωκέναι αὐτοὺς ἐκ τοῦ σίτου τῆς γῆς καὶ οὐκέτι ὑπῆρχεν τοῖς υἱοῖς ισραηλ μαννα ἐκαρπίσαντο δὲ τὴν χώραν τῶν φοινίκων ἐν τῷ ἐνιαυτῷ ἐκείνῳ
5.13 καὶ ἐγένετο ὡς ἦν ἰησοῦς ἐν ιεριχω καὶ ἀναβλέψας τοῖς ὀφθαλμοῖς εἶδεν ἄνθρωπον ἑστηκότα ἐναντίον αὐτοῦ καὶ ἡ ῥομφαία ἐσπασμένη ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ προσελθὼν ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ ἡμέτερος εἶ ἢ τῶν ὑπεναντίων
5.14 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ ἐγὼ ἀρχιστράτηγος δυνάμεως κυρίου νυνὶ παραγέγονα καὶ ἰησοῦς ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον ἐπὶ τὴν γῆν καὶ εἶπεν αὐτῷ δέσποτα τί προστάσσεις τῷ σῷ οἰκέτῃ
5.15 καὶ λέγει ὁ ἀρχιστράτηγος κυρίου πρὸς ἰησοῦν λῦσαι τὸ ὑπόδημα ἐκ τῶν ποδῶν σου ὁ γὰρ τόπος ἐφ' ᾧ σὺ ἕστηκας ἅγιός ἐστιν
5.1 kai egeneto ohs ehkoysan oi basileis tohn amorraiohn oi ehsan peran toy iordanoy kai oi basileis tehs phoinikehs oi para tehn thalassan oti apexehranen kyrios o theos ton iordanehn potamon ek tohn emprosthen tohn yiohn israehl en toh diabainein aytoys kai etakehsan aytohn ai dianoiai kai kateplagehsan kai oyk ehn en aytois phronehsis oydemia apo prosohpoy tohn yiohn israehl
5.2 ypo de toyton ton kairon eipen kyrios toh iehsoi poiehson seaytoh machairas petrinas ek petras akrotomoy kai kathisas periteme toys yioys israehl
5.3 kai epoiehsen iehsoys machairas petrinas akrotomoys kai perietemen toys yioys israehl epi toy kaloymenoy topoy boynos tohn akrobystiohn
5.4 on de tropon periekatharen iehsoys toys yioys israehl osoi pote egenonto en teh odoh kai osoi pote aperitmehtoi ehsan tohn exelehlythotohn ex aigyptoy
5.5 pantas toytoys perietemen iehsoys
5.6 tessarakonta gar kai dyo eteh anestraptai israehl en teh erehmoh teh madbaritidi dio aperitmehtoi ehsan oi pleistoi aytohn tohn machimohn tohn exelehlythotohn ek gehs aigyptoy oi apeithehsantes tohn entolohn toy theoy ois kai diohrisen meh idein aytoys tehn gehn ehn ohmosen kyrios tois patrasin aytohn doynai ehmin gehn reoysan gala kai meli
5.7 anti de toytohn antikatestehsen toys yioys aytohn oys iehsoys perietemen dia to aytoys gegenehsthai kata tehn odon aperitmehtoys
5.8 peritmehthentes de ehsychian eichon aytothi kathehmenoi en teh paremboleh eohs ygiasthehsan
5.9 kai eipen kyrios toh iehsoi yioh nayeh en teh sehmeron ehmera apheilon ton oneidismon aigyptoy aph' ymohn kai ekalesen to onoma toy topoy ekeinoy galgala
5.10 kai epoiehsan oi yioi israehl to pascha teh tessareskaidekateh ehmera toy mehnos apo esperas epi dysmohn ierichoh en toh peran toy iordanoy en toh pedioh
5.11 kai ephagosan apo toy sitoy tehs gehs azyma kai nea en tayteh teh ehmera
5.12 exelipen to manna meta to bebrohkenai aytoys ek toy sitoy tehs gehs kai oyketi ypehrchen tois yiois israehl manna ekarpisanto de tehn chohran tohn phoinikohn en toh eniaytoh ekeinoh
5.13 kai egeneto ohs ehn iehsoys en ierichoh kai anablepsas tois ophthalmois eiden anthrohpon estehkota enantion aytoy kai eh romphaia espasmeneh en teh cheiri aytoy kai proselthohn iehsoys eipen aytoh ehmeteros ei eh tohn ypenantiohn
5.14 o de eipen aytoh egoh archistratehgos dynameohs kyrioy nyni paragegona kai iehsoys epesen epi prosohpon epi tehn gehn kai eipen aytoh despota ti prostasseis toh soh oiketeh
5.15 kai legei o archistratehgos kyrioy pros iehsoyn lysai to ypodehma ek tohn podohn soy o gar topos eph' oh sy estehkas agios estin
5.1 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל־מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל־מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל־הַיָּם אֵת אֲשֶׁר־הֹובִישׁ יְהוָה אֶת־מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל עַד־ [עָבְרָנוּ כ] (עָבְרָם ק) וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא־הָיָה בָם עֹוד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל׃ ס
5.2 בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ עֲשֵׂה לְךָ חַרְבֹות צֻרִים וְשׁוּב מֹל אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית׃
5.3 וַיַּעַשׂ־לֹו יְהֹושֻׁעַ חַרְבֹות צֻרִים וַיָּמָל אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־גִּבְעַת הָעֲרָלֹות׃
5.4 וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר־מָל יְהֹושֻׁעַ כָּל־הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים כֹּל ׀ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם׃
5.5 כִּי־מֻלִים הָיוּ כָּל־הָעָם הַיֹּצְאִים וְכָל־הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא־מָלוּ׃
5.6 כִּי ׀ אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד־תֹּם כָּל־הַגֹּוי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאֹותָם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹותָם לָתֶת לָנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃
5.7 וְאֶת־בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם אֹתָם מָל יְהֹושֻׁעַ כִּי־עֲרֵלִים הָיוּ כִּי לֹא־מָלוּ אֹותָם בַּדָּרֶךְ׃
5.8 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־תַּמּוּ כָל־הַגֹּוי לְהִמֹּול וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיֹותָם׃ פ
5.9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ הַיֹּום גַּלֹּותִי אֶת־חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקֹום הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
5.10 וַיַּחֲנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת־הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יֹום לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבֹות יְרִיחֹו׃
5.11 וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצֹּות וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה׃
5.12 וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא־הָיָה עֹוד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא׃ ס
5.13 וַיְהִי בִּהְיֹות יְהֹושֻׁעַ בִּירִיחֹו וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדֹּו וְחַרְבֹּו שְׁלוּפָה בְּיָדֹו וַיֵּלֶךְ יְהֹושֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לֹו הֲלָנוּ אַתָּה אִם־לְצָרֵינוּ׃
5.14 וַיֹּאמֶר ׀ לֹא כִּי אֲנִי שַׂר־צְבָא־יְהוָה עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהֹושֻׁעַ אֶל־פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לֹו מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל־עַבְדֹּו׃
5.15 וַיֹּאמֶר שַׂר־צְבָא יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ שַׁל־נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקֹום אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהֹושֻׁעַ כֵּן׃
5.1 wajHij kixxmoOa kaal-malkej HaaAaemorij Aaxxaer bOebaer Hajarden jaamaaH wkaal-malkej HaknaOanij Aaxxaer Oal-Hajaam Aet Aaxxaer-Howbijxx jHwaaH Aaet-mej Hajarden mipnej bnej-jixraaAel Oad- [Oaabraanw k] (Oaabraam q) wajimas lbaabaam wloA-HaajaaH baam Oowd rwha mipnej bnej-jixraaAel׃ s
5.2 baaOet HaHijA Aaamar jHwaaH Aael-jHowxxuOa OaxeH lkaa harbowt curijm wxxwb mol Aaet-bnej-jixraaAel xxenijt׃
5.3 wajaOax-low jHowxxuOa harbowt curijm wajaamaal Aaet-bnej jixraaAel Aael-gibOat HaaOaraalowt׃
5.4 wzaeH Hadaabaar Aaxxaer-maal jHowxxuOa kaal-HaaOaam HajoceA mimicrajim Hazkaarijm kol Aanxxej HamilhaamaaH metw bamidbaar badaeraek bceAtaam mimicraajim׃
5.5 kij-mulijm Haajw kaal-HaaOaam HajocAijm wkaal-HaaOaam Hajilodijm bamidbaar badaeraek bceAtaam mimicrajim loA-maalw׃
5.6 kij AarbaaOijm xxaanaaH Haalkw bnej-jixraaAel bamidbaar Oad-tom kaal-Hagowj Aanxxej HamilhaamaaH HajocAijm mimicrajim Aaxxaer loA-xxaamOw bqowl jHwaaH Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laaHaem lbiltij HarAowtaam Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaO jHwaaH laAabowtaam laataet laanw Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx׃
5.7 wAaet-bnejHaem Heqijm tahtaam Aotaam maal jHowxxuOa kij-Oarelijm Haajw kij loA-maalw Aowtaam badaaraek׃
5.8 wajHij kaAaxxaer-tamw kaal-Hagowj lHimowl wajexxbw tahtaam bamahanaeH Oad hajowtaam׃ p
5.9 wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa Hajowm galowtij Aaet-haerpat micrajim meOalejkaem wajiqraaA xxem Hamaaqowm HaHwA gilgaal Oad Hajowm HazaeH׃
5.10 wajahanw bnej-jixraaAel bagilgaal wajaOaxw Aaet-Hapaesah bAarbaaOaaH Oaaxaar jowm lahodaexx baaOaeraeb bOarbowt jrijhow׃
5.11 wajoAklw meOabwr HaaAaaraec mimaahaarat Hapaesah macowt wqaalwj bOaecaem Hajowm HazaeH׃
5.12 wajixxbot Hamaan mimaahaaraat bAaaklaam meOabwr HaaAaaraec wloA-HaajaaH Oowd libnej jixraaAel maan wajoAklw mitbwAat Aaeraec knaOan baxxaanaaH HaHijA׃ s
5.13 wajHij biHjowt jHowxxuOa bijrijhow wajixaaA Oejnaajw wajarA wHineH-Aijxx Oomed lnaegdow wharbow xxlwpaaH bjaadow wajelaek jHowxxuOa Aelaajw wajoAmaer low Halaanw AataaH Aim-lcaarejnw׃
5.14 wajoAmaer loA kij Aanij xar-cbaaA-jHwaaH OataaH baaAtij wajipol jHowxxuOa Aael-paanaajw AarcaaH wajixxtaahw wajoAmaer low maaH Aadonij mdaber Aael-Oabdow׃
5.15 wajoAmaer xar-cbaaA jHwaaH Aael-jHowxxuOa xxal-naOalkaa meOal raglaekaa kij Hamaaqowm Aaxxaer AataaH Oomed Oaalaajw qodaexx HwA wajaOax jHowxxuOa ken׃
5.1 ויהי כשמע כל־מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל־מלכי הכנעני אשר על־הים את אשר־הוביש יהוה את־מי הירדן מפני בני־ישראל עד־ [עברנו כ] (עברם ק) וימס לבבם ולא־היה בם עוד רוח מפני בני־ישראל׃ ס
5.2 בעת ההיא אמר יהוה אל־יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את־בני־ישראל שנית׃
5.3 ויעש־לו יהושע חרבות צרים וימל את־בני ישראל אל־גבעת הערלות׃
5.4 וזה הדבר אשר־מל יהושע כל־העם היצא ממצרים הזכרים כל ׀ אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים׃
5.5 כי־מלים היו כל־העם היצאים וכל־העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא־מלו׃
5.6 כי ׀ ארבעים שנה הלכו בני־ישראל במדבר עד־תם כל־הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא־שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את־הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש׃
5.7 ואת־בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי־ערלים היו כי לא־מלו אותם בדרך׃
5.8 ויהי כאשר־תמו כל־הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם׃ פ
5.9 ויאמר יהוה אל־יהושע היום גלותי את־חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה׃
5.10 ויחנו בני־ישראל בגלגל ויעשו את־הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו׃
5.11 ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה׃
5.12 וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא־היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא׃ ס
5.13 ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה־איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם־לצרינו׃
5.14 ויאמר ׀ לא כי אני שר־צבא־יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל־פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל־עבדו׃
5.15 ויאמר שר־צבא יהוה אל־יהושע של־נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן׃
5.1 wjHj kxmO kl-mlkj HAmrj Axr bObr Hjrdn jmH wkl-mlkj HknOnj Axr Ol-Hjm At Axr-Hwbjx jHwH At-mj Hjrdn mpnj bnj-jxrAl Od- [Obrnw k] (Obrm q) wjms lbbm wlA-HjH bm Owd rwh mpnj bnj-jxrAl׃ s
5.2 bOt HHjA Amr jHwH Al-jHwxO OxH lk hrbwt crjm wxwb ml At-bnj-jxrAl xnjt׃
5.3 wjOx-lw jHwxO hrbwt crjm wjml At-bnj jxrAl Al-gbOt HOrlwt׃
5.4 wzH Hdbr Axr-ml jHwxO kl-HOm HjcA mmcrjm Hzkrjm kl Anxj HmlhmH mtw bmdbr bdrk bcAtm mmcrjm׃
5.5 kj-mljm Hjw kl-HOm HjcAjm wkl-HOm Hjldjm bmdbr bdrk bcAtm mmcrjm lA-mlw׃
5.6 kj ArbOjm xnH Hlkw bnj-jxrAl bmdbr Od-tm kl-Hgwj Anxj HmlhmH HjcAjm mmcrjm Axr lA-xmOw bqwl jHwH Axr nxbO jHwH lHm lbltj HrAwtm At-HArc Axr nxbO jHwH lAbwtm ltt lnw Arc zbt hlb wdbx׃
5.7 wAt-bnjHm Hqjm thtm Atm ml jHwxO kj-Orljm Hjw kj lA-mlw Awtm bdrk׃
5.8 wjHj kAxr-tmw kl-Hgwj lHmwl wjxbw thtm bmhnH Od hjwtm׃ p
5.9 wjAmr jHwH Al-jHwxO Hjwm glwtj At-hrpt mcrjm mOljkm wjqrA xm Hmqwm HHwA glgl Od Hjwm HzH׃
5.10 wjhnw bnj-jxrAl bglgl wjOxw At-Hpsh bArbOH Oxr jwm lhdx bOrb bOrbwt jrjhw׃
5.11 wjAklw mObwr HArc mmhrt Hpsh mcwt wqlwj bOcm Hjwm HzH׃
5.12 wjxbt Hmn mmhrt bAklm mObwr HArc wlA-HjH Owd lbnj jxrAl mn wjAklw mtbwAt Arc knOn bxnH HHjA׃ s
5.13 wjHj bHjwt jHwxO bjrjhw wjxA Ojnjw wjrA wHnH-Ajx Omd lngdw whrbw xlwpH bjdw wjlk jHwxO Aljw wjAmr lw Hlnw AtH Am-lcrjnw׃
5.14 wjAmr lA kj Anj xr-cbA-jHwH OtH bAtj wjpl jHwxO Al-pnjw ArcH wjxthw wjAmr lw mH Adnj mdbr Al-Obdw׃
5.15 wjAmr xr-cbA jHwH Al-jHwxO xl-nOlk mOl rglk kj Hmqwm Axr AtH Omd Oljw qdx HwA wjOx jHwxO kn׃
5.1 Postquam ergo audierunt om nes reges Amorraeorum, qui ha bitabant trans Iordanem ad occidentalem plagam, et cuncti reges Chanaan, qui propinqua possidebant Magno mari loca, quod siccasset Dominus fluenta Iordanis coram filiis Israel, donec transirent, dissolutum est cor eorum, et non remansit in eis spiritus coram filiis Israel.
5.2 Eo tempore ait Dominus ad Iosue: “ Fac tibi cultros lapideos et circumcide iterum secundo filios Israel ”.
5.3 Fecit, quod iusserat Dominus, et circumcidit filios Israel in colle Praeputiorum.
5.4 Haec autem causa est secundae circumcisionis: omnis populus, qui egressus est ex Aegypto, generis masculini, universi bellatores viri mortui sunt in deserto in via;
5.5 qui omnes circumcisi erant. Populus autem, qui natus est in deserto, incircumcisus fuit.
5.6 Per quadraginta enim annos ambulabant filii Israel, donec consumerentur omnes homines bellatores, qui non audierant vocem Domini, et quibus iuraverat, ut non ostenderet eis terram, super qua iuraverat patribus eorum, ut daret illis terram lacte et melle manantem.
5.7 Horum filii in locum successerunt patrum et circumcisi sunt a Iosue, quia, sicut nati fuerant, in praeputio erant, nec eos in via aliquis circumciderat.
5.8 Postquam autem omnes circumcisi sunt, manserunt in eodem castrorum loco, donec sanarentur.
5.9 Dixitque Dominus ad Iosue: “ Hodie abstuli opprobrium Aegypti a vobis ”. Vocatumque est nomen loci illius Galgala usque in praesentem diem.
5.10 Manseruntque filii Israel in Galgalis et fecerunt Pascha quarta decima die mensis ad vesperum in campestribus Iericho;
5.11 et comederunt de frugibus terrae a die altero, azymos panes et polentam hoc ipso die.
5.12 Defecitque manna a die sequenti, postquam comederunt de frugibus terrae, nec usi sunt ultra cibo illo filii Israel, sed comederunt de frugibus terrae Chanaan in anno illo.
5.13 Cum autem esset Iosue in agro urbis Iericho, levavit oculos et vidit virum stantem contra se et evaginatum tenentem gladium; perrexitque ad eum et ait: “ Noster es an adversariorum? ”.
5.14 Qui respondit: “ Nequaquam, sed sum princeps exercitus Domini et nunc veni ”. Cecidit Iosue pronus in terram et adorans ait: “ Quid Dominus meus loquitur ad servum suum? ”.
5.15 Et dixit princeps exercitus Domini ad Iosue: “ Solve calceamentum de pedibus tuis; locus enim, in quo stas, sanctus est ”. Fecitque Iosue, ut sibi fuerat imperatum.
6.1 Jericho aber war verschlossen und verriegelt vor den Kindern Israel; so daß niemand heraus oder hineingehen konnte.
6.2 Und der HERR sprach zu Josua: Siehe da, ich habe Jericho samt seinem Könige und den streitbaren Männern in deine Hand gegeben.
6.3 Darum lasse alle eure Kriegsleute rings um die Stadt marschieren, so daß sie die Stadt einmal umziehen, und tue sechs Tage also.
6.4 Und sieben Priester sollen sieben Jubeljahrsposaunen vor der Lade tragen; und am siebenten Tage sollt ihr siebenmal um die Stadt ziehen, und die Priester sollen die Posaunen blasen.
6.5 Und wenn man das Horn des Jubeljahres bläst und ihr den Ton der Posaune hört, so soll das ganze Volk ein großes Feldgeschrei erheben; so werden die Stadtmauern in sich zusammenstürzen, und das Volk soll sie ersteigen, ein jeder stracks vor sich hin!
6.6 Da rief Josua, der Sohn Nuns, den Priestern und sprach zu ihnen: Traget die Lade des Bundes und lasset sieben Priester die sieben Jubeljahrsposaunen vor der Lade des HERRN tragen!
6.7 Zum Volke aber sprach er: Machet euch auf und umzieht die Stadt, und die Gerüsteten sollen vor der Lade des HERRN hergehen!
6.8 Als Josua solches zum Volk gesagt hatte, zogen die sieben Priester, welche die sieben Jubeljahrsposaunen vor dem HERRN hertrugen, und bliesen die Posaunen, und die Lade des Bundes folgte ihnen nach.
6.9 Und die Gerüsteten schritten vor den Priestern her, welche die Posaunen bliesen, und die Nachhut folgte der Lade nach, und sie bliesen beständig die Posaunen.
6.10 Josua aber gebot dem Volke und sprach: Ihr sollt kein Kriegsgeschrei erheben, noch eure Stimme hören lassen; auch soll kein Wort aus eurem Munde gehen bis zu dem Tag, da ich zu euch sagen werde: «Erhebet ein Feldgeschrei!», alsdann erhebet ein Feldgeschrei!
6.11 Also ging die Lade des HERRN einmal rings um die Stadt, und sie kamen wieder in das Lager und blieben darin über Nacht.
6.12 Da stand Josua am Morgen früh auf, und die Priester trugen die Lade des HERRN,
6.13 auch trugen die sieben Priester die sieben Jubeljahrsposaunen vor der Lade des HERRN her und bliesen im Gehen beständig die Posaunen, und die Gerüsteten gingen vor ihnen her, aber die Nachhut folgte der Lade des HERRN, und sie bliesen beständig die Posaunen.
6.14 Am zweiten Tage zogen sie auch einmal um die Stadt und kamen wieder ins Lager. Also taten sie sechs Tage lang.
6.15 Am siebenten Tage aber, als die Morgenröte anbrach, machten sie sich früh auf und zogen nach derselben Weise siebenmal um die Stadt; nur an diesem Tage gingen sie siebenmal um die Stadt.
6.16 Und beim siebenten Mal, als die Priester die Posaunen bliesen, sprach Josua zum Volk: Erhebet ein Feldgeschrei; denn der HERR hat euch die Stadt gegeben!
6.17 Aber diese Stadt und alles, was darin ist, soll dem Bann des HERRN verfallen sein; nur die Dirne Rahab soll lebendig bleiben, sie und alle, die bei ihr im Hause sind; denn sie hat die Boten verborgen, die wir aussandten.
6.18 Ihr aber hütet euch vor dem Gebannten, damit ihr nicht, nachdem ihr es gebannt habt, doch von dem Gebannten etwas nehmet und über das Lager Israels einen Bann bringet und es ins Unglück komme.
6.19 Aber alles Silber und Gold nebst den ehernen und eisernen Geräten soll dem HERRN geheiligt sein, daß es zum Schatz des HERRN komme.
6.20 Da erhob das Volk ein Feldgeschrei, und die Priester bliesen die Posaunen. Als nun das Volk den Schall der Posaunen hörte und ein großes Feldgeschrei erhob, stürzte die Mauer in sich zusammen, und das Volk erstieg die Stadt, ein jeder stracks vor sich hin. Also gewannen sie die Stadt.
6.21 Und sie vollstreckten den Bann an allem, was in der Stadt war, mit der Schärfe des Schwertes, an Männern und Weibern, Jungen und Alten, Ochsen, Schafen und Eseln.
6.22 Aber Josua sprach zu den beiden Männern, die das Land ausgekundschaftet hatten: Gehet in das Haus der Dirne und führet das Weib von dannen heraus samt allem, was sie hat, wie ihr derselben geschworen habt!
6.23 Da gingen die Jünglinge, die Kundschafter, hinein und führten Rahab heraus; sie führten auch ihren Vater und ihre Mutter und ihre Brüder und alles, was sie hatte, samt ihrem ganzen Geschlecht, hinaus und ließen sie draußen bleiben vor dem Lager Israels.
6.24 Aber die Stadt und alles, was darin war, verbrannten sie mit Feuer; nur das Silber und Gold und das eherne und eiserne Geräte taten sie zum Schatz in das Haus des HERRN.
6.25 Also ließ Josua die Dirne Rahab leben samt dem Hause ihres Vaters und allen ihren Angehörigen; und sie wohnte in Israel bis auf diesen Tag, weil sie die Boten verborgen hatte, die Josua gesandt, um Jericho auszukundschaften.
6.26 Zu der Zeit schwur Josua und sprach: Verflucht sei der Mann vor dem HERRN, welcher sich aufmachen und diese Stadt Jericho bauen wird; wenn er ihren Grund legt, koste es ihn seinen erstgeborenen Sohn, und wenn er ihre Tore setzt, koste es ihn seinen jüngsten Sohn!
6.27 Also war der HERR mit Josua, daß man in allen Ländern von ihm sprach.
6.1 καὶ ιεριχω συγκεκλεισμένη καὶ ὠχυρωμένη καὶ οὐθεὶς ἐξεπορεύετο ἐξ αὐτῆς οὐδὲ εἰσεπορεύετο
6.2 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ἰησοῦν ἰδοὺ ἐγὼ παραδίδωμι ὑποχείριόν σου τὴν ιεριχω καὶ τὸν βασιλέα αὐτῆς τὸν ἐν αὐτῇ δυνατοὺς ὄντας ἐν ἰσχύι
6.3 σὺ δὲ περίστησον αὐτῇ τοὺς μαχίμους κύκλῳ
6.4 6.5 καὶ ἔσται ὡς ἂν σαλπίσητε τῇ σάλπιγγι ἀνακραγέτω πᾶς ὁ λαὸς ἅμα καὶ ἀνακραγόντων αὐτῶν πεσεῖται αὐτόματα τὰ τείχη τῆς πόλεως καὶ εἰσελεύσεται πᾶς ὁ λαὸς ὁρμήσας ἕκαστος κατὰ πρόσωπον εἰς τὴν πόλιν
6.6 καὶ εἰσῆλθεν ἰησοῦς ὁ τοῦ ναυη πρὸς τοὺς ἱερεῖς καὶ εἶπεν αὐτοῖς λέγων παραγγείλατε τῷ λαῷ περιελθεῖν καὶ κυκλῶσαι τὴν πόλιν καὶ οἱ μάχιμοι παραπορευέσθωσαν ἐνωπλισμένοι ἐναντίον κυρίου
6.7 καὶ εἶπεν αὐτοῖς λέγων παραγγείλατε τῷ λαῷ περιελθεῖν καὶ κυκλῶσαι τὴν πόλιν καὶ οἱ μάχιμοι παραπορευέσθωσαν ἐνωπλισμένοι ἐναντίον κυρίου
6.8 καὶ ἑπτὰ ἱερεῖς ἔχοντες ἑπτὰ σάλπιγγας ἱερὰς παρελθέτωσαν ὡσαύτως ἐναντίον τοῦ κυρίου καὶ σημαινέτωσαν εὐτόνως καὶ ἡ κιβωτὸς τῆς διαθήκης κυρίου ἐπακολουθείτω
6.9 οἱ δὲ μάχιμοι ἔμπροσθεν παραπορευέσθωσαν καὶ οἱ ἱερεῖς οἱ οὐραγοῦντες ὀπίσω τῆς κιβωτοῦ τῆς διαθήκης κυρίου πορευόμενοι καὶ σαλπίζοντες
6.10 τῷ δὲ λαῷ ἐνετείλατο ἰησοῦς λέγων μὴ βοᾶτε μηδὲ ἀκουσάτω μηθεὶς ὑμῶν τὴν φωνήν ἕως ἂν ἡμέραν αὐτὸς διαγγείλῃ ἀναβοῆσαι καὶ τότε ἀναβοήσετε
6.11 καὶ περιελθοῦσα ἡ κιβωτὸς τῆς διαθήκης τοῦ θεοῦ τὴν πόλιν εὐθέως ἀπῆλθεν εἰς τὴν παρεμβολὴν καὶ ἐκοιμήθη ἐκεῖ
6.12 καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ δευτέρᾳ ἀνέστη ἰησοῦς τὸ πρωί καὶ ἦραν οἱ ἱερεῖς τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου
6.13 καὶ οἱ ἑπτὰ ἱερεῖς οἱ φέροντες τὰς σάλπιγγας τὰς ἑπτὰ προεπορεύοντο ἐναντίον κυρίου καὶ μετὰ ταῦτα εἰσεπορεύοντο οἱ μάχιμοι καὶ ὁ λοιπὸς ὄχλος ὄπισθε τῆς κιβωτοῦ τῆς διαθήκης κυρίου καὶ οἱ ἱερεῖς ἐσάλπισαν ταῖς σάλπιγξι καὶ ὁ λοιπὸς ὄχλος ἅπας περιεκύκλωσε τὴν πόλιν ἐγγύθεν καὶ ἀπῆλθεν πάλιν εἰς τὴν παρεμβολήν οὕτως ἐποίει ἐπὶ ἓξ ἡμέρας
6.14 καὶ ἀπῆλθεν πάλιν εἰς τὴν παρεμβολήν οὕτως ἐποίει ἐπὶ ἓξ ἡμέρας
6.15 καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ ἀνέστησαν ὄρθρου καὶ περιήλθοσαν τὴν πόλιν ἑξάκις
6.16 καὶ τῇ περιόδῳ τῇ ἑβδόμῃ ἐσάλπισαν οἱ ἱερεῖς καὶ εἶπεν ἰησοῦς τοῖς υἱοῖς ισραηλ κεκράξατε παρέδωκεν γὰρ κύριος ὑμῖν τὴν πόλιν
6.17 καὶ ἔσται ἡ πόλις ἀνάθεμα αὐτὴ καὶ πάντα ὅσα ἐστὶν ἐν αὐτῇ κυρίῳ σαβαωθ πλὴν ρααβ τὴν πόρνην περιποιήσασθε αὐτὴν καὶ ὅσα ἐστὶν ἐν τῷ οἴκῳ αὐτῆς
6.18 ἀλλὰ ὑμεῖς φυλάξασθε σφόδρα ἀπὸ τοῦ ἀναθέματος μήποτε ἐνθυμηθέντες ὑμεῖς αὐτοὶ λάβητε ἀπὸ τοῦ ἀναθέματος καὶ ποιήσητε τὴν παρεμβολὴν τῶν υἱῶν ισραηλ ἀνάθεμα καὶ ἐκτρίψητε ἡμᾶς
6.19 καὶ πᾶν ἀργύριον ἢ χρυσίον ἢ χαλκὸς ἢ σίδηρος ἅγιον ἔσται τῷ κυρίῳ εἰς θησαυρὸν κυρίου εἰσενεχθήσεται
6.20 καὶ ἐσάλπισαν ταῖς σάλπιγξιν οἱ ἱερεῖς ὡς δὲ ἤκουσεν ὁ λαὸς τὴν φωνὴν τῶν σαλπίγγων ἠλάλαξεν πᾶς ὁ λαὸς ἅμα ἀλαλαγμῷ μεγάλῳ καὶ ἰσχυρῷ καὶ ἔπεσεν ἅπαν τὸ τεῖχος κύκλῳ καὶ ἀνέβη πᾶς ὁ λαὸς εἰς τὴν πόλιν
6.21 καὶ ἀνεθεμάτισεν αὐτὴν ἰησοῦς καὶ ὅσα ἦν ἐν τῇ πόλει ἀπὸ ἀνδρὸς καὶ ἕως γυναικός ἀπὸ νεανίσκου καὶ ἕως πρεσβύτου καὶ ἕως μόσχου καὶ ὑποζυγίου ἐν στόματι ῥομφαίας
6.22 καὶ τοῖς δυσὶν νεανίσκοις τοῖς κατασκοπεύσασιν εἶπεν ἰησοῦς εἰσέλθατε εἰς τὴν οἰκίαν τῆς γυναικὸς καὶ ἐξαγάγετε αὐτὴν ἐκεῖθεν καὶ ὅσα ἐστὶν αὐτῇ
6.23 καὶ εἰσῆλθον οἱ δύο νεανίσκοι οἱ κατασκοπεύσαντες τὴν πόλιν εἰς τὴν οἰκίαν τῆς γυναικὸς καὶ ἐξηγάγοσαν ρααβ τὴν πόρνην καὶ τὸν πατέρα αὐτῆς καὶ τὴν μητέρα αὐτῆς καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτῆς καὶ πάντα ὅσα ἦν αὐτῇ καὶ πᾶσαν τὴν συγγένειαν αὐτῆς καὶ κατέστησαν αὐτὴν ἔξω τῆς παρεμβολῆς ισραηλ
6.24 καὶ ἡ πόλις ἐνεπρήσθη ἐμπυρισμῷ σὺν πᾶσιν τοῖς ἐν αὐτῇ πλὴν ἀργυρίου καὶ χρυσίου καὶ χαλκοῦ καὶ σιδήρου ἔδωκαν εἰς θησαυρὸν κυρίου εἰσενεχθῆναι
6.25 καὶ ρααβ τὴν πόρνην καὶ πάντα τὸν οἶκον τὸν πατρικὸν αὐτῆς ἐζώγρησεν ἰησοῦς καὶ κατῴκησεν ἐν τῷ ισραηλ ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας διότι ἔκρυψεν τοὺς κατασκοπεύσαντας οὓς ἀπέστειλεν ἰησοῦς κατασκοπεῦσαι τὴν ιεριχω
6.26 καὶ ὥρκισεν ἰησοῦς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐναντίον κυρίου λέγων ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς οἰκοδομήσει τὴν πόλιν ἐκείνην ἐν τῷ πρωτοτόκῳ αὐτοῦ θεμελιώσει αὐτὴν καὶ ἐν τῷ ἐλαχίστῳ αὐτοῦ ἐπιστήσει τὰς πύλας αὐτῆς καὶ οὕτως ἐποίησεν οζαν ὁ ἐκ βαιθηλ ἐν τῷ αβιρων τῷ πρωτοτόκῳ ἐθεμελίωσεν αὐτὴν καὶ ἐν τῷ ἐλαχίστῳ διασωθέντι ἐπέστησεν τὰς πύλας αὐτῆς
6.27 καὶ ἦν κύριος μετὰ ἰησοῦ καὶ ἦν τὸ ὄνομα αὐτοῦ κατὰ πᾶσαν τὴν γῆν
6.1 kai ierichoh sygkekleismeneh kai ohchyrohmeneh kai oytheis exeporeyeto ex aytehs oyde eiseporeyeto
6.2 kai eipen kyrios pros iehsoyn idoy egoh paradidohmi ypocheirion soy tehn ierichoh kai ton basilea aytehs ton en ayteh dynatoys ontas en ischyi
6.3 sy de peristehson ayteh toys machimoys kykloh
6.4 6.5 kai estai ohs an salpisehte teh salpiggi anakragetoh pas o laos ama kai anakragontohn aytohn peseitai aytomata ta teicheh tehs poleohs kai eiseleysetai pas o laos ormehsas ekastos kata prosohpon eis tehn polin
6.6 kai eisehlthen iehsoys o toy nayeh pros toys iereis kai eipen aytois legohn paraggeilate toh laoh perielthein kai kyklohsai tehn polin kai oi machimoi paraporeyesthohsan enohplismenoi enantion kyrioy
6.7 kai eipen aytois legohn paraggeilate toh laoh perielthein kai kyklohsai tehn polin kai oi machimoi paraporeyesthohsan enohplismenoi enantion kyrioy
6.8 kai epta iereis echontes epta salpiggas ieras parelthetohsan ohsaytohs enantion toy kyrioy kai sehmainetohsan eytonohs kai eh kibohtos tehs diathehkehs kyrioy epakoloytheitoh
6.9 oi de machimoi emprosthen paraporeyesthohsan kai oi iereis oi oyragoyntes opisoh tehs kibohtoy tehs diathehkehs kyrioy poreyomenoi kai salpizontes
6.10 toh de laoh eneteilato iehsoys legohn meh boate mehde akoysatoh mehtheis ymohn tehn phohnehn eohs an ehmeran aytos diaggeileh anaboehsai kai tote anaboehsete
6.11 kai perielthoysa eh kibohtos tehs diathehkehs toy theoy tehn polin eytheohs apehlthen eis tehn parembolehn kai ekoimehtheh ekei
6.12 kai teh ehmera teh deytera anesteh iehsoys to prohi kai ehran oi iereis tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy
6.13 kai oi epta iereis oi pherontes tas salpiggas tas epta proeporeyonto enantion kyrioy kai meta tayta eiseporeyonto oi machimoi kai o loipos ochlos opisthe tehs kibohtoy tehs diathehkehs kyrioy kai oi iereis esalpisan tais salpigxi kai o loipos ochlos apas periekyklohse tehn polin eggythen kai apehlthen palin eis tehn parembolehn oytohs epoiei epi ex ehmeras
6.14 kai apehlthen palin eis tehn parembolehn oytohs epoiei epi ex ehmeras
6.15 kai teh ehmera teh ebdomeh anestehsan orthroy kai periehlthosan tehn polin exakis
6.16 kai teh periodoh teh ebdomeh esalpisan oi iereis kai eipen iehsoys tois yiois israehl kekraxate paredohken gar kyrios ymin tehn polin
6.17 kai estai eh polis anathema ayteh kai panta osa estin en ayteh kyrioh sabaohth plehn raab tehn pornehn peripoiehsasthe aytehn kai osa estin en toh oikoh aytehs
6.18 alla ymeis phylaxasthe sphodra apo toy anathematos mehpote enthymehthentes ymeis aytoi labehte apo toy anathematos kai poiehsehte tehn parembolehn tohn yiohn israehl anathema kai ektripsehte ehmas
6.19 kai pan argyrion eh chrysion eh chalkos eh sidehros agion estai toh kyrioh eis thehsayron kyrioy eisenechthehsetai
6.20 kai esalpisan tais salpigxin oi iereis ohs de ehkoysen o laos tehn phohnehn tohn salpiggohn ehlalaxen pas o laos ama alalagmoh megaloh kai ischyroh kai epesen apan to teichos kykloh kai anebeh pas o laos eis tehn polin
6.21 kai anethematisen aytehn iehsoys kai osa ehn en teh polei apo andros kai eohs gynaikos apo neaniskoy kai eohs presbytoy kai eohs moschoy kai ypozygioy en stomati romphaias
6.22 kai tois dysin neaniskois tois kataskopeysasin eipen iehsoys eiselthate eis tehn oikian tehs gynaikos kai exagagete aytehn ekeithen kai osa estin ayteh
6.23 kai eisehlthon oi dyo neaniskoi oi kataskopeysantes tehn polin eis tehn oikian tehs gynaikos kai exehgagosan raab tehn pornehn kai ton patera aytehs kai tehn mehtera aytehs kai toys adelphoys aytehs kai panta osa ehn ayteh kai pasan tehn syggeneian aytehs kai katestehsan aytehn exoh tehs parembolehs israehl
6.24 kai eh polis eneprehstheh empyrismoh syn pasin tois en ayteh plehn argyrioy kai chrysioy kai chalkoy kai sidehroy edohkan eis thehsayron kyrioy eisenechthehnai
6.25 kai raab tehn pornehn kai panta ton oikon ton patrikon aytehs ezohgrehsen iehsoys kai katohkehsen en toh israehl eohs tehs sehmeron ehmeras dioti ekrypsen toys kataskopeysantas oys apesteilen iehsoys kataskopeysai tehn ierichoh
6.26 kai ohrkisen iehsoys en teh ehmera ekeineh enantion kyrioy legohn epikataratos o anthrohpos os oikodomehsei tehn polin ekeinehn en toh prohtotokoh aytoy themeliohsei aytehn kai en toh elachistoh aytoy epistehsei tas pylas aytehs kai oytohs epoiehsen ozan o ek baithehl en toh abirohn toh prohtotokoh ethemeliohsen aytehn kai en toh elachistoh diasohthenti epestehsen tas pylas aytehs
6.27 kai ehn kyrios meta iehsoy kai ehn to onoma aytoy kata pasan tehn gehn
6.1 וִירִיחֹו סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין יֹוצֵא וְאֵין בָּא׃ ס
6.2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת־יְרִיחֹו וְאֶת־מַלְכָּהּ גִּבֹּורֵי הֶחָיִל׃
6.3 וְסַבֹּתֶם אֶת־הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת־הָעִיר פַּעַם אֶחָת כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים׃
6.4 וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שֹׁופְרֹות הַיֹּובְלִים לִפְנֵי הָאָרֹון וּבַיֹּום הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת־הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשֹּׁופָרֹות׃
6.5 וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ ׀ בְּקֶרֶן הַיֹּובֵל [בְּשָׁמְעֲכֶם כ] (כְּשָׁמְעֲכֶם ק) אֶת־קֹול הַשֹּׁופָר יָרִיעוּ כָל־הָעָם תְּרוּעָה גְדֹולָה וְנָפְלָה חֹומַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדֹּו׃
6.6 וַיִּקְרָא יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן אֶל־הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׂאוּ אֶת־אֲרֹון הַבְּרִית וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שֹׁופְרֹות יֹובְלִים לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה׃
6.7 [וַיֹּאמְרוּ כ] (וַיֹּאמֶר ק) אֶל־הָעָם עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת־הָעִיר וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה׃
6.8 וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הָעָם וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שֹׁופְרֹות הַיֹּובְלִים לִפְנֵי יְהוָה עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשֹּׁופָרֹות וַאֲרֹון בְּרִית יְהוָה הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם׃
6.9 וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים [תָּקְעוּ כ] (תֹּקְעֵי ק) הַשֹּׁופָרֹות וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרֹון הָלֹוךְ וְתָקֹועַ בַּשֹּׁופָרֹות׃
6.10 וְאֶת־הָעָם צִוָּה יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר לֹא תָרִיעוּ וְלֹא־תַשְׁמִיעוּ אֶת־קֹולְכֶם וְלֹא־יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר עַד יֹום אָמְרִי אֲלֵיכֶם הָרִיעוּ וַהֲרִיעֹתֶם׃
6.11 וַיַּסֵּב אֲרֹון־יְהוָה אֶת־הָעִיר הַקֵּף פַּעַם אֶחָת וַיָּבֹאוּ הַמַּחֲנֶה וַיָּלִינוּ בַּמַּחֲנֶה׃ פ
6.12 וַיַּשְׁכֵּם יְהֹושֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־אֲרֹון יְהוָה׃
6.13 וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שֹׁופְרֹות הַיֹּבְלִים לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה הֹלְכִים הָלֹוךְ וְתָקְעוּ בַּשֹּׁופָרֹות וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי אֲרֹון יְהוָה [הֹולֵךְ כ] (הָלֹוךְ ק) וְתָקֹועַ בַּשֹּׁופָרֹות׃
6.14 וַיָּסֹבּוּ אֶת־הָעִיר בַּיֹּום הַשֵּׁנִי פַּעַם אַחַת וַיָּשֻׁבוּ הַמַּחֲנֶה כֹּה עָשׂוּ שֵׁשֶׁת יָמִים׃
6.15 וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלֹות הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת־הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים רַק בַּיֹּום הַהוּא סָבְבוּ אֶת־הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים׃
6.16 וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשֹּׁופָרֹות וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הָעָם הָרִיעוּ כִּי־נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת־הָעִיר׃
6.17 וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ לַיהוָה רַק רָחָב הַזֹּונָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל־אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת־הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ׃
6.18 וְרַק־אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן־הַחֵרֶם פֶּן־תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן־הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אֹותֹו׃
6.19 וְכֹל ׀ כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה אֹוצַר יְהוָה יָבֹוא׃
6.20 וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרֹות וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת־קֹול הַשֹּׁופָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדֹולָה וַתִּפֹּל הַחֹומָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדֹּו וַיִּלְכְּדוּ אֶת־הָעִיר׃
6.21 וַיַּחֲרִימוּ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן וְעַד שֹׁור וָשֶׂה וַחֲמֹור לְפִי־חָרֶב׃
6.22 וְלִשְׁנַיִם הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים אֶת־הָאָרֶץ אָמַר יְהֹושֻׁעַ בֹּאוּ בֵּית־הָאִשָּׁה הַזֹּונָה וְהֹוצִיאוּ מִשָּׁם אֶת־הָאִשָּׁה וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתֶּם לָהּ׃
6.23 וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיֹּצִיאוּ אֶת־רָחָב וְאֶת־אָבִיהָ וְאֶת־אִמָּהּ וְאֶת־אַחֶיהָ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ וְאֵת כָּל־מִשְׁפְּחֹותֶיהָ הֹוצִיאוּ וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׃
6.24 וְהָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּהּ רַק ׀ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וּכְלֵי הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל נָתְנוּ אֹוצַר בֵּית־יְהוָה׃
6.25 וְאֶת־רָחָב הַזֹּונָה וְאֶת־בֵּית אָבִיהָ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ הֶחֱיָה יְהֹושֻׁעַ וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיֹּום הַזֶּה כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת־הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר־שָׁלַח יְהֹושֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת־יְרִיחֹו׃ פ
6.26 וַיַּשְׁבַּע יְהֹושֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת־הָעִיר הַזֹּאת אֶת־יְרִיחֹו בִּבְכֹרֹו יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירֹו יַצִּיב דְּלָתֶיהָ׃
6.27 וַיְהִי יְהוָה אֶת־יְהֹושֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעֹו בְּכָל־הָאָרֶץ׃
6.1 wijrijhow sogaeraet wmsugaeraet mipnej bnej jixraaAel Aejn jowceA wAejn baaA׃ s
6.2 wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa rAeH naatatij bjaadkaa Aaet-jrijhow wAaet-malkaaH gibowrej Haehaajil׃
6.3 wsabotaem Aaet-HaaOijr kol Aanxxej HamilhaamaaH Haqejp Aaet-HaaOijr paOam Aaehaat koH taOaxaeH xxexxaet jaamijm׃
6.4 wxxibOaaH koHanijm jixAw xxibOaaH xxowprowt Hajowblijm lipnej HaaAaarown wbajowm HaxxbijOij taasobw Aaet-HaaOijr xxaebaO pOaamijm wHakoHanijm jitqOw baxxowpaarowt׃
6.5 wHaajaaH bimxxok bqaeraen Hajowbel [bxxaamOakaem k] (kxxaamOakaem q) Aaet-qowl Haxxowpaar jaarijOw kaal-HaaOaam trwOaaH gdowlaaH wnaaplaaH howmat HaaOijr tahtaejHaa wOaalw HaaOaam Aijxx naegdow׃
6.6 wajiqraaA jHowxxuOa bin-nwn Aael-HakoHanijm wajoAmaer AaleHaem xAw Aaet-Aarown Habrijt wxxibOaaH koHanijm jixAw xxibOaaH xxowprowt jowblijm lipnej Aarown jHwaaH׃
6.7 [wajoAmrw k] (wajoAmaer q) Aael-HaaOaam Oibrw wsobw Aaet-HaaOijr wHaehaalwc jaOabor lipnej Aarown jHwaaH׃
6.8 wajHij kaeAaemor jHowxxuOa Aael-HaaOaam wxxibOaaH HakoHanijm noxAijm xxibOaaH xxowprowt Hajowblijm lipnej jHwaaH Oaabrw wtaaqOw baxxowpaarowt waAarown brijt jHwaaH Holek AaharejHaem׃
6.9 wHaehaalwc Holek lipnej HakoHanijm [taaqOw k] (toqOej q) Haxxowpaarowt wHamAasep Holek Aaharej HaaAaarown Haalowk wtaaqowOa baxxowpaarowt׃
6.10 wAaet-HaaOaam ciwaaH jHowxxuOa leAmor loA taarijOw wloA-taxxmijOw Aaet-qowlkaem wloA-jeceA mipijkaem daabaar Oad jowm Aaamrij Aalejkaem HaarijOw waHarijOotaem׃
6.11 wajaseb Aarown-jHwaaH Aaet-HaaOijr Haqep paOam Aaehaat wajaaboAw HamahanaeH wajaalijnw bamahanaeH׃ p
6.12 wajaxxkem jHowxxuOa baboqaer wajixAw HakoHanijm Aaet-Aarown jHwaaH׃
6.13 wxxibOaaH HakoHanijm noxAijm xxibOaaH xxowprowt Hajoblijm lipnej Aarown jHwaaH Holkijm Haalowk wtaaqOw baxxowpaarowt wHaehaalwc Holek lipnejHaem wHamAasep Holek Aaharej Aarown jHwaaH [Howlek k] (Haalowk q) wtaaqowOa baxxowpaarowt׃
6.14 wajaasobw Aaet-HaaOijr bajowm Haxxenij paOam Aahat wajaaxxubw HamahanaeH koH Oaaxw xxexxaet jaamijm׃
6.15 wajHij bajowm HaxxbijOij wajaxxkimw kaOalowt Haxxahar wajaasobw Aaet-HaaOijr kamixxpaaT HazaeH xxaebaO pOaamijm raq bajowm HaHwA saabbw Aaet-HaaOijr xxaebaO pOaamijm׃
6.16 wajHij bapaOam HaxxbijOijt taaqOw HakoHanijm baxxowpaarowt wajoAmaer jHowxxuOa Aael-HaaOaam HaarijOw kij-naatan jHwaaH laakaem Aaet-HaaOijr׃
6.17 wHaajtaaH HaaOijr heraem HijA wkaal-Aaxxaer-baaH lajHwaaH raq raahaab HazownaaH tihjaeH HijA wkaal-Aaxxaer AitaaH babajit kij HaehbAataaH Aaet-HamalAaakijm Aaxxaer xxaalaahnw׃
6.18 wraq-Aataem xximrw min-Haheraem paen-taharijmw wlqahtaem min-Haheraem wxamtaem Aaet-mahaneH jixraaAel lheraem waOakartaem Aowtow׃
6.19 wkol kaesaep wzaaHaab wklej nhoxxaet wbarzael qodaexx HwA lajHwaaH Aowcar jHwaaH jaabowA׃
6.20 wajaaraO HaaOaam wajitqOw baxxopaarowt wajHij kixxmoOa HaaOaam Aaet-qowl Haxxowpaar wajaarijOw HaaOaam trwOaaH gdowlaaH watipol HahowmaaH tahtaejHaa wajaOal HaaOaam HaaOijraaH Aijxx naegdow wajilkdw Aaet-HaaOijr׃
6.21 wajaharijmw Aaet-kaal-Aaxxaer baaOijr meAijxx wOad-AixxaaH minaOar wOad-zaaqen wOad xxowr waaxaeH wahamowr lpij-haaraeb׃
6.22 wlixxnajim HaaAanaaxxijm Hamraglijm Aaet-HaaAaaraec Aaamar jHowxxuOa boAw bejt-HaaAixxaaH HazownaaH wHowcijAw mixxaam Aaet-HaaAixxaaH wAaet-kaal-Aaxxaer-laaH kaAaxxaer nixxbaOtaem laaH׃
6.23 wajaaboAw HanOaarijm Hamraglijm wajocijAw Aaet-raahaab wAaet-AaabijHaa wAaet-AimaaH wAaet-AahaejHaa wAaet-kaal-Aaxxaer-laaH wAet kaal-mixxphowtaejHaa HowcijAw wajanijhwm mihwc lmahaneH jixraaAel׃
6.24 wHaaOijr xaarpw baaAexx wkaal-Aaxxaer-baaH raq Hakaesaep wHazaaHaab wklej Hanhoxxaet wHabarzael naatnw Aowcar bejt-jHwaaH׃
6.25 wAaet-raahaab HazownaaH wAaet-bejt AaabijHaa wAaet-kaal-Aaxxaer-laaH HaehaejaaH jHowxxuOa watexxaeb bqaeraeb jixraaAel Oad Hajowm HazaeH kij HaehbijAaaH Aaet-HamalAaakijm Aaxxaer-xxaalah jHowxxuOa lragel Aaet-jrijhow׃ p
6.26 wajaxxbaO jHowxxuOa baaOet HaHijA leAmor Aaarwr HaaAijxx lipnej jHwaaH Aaxxaer jaaqwm wbaanaaH Aaet-HaaOijr HazoAt Aaet-jrijhow bibkorow jjasdaenaaH wbicOijrow jacijb dlaataejHaa׃
6.27 wajHij jHwaaH Aaet-jHowxxuOa wajHij xxaamOow bkaal-HaaAaaraec׃
6.1 ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא׃ ס
6.2 ויאמר יהוה אל־יהושע ראה נתתי בידך את־יריחו ואת־מלכה גבורי החיל׃
6.3 וסבתם את־העיר כל אנשי המלחמה הקיף את־העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים׃
6.4 ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את־העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות׃
6.5 והיה במשך ׀ בקרן היובל [בשמעכם כ] (כשמעכם ק) את־קול השופר יריעו כל־העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו׃
6.6 ויקרא יהושע בן־נון אל־הכהנים ויאמר אלהם שאו את־ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה׃
6.7 [ויאמרו כ] (ויאמר ק) אל־העם עברו וסבו את־העיר והחלוץ יעבר לפני ארון יהוה׃
6.8 ויהי כאמר יהושע אל־העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם׃
6.9 והחלוץ הלך לפני הכהנים [תקעו כ] (תקעי ק) השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות׃
6.10 ואת־העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא־תשמיעו את־קולכם ולא־יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו והריעתם׃
6.11 ויסב ארון־יהוה את־העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה׃ פ
6.12 וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את־ארון יהוה׃
6.13 ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה [הולך כ] (הלוך ק) ותקוע בשופרות׃
6.14 ויסבו את־העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים׃
6.15 ויהי ׀ ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את־העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את־העיר שבע פעמים׃
6.16 ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל־העם הריעו כי־נתן יהוה לכם את־העיר׃
6.17 והיתה העיר חרם היא וכל־אשר־בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל־אשר אתה בבית כי החבאתה את־המלאכים אשר שלחנו׃
6.18 ורק־אתם שמרו מן־החרם פן־תחרימו ולקחתם מן־החרם ושמתם את־מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו׃
6.19 וכל ׀ כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא׃
6.20 וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את־קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את־העיר׃
6.21 ויחרימו את־כל־אשר בעיר מאיש ועד־אשה מנער ועד־זקן ועד שור ושה וחמור לפי־חרב׃
6.22 ולשנים האנשים המרגלים את־הארץ אמר יהושע באו בית־האשה הזונה והוציאו משם את־האשה ואת־כל־אשר־לה כאשר נשבעתם לה׃
6.23 ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את־רחב ואת־אביה ואת־אמה ואת־אחיה ואת־כל־אשר־לה ואת כל־משפחותיה הוציאו ויניחום מחוץ למחנה ישראל׃
6.24 והעיר שרפו באש וכל־אשר־בה רק ׀ הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל נתנו אוצר בית־יהוה׃
6.25 ואת־רחב הזונה ואת־בית אביה ואת־כל־אשר־לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את־המלאכים אשר־שלח יהושע לרגל את־יריחו׃ פ
6.26 וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את־העיר הזאת את־יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׃
6.27 ויהי יהוה את־יהושע ויהי שמעו בכל־הארץ׃
6.1 wjrjhw sgrt wmsgrt mpnj bnj jxrAl Ajn jwcA wAjn bA׃ s
6.2 wjAmr jHwH Al-jHwxO rAH nttj bjdk At-jrjhw wAt-mlkH gbwrj Hhjl׃
6.3 wsbtm At-HOjr kl Anxj HmlhmH Hqjp At-HOjr pOm Aht kH tOxH xxt jmjm׃
6.4 wxbOH kHnjm jxAw xbOH xwprwt Hjwbljm lpnj HArwn wbjwm HxbjOj tsbw At-HOjr xbO pOmjm wHkHnjm jtqOw bxwprwt׃
6.5 wHjH bmxk bqrn Hjwbl [bxmOkm k] (kxmOkm q) At-qwl Hxwpr jrjOw kl-HOm trwOH gdwlH wnplH hwmt HOjr thtjH wOlw HOm Ajx ngdw׃
6.6 wjqrA jHwxO bn-nwn Al-HkHnjm wjAmr AlHm xAw At-Arwn Hbrjt wxbOH kHnjm jxAw xbOH xwprwt jwbljm lpnj Arwn jHwH׃
6.7 [wjAmrw k] (wjAmr q) Al-HOm Obrw wsbw At-HOjr wHhlwc jObr lpnj Arwn jHwH׃
6.8 wjHj kAmr jHwxO Al-HOm wxbOH HkHnjm nxAjm xbOH xwprwt Hjwbljm lpnj jHwH Obrw wtqOw bxwprwt wArwn brjt jHwH Hlk AhrjHm׃
6.9 wHhlwc Hlk lpnj HkHnjm [tqOw k] (tqOj q) Hxwprwt wHmAsp Hlk Ahrj HArwn Hlwk wtqwO bxwprwt׃
6.10 wAt-HOm cwH jHwxO lAmr lA trjOw wlA-txmjOw At-qwlkm wlA-jcA mpjkm dbr Od jwm Amrj Aljkm HrjOw wHrjOtm׃
6.11 wjsb Arwn-jHwH At-HOjr Hqp pOm Aht wjbAw HmhnH wjljnw bmhnH׃ p
6.12 wjxkm jHwxO bbqr wjxAw HkHnjm At-Arwn jHwH׃
6.13 wxbOH HkHnjm nxAjm xbOH xwprwt Hjbljm lpnj Arwn jHwH Hlkjm Hlwk wtqOw bxwprwt wHhlwc Hlk lpnjHm wHmAsp Hlk Ahrj Arwn jHwH [Hwlk k] (Hlwk q) wtqwO bxwprwt׃
6.14 wjsbw At-HOjr bjwm Hxnj pOm Aht wjxbw HmhnH kH Oxw xxt jmjm׃
6.15 wjHj bjwm HxbjOj wjxkmw kOlwt Hxhr wjsbw At-HOjr kmxpT HzH xbO pOmjm rq bjwm HHwA sbbw At-HOjr xbO pOmjm׃
6.16 wjHj bpOm HxbjOjt tqOw HkHnjm bxwprwt wjAmr jHwxO Al-HOm HrjOw kj-ntn jHwH lkm At-HOjr׃
6.17 wHjtH HOjr hrm HjA wkl-Axr-bH ljHwH rq rhb HzwnH thjH HjA wkl-Axr AtH bbjt kj HhbAtH At-HmlAkjm Axr xlhnw׃
6.18 wrq-Atm xmrw mn-Hhrm pn-thrjmw wlqhtm mn-Hhrm wxmtm At-mhnH jxrAl lhrm wOkrtm Awtw׃
6.19 wkl ksp wzHb wklj nhxt wbrzl qdx HwA ljHwH Awcr jHwH jbwA׃
6.20 wjrO HOm wjtqOw bxprwt wjHj kxmO HOm At-qwl Hxwpr wjrjOw HOm trwOH gdwlH wtpl HhwmH thtjH wjOl HOm HOjrH Ajx ngdw wjlkdw At-HOjr׃
6.21 wjhrjmw At-kl-Axr bOjr mAjx wOd-AxH mnOr wOd-zqn wOd xwr wxH whmwr lpj-hrb׃
6.22 wlxnjm HAnxjm Hmrgljm At-HArc Amr jHwxO bAw bjt-HAxH HzwnH wHwcjAw mxm At-HAxH wAt-kl-Axr-lH kAxr nxbOtm lH׃
6.23 wjbAw HnOrjm Hmrgljm wjcjAw At-rhb wAt-AbjH wAt-AmH wAt-AhjH wAt-kl-Axr-lH wAt kl-mxphwtjH HwcjAw wjnjhwm mhwc lmhnH jxrAl׃
6.24 wHOjr xrpw bAx wkl-Axr-bH rq Hksp wHzHb wklj Hnhxt wHbrzl ntnw Awcr bjt-jHwH׃
6.25 wAt-rhb HzwnH wAt-bjt AbjH wAt-kl-Axr-lH HhjH jHwxO wtxb bqrb jxrAl Od Hjwm HzH kj HhbjAH At-HmlAkjm Axr-xlh jHwxO lrgl At-jrjhw׃ p
6.26 wjxbO jHwxO bOt HHjA lAmr Arwr HAjx lpnj jHwH Axr jqwm wbnH At-HOjr HzAt At-jrjhw bbkrw jjsdnH wbcOjrw jcjb dltjH׃
6.27 wjHj jHwH At-jHwxO wjHj xmOw bkl-HArc׃
6.1 Iericho autem erat munita et clausa coram filiis Israel, et nul lus egredi audebat aut ingredi.
6.2 Dixitque Dominus ad Iosue: “ Ecce dedi in manu tua Iericho et regem eius omnesque fortes viros.
6.3 Circuite urbem cuncti bellatores semel per diem: sic facietis sex diebus.
6.4 Septem sacerdotes portabunt septem bucinas, cornua arietum, ante arcam foederis. Die autem septimo septies circuibitis civitatem, et sacerdotes clangent bucinis.
6.5 Cumque insonuerit vox tubae longior et in auribus vestris increpuerit, conclamabit omnis populus vociferatione maxima, et muri funditus corruent civitatis; ingredienturque singuli per locum, contra quem steterint ”.
6.6 Vocavit ergo Iosue filius Nun sacerdotes et dixit ad eos: “ Tollite arcam foederis, et septem alii sacerdotes tollant septem bucinas et incedant ante arcam Domini ”.
6.7 Ad populum quoque ait: “ Vadite et circuite civitatem, et viri armati praecedant arcam Domini ”.
6.8 Cumque Iosue verba finisset, septem sacerdotes septem bucinis clangebant ante arcam foederis Domini,
6.9 omnisque armatus exercitus praecedebat sacerdotes clangentes, reliquum vulgus arcam sequebatur, ac bucinis omnia concrepabant.
6.10 Praeceperat autem Iosue populo dicens: “ Non clamabitis, nec audietur vox vestra, neque ullus sermo ex ore vestro egredietur, donec veniat dies, in quo dicam vobis: Clamate et vociferamini ”.
6.11 Circuivit ergo arca Domini civitatem per diem, et reversi in castra pernoctaverunt ibi.
6.12 Igitur, Iosue de nocte consurgente, tulerunt sacerdotes arcam Domini,
6.13 et septem ex eis septem bucinas, cornua arietum, praecedebantque arcam Domini ambulantes atque clangentes, et armatus populus ibat ante eos; vulgus autem reliquum sequebatur arcam, bucinis personantibus.
6.14 Circuieruntque civitatem secundo die semel et reversi sunt in castra; sic fecerunt sex diebus.
6.15 Die autem septimo, diluculo consurgentes circuierunt urbem eodem modo septies; in illo die tantum circuierunt urbem septies.
6.16 Cumque septimo circuitu clangerent bucinis sacerdotes, dixit Iosue ad populum: “ Vociferamini! Tradidit enim vobis Dominus civitatem.
6.17 Sitque civitas anathema, ipsa et omnia, quae in ea sunt, Domino; sola Rahab meretrix vivat cum universis, qui cum ea in domo sunt: abscondit enim nuntios, quos direximus.
6.18 Vos autem cavete, ne de anathemate quippiam auferatis et sitis praevaricationis rei, et omnia castra Israel anathema sint atque turbentur.
6.19 Quidquid auri et argenti fuerit et vasorum aeneorum ac ferri, Domino consecretur repositum in thesauris eius ”.
6.20 Igitur, omni vociferante populo et clangentibus tubis, postquam in aures multitudinis vox sonitusque increpuit, muri ilico corruerunt; et ascendit unusquisque per locum, qui contra se erat, ceperuntque civitatem.
6.21 Et interfecerunt omnia, quae erant in ea, a viro usque ad mulierem, ab infante usque ad senem; boves quoque et oves et asinos in ore gladii percusserunt.
6.22 Duobus autem viris, qui exploratores missi fuerant, dixit Iosue: “ Ingredimini domum mulieris meretricis et producite eam et omnia, quae illius sunt, sicut illi iuramento firmastis ”.
6.23 Ingressique iuvenes eduxerunt Rahab et parentes eius, fratres quoque et cunctam supellectilem ac cognationem illius et extra castra Israel manere fecerunt.
6.24 Urbem autem et omnia, quae erant in ea, succenderunt, absque argento et auro et vasis aeneis ac ferro, quae in aerarium domus Domini consecrarunt.
6.25 Rahab vero meretricem et domum patris eius et omnia, quae habebat, fecit Iosue vivere; et habitavit in medio Israel usque in praesentem diem, eo quod absconderit nuntios, quos miserat Iosue, ut explorarent Iericho. In tempore illo imprecatus est Iosue dicens:
6.26 “Maledictus vir coram Domino, qui suscitaverit et aedificaverit civitatem Iericho; in primogenito suo fundamenta illius faciet et in novissimo liberorum ponet portas eius ”.
6.27 Fuit ergo Dominus cum Iosue, et nomen eius in omni terra vulgatum est.
7.1 Aber die Kinder Israel vergriffen sich an dem Gebannten; denn Achan, der Sohn Karmis, des Sohnes Sabdis, des Sohnes Serachs, vom Stamme Juda, nahm etwas von dem Gebannten. Da ergrimmte der Zorn des HERRN über die Kinder Israel.
7.2 Als nun Josua Männer aussandte von Jericho gen Ai, das bei Beth-Aven, östlich von Bethel liegt, sprach er zu ihnen also: Gehet hinauf und kundschaftet das Land aus! Und sie gingen hinauf und kundschafteten Ai aus.
7.3 Und da sie wieder zu Josua kamen, sprachen sie zu ihm: Lasse nicht das ganze Volk hinaufziehen; etwa zwei oder dreitausend Mann mögen hinaufziehen und Ai schlagen, daß nicht das ganze Volk sich dahin bemühe; denn ihrer sind wenige!
7.4 Also zogen vom Volke bei dreitausend Mann hinauf; sie flohen aber vor den Männern zu Ai.
7.5 Und die Männer von Ai erschlugen ihrer bei sechsunddreißig Mann, und jagten ihnen nach vor dem Tor bis gen Sebarim und schlugen sie am Abhang. Da ward das Herz des Volkes verzagt und ward wie Wasser.
7.6 Josua aber zerriß seine Kleider und fiel auf sein Angesicht zur Erde vor der Lade des HERRN, bis zum Abend, er und die Ältesten Israels, und sie warfen Staub auf ihre Häupter.
7.7 Und Josua sprach: Ach, Herr, HERR, warum hast du doch dieses Volk über den Jordan geführt, daß du uns in die Hände der Amoriter gebest, uns umzubringen? O daß wir doch jenseits des Jordan geblieben wären!
7.8 Ach, Herr, was soll ich sagen, nachdem Israel seinen Feinden den Rücken gekehrt hat?
7.9 Wenn das die Kanaaniter und alle Einwohner des Landes hören, so werden sie uns umzingeln und unsern Namen von der Erde ausrotten! Was fügst du da deinem großen Namen zu?
7.10 Da sprach der HERR zu Josua: Steh auf, warum liegst du so auf deinem Angesicht?
7.11 Israel hat sich versündigt, sie haben auch meinen Bund übertreten, den ich ihnen geboten habe, indem sie von dem Gebannten genommen und davon gestohlen und es verheimlicht und unter ihre Geräte gelegt haben!
7.12 Darum können die Kinder Israel vor ihren Feinden nicht bestehen, sonder müssen ihren Feinden den Rücken kehren; denn sie sind unter dem Bann. Ich werde künftig nicht mit euch sein, wenn ihr nicht das Gebannte aus eurer Mitte vertilgt!
7.13 Steh auf, heilige das Volk und sprich: Heiliget euch auf morgen; denn also spricht der HERR, der Gott Israels: Es ist Gebanntes unter dir, Israel; du kannst vor deinen Feinden nicht bestehen, bis ihr das Gebannte von euch tut!
7.14 Und ihr sollt euch früh herzumachen, ein Stamm nach dem andern; und welchen Stamm der HERR treffen wird, der soll sich herzumachen, ein Haus nach dem andern. Und welches Haus der HERR treffen wird, das soll sich herzumachen, ein Mann nach dem andern.
7.15 Und wer im Besitze des Gebannten erfunden wird, den soll man mit Feuer verbrennen samt allem, was er hat, weil er den Bund des HERRN übertreten und eine Schandtat in Israel begangen hat!
7.16 Da machte sich Josua am Morgen früh auf und brachte Israel herzu, einen Stamm nach dem andern; und es ward getroffen der Stamm Juda.
7.17 Und als er die Geschlechter in Juda herzubrachte, ward getroffen das Geschlecht der Serachiter. Und als er das Geschlecht der Serachiter herzubrachte, einen Mann nach dem andern, ward getroffen Sabdi.
7.18 Und als er desselben Haus herzubrachte, einen Mann nach dem andern, ward getroffen Achan, der Sohn Karmis, des Sohnes Sabdis, des Sohnes Serachs, aus dem Stamme Juda.
7.19 Und Josua sprach zu Achan: Mein Sohn, gib doch dem HERRN, dem Gott Israels, die Ehre, und bekenne es vor ihm und sage mir: Was hast du getan? Verbirg es nicht vor mir!
7.20 Da antwortete Achan dem Josua und sprach: Wahrlich, ich habe mich an dem HERRN, dem Gott Israels, versündigt; so und so habe ich getan:
7.21 Ich sah unter dem Raub einen köstlichen babylonischen Mantel und zweihundert Schekel Silber und eine goldene Zunge, fünfzig Schekel schwer; dessen gelüstete mich, und ich nahm es; und siehe, es ist mitten in meiner Hütte in die Erde vergraben, und das Silber darunter.
7.22 Da sandte Josua Boten hin; die liefen zur Hütte, und siehe, es war in seiner Hütte verborgen, und das Silber darunter.
7.23 Und sie nahmen es aus der Hütte und brachten es zu Josua und zu allen Kindern Israel und schütteten es aus vor dem HERRN.
7.24 Da nahm Josua Achan, den Sohn Serachs, samt dem Silber, dem Mantel und der goldenen Zunge, seine Söhne und seine Töchter, auch seine Ochsen, seine Esel und Schafe, samt seiner Hütte und allem, was er hatte; und ganz Israel war mit ihm, und sie führten sie in das Tal Achor hinauf.
7.25 Und Josua sprach: Wie du uns ins Unglück gebracht hast, so bringe dich der HERR ins Unglück an diesem Tag! Und ganz Israel steinigte ihn und verbrannte ihn mit Feuer, samt allem, was er hatte, und warf Steine auf ihn.
7.26 Und sie errichteten über ihm einen großen Steinhaufen, der bis auf diesen Tag dort geblieben ist . Und der HERR ließ ab von dem Grimm seines Zorns. Daher heißt jener Ort Tal Achor bis auf diesen Tag.
7.1 καὶ ἐπλημμέλησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πλημμέλειαν μεγάλην καὶ ἐνοσφίσαντο ἀπὸ τοῦ ἀναθέματος καὶ ἔλαβεν αχαρ υἱὸς χαρμι υἱοῦ ζαμβρι υἱοῦ ζαρα ἐκ τῆς φυλῆς ιουδα ἀπὸ τοῦ ἀναθέματος καὶ ἐθυμώθη ὀργῇ κύριος τοῖς υἱοῖς ισραηλ
7.2 καὶ ἀπέστειλεν ἰησοῦς ἄνδρας εἰς γαι ἥ ἐστιν κατὰ βαιθηλ λέγων κατασκέψασθε τὴν γαι καὶ ἀνέβησαν οἱ ἄνδρες καὶ κατεσκέψαντο τὴν γαι
7.3 καὶ ἀνέστρεψαν πρὸς ἰησοῦν καὶ εἶπαν πρὸς αὐτόν μὴ ἀναβήτω πᾶς ὁ λαός ἀλλ' ὡς δισχίλιοι ἢ τρισχίλιοι ἄνδρες ἀναβήτωσαν καὶ ἐκπολιορκησάτωσαν τὴν πόλιν μὴ ἀναγάγῃς ἐκεῖ τὸν λαὸν πάντα ὀλίγοι γάρ εἰσιν
7.4 καὶ ἀνέβησαν ὡσεὶ τρισχίλιοι ἄνδρες καὶ ἔφυγον ἀπὸ προσώπου τῶν ἀνδρῶν γαι
7.5 καὶ ἀπέκτειναν ἀπ' αὐτῶν ἄνδρες γαι εἰς τριάκοντα καὶ ἓξ ἄνδρας καὶ κατεδίωξαν αὐτοὺς ἀπὸ τῆς πύλης καὶ συνέτριψαν αὐτοὺς ἐπὶ τοῦ καταφεροῦς καὶ ἐπτοήθη ἡ καρδία τοῦ λαοῦ καὶ ἐγένετο ὥσπερ ὕδωρ
7.6 καὶ διέρρηξεν ἰησοῦς τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἔπεσεν ἰησοῦς ἐπὶ τὴν γῆν ἐπὶ πρόσωπον ἐναντίον κυρίου ἕως ἑσπέρας αὐτὸς καὶ οἱ πρεσβύτεροι ισραηλ καὶ ἐπεβάλοντο χοῦν ἐπὶ τὰς κεφαλὰς αὐτῶν
7.7 καὶ εἶπεν ἰησοῦς δέομαι κύριε ἵνα τί διεβίβασεν ὁ παῖς σου τὸν λαὸν τοῦτον τὸν ιορδάνην παραδοῦναι αὐτὸν τῷ αμορραίῳ ἀπολέσαι ἡμᾶς καὶ εἰ κατεμείναμεν καὶ κατῳκίσθημεν παρὰ τὸν ιορδάνην
7.8 καὶ τί ἐρῶ ἐπεὶ μετέβαλεν ισραηλ αὐχένα ἀπέναντι τοῦ ἐχθροῦ αὐτοῦ
7.9 καὶ ἀκούσας ὁ χαναναῖος καὶ πάντες οἱ κατοικοῦντες τὴν γῆν περικυκλώσουσιν ἡμᾶς καὶ ἐκτρίψουσιν ἡμᾶς ἀπὸ τῆς γῆς καὶ τί ποιήσεις τὸ ὄνομά σου τὸ μέγα
7.10 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ἰησοῦν ἀνάστηθι ἵνα τί τοῦτο σὺ πέπτωκας ἐπὶ πρόσωπόν σου
7.11 ἡμάρτηκεν ὁ λαὸς καὶ παρέβη τὴν διαθήκην ἣν διεθέμην πρὸς αὐτούς καὶ κλέψαντες ἀπὸ τοῦ ἀναθέματος ἐνέβαλον εἰς τὰ σκεύη αὐτῶν
7.12 οὐ μὴ δύνωνται οἱ υἱοὶ ισραηλ ὑποστῆναι κατὰ πρόσωπον τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν αὐχένα ἐπιστρέψουσιν ἔναντι τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν ὅτι ἐγενήθησαν ἀνάθεμα οὐ προσθήσω ἔτι εἶναι μεθ' ὑμῶν ἐὰν μὴ ἐξάρητε τὸ ἀνάθεμα ἐξ ὑμῶν αὐτῶν
7.13 ἀναστὰς ἁγίασον τὸν λαὸν καὶ εἰπὸν ἁγιασθῆναι εἰς αὔριον τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ τὸ ἀνάθεμα ἐν ὑμῖν ἐστιν οὐ δυνήσεσθε ἀντιστῆναι ἀπέναντι τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν ἕως ἂν ἐξάρητε τὸ ἀνάθεμα ἐξ ὑμῶν
7.14 καὶ συναχθήσεσθε πάντες τὸ πρωὶ κατὰ φυλάς καὶ ἔσται ἡ φυλή ἣν ἂν δείξῃ κύριος προσάξετε κατὰ δήμους καὶ τὸν δῆμον ὃν ἐὰν δείξῃ κύριος προσάξετε κατ' οἶκον καὶ τὸν οἶκον ὃν ἐὰν δείξῃ κύριος προσάξετε κατ' ἄνδρα
7.15 καὶ ὃς ἂν ἐνδειχθῇ κατακαυθήσεται ἐν πυρὶ καὶ πάντα ὅσα ἐστὶν αὐτῷ ὅτι παρέβη τὴν διαθήκην κυρίου καὶ ἐποίησεν ἀνόμημα ἐν ισραηλ
7.16 καὶ ὤρθρισεν ἰησοῦς καὶ προσήγαγεν τὸν λαὸν κατὰ φυλάς καὶ ἐνεδείχθη ἡ φυλὴ ιουδα
7.17 καὶ προσήχθη κατὰ δήμους καὶ ἐνεδείχθη δῆμος ὁ ζαραϊ καὶ προσήχθη κατὰ ἄνδρα
7.18 καὶ ἐνεδείχθη αχαρ υἱὸς ζαμβρι υἱοῦ ζαρα
7.19 καὶ εἶπεν ἰησοῦς τῷ αχαρ δὸς δόξαν σήμερον τῷ κυρίῳ θεῷ ισραηλ καὶ δὸς τὴν ἐξομολόγησιν καὶ ἀνάγγειλόν μοι τί ἐποίησας καὶ μὴ κρύψῃς ἀπ' ἐμοῦ
7.20 καὶ ἀπεκρίθη αχαρ τῷ ἰησοῖ καὶ εἶπεν ἀληθῶς ἥμαρτον ἐναντίον κυρίου θεοῦ ισραηλ οὕτως καὶ οὕτως ἐποίησα
7.21 εἶδον ἐν τῇ προνομῇ ψιλὴν ποικίλην καλὴν καὶ διακόσια δίδραχμα ἀργυρίου καὶ γλῶσσαν μίαν χρυσῆν πεντήκοντα διδράχμων καὶ ἐνθυμηθεὶς αὐτῶν ἔλαβον καὶ ἰδοὺ αὐτὰ ἐγκέκρυπται ἐν τῇ γῇ ἐν τῇ σκηνῇ μου καὶ τὸ ἀργύριον κέκρυπται ὑποκάτω αὐτῶν
7.22 καὶ ἀπέστειλεν ἰησοῦς ἀγγέλους καὶ ἔδραμον εἰς τὴν σκηνὴν εἰς τὴν παρεμβολήν καὶ ταῦτα ἦν ἐγκεκρυμμένα εἰς τὴν σκηνήν καὶ τὸ ἀργύριον ὑποκάτω αὐτῶν
7.23 καὶ ἐξήνεγκαν αὐτὰ ἐκ τῆς σκηνῆς καὶ ἤνεγκαν πρὸς ἰησοῦν καὶ τοὺς πρεσβυτέρους ισραηλ καὶ ἔθηκαν αὐτὰ ἔναντι κυρίου
7.24 καὶ ἔλαβεν ἰησοῦς τὸν αχαρ υἱὸν ζαρα καὶ ἀνήγαγεν αὐτὸν εἰς φάραγγα αχωρ καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ τὰς θυγατέρας αὐτοῦ καὶ τοὺς μόσχους αὐτοῦ καὶ τὰ ὑποζύγια αὐτοῦ καὶ πάντα τὰ πρόβατα αὐτοῦ καὶ τὴν σκηνὴν αὐτοῦ καὶ πάντα τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ καὶ πᾶς ὁ λαὸς μετ' αὐτοῦ καὶ ἀνήγαγεν αὐτοὺς εἰς εμεκαχωρ
7.25 καὶ εἶπεν ἰησοῦς τῷ αχαρ τί ὠλέθρευσας ἡμᾶς ἐξολεθρεύσαι σε κύριος καθὰ καὶ σήμερον καὶ ἐλιθοβόλησαν αὐτὸν λίθοις πᾶς ισραηλ
7.26 καὶ ἐπέστησαν αὐτῷ σωρὸν λίθων μέγαν καὶ ἐπαύσατο κύριος τοῦ θυμοῦ τῆς ὀργῆς διὰ τοῦτο ἐπωνόμασεν αὐτὸ εμεκαχωρ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
7.1 kai eplehmmelehsan oi yioi israehl plehmmeleian megalehn kai enosphisanto apo toy anathematos kai elaben achar yios charmi yioy zambri yioy zara ek tehs phylehs ioyda apo toy anathematos kai ethymohtheh orgeh kyrios tois yiois israehl
7.2 kai apesteilen iehsoys andras eis gai eh estin kata baithehl legohn kataskepsasthe tehn gai kai anebehsan oi andres kai kateskepsanto tehn gai
7.3 kai anestrepsan pros iehsoyn kai eipan pros ayton meh anabehtoh pas o laos all' ohs dischilioi eh trischilioi andres anabehtohsan kai ekpoliorkehsatohsan tehn polin meh anagagehs ekei ton laon panta oligoi gar eisin
7.4 kai anebehsan ohsei trischilioi andres kai ephygon apo prosohpoy tohn androhn gai
7.5 kai apekteinan ap' aytohn andres gai eis triakonta kai ex andras kai katediohxan aytoys apo tehs pylehs kai synetripsan aytoys epi toy katapheroys kai eptoehtheh eh kardia toy laoy kai egeneto ohsper ydohr
7.6 kai dierrehxen iehsoys ta imatia aytoy kai epesen iehsoys epi tehn gehn epi prosohpon enantion kyrioy eohs esperas aytos kai oi presbyteroi israehl kai epebalonto choyn epi tas kephalas aytohn
7.7 kai eipen iehsoys deomai kyrie ina ti diebibasen o pais soy ton laon toyton ton iordanehn paradoynai ayton toh amorraioh apolesai ehmas kai ei katemeinamen kai katohkisthehmen para ton iordanehn
7.8 kai ti eroh epei metebalen israehl aychena apenanti toy echthroy aytoy
7.9 kai akoysas o chananaios kai pantes oi katoikoyntes tehn gehn perikyklohsoysin ehmas kai ektripsoysin ehmas apo tehs gehs kai ti poiehseis to onoma soy to mega
7.10 kai eipen kyrios pros iehsoyn anastehthi ina ti toyto sy peptohkas epi prosohpon soy
7.11 ehmartehken o laos kai parebeh tehn diathehkehn ehn diethemehn pros aytoys kai klepsantes apo toy anathematos enebalon eis ta skeyeh aytohn
7.12 oy meh dynohntai oi yioi israehl ypostehnai kata prosohpon tohn echthrohn aytohn aychena epistrepsoysin enanti tohn echthrohn aytohn oti egenehthehsan anathema oy prosthehsoh eti einai meth' ymohn ean meh exarehte to anathema ex ymohn aytohn
7.13 anastas agiason ton laon kai eipon agiasthehnai eis ayrion tade legei kyrios o theos israehl to anathema en ymin estin oy dynehsesthe antistehnai apenanti tohn echthrohn ymohn eohs an exarehte to anathema ex ymohn
7.14 kai synachthehsesthe pantes to prohi kata phylas kai estai eh phyleh ehn an deixeh kyrios prosaxete kata dehmoys kai ton dehmon on ean deixeh kyrios prosaxete kat' oikon kai ton oikon on ean deixeh kyrios prosaxete kat' andra
7.15 kai os an endeichtheh katakaythehsetai en pyri kai panta osa estin aytoh oti parebeh tehn diathehkehn kyrioy kai epoiehsen anomehma en israehl
7.16 kai ohrthrisen iehsoys kai prosehgagen ton laon kata phylas kai enedeichtheh eh phyleh ioyda
7.17 kai prosehchtheh kata dehmoys kai enedeichtheh dehmos o zarai kai prosehchtheh kata andra
7.18 kai enedeichtheh achar yios zambri yioy zara
7.19 kai eipen iehsoys toh achar dos doxan sehmeron toh kyrioh theoh israehl kai dos tehn exomologehsin kai anaggeilon moi ti epoiehsas kai meh krypsehs ap' emoy
7.20 kai apekritheh achar toh iehsoi kai eipen alehthohs ehmarton enantion kyrioy theoy israehl oytohs kai oytohs epoiehsa
7.21 eidon en teh pronomeh psilehn poikilehn kalehn kai diakosia didrachma argyrioy kai glohssan mian chrysehn pentehkonta didrachmohn kai enthymehtheis aytohn elabon kai idoy ayta egkekryptai en teh geh en teh skehneh moy kai to argyrion kekryptai ypokatoh aytohn
7.22 kai apesteilen iehsoys aggeloys kai edramon eis tehn skehnehn eis tehn parembolehn kai tayta ehn egkekrymmena eis tehn skehnehn kai to argyrion ypokatoh aytohn
7.23 kai exehnegkan ayta ek tehs skehnehs kai ehnegkan pros iehsoyn kai toys presbyteroys israehl kai ethehkan ayta enanti kyrioy
7.24 kai elaben iehsoys ton achar yion zara kai anehgagen ayton eis pharagga achohr kai toys yioys aytoy kai tas thygateras aytoy kai toys moschoys aytoy kai ta ypozygia aytoy kai panta ta probata aytoy kai tehn skehnehn aytoy kai panta ta yparchonta aytoy kai pas o laos met' aytoy kai anehgagen aytoys eis emekachohr
7.25 kai eipen iehsoys toh achar ti ohlethreysas ehmas exolethreysai se kyrios katha kai sehmeron kai elithobolehsan ayton lithois pas israehl
7.26 kai epestehsan aytoh sohron lithohn megan kai epaysato kyrios toy thymoy tehs orgehs dia toyto epohnomasen ayto emekachohr eohs tehs ehmeras taytehs
7.1 וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן־כַּרְמִי בֶן־זַבְדִּי בֶן־זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן־הַחֵרֶם וַיִּחַר־אַף יְהוָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
7.2 וַיִּשְׁלַח יְהֹושֻׁעַ אֲנָשִׁים מִירִיחֹו הָעַי אֲשֶׁר עִם־בֵּית אָוֶן מִקֶּדֶם לְבֵית־אֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת־הָאָרֶץ וַיַּעֲלוּ הָאֲנָשִׁים וַיְרַגְּלוּ אֶת־הָעָי׃
7.3 וַיָּשֻׁבוּ אֶל־יְהֹושֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַל־יַעַל כָּל־הָעָם כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אֹו כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת־הָעָי אַל־תְּיַגַּע־שָׁמָּה אֶת־כָּל־הָעָם כִּי מְעַט הֵמָּה׃
7.4 וַיַּעֲלוּ מִן־הָעָם שָׁמָּה כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וַיָּנֻסוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי׃
7.5 וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד־הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמֹּורָד וַיִּמַּס לְבַב־הָעָם וַיְהִי לְמָיִם׃
7.6 וַיִּקְרַע יְהֹושֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרֹון יְהוָה עַד־הָעֶרֶב הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל־רֹאשָׁם׃
7.7 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֲהָהּ ׀ אֲדֹנָי יְהוִה לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת־הָעָם הַזֶּה אֶת־הַיַּרְדֵּן לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַאֲבִידֵנוּ וְלוּ הֹואַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן׃
7.8 בִּי אֲדֹנָי מָה אֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו׃
7.9 וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת־שְׁמֵנוּ מִן־הָאָרֶץ וּמַה־תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדֹול׃ ס
7.10 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ קֻם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל־פָּנֶיךָ׃
7.11 חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹותָם וְגַם לָקְחוּ מִן־הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם׃
7.12 וְלֹא יֻכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם עֹרֶף יִפְנוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם כִּי הָיוּ לְחֵרֶם לֹא אֹוסִיף לִהְיֹות עִמָּכֶם אִם־לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם׃
7.13 קֻם קַדֵּשׁ אֶת־הָעָם וְאָמַרְתָּ הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ עַד־הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם׃
7.14 וְנִקְרַבְתֶּם בַּבֹּקֶר לְשִׁבְטֵיכֶם וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר־יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחֹות וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר־יִלְכְּדֶנָּה יְהוָה תִּקְרַב לַבָּתִּים וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה יִקְרַב לַגְּבָרִים׃
7.15 וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתֹו וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו כִּי עָבַר אֶת־בְּרִית יְהוָה וְכִי־עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל׃
7.16 וַיַּשְׁכֵּם יְהֹושֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיַּקְרֵב אֶת־יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט יְהוּדָה׃
7.17 וַיַּקְרֵב אֶת־מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה וַיִּלְכֹּד אֵת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי וַיַּקְרֵב אֶת־מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לַגְּבָרִים וַיִּלָּכֵד זַבְדִּי׃
7.18 וַיַּקְרֵב אֶת־בֵּיתֹו לַגְּבָרִים וַיִּלָּכֵד עָכָן בֶּן־כַּרְמִי בֶן־זַבְדִּי בֶּן־זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה׃
7.19 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־עָכָן בְּנִי שִׂים־נָא כָבֹוד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן־לֹו תֹודָה וְהַגֶּד־נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנִּי׃
7.20 וַיַּעַן עָכָן אֶת־יְהֹושֻׁעַ וַיֹּאמַר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי׃
7.21 [וָאֶרְאֶה כ] (וָאֵרֶא ק) בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טֹובָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשֹׁון זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלֹו וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ בְּתֹוךְ הָאָהֳלִי וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ׃
7.22 וַיִּשְׁלַח יְהֹושֻׁעַ מַלְאָכִים וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלֹו וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ׃
7.23 וַיִּקָּחוּם מִתֹּוךְ הָאֹהֶל וַיְבִאוּם אֶל־יְהֹושֻׁעַ וְאֶל כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי יְהוָה׃
7.24 וַיִּקַּח יְהֹושֻׁעַ אֶת־עָכָן בֶּן־זֶרַח וְאֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הָאַדֶּרֶת וְאֶת־לְשֹׁון הַזָּהָב וְאֶת־בָּנָיו וְאֶת־בְּנֹתָיו וְאֶת־שֹׁורֹו וְאֶת־חֲמֹרֹו וְאֶת־צֹאנֹו וְאֶת־אָהֳלֹו וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכֹור׃
7.25 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ יְהוָה בַּיֹּום הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתֹו כָל־יִשְׂרָאֵל אֶבֶן וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים׃
7.26 וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל־אֲבָנִים גָּדֹול עַד הַיֹּום הַזֶּה וַיָּשָׁב יְהוָה מֵחֲרֹון אַפֹּו עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקֹום הַהוּא עֵמֶק עָכֹור עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ פ
7.1 wajimOalw bnej-jixraaAel maOal baheraem wajiqah Oaakaan baen-karmij baen-zabdij baen-zaerah lmaTeH jHwdaaH min-Haheraem wajihar-Aap jHwaaH bibnej jixraaAel׃
7.2 wajixxlah jHowxxuOa Aanaaxxijm mijrijhow HaaOaj Aaxxaer Oim-bejt Aaawaen miqaedaem lbejt-Ael wajoAmaer AalejHaem leAmor Oalw wraglw Aaet-HaaAaaraec wajaOalw HaaAanaaxxijm wajraglw Aaet-HaaOaaj׃
7.3 wajaaxxubw Aael-jHowxxuOa wajoAmrw Aelaajw Aal-jaOal kaal-HaaOaam kAalpajim Aijxx Aow kixxloxxaet Aalaapijm Aijxx jaOalw wjakw Aaet-HaaOaaj Aal-tjagaO-xxaamaaH Aaet-kaal-HaaOaam kij mOaT HemaaH׃
7.4 wajaOalw min-HaaOaam xxaamaaH kixxloxxaet Aalaapijm Aijxx wajaanusw lipnej Aanxxej HaaOaaj׃
7.5 wajakw meHaem Aanxxej HaaOaj kixxloxxijm wxxixxaaH Aijxx wajirdpwm lipnej HaxxaOar Oad-Haxxbaarijm wajakwm bamowraad wajimas lbab-HaaOaam wajHij lmaajim׃
7.6 wajiqraO jHowxxuOa ximlotaajw wajipol Oal-paanaajw AarcaaH lipnej Aarown jHwaaH Oad-HaaOaeraeb HwA wziqnej jixraaAel wajaOalw Oaapaar Oal-roAxxaam׃
7.7 wajoAmaer jHowxxuOa AaHaaH Aadonaaj jHwiH laamaaH HeOabartaa HaOabijr Aaet-HaaOaam HazaeH Aaet-Hajarden laatet Aotaanw bjad HaaAaemorij lHaAabijdenw wlw HowAalnw wanexxaeb bOebaer Hajarden׃
7.8 bij Aadonaaj maaH Aomar Aaharej Aaxxaer Haapak jixraaAel Ooraep lipnej Aojbaajw׃
7.9 wjixxmOw HaknaOanij wkol joxxbej HaaAaaraec wnaasabw Oaalejnw wHikrijtw Aaet-xxmenw min-HaaAaaraec wmaH-taOaxeH lxximkaa Hagaadowl׃ s
7.10 wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa qum laak laamaaH zaeH AataaH nopel Oal-paanaejkaa׃
7.11 haaTaaA jixraaAel wgam Oaabrw Aaet-brijtij Aaxxaer ciwijtij Aowtaam wgam laaqhw min-Haheraem wgam gaanbw wgam kihaxxw wgam xaamw biklejHaem׃
7.12 wloA juklw bnej jixraaAel laaqwm lipnej AojbejHaem Ooraep jipnw lipnej AojbejHaem kij Haajw lheraem loA Aowsijp liHjowt Oimaakaem Aim-loA taxxmijdw Haheraem miqirbkaem׃
7.13 qum qadexx Aaet-HaaOaam wAaamartaa Hitqadxxw lmaahaar kij koH Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel heraem bqirbkaa jixraaAel loA twkal laaqwm lipnej Aojbaejkaa Oad-Hasijrkaem Haheraem miqirbkaem׃
7.14 wniqrabtaem baboqaer lxxibTejkaem wHaajaaH HaxxebaeT Aaxxaer-jilkdaenw jHwaaH jiqrab lamixxpaahowt wHamixxpaahaaH Aaxxaer-jilkdaenaaH jHwaaH tiqrab labaatijm wHabajit Aaxxaer jilkdaenw jHwaaH jiqrab lagbaarijm׃
7.15 wHaajaaH Hanilkaad baheraem jixaarep baaAexx Aotow wAaet-kaal-Aaxxaer-low kij Oaabar Aaet-brijt jHwaaH wkij-OaaxaaH nbaalaaH bjixraaAel׃
7.16 wajaxxkem jHowxxuOa baboqaer wajaqreb Aaet-jixraaAel lixxbaaTaajw wajilaaked xxebaeT jHwdaaH׃
7.17 wajaqreb Aaet-mixxpahat jHwdaaH wajilkod Aet mixxpahat Hazarhij wajaqreb Aaet-mixxpahat Hazarhij lagbaarijm wajilaaked zabdij׃
7.18 wajaqreb Aaet-bejtow lagbaarijm wajilaaked Oaakaan baen-karmij baen-zabdij baen-zaerah lmaTeH jHwdaaH׃
7.19 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-Oaakaan bnij xijm-naaA kaabowd lajHwaaH AaeloHej jixraaAel wtaen-low towdaaH wHagaed-naaA lij maeH Oaaxijtaa Aal-tkahed mimaenij׃
7.20 wajaOan Oaakaan Aaet-jHowxxuOa wajoAmar AaamnaaH Aaanokij haaTaaAtij lajHwaaH AaeloHej jixraaAel wkaazoAt wkaazoAt Oaaxijtij׃
7.21 [waaAaerAaeH k] (waaAeraeA q) baxxaalaal Aadaeraet xxinOaar Aahat TowbaaH wmaaAtajim xxqaalijm kaesaep wlxxown zaaHaab Aaehaad hamixxijm xxqaalijm mixxqaalow waaAaehmdem waaAaeqaahem wHinaam Tmwnijm baaAaaraec btowk HaaAaaHaalij wHakaesaep tahtaejHaa׃
7.22 wajixxlah jHowxxuOa malAaakijm wajaarucw HaaAoHaelaaH wHineH TmwnaaH bAaaHaalow wHakaesaep tahtaejHaa׃
7.23 wajiqaahwm mitowk HaaAoHael wajbiAwm Aael-jHowxxuOa wAael kaal-bnej jixraaAel wajaciqum lipnej jHwaaH׃
7.24 wajiqah jHowxxuOa Aaet-Oaakaan baen-zaerah wAaet-Hakaesaep wAaet-HaaAadaeraet wAaet-lxxown HazaaHaab wAaet-baanaajw wAaet-bnotaajw wAaet-xxowrow wAaet-hamorow wAaet-coAnow wAaet-AaaHaalow wAaet-kaal-Aaxxaer-low wkaal-jixraaAel Oimow wajaOalw Aotaam Oemaeq Oaakowr׃
7.25 wajoAmaer jHowxxuOa maeH Oakartaanw jaOkaarkaa jHwaaH bajowm HazaeH wajirgmw Aotow kaal-jixraaAel Aaebaen wajixrpw Aotaam baaAexx wajisqlw Aotaam baaAabaanijm׃
7.26 wajaaqijmw Oaalaajw gal-Aabaanijm gaadowl Oad Hajowm HazaeH wajaaxxaab jHwaaH meharown Aapow Oal-ken qaaraaA xxem Hamaaqowm HaHwA Oemaeq Oaakowr Oad Hajowm HazaeH׃ p
7.1 וימעלו בני־ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן־כרמי בן־זבדי בן־זרח למטה יהודה מן־החרם ויחר־אף יהוה בבני ישראל׃
7.2 וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם־בית און מקדם לבית־אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את־הארץ ויעלו האנשים וירגלו את־העי׃
7.3 וישבו אל־יהושע ויאמרו אליו אל־יעל כל־העם כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את־העי אל־תיגע־שמה את־כל־העם כי מעט המה׃
7.4 ויעלו מן־העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי׃
7.5 ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד־השברים ויכום במורד וימס לבב־העם ויהי למים׃
7.6 ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על־פניו ארצה לפני ארון יהוה עד־הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על־ראשם׃
7.7 ויאמר יהושע אהה ׀ אדני יהוה למה העברת העביר את־העם הזה את־הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן׃
7.8 בי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו׃
7.9 וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את־שמנו מן־הארץ ומה־תעשה לשמך הגדול׃ ס
7.10 ויאמר יהוה אל־יהושע קם לך למה זה אתה נפל על־פניך׃
7.11 חטא ישראל וגם עברו את־בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן־החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם׃
7.12 ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם־לא תשמידו החרם מקרבכם׃
7.13 קם קדש את־העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד־הסירכם החרם מקרבכם׃
7.14 ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר־ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר־ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים׃
7.15 והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת־כל־אשר־לו כי עבר את־ברית יהוה וכי־עשה נבלה בישראל׃
7.16 וישכם יהושע בבקר ויקרב את־ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה׃
7.17 ויקרב את־משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את־משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי׃
7.18 ויקרב את־ביתו לגברים וילכד עכן בן־כרמי בן־זבדי בן־זרח למטה יהודה׃
7.19 ויאמר יהושע אל־עכן בני שים־נא כבוד ליהוה אלהי ישראל ותן־לו תודה והגד־נא לי מה עשית אל־תכחד ממני׃
7.20 ויען עכן את־יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי׃
7.21 [ואראה כ] (וארא ק) בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה׃
7.22 וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה׃
7.23 ויקחום מתוך האהל ויבאום אל־יהושע ואל כל־בני ישראל ויצקם לפני יהוה׃
7.24 ויקח יהושע את־עכן בן־זרח ואת־הכסף ואת־האדרת ואת־לשון הזהב ואת־בניו ואת־בנתיו ואת־שורו ואת־חמרו ואת־צאנו ואת־אהלו ואת־כל־אשר־לו וכל־ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור׃
7.25 ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל־ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים׃
7.26 ויקימו עליו גל־אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על־כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה׃ פ
7.1 wjmOlw bnj-jxrAl mOl bhrm wjqh Okn bn-krmj bn-zbdj bn-zrh lmTH jHwdH mn-Hhrm wjhr-Ap jHwH bbnj jxrAl׃
7.2 wjxlh jHwxO Anxjm mjrjhw HOj Axr Om-bjt Awn mqdm lbjt-Al wjAmr AljHm lAmr Olw wrglw At-HArc wjOlw HAnxjm wjrglw At-HOj׃
7.3 wjxbw Al-jHwxO wjAmrw Aljw Al-jOl kl-HOm kAlpjm Ajx Aw kxlxt Alpjm Ajx jOlw wjkw At-HOj Al-tjgO-xmH At-kl-HOm kj mOT HmH׃
7.4 wjOlw mn-HOm xmH kxlxt Alpjm Ajx wjnsw lpnj Anxj HOj׃
7.5 wjkw mHm Anxj HOj kxlxjm wxxH Ajx wjrdpwm lpnj HxOr Od-Hxbrjm wjkwm bmwrd wjms lbb-HOm wjHj lmjm׃
7.6 wjqrO jHwxO xmltjw wjpl Ol-pnjw ArcH lpnj Arwn jHwH Od-HOrb HwA wzqnj jxrAl wjOlw Opr Ol-rAxm׃
7.7 wjAmr jHwxO AHH Adnj jHwH lmH HObrt HObjr At-HOm HzH At-Hjrdn ltt Atnw bjd HAmrj lHAbjdnw wlw HwAlnw wnxb bObr Hjrdn׃
7.8 bj Adnj mH Amr Ahrj Axr Hpk jxrAl Orp lpnj Ajbjw׃
7.9 wjxmOw HknOnj wkl jxbj HArc wnsbw Oljnw wHkrjtw At-xmnw mn-HArc wmH-tOxH lxmk Hgdwl׃ s
7.10 wjAmr jHwH Al-jHwxO qm lk lmH zH AtH npl Ol-pnjk׃
7.11 hTA jxrAl wgm Obrw At-brjtj Axr cwjtj Awtm wgm lqhw mn-Hhrm wgm gnbw wgm khxw wgm xmw bkljHm׃
7.12 wlA jklw bnj jxrAl lqwm lpnj AjbjHm Orp jpnw lpnj AjbjHm kj Hjw lhrm lA Awsjp lHjwt Omkm Am-lA txmjdw Hhrm mqrbkm׃
7.13 qm qdx At-HOm wAmrt Htqdxw lmhr kj kH Amr jHwH AlHj jxrAl hrm bqrbk jxrAl lA twkl lqwm lpnj Ajbjk Od-Hsjrkm Hhrm mqrbkm׃
7.14 wnqrbtm bbqr lxbTjkm wHjH HxbT Axr-jlkdnw jHwH jqrb lmxphwt wHmxphH Axr-jlkdnH jHwH tqrb lbtjm wHbjt Axr jlkdnw jHwH jqrb lgbrjm׃
7.15 wHjH Hnlkd bhrm jxrp bAx Atw wAt-kl-Axr-lw kj Obr At-brjt jHwH wkj-OxH nblH bjxrAl׃
7.16 wjxkm jHwxO bbqr wjqrb At-jxrAl lxbTjw wjlkd xbT jHwdH׃
7.17 wjqrb At-mxpht jHwdH wjlkd At mxpht Hzrhj wjqrb At-mxpht Hzrhj lgbrjm wjlkd zbdj׃
7.18 wjqrb At-bjtw lgbrjm wjlkd Okn bn-krmj bn-zbdj bn-zrh lmTH jHwdH׃
7.19 wjAmr jHwxO Al-Okn bnj xjm-nA kbwd ljHwH AlHj jxrAl wtn-lw twdH wHgd-nA lj mH Oxjt Al-tkhd mmnj׃
7.20 wjOn Okn At-jHwxO wjAmr AmnH Ankj hTAtj ljHwH AlHj jxrAl wkzAt wkzAt Oxjtj׃
7.21 [wArAH k] (wArA q) bxll Adrt xnOr Aht TwbH wmAtjm xqljm ksp wlxwn zHb Ahd hmxjm xqljm mxqlw wAhmdm wAqhm wHnm Tmwnjm bArc btwk HAHlj wHksp thtjH׃
7.22 wjxlh jHwxO mlAkjm wjrcw HAHlH wHnH TmwnH bAHlw wHksp thtjH׃
7.23 wjqhwm mtwk HAHl wjbAwm Al-jHwxO wAl kl-bnj jxrAl wjcqm lpnj jHwH׃
7.24 wjqh jHwxO At-Okn bn-zrh wAt-Hksp wAt-HAdrt wAt-lxwn HzHb wAt-bnjw wAt-bntjw wAt-xwrw wAt-hmrw wAt-cAnw wAt-AHlw wAt-kl-Axr-lw wkl-jxrAl Omw wjOlw Atm Omq Okwr׃
7.25 wjAmr jHwxO mH Okrtnw jOkrk jHwH bjwm HzH wjrgmw Atw kl-jxrAl Abn wjxrpw Atm bAx wjsqlw Atm bAbnjm׃
7.26 wjqjmw Oljw gl-Abnjm gdwl Od Hjwm HzH wjxb jHwH mhrwn Apw Ol-kn qrA xm Hmqwm HHwA Omq Okwr Od Hjwm HzH׃ p
7.1 Filii autem Israel praevaricati sunt mandatum et usurpaverunt de anathemate: nam Achan filius Charmi filii Zabdi filii Zarae de tribu Iudae tulit aliquid de anathemate. Iratusque est Dominus contra filios Israel.
7.2 Cumque mitteret Iosue de Iericho viros contra Hai, quae est iuxta Bethaven ad orientalem plagam oppidi Bethel, dixit eis: “ Ascendite et explorate terram ”. Qui praecepta complentes exploraverunt Hai
7.3 et reversi dixerunt ei: “ Non ascendat omnis populus, sed duo vel tria milia virorum pergant et deleant civitatem. Noli vexare omnem populum contra hostes paucissimos ”.
7.4 Ascenderunt ergo tria fere milia pugnatorum, qui statim terga verterunt coram viris urbis Hai,
7.5 qui percusserunt ex eis circiter triginta et sex homines persecutique sunt eos de porta usque ad Sabarim et percusserunt eos in descensu; pertimuitque cor populi et instar aquae liquefactum est.
7.6 Iosue vero scidit vestimenta sua et cecidit pronus in terram coram arca Domini usque ad vesperum, tam ipse quam omnes senes Israel; miseruntque pulverem super capita sua.
7.7 Et dixit Iosue: “ Heu, Domine Deus, quid voluisti traducere populum istum Iordanem fluvium, ut traderes nos in manus Amorraei et perderes? Utinam mansissemus trans Iordanem!
7.8 Quaeso, Domine, quid dicam videns Israelem hostibus suis terga vertentem?
7.9 Audient Chananaei et omnes habitatores terrae ac pariter conglobati circumdabunt nos atque delebunt nomen nostrum de terra. Et quid facies magno nomini tuo? ”.
7.10 Dixitque Dominus ad Iosue: “ Surge! Cur iaces pronus in terra?
7.11 Peccavit Israel et praevaricatus est pactum meum, quod mandaveram eis; tuleruntque de anathemate et furati sunt atque mentiti et absconderunt inter vasa sua.
7.12 Nec poterunt filii Israel stare ante hostes suos eosque fugient, quia facti sunt anathema; non ero ultra vobiscum, donec conteratis anathema de medio vestri.
7.13 Surge! Sanctifica populum et dic eis: Sanctificamini in crastinum. Haec enim dicit Dominus, Deus Israel: Anathema in medio tui est, Israel! Non poteris stare coram hostibus tuis, donec auferatis anathema de medio vestri.
7.14 Accedetisque mane singuli per tribus vestras; et quamcumque tribum Dominus designaverit, accedet per cognationes suas et cognatio per domos domusque per viros:
7.15 et quicumque ille in hoc facinore fuerit deprehensus, comburetur igni cum omnibus, quae ipsius sunt, quoniam praevaricatus est pactum Domini et fecit nefas in Israel ”.
7.16 Surgens itaque Iosue mane applicuit Israel per tribus suas, et inventa est tribus Iudae.
7.17 Quae cum iuxta familias suas esset oblata, inventa est familia Zarae; illam quoque per domos offerens repperit Zabdi.
7.18 Cuius domum in singulos dividens viros invenit Achan filium Charmi filii Zabdi filii Zarae de tribu Iudae.
7.19 Et ait Iosue ad Achan: “ Fili mi, da gloriam Domino, Deo Israel, et confitere atque indica mihi quid feceris; ne abscondas ”.
7.20 Responditque Achan Iosue et dixit ei: “ Vere ego peccavi Domino, Deo Israel, et sic et sic feci:
7.21 Vidi enim inter spolia pallium de Sennaar valde bonum et ducentos siclos argenti regulamque auream quinquaginta siclorum; et concupiscens abstuli et abscondi in terra contra medium tabernaculi mei argentumque subter ”.
7.22 Misit ergo Iosue ministros, qui currentes ad tabernaculum illius reppererunt cuncta abscondita in eodem loco et argentum simul;
7.23 auferentesque de tentorio tulerunt ea ad Iosue et ad omnes filios Israel proieceruntque ante Dominum.
7.24 Tollens itaque Iosue Achan filium Zarae argentumque et pallium et auream regulam filiosque eius et filias, boves et asinos et oves ipsumque tabernaculum et cunctam supellectilem — et omnis Israel cum eo — duxerunt eos ad vallem Achor,
7.25 ubi dixit Iosue: “ Quia turbasti nos, exturbet te Dominus in die hac ”. Lapidavitque eum omnis Israel; et cuncta, quae illius erant, igne consumpta sunt.
7.26 Congregaverunt quoque super eum acervum magnum lapidum, qui permanet usque in praesentem diem. Et aversus est furor Domini ab eis; vocatumque est nomen loci illius vallis Achor usque hodie.
8.1 Und der HERR sprach zu Josua: Fürchte dich nicht und sei unverzagt. Nimm alles Kriegsvolk mit dir und mache dich auf und ziehe hinauf gen Ai! Siehe, ich habe den König zu Ai samt seinem Volk und seiner Stadt und seinem Land in deine Hand gegeben.
8.2 Und du sollst mit Ai und ihrem König tun, wie du mit Jericho getan hast, außer daß ihr die Beute und ihr Vieh unter euch teilen sollt; aber lege dir einen Hinterhalt hinter der Stadt.
8.3 Da machte sich Josua auf und alles Kriegsvolk, um nach Ai hinaufzuziehen; und Josua erwählte dreißigtausend streitbare Männer; und er sandte sie aus bei Nacht
8.4 und gebot ihnen und sprach: Sehet zu, ihr sollt den Hinterhalt bilden hinter der Stadt; entfernt euch aber nicht gar zu weit von der Stadt, und seid alle bereit.
8.5 Ich aber und alles Volk, das mit mir ist, wollen uns zu der Stadt begeben. Und wenn sie, wie zuvor, herausziehen uns entgegen, so wollen wir vor ihnen fliehen,
8.6 daß sie herauskommen hinter uns her, bis wir sie von der Stadt abgeschnitten haben. Dann werden sie sagen: «Sie fliehen vor uns wie zuvor!»
8.7 Und wenn wir vor ihnen fliehen, so sollt ihr euch aus dem Hinterhalt aufmachen und die Stadt einnehmen; denn der HERR, euer Gott, wird sie in eure Hand geben.
8.8 Wenn ihr aber die Stadt eingenommen habt, so steckt sie in Brand; tut nach dem Worte des HERRN! Sehet, ich habe es euch geboten.
8.9 Also sandte Josua hin, und sie gingen hin in den Hinterhalt und hielten zwischen Bethel und Ai, westlich der Stadt Ai. Josua aber blieb dieselbe Nacht unter dem Volke.
8.10 Und er machte sich am Morgen früh auf und musterte das Volk und zog mit den Ältesten Israels vor dem Volke her hinauf gen Ai.
8.11 Auch alles Kriegsvolk, das bei ihm war, zog hinauf, und sie machten sich herzu und stellten sich auf gegen die Stadt und lagerten sich nördlich von Ai, so daß nur ein Tal zwischen ihnen und Ai war.
8.12 Er hatte aber bei fünftausend Mann genommen und in den Hinterhalt gestellt, zwischen Bethel und Ai, gegen den Westen der Stadt.
8.13 Und sie stellten das Volk des ganzen Lagers so auf, daß es nördlich von der Stadt war, der Hinterhalt aber westlich von der Stadt; und Josua ging in jener Nacht mitten in das Tal.
8.14 Als aber der König zu Ai solches sah, eilten die Männer der Stadt und machten sich früh auf und zogen heraus, wider Israel zu streiten, der König und sein ganzes Volk, an den bestimmten Ort vor der Ebene; denn er wußte nicht, daß ein Hinterhalt gelegt war hinter der Stadt.
8.15 Josua aber und ganz Israel ließen sich vor ihnen schlagen und flohen auf dem Wege zur Wüste.
8.16 Da wurde das ganze Volk, das in der Stadt war, zusammengerufen, daß es ihnen nachjage, und sie jagten Josua nach und wurden von der Stadt abgeschnitten.
8.17 Und es blieb nicht ein einziger Mann übrig in Ai und Bethel, der nicht ausgezogen wäre, Israel nachzujagen; und sie ließen die Stadt offen stehen und jagten Israel nach.
8.18 Da sprach der HERR zu Josua: Strecke die Lanze, die du in der Hand hast, aus gegen Ai; denn ich will sie in deine Hand geben! Und Josua streckte die Lanze, die in seiner Hand war, aus gegen die Stadt.
8.19 Und der Hinterhalt brach eilends auf von seinem Ort, und sie liefen, als er seine Hand ausstreckte, und kamen in die Stadt und nahmen sie ein und steckten sie eilends in Brand.
8.20 Als sich nun die Männer von Ai umwandten und zurückschauten, siehe, da ging der Rauch der Stadt gen Himmel auf; sie aber hatten nicht Raum zu fliehen, weder dahin noch dorthin. Und das Volk, das zur Wüste floh, kehrte sich um gegen seine Verfolger.
8.21 Denn als Josua und ganz Israel sah, daß der Hinterhalt die Stadt eingenommen hatte und daß der Rauch der Stadt aufstieg, kehrten sie wieder um und schlugen die Männer von Ai.
8.22 Und jene zogen heraus aus der Stadt, ihnen entgegen, also daß sie zwischen die Israeliten kamen, die sie von beiden Seiten angriffen ; und so wurden sie geschlagen, bis niemand unter ihnen übrigblieb noch entrann.
8.23 Und man fing den König zu Ai lebendig und brachte ihn zu Josua.
8.24 Und als Israel alle Einwohner zu Ai, auf dem Felde und in der Wüste, dahin sie ihnen nachgejagt, niedergemacht hatte und alle durch die Schärfe des Schwertes gefallen waren, bis sie aufgerieben worden, kehrte sich ganz Israel gegen Ai und schlug sie mit der Schärfe des Schwertes.
8.25 Und die Zahl all derer, die an jenem Tage fielen, Männer und Weiber, betrug zwölftausend, alle Einwohner von Ai.
8.26 Josua aber zog seine Hand, womit er die Lanze ausstreckte, nicht zurück, bis alle Einwohner von Ai ausgerottet waren.
8.27 Doch das Vieh und die Beute dieser Stadt teilte Israel unter sich, nach dem Worte des HERRN, das er Josua geboten hatte.
8.28 Und Josua äscherte Ai ein und machte einen ewigen Schutthügel daraus, eine Ruine, die noch heute dort ist.
8.29 Und er ließ den König zu Ai an einen Baum hängen bis an den Abend. Als aber die Sonne untergegangen war, gebot Josua, daß man seinen Leichnam vom Baume herabnehme; da warfen sie ihn unter das Tor der Stadt und errichteten über ihm einen großen Steinhaufen, der noch daselbst ist bis auf diesen Tag.
8.30 Da baute Josua dem HERRN, dem Gott Israels, einen Altar auf dem Berg Ebal,
8.31 wie Mose, der Knecht des HERRN, den Kindern Israel geboten hatte, wie geschrieben steht im Gesetzbuche Moses, einen Altar von unbehauenen Steinen, darüber man mit keinem Eisen gefahren war; und sie brachten dem HERRN darauf Brandopfer dar und opferten Dankopfer.
8.32 Und er schrieb daselbst auf die Steine eine Abschrift des Gesetzes Moses, welches er den Kindern Israel vorgeschrieben hatte.
8.33 Und ganz Israel samt seinen Ältesten und Amtleuten und Richtern stand zu beiden Seiten der Lade, den Priestern und den Leviten gegenüber, welche die Lade des Bundes des HERRN trugen, die Fremdlinge sowohl als die Einheimischen; die eine Hälfte neben dem Berge Garizim und die andere Hälfte neben dem Berge Ebal, wie Mose, der Knecht des HERRN, zuvor geboten hatte, das Volk Israel zu segnen.
8.34 Darnach las er alle Worte des Gesetzes, den Segen und den Fluch, alles, wie es im Gesetzbuch geschrieben steht.
8.35 Es war kein Wort, das Mose geboten hatte, welches Josua nicht gelesen hätte vor der ganzen Gemeinde Israel, auch vor den Weibern und Kindern und den Fremdlingen, die unter ihnen wandelten.
8.1 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ἰησοῦν μὴ φοβηθῇς μηδὲ δειλιάσῃς λαβὲ μετὰ σοῦ τοὺς ἄνδρας πάντας τοὺς πολεμιστὰς καὶ ἀναστὰς ἀνάβηθι εἰς γαι ἰδοὺ δέδωκα εἰς τὰς χεῖράς σου τὸν βασιλέα γαι καὶ τὴν γῆν αὐτοῦ
8.2 καὶ ποιήσεις τὴν γαι ὃν τρόπον ἐποίησας τὴν ιεριχω καὶ τὸν βασιλέα αὐτῆς καὶ τὴν προνομὴν τῶν κτηνῶν προνομεύσεις σεαυτῷ κατάστησον δὲ σεαυτῷ ἔνεδρα τῇ πόλει εἰς τὰ ὀπίσω
8.3 καὶ ἀνέστη ἰησοῦς καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ πολεμιστὴς ὥστε ἀναβῆναι εἰς γαι ἐπέλεξεν δὲ ἰησοῦς τριάκοντα χιλιάδας ἀνδρῶν δυνατοὺς ἐν ἰσχύι καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς νυκτός
8.4 καὶ ἐνετείλατο αὐτοῖς λέγων ὑμεῖς ἐνεδρεύσατε ὀπίσω τῆς πόλεως μὴ μακρὰν γίνεσθε ἀπὸ τῆς πόλεως καὶ ἔσεσθε πάντες ἕτοιμοι
8.5 καὶ ἐγὼ καὶ πάντες οἱ μετ' ἐμοῦ προσάξομεν πρὸς τὴν πόλιν καὶ ἔσται ὡς ἂν ἐξέλθωσιν οἱ κατοικοῦντες γαι εἰς συνάντησιν ἡμῖν καθάπερ καὶ πρῴην καὶ φευξόμεθα ἀπὸ προσώπου αὐτῶν
8.6 καὶ ὡς ἂν ἐξέλθωσιν ὀπίσω ἡμῶν ἀποσπάσομεν αὐτοὺς ἀπὸ τῆς πόλεως καὶ ἐροῦσιν φεύγουσιν οὗτοι ἀπὸ προσώπου ἡμῶν ὃν τρόπον καὶ ἔμπροσθεν
8.7 ὑμεῖς δὲ ἐξαναστήσεσθε ἐκ τῆς ἐνέδρας καὶ πορεύσεσθε εἰς τὴν πόλιν
8.8 κατὰ τὸ ῥῆμα τοῦτο ποιήσετε ἰδοὺ ἐντέταλμαι ὑμῖν
8.9 καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς ἰησοῦς καὶ ἐπορεύθησαν εἰς τὴν ἐνέδραν καὶ ἐνεκάθισαν ἀνὰ μέσον βαιθηλ καὶ ἀνὰ μέσον γαι ἀπὸ θαλάσσης τῆς γαι
8.10 καὶ ὀρθρίσας ἰησοῦς τὸ πρωὶ ἐπεσκέψατο τὸν λαόν καὶ ἀνέβησαν αὐτὸς καὶ οἱ πρεσβύτεροι κατὰ πρόσωπον τοῦ λαοῦ ἐπὶ γαι
8.11 καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ πολεμιστὴς μετ' αὐτοῦ ἀνέβησαν καὶ πορευόμενοι ἦλθον ἐξ ἐναντίας τῆς πόλεως ἀπ' ἀνατολῶν
8.12 καὶ τὰ ἔνεδρα τῆς πόλεως ἀπὸ θαλάσσης
8.13 8.14 καὶ ἐγένετο ὡς εἶδεν βασιλεὺς γαι ἔσπευσεν καὶ ἐξῆλθεν εἰς συνάντησιν αὐτοῖς ἐπ' εὐθείας εἰς τὸν πόλεμον αὐτὸς καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετ' αὐτοῦ καὶ αὐτὸς οὐκ ᾔδει ὅτι ἔνεδρα αὐτῷ ἐστιν ὀπίσω τῆς πόλεως
8.15 καὶ εἶδεν καὶ ἀνεχώρησεν ἰησοῦς καὶ ισραηλ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν
8.16 καὶ κατεδίωξαν ὀπίσω τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ αὐτοὶ ἀπέστησαν ἀπὸ τῆς πόλεως
8.17 οὐ κατελείφθη οὐθεὶς ἐν τῇ γαι ὃς οὐ κατεδίωξεν ὀπίσω ισραηλ καὶ κατέλιπον τὴν πόλιν ἀνεῳγμένην καὶ κατεδίωξαν ὀπίσω ισραηλ
8.18 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ἰησοῦν ἔκτεινον τὴν χεῖρά σου ἐν τῷ γαίσῳ τῷ ἐν τῇ χειρί σου ἐπὶ τὴν πόλιν εἰς γὰρ τὰς χεῖράς σου παραδέδωκα αὐτήν καὶ τὰ ἔνεδρα ἐξαναστήσονται ἐν τάχει ἐκ τοῦ τόπου αὐτῶν καὶ ἐξέτεινεν ἰησοῦς τὴν χεῖρα αὐτοῦ τὸν γαῖσον ἐπὶ τὴν πόλιν
8.19 καὶ τὰ ἔνεδρα ἐξανέστησαν ἐν τάχει ἐκ τοῦ τόπου αὐτῶν καὶ ἐξήλθοσαν ὅτε ἐξέτεινεν τὴν χεῖρα καὶ ἤλθοσαν ἐπὶ τὴν πόλιν καὶ κατελάβοντο αὐτὴν καὶ σπεύσαντες ἐνέπρησαν τὴν πόλιν ἐν πυρί
8.20 καὶ περιβλέψαντες οἱ κάτοικοι γαι εἰς τὰ ὀπίσω αὐτῶν καὶ ἐθεώρουν καπνὸν ἀναβαίνοντα ἐκ τῆς πόλεως εἰς τὸν οὐρανόν καὶ οὐκέτι εἶχον ποῦ φύγωσιν ὧδε ἢ ὧδε
8.21 καὶ ἰησοῦς καὶ πᾶς ισραηλ εἶδον ὅτι ἔλαβον τὰ ἔνεδρα τὴν πόλιν καὶ ὅτι ἀνέβη ὁ καπνὸς τῆς πόλεως εἰς τὸν οὐρανόν καὶ μεταβαλόμενοι ἐπάταξαν τοὺς ἄνδρας τῆς γαι
8.22 καὶ οὗτοι ἐξήλθοσαν ἐκ τῆς πόλεως εἰς συνάντησιν καὶ ἐγενήθησαν ἀνὰ μέσον τῆς παρεμβολῆς οὗτοι ἐντεῦθεν καὶ οὗτοι ἐντεῦθεν καὶ ἐπάταξαν ἕως τοῦ μὴ καταλειφθῆναι αὐτῶν σεσωσμένον καὶ διαπεφευγότα
8.23 καὶ τὸν βασιλέα τῆς γαι συνέλαβον ζῶντα καὶ προσήγαγον αὐτὸν πρὸς ἰησοῦν
8.24 καὶ ὡς ἐπαύσαντο οἱ υἱοὶ ισραηλ ἀποκτέννοντες πάντας τοὺς ἐν τῇ γαι τοὺς ἐν τοῖς πεδίοις καὶ ἐν τῷ ὄρει ἐπὶ τῆς καταβάσεως οὗ κατεδίωξαν αὐτοὺς ἀπ' αὐτῆς εἰς τέλος καὶ ἀπέστρεψεν ἰησοῦς εἰς γαι καὶ ἐπάταξεν αὐτὴν ἐν στόματι ῥομφαίας
8.25 καὶ ἐγενήθησαν οἱ πεσόντες ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀπὸ ἀνδρὸς καὶ ἕως γυναικὸς δώδεκα χιλιάδες πάντας τοὺς κατοικοῦντας γαι
8.26 8.27 πλὴν τῶν κτηνῶν καὶ τῶν σκύλων τῶν ἐν τῇ πόλει πάντα ἃ ἐπρονόμευσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ κατὰ πρόσταγμα κυρίου ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ ἰησοῖ
8.28 καὶ ἐνεπύρισεν ἰησοῦς τὴν πόλιν ἐν πυρί χῶμα ἀοίκητον εἰς τὸν αἰῶνα ἔθηκεν αὐτὴν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
8.29 καὶ τὸν βασιλέα τῆς γαι ἐκρέμασεν ἐπὶ ξύλου διδύμου καὶ ἦν ἐπὶ τοῦ ξύλου ἕως ἑσπέρας καὶ ἐπιδύνοντος τοῦ ἡλίου συνέταξεν ἰησοῦς καὶ καθείλοσαν αὐτοῦ τὸ σῶμα ἀπὸ τοῦ ξύλου καὶ ἔρριψαν αὐτὸν εἰς τὸν βόθρον καὶ ἐπέστησαν αὐτῷ σωρὸν λίθων ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
8.30 τότε ᾠκοδόμησεν ἰησοῦς θυσιαστήριον κυρίῳ τῷ θεῷ ισραηλ ἐν ὄρει γαιβαλ
8.31 καθότι ἐνετείλατο μωυσῆς ὁ θεράπων κυρίου τοῖς υἱοῖς ισραηλ καθὰ γέγραπται ἐν τῷ νόμῳ μωυσῆ θυσιαστήριον λίθων ὁλοκλήρων ἐφ' οὓς οὐκ ἐπεβλήθη σίδηρος καὶ ἀνεβίβασεν ἐκεῖ ὁλοκαυτώματα κυρίῳ καὶ θυσίαν σωτηρίου
8.32 καὶ ἔγραψεν ἰησοῦς ἐπὶ τῶν λίθων τὸ δευτερονόμιον νόμον μωυσῆ ὃν ἔγραψεν ἐνώπιον υἱῶν ισραηλ
8.33 καὶ πᾶς ισραηλ καὶ οἱ πρεσβύτεροι αὐτῶν καὶ οἱ δικασταὶ καὶ οἱ γραμματεῖς αὐτῶν παρεπορεύοντο ἔνθεν καὶ ἔνθεν τῆς κιβωτοῦ ἀπέναντι καὶ οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ λευῖται ἦραν τὴν κιβωτὸν τῆς διαθήκης κυρίου καὶ ὁ προσήλυτος καὶ ὁ αὐτόχθων οἳ ἦσαν ἥμισυ πλησίον ὄρους γαριζιν καὶ οἳ ἦσαν ἥμισυ πλησίον ὄρους γαιβαλ καθότι ἐνετείλατο μωυσῆς ὁ θεράπων κυρίου εὐλογῆσαι τὸν λαὸν ἐν πρώτοις
8.34 καὶ μετὰ ταῦτα οὕτως ἀνέγνω ἰησοῦς πάντα τὰ ῥήματα τοῦ νόμου τούτου τὰς εὐλογίας καὶ τὰς κατάρας κατὰ πάντα τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ νόμῳ μωυσῆ
8.35 οὐκ ἦν ῥῆμα ἀπὸ πάντων ὧν ἐνετείλατο μωυσῆς τῷ ἰησοῖ ὃ οὐκ ἀνέγνω ἰησοῦς εἰς τὰ ὦτα πάσης ἐκκλησίας υἱῶν ισραηλ τοῖς ἀνδράσιν καὶ ταῖς γυναιξὶν καὶ τοῖς παιδίοις καὶ τοῖς προσηλύτοις τοῖς προσπορευομένοις τῷ ισραηλ
8.1 kai eipen kyrios pros iehsoyn meh phobehthehs mehde deiliasehs labe meta soy toys andras pantas toys polemistas kai anastas anabehthi eis gai idoy dedohka eis tas cheiras soy ton basilea gai kai tehn gehn aytoy
8.2 kai poiehseis tehn gai on tropon epoiehsas tehn ierichoh kai ton basilea aytehs kai tehn pronomehn tohn ktehnohn pronomeyseis seaytoh katastehson de seaytoh enedra teh polei eis ta opisoh
8.3 kai anesteh iehsoys kai pas o laos o polemistehs ohste anabehnai eis gai epelexen de iehsoys triakonta chiliadas androhn dynatoys en ischyi kai apesteilen aytoys nyktos
8.4 kai eneteilato aytois legohn ymeis enedreysate opisoh tehs poleohs meh makran ginesthe apo tehs poleohs kai esesthe pantes etoimoi
8.5 kai egoh kai pantes oi met' emoy prosaxomen pros tehn polin kai estai ohs an exelthohsin oi katoikoyntes gai eis synantehsin ehmin kathaper kai prohehn kai pheyxometha apo prosohpoy aytohn
8.6 kai ohs an exelthohsin opisoh ehmohn apospasomen aytoys apo tehs poleohs kai eroysin pheygoysin oytoi apo prosohpoy ehmohn on tropon kai emprosthen
8.7 ymeis de exanastehsesthe ek tehs enedras kai poreysesthe eis tehn polin
8.8 kata to rehma toyto poiehsete idoy entetalmai ymin
8.9 kai apesteilen aytoys iehsoys kai eporeythehsan eis tehn enedran kai enekathisan ana meson baithehl kai ana meson gai apo thalassehs tehs gai
8.10 kai orthrisas iehsoys to prohi epeskepsato ton laon kai anebehsan aytos kai oi presbyteroi kata prosohpon toy laoy epi gai
8.11 kai pas o laos o polemistehs met' aytoy anebehsan kai poreyomenoi ehlthon ex enantias tehs poleohs ap' anatolohn
8.12 kai ta enedra tehs poleohs apo thalassehs
8.13 8.14 kai egeneto ohs eiden basileys gai espeysen kai exehlthen eis synantehsin aytois ep' eytheias eis ton polemon aytos kai pas o laos o met' aytoy kai aytos oyk ehdei oti enedra aytoh estin opisoh tehs poleohs
8.15 kai eiden kai anechohrehsen iehsoys kai israehl apo prosohpoy aytohn
8.16 kai katediohxan opisoh tohn yiohn israehl kai aytoi apestehsan apo tehs poleohs
8.17 oy kateleiphtheh oytheis en teh gai os oy katediohxen opisoh israehl kai katelipon tehn polin aneohgmenehn kai katediohxan opisoh israehl
8.18 kai eipen kyrios pros iehsoyn ekteinon tehn cheira soy en toh gaisoh toh en teh cheiri soy epi tehn polin eis gar tas cheiras soy paradedohka aytehn kai ta enedra exanastehsontai en tachei ek toy topoy aytohn kai exeteinen iehsoys tehn cheira aytoy ton gaison epi tehn polin
8.19 kai ta enedra exanestehsan en tachei ek toy topoy aytohn kai exehlthosan ote exeteinen tehn cheira kai ehlthosan epi tehn polin kai katelabonto aytehn kai speysantes eneprehsan tehn polin en pyri
8.20 kai periblepsantes oi katoikoi gai eis ta opisoh aytohn kai etheohroyn kapnon anabainonta ek tehs poleohs eis ton oyranon kai oyketi eichon poy phygohsin ohde eh ohde
8.21 kai iehsoys kai pas israehl eidon oti elabon ta enedra tehn polin kai oti anebeh o kapnos tehs poleohs eis ton oyranon kai metabalomenoi epataxan toys andras tehs gai
8.22 kai oytoi exehlthosan ek tehs poleohs eis synantehsin kai egenehthehsan ana meson tehs parembolehs oytoi enteythen kai oytoi enteythen kai epataxan eohs toy meh kataleiphthehnai aytohn sesohsmenon kai diapepheygota
8.23 kai ton basilea tehs gai synelabon zohnta kai prosehgagon ayton pros iehsoyn
8.24 kai ohs epaysanto oi yioi israehl apoktennontes pantas toys en teh gai toys en tois pediois kai en toh orei epi tehs katabaseohs oy katediohxan aytoys ap' aytehs eis telos kai apestrepsen iehsoys eis gai kai epataxen aytehn en stomati romphaias
8.25 kai egenehthehsan oi pesontes en teh ehmera ekeineh apo andros kai eohs gynaikos dohdeka chiliades pantas toys katoikoyntas gai
8.26 8.27 plehn tohn ktehnohn kai tohn skylohn tohn en teh polei panta a epronomeysan oi yioi israehl kata prostagma kyrioy on tropon synetaxen kyrios toh iehsoi
8.28 kai enepyrisen iehsoys tehn polin en pyri chohma aoikehton eis ton aiohna ethehken aytehn eohs tehs ehmeras taytehs
8.29 kai ton basilea tehs gai ekremasen epi xyloy didymoy kai ehn epi toy xyloy eohs esperas kai epidynontos toy ehlioy synetaxen iehsoys kai katheilosan aytoy to sohma apo toy xyloy kai erripsan ayton eis ton bothron kai epestehsan aytoh sohron lithohn eohs tehs ehmeras taytehs
8.30 tote ohkodomehsen iehsoys thysiastehrion kyrioh toh theoh israehl en orei gaibal
8.31 kathoti eneteilato mohysehs o therapohn kyrioy tois yiois israehl katha gegraptai en toh nomoh mohyseh thysiastehrion lithohn oloklehrohn eph' oys oyk epeblehtheh sidehros kai anebibasen ekei olokaytohmata kyrioh kai thysian sohtehrioy
8.32 kai egrapsen iehsoys epi tohn lithohn to deyteronomion nomon mohyseh on egrapsen enohpion yiohn israehl
8.33 kai pas israehl kai oi presbyteroi aytohn kai oi dikastai kai oi grammateis aytohn pareporeyonto enthen kai enthen tehs kibohtoy apenanti kai oi iereis kai oi leyitai ehran tehn kibohton tehs diathehkehs kyrioy kai o prosehlytos kai o aytochthohn oi ehsan ehmisy plehsion oroys garizin kai oi ehsan ehmisy plehsion oroys gaibal kathoti eneteilato mohysehs o therapohn kyrioy eylogehsai ton laon en prohtois
8.34 kai meta tayta oytohs anegnoh iehsoys panta ta rehmata toy nomoy toytoy tas eylogias kai tas kataras kata panta ta gegrammena en toh nomoh mohyseh
8.35 oyk ehn rehma apo pantohn ohn eneteilato mohysehs toh iehsoi o oyk anegnoh iehsoys eis ta ohta pasehs ekklehsias yiohn israehl tois andrasin kai tais gynaixin kai tois paidiois kai tois prosehlytois tois prosporeyomenois toh israehl
8.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת קַח עִמְּךָ אֵת כָּל־עַם הַמִּלְחָמָה וְקוּם עֲלֵה הָעָי רְאֵה ׀ נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת־מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת־עַמֹּו וְאֶת־עִירֹו וְאֶת־אַרְצֹו׃
8.2 וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחֹו וּלְמַלְכָּהּ רַק־שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם שִׂים־לְךָ אֹרֵב לָעִיר מֵאַחֲרֶיהָ׃
8.3 וַיָּקָם יְהֹושֻׁעַ וְכָל־עַם הַמִּלְחָמָה לַעֲלֹות הָעָי וַיִּבְחַר יְהֹושֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ גִּבֹּורֵי הַחַיִל וַיִּשְׁלָחֵם לָיְלָה׃
8.4 וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר אַל־תַּרְחִיקוּ מִן־הָעִיר מְאֹד וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכֹנִים׃
8.5 וַאֲנִי וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי נִקְרַב אֶל־הָעִיר וְהָיָה כִּי־יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם׃
8.6 וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אֹותָם מִן־הָעִיר כִּי יֹאמְרוּ נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם׃
8.7 וְאַתֶּם תָּקֻמוּ מֵהָאֹורֵב וְהֹורַשְׁתֶּם אֶת־הָעִיר וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם׃
8.8 וְהָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת־הָעִיר תַּצִּיתוּ אֶת־הָעִיר בָּאֵשׁ כִּדְבַר יְהוָה תַּעֲשׂוּ רְאוּ צִוִּיתִי אֶתְכֶם׃
8.9 וַיִּשְׁלָחֵם יְהֹושֻׁעַ וַיֵּלְכוּ אֶל־הַמַּאְרָב וַיֵּשְׁבוּ בֵּין בֵּית־אֵל וּבֵין הָעַי מִיָּם לָעָי וַיָּלֶן יְהֹושֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתֹוךְ הָעָם׃
8.10 וַיַּשְׁכֵּם יְהֹושֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּפְקֹד אֶת־הָעָם וַיַּעַל הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הָעָם הָעָי׃
8.11 וְכָל־הָעָם הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר אִתֹּו עָלוּ וַיִּגְּשׁוּ וַיָּבֹאוּ נֶגֶד הָעִיר וַיַּחֲנוּ מִצְּפֹון לָעַי וְהַגַּי [בֵּינֹו כ] (בֵּינָיו ק) וּבֵין־הָעָי׃
8.12 וַיִּקַּח כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וַיָּשֶׂם אֹותָם אֹרֵב בֵּין בֵּית־אֵל וּבֵין הָעַי מִיָּם לָעִיר׃
8.13 וַיָּשִׂימוּ הָעָם אֶת־כָּל־הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר מִצְּפֹון לָעִיר וְאֶת־עֲקֵבֹו מִיָּם לָעִיר וַיֵּלֶךְ יְהֹושֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתֹוךְ הָעֵמֶק׃
8.14 וַיְהִי כִּרְאֹות מֶלֶךְ־הָעַי וַיְמַהֲרוּ וַיַּשְׁכִּימוּ וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי־הָעִיר לִקְרַאת־יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה הוּא וְכָל־עַמֹּו לַמֹּועֵד לִפְנֵי הָעֲרָבָה וְהוּא לֹא יָדַע כִּי־אֹרֵב לֹו מֵאַחֲרֵי הָעִיר׃
8.15 וַיִּנָּגְעוּ יְהֹושֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵיהֶם וַיָּנֻסוּ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר׃
8.16 וַיִּזָּעֲקוּ כָּל־הָעָם אֲשֶׁר [בָּעִיר כ] (בָּעַי ק) לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהֹושֻׁעַ וַיִּנָּתְקוּ מִן־הָעִיר׃
8.17 וְלֹא־נִשְׁאַר אִישׁ בָּעַי וּבֵית אֵל אֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַזְבוּ אֶת־הָעִיר פְּתוּחָה וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ
8.18 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ נְטֵה בַּכִּידֹון אֲשֶׁר־בְּיָדְךָ אֶל־הָעַי כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה וַיֵּט יְהֹושֻׁעַ בַּכִּידֹון אֲשֶׁר־בְּיָדֹו אֶל־הָעִיר׃
8.19 וְהָאֹורֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקֹומֹו וַיָּרוּצוּ כִּנְטֹות יָדֹו וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ וַיְמַהֲרוּ וַיַּצִּיתוּ אֶת־הָעִיר בָּאֵשׁ׃
8.20 וַיִּפְנוּ אַנְשֵׁי הָעַי אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עָלָה עֲשַׁן הָעִיר הַשָּׁמַיְמָה וְלֹא־הָיָה בָהֶם יָדַיִם לָנוּס הֵנָּה וָהֵנָּה וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר נֶהְפַּךְ אֶל־הָרֹודֵף׃
8.21 וִיהֹושֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי־לָכַד הָאֹרֵב אֶת־הָעִיר וְכִי עָלָה עֲשַׁן הָעִיר וַיָּשֻׁבוּ וַיַּכּוּ אֶת־אַנְשֵׁי הָעָי׃
8.22 וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן־הָעִיר לִקְרָאתָם וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה וַיַּכּוּ אֹותָם עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לֹו שָׂרִיד וּפָלִיט׃
8.23 וְאֶת־מֶלֶךְ הָעַי תָּפְשׂוּ חָי וַיַּקְרִבוּ אֹתֹו אֶל־יְהֹושֻׁעַ׃
8.24 וַיְהִי כְּכַלֹּות יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵי הָעַי בַּשָּׂדֶה בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רְדָפוּם בֹּו וַיִּפְּלוּ כֻלָּם לְפִי־חֶרֶב עַד־תֻּמָּם וַיָּשֻׁבוּ כָל־יִשְׂרָאֵל הָעַי וַיַּכּוּ אֹתָהּ לְפִי־חָרֶב׃
8.25 וַיְהִי כָל־הַנֹּפְלִים בַּיֹּום הַהוּא מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף כֹּל אַנְשֵׁי הָעָי׃
8.26 וִיהֹושֻׁעַ לֹא־הֵשִׁיב יָדֹו אֲשֶׁר נָטָה בַּכִּידֹון עַד אֲשֶׁר הֶחֱרִים אֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הָעָי׃
8.27 רַק הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הָעִיר הַהִיא בָּזְזוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶת־יְהֹושֻׁעַ׃
8.28 וַיִּשְׂרֹף יְהֹושֻׁעַ אֶת־הָעָי וַיְשִׂימֶהָ תֵּל־עֹולָם שְׁמָמָה עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
8.29 וְאֶת־מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל־הָעֵץ עַד־עֵת הָעָרֶב וּכְבֹוא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהֹושֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת־נִבְלָתֹו מִן־הָעֵץ וַיַּשְׁלִיכוּ אֹותָהּ אֶל־פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל־אֲבָנִים גָּדֹול עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ פ
8.30 אָז יִבְנֶה יְהֹושֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל׃
8.31 כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תֹּורַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמֹות אֲשֶׁר לֹא־הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלֹות לַיהוָה וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים׃
8.32 וַיִּכְתָּב־שָׁם עַל־הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תֹּורַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
8.33 וְכָל־יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים ׀ וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה ׀ וּמִזֶּה ׀ לָאָרֹון נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי ׀ אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיֹו אֶל־מוּל הַר־גְּרִזִים וְהַחֶצְיֹו אֶל־מוּל הַר־עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת־הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה׃
8.34 וְאַחֲרֵי־כֵן קָרָא אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתֹּורָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה כְּכָל־הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתֹּורָה׃
8.35 לֹא־הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה אֲשֶׁר לֹא־קָרָא יְהֹושֻׁעַ נֶגֶד כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם׃ פ
8.1 wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa Aal-tijraaA wAal-tehaat qah Oimkaa Aet kaal-Oam HamilhaamaaH wqwm OaleH HaaOaaj rAeH naatatij bjaadkaa Aaet-maelaek HaaOaj wAaet-Oamow wAaet-Oijrow wAaet-Aarcow׃
8.2 wOaaxijtaa laaOaj wlmalkaaH kaAaxxaer Oaaxijtaa lijrijhow wlmalkaaH raq-xxlaalaaH wbHaemtaaH taabozw laakaem xijm-lkaa Aoreb laaOijr meAaharaejHaa׃
8.3 wajaaqaam jHowxxuOa wkaal-Oam HamilhaamaaH laOalowt HaaOaaj wajibhar jHowxxuOa xxloxxijm Aaelaep Aijxx gibowrej Hahajil wajixxlaahem laajlaaH׃
8.4 wajcaw Aotaam leAmor rAw Aataem Aorbijm laaOijr meAaharej HaaOijr Aal-tarhijqw min-HaaOijr mAod wiHjijtaem kulkaem nkonijm׃
8.5 waAanij wkaal-HaaOaam Aaxxaer Aitij niqrab Aael-HaaOijr wHaajaaH kij-jecAw liqraaAtenw kaAaxxaer baariAxxonaaH wnasnw lipnejHaem׃
8.6 wjaacAw Aaharejnw Oad Hatijqenw Aowtaam min-HaaOijr kij joAmrw naasijm lpaanejnw kaAaxxaer baariAxxonaaH wnasnw lipnejHaem׃
8.7 wAataem taaqumw meHaaAowreb wHowraxxtaem Aaet-HaaOijr wntaanaaH jHwaaH AaeloHejkaem bjaedkaem׃
8.8 wHaajaaH ktaapxkaem Aaet-HaaOijr tacijtw Aaet-HaaOijr baaAexx kidbar jHwaaH taOaxw rAw ciwijtij Aaetkaem׃
8.9 wajixxlaahem jHowxxuOa wajelkw Aael-HamaAraab wajexxbw bejn bejt-Ael wbejn HaaOaj mijaam laaOaaj wajaalaen jHowxxuOa balajlaaH HaHwA btowk HaaOaam׃
8.10 wajaxxkem jHowxxuOa baboqaer wajipqod Aaet-HaaOaam wajaOal HwA wziqnej jixraaAel lipnej HaaOaam HaaOaaj׃
8.11 wkaal-HaaOaam HamilhaamaaH Aaxxaer Aitow Oaalw wajigxxw wajaaboAw naegaed HaaOijr wajahanw micpown laaOaj wHagaj [bejnow k] (bejnaajw q) wbejn-HaaOaaj׃
8.12 wajiqah kahamexxaet Aalaapijm Aijxx wajaaxaem Aowtaam Aoreb bejn bejt-Ael wbejn HaaOaj mijaam laaOijr׃
8.13 wajaaxijmw HaaOaam Aaet-kaal-HamahanaeH Aaxxaer micpown laaOijr wAaet-Oaqebow mijaam laaOijr wajelaek jHowxxuOa balajlaaH HaHwA btowk HaaOemaeq׃
8.14 wajHij kirAowt maelaek-HaaOaj wajmaHarw wajaxxkijmw wajecAw Aanxxej-HaaOijr liqraAt-jixraaAel lamilhaamaaH HwA wkaal-Oamow lamowOed lipnej HaaOaraabaaH wHwA loA jaadaO kij-Aoreb low meAaharej HaaOijr׃
8.15 wajinaagOw jHowxxuOa wkaal-jixraaAel lipnejHaem wajaanusw daeraek Hamidbaar׃
8.16 wajizaaOaqw kaal-HaaOaam Aaxxaer [baaOijr k] (baaOaj q) lirdop AaharejHaem wajirdpw Aaharej jHowxxuOa wajinaatqw min-HaaOijr׃
8.17 wloA-nixxAar Aijxx baaOaj wbejt Ael Aaxxaer loA-jaacAw Aaharej jixraaAel wajaOazbw Aaet-HaaOijr ptwhaaH wajirdpw Aaharej jixraaAel׃ p
8.18 wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa nTeH bakijdown Aaxxaer-bjaadkaa Aael-HaaOaj kij bjaadkaa AaetnaenaaH wajeT jHowxxuOa bakijdown Aaxxaer-bjaadow Aael-HaaOijr׃
8.19 wHaaAowreb qaam mHeraaH mimqowmow wajaarwcw kinTowt jaadow wajaaboAw HaaOijr wajilkdwHaa wajmaHarw wajacijtw Aaet-HaaOijr baaAexx׃
8.20 wajipnw Aanxxej HaaOaj AaharejHaem wajirAw wHineH OaalaaH Oaxxan HaaOijr HaxxaamajmaaH wloA-HaajaaH baaHaem jaadajim laanws HenaaH waaHenaaH wHaaOaam Hanaas Hamidbaar naeHpak Aael-Haarowdep׃
8.21 wijHowxxuOa wkaal-jixraaAel raaAw kij-laakad HaaAoreb Aaet-HaaOijr wkij OaalaaH Oaxxan HaaOijr wajaaxxubw wajakw Aaet-Aanxxej HaaOaaj׃
8.22 wAelaeH jaacAw min-HaaOijr liqraaAtaam wajiHjw ljixraaAel bataawaek AelaeH mizaeH wAelaeH mizaeH wajakw Aowtaam Oad-biltij HixxAijr-low xaarijd wpaalijT׃
8.23 wAaet-maelaek HaaOaj taapxw haaj wajaqribw Aotow Aael-jHowxxuOa׃
8.24 wajHij kkalowt jixraaAel laHarog Aaet-kaal-joxxbej HaaOaj baxaadaeH bamidbaar Aaxxaer rdaapwm bow wajiplw kulaam lpij-haeraeb Oad-tumaam wajaaxxubw kaal-jixraaAel HaaOaj wajakw AotaaH lpij-haaraeb׃
8.25 wajHij kaal-Hanoplijm bajowm HaHwA meAijxx wOad-AixxaaH xxnejm Oaaxaar Aaalaep kol Aanxxej HaaOaaj׃
8.26 wijHowxxuOa loA-Hexxijb jaadow Aaxxaer naaTaaH bakijdown Oad Aaxxaer Haehaerijm Aet kaal-joxxbej HaaOaaj׃
8.27 raq HabHemaaH wxxlal HaaOijr HaHijA baazzw laaHaem jixraaAel kidbar jHwaaH Aaxxaer ciwaaH Aaet-jHowxxuOa׃
8.28 wajixrop jHowxxuOa Aaet-HaaOaaj wajxijmaeHaa tel-Oowlaam xxmaamaaH Oad Hajowm HazaeH׃
8.29 wAaet-maelaek HaaOaj taalaaH Oal-HaaOec Oad-Oet HaaOaaraeb wkbowA Haxxaemaexx ciwaaH jHowxxuOa wajorijdw Aaet-niblaatow min-HaaOec wajaxxlijkw AowtaaH Aael-paetah xxaOar HaaOijr wajaaqijmw Oaalaajw gal-Aabaanijm gaadowl Oad Hajowm HazaeH׃ p
8.30 Aaaz jibnaeH jHowxxuOa mizbeha lajHwaaH AaeloHej jixraaAel bHar Oejbaal׃
8.31 kaAaxxaer ciwaaH moxxaeH Oaebaed-jHwaaH Aaet-bnej jixraaAel kakaatwb bsepaer towrat moxxaeH mizbah Aabaanijm xxlemowt Aaxxaer loA-Henijp OalejHaen barzael wajaOalw Oaalaajw Oolowt lajHwaaH wajizbhw xxlaamijm׃
8.32 wajiktaab-xxaam Oal-HaaAabaanijm Aet mixxneH towrat moxxaeH Aaxxaer kaatab lipnej bnej jixraaAel׃
8.33 wkaal-jixraaAel wzqenaajw wxxoTrijm wxxopTaajw Oomdijm mizaeH wmizaeH laaAaarown naegaed HakoHanijm Halwijim noxAej Aarown brijt-jHwaaH kager kaaAaezraah haecjow Aael-mwl Har-grizijm wHahaecjow Aael-mwl Har-Oejbaal kaAaxxaer ciwaaH moxxaeH Oaebaed-jHwaaH lbaarek Aaet-HaaOaam jixraaAel baariAxxonaaH׃
8.34 wAaharej-ken qaaraaA Aaet-kaal-dibrej HatowraaH HabraakaaH wHaqlaalaaH kkaal-Hakaatwb bsepaer HatowraaH׃
8.35 loA-HaajaaH daabaar mikol Aaxxaer-ciwaaH moxxaeH Aaxxaer loA-qaaraaA jHowxxuOa naegaed kaal-qHal jixraaAel wHanaaxxijm wHaTap wHager HaHolek bqirbaam׃ p
8.1 ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא ואל־תחת קח עמך את כל־עם המלחמה וקום עלה העי ראה ׀ נתתי בידך את־מלך העי ואת־עמו ואת־עירו ואת־ארצו׃
8.2 ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק־שללה ובהמתה תבזו לכם שים־לך ארב לעיר מאחריה׃
8.3 ויקם יהושע וכל־עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה׃
8.4 ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר אל־תרחיקו מן־העיר מאד והייתם כלכם נכנים׃
8.5 ואני וכל־העם אשר אתי נקרב אל־העיר והיה כי־יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃
8.6 ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן־העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃
8.7 ואתם תקמו מהאורב והורשתם את־העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם׃
8.8 והיה כתפשכם את־העיר תציתו את־העיר באש כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם׃
8.9 וישלחם יהושע וילכו אל־המארב וישבו בין בית־אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם׃
8.10 וישכם יהושע בבקר ויפקד את־העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי׃
8.11 וכל־העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי [בינו כ] (ביניו ק) ובין־העי׃
8.12 ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית־אל ובין העי מים לעיר׃
8.13 וישימו העם את־כל־המחנה אשר מצפון לעיר ואת־עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק׃
8.14 ויהי כראות מלך־העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי־העיר לקראת־ישראל למלחמה הוא וכל־עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי־ארב לו מאחרי העיר׃
8.15 וינגעו יהושע וכל־ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר׃
8.16 ויזעקו כל־העם אשר [בעיר כ] (בעי ק) לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן־העיר׃
8.17 ולא־נשאר איש בעי ובית אל אשר לא־יצאו אחרי ישראל ויעזבו את־העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל׃ פ
8.18 ויאמר יהוה אל־יהושע נטה בכידון אשר־בידך אל־העי כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר־בידו אל־העיר׃
8.19 והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את־העיר באש׃
8.20 ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא־היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל־הרודף׃
8.21 ויהושע וכל־ישראל ראו כי־לכד הארב את־העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את־אנשי העי׃
8.22 ואלה יצאו מן־העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד־בלתי השאיר־לו שריד ופליט׃
8.23 ואת־מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל־יהושע׃
8.24 ויהי ככלות ישראל להרג את־כל־ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי־חרב עד־תמם וישבו כל־ישראל העי ויכו אתה לפי־חרב׃
8.25 ויהי כל־הנפלים ביום ההוא מאיש ועד־אשה שנים עשר אלף כל אנשי העי׃
8.26 ויהושע לא־השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל־ישבי העי׃
8.27 רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר יהוה אשר צוה את־יהושע׃
8.28 וישרף יהושע את־העי וישימה תל־עולם שממה עד היום הזה׃
8.29 ואת־מלך העי תלה על־העץ עד־עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את־נבלתו מן־העץ וישליכו אותה אל־פתח שער העיר ויקימו עליו גל־אבנים גדול עד היום הזה׃ פ
8.30 אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל׃
8.31 כאשר צוה משה עבד־יהוה את־בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא־הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים׃
8.32 ויכתב־שם על־האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל׃
8.33 וכל־ישראל וזקניו ושטרים ׀ ושפטיו עמדים מזה ׀ ומזה ׀ לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ׀ ארון ברית־יהוה כגר כאזרח חציו אל־מול הר־גרזים והחציו אל־מול הר־עיבל כאשר צוה משה עבד־יהוה לברך את־העם ישראל בראשנה׃
8.34 ואחרי־כן קרא את־כל־דברי התורה הברכה והקללה ככל־הכתוב בספר התורה׃
8.35 לא־היה דבר מכל אשר־צוה משה אשר לא־קרא יהושע נגד כל־קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם׃ פ
8.1 wjAmr jHwH Al-jHwxO Al-tjrA wAl-tht qh Omk At kl-Om HmlhmH wqwm OlH HOj rAH nttj bjdk At-mlk HOj wAt-Omw wAt-Ojrw wAt-Arcw׃
8.2 wOxjt lOj wlmlkH kAxr Oxjt ljrjhw wlmlkH rq-xllH wbHmtH tbzw lkm xjm-lk Arb lOjr mAhrjH׃
8.3 wjqm jHwxO wkl-Om HmlhmH lOlwt HOj wjbhr jHwxO xlxjm Alp Ajx gbwrj Hhjl wjxlhm ljlH׃
8.4 wjcw Atm lAmr rAw Atm Arbjm lOjr mAhrj HOjr Al-trhjqw mn-HOjr mAd wHjjtm klkm nknjm׃
8.5 wAnj wkl-HOm Axr Atj nqrb Al-HOjr wHjH kj-jcAw lqrAtnw kAxr brAxnH wnsnw lpnjHm׃
8.6 wjcAw Ahrjnw Od Htjqnw Awtm mn-HOjr kj jAmrw nsjm lpnjnw kAxr brAxnH wnsnw lpnjHm׃
8.7 wAtm tqmw mHAwrb wHwrxtm At-HOjr wntnH jHwH AlHjkm bjdkm׃
8.8 wHjH ktpxkm At-HOjr tcjtw At-HOjr bAx kdbr jHwH tOxw rAw cwjtj Atkm׃
8.9 wjxlhm jHwxO wjlkw Al-HmArb wjxbw bjn bjt-Al wbjn HOj mjm lOj wjln jHwxO bljlH HHwA btwk HOm׃
8.10 wjxkm jHwxO bbqr wjpqd At-HOm wjOl HwA wzqnj jxrAl lpnj HOm HOj׃
8.11 wkl-HOm HmlhmH Axr Atw Olw wjgxw wjbAw ngd HOjr wjhnw mcpwn lOj wHgj [bjnw k] (bjnjw q) wbjn-HOj׃
8.12 wjqh khmxt Alpjm Ajx wjxm Awtm Arb bjn bjt-Al wbjn HOj mjm lOjr׃
8.13 wjxjmw HOm At-kl-HmhnH Axr mcpwn lOjr wAt-Oqbw mjm lOjr wjlk jHwxO bljlH HHwA btwk HOmq׃
8.14 wjHj krAwt mlk-HOj wjmHrw wjxkjmw wjcAw Anxj-HOjr lqrAt-jxrAl lmlhmH HwA wkl-Omw lmwOd lpnj HOrbH wHwA lA jdO kj-Arb lw mAhrj HOjr׃
8.15 wjngOw jHwxO wkl-jxrAl lpnjHm wjnsw drk Hmdbr׃
8.16 wjzOqw kl-HOm Axr [bOjr k] (bOj q) lrdp AhrjHm wjrdpw Ahrj jHwxO wjntqw mn-HOjr׃
8.17 wlA-nxAr Ajx bOj wbjt Al Axr lA-jcAw Ahrj jxrAl wjOzbw At-HOjr ptwhH wjrdpw Ahrj jxrAl׃ p
8.18 wjAmr jHwH Al-jHwxO nTH bkjdwn Axr-bjdk Al-HOj kj bjdk AtnnH wjT jHwxO bkjdwn Axr-bjdw Al-HOjr׃
8.19 wHAwrb qm mHrH mmqwmw wjrwcw knTwt jdw wjbAw HOjr wjlkdwH wjmHrw wjcjtw At-HOjr bAx׃
8.20 wjpnw Anxj HOj AhrjHm wjrAw wHnH OlH Oxn HOjr HxmjmH wlA-HjH bHm jdjm lnws HnH wHnH wHOm Hns Hmdbr nHpk Al-Hrwdp׃
8.21 wjHwxO wkl-jxrAl rAw kj-lkd HArb At-HOjr wkj OlH Oxn HOjr wjxbw wjkw At-Anxj HOj׃
8.22 wAlH jcAw mn-HOjr lqrAtm wjHjw ljxrAl btwk AlH mzH wAlH mzH wjkw Awtm Od-bltj HxAjr-lw xrjd wpljT׃
8.23 wAt-mlk HOj tpxw hj wjqrbw Atw Al-jHwxO׃
8.24 wjHj kklwt jxrAl lHrg At-kl-jxbj HOj bxdH bmdbr Axr rdpwm bw wjplw klm lpj-hrb Od-tmm wjxbw kl-jxrAl HOj wjkw AtH lpj-hrb׃
8.25 wjHj kl-Hnpljm bjwm HHwA mAjx wOd-AxH xnjm Oxr Alp kl Anxj HOj׃
8.26 wjHwxO lA-Hxjb jdw Axr nTH bkjdwn Od Axr Hhrjm At kl-jxbj HOj׃
8.27 rq HbHmH wxll HOjr HHjA bzzw lHm jxrAl kdbr jHwH Axr cwH At-jHwxO׃
8.28 wjxrp jHwxO At-HOj wjxjmH tl-Owlm xmmH Od Hjwm HzH׃
8.29 wAt-mlk HOj tlH Ol-HOc Od-Ot HOrb wkbwA Hxmx cwH jHwxO wjrjdw At-nbltw mn-HOc wjxljkw AwtH Al-pth xOr HOjr wjqjmw Oljw gl-Abnjm gdwl Od Hjwm HzH׃ p
8.30 Az jbnH jHwxO mzbh ljHwH AlHj jxrAl bHr Ojbl׃
8.31 kAxr cwH mxH Obd-jHwH At-bnj jxrAl kktwb bspr twrt mxH mzbh Abnjm xlmwt Axr lA-Hnjp OljHn brzl wjOlw Oljw Olwt ljHwH wjzbhw xlmjm׃
8.32 wjktb-xm Ol-HAbnjm At mxnH twrt mxH Axr ktb lpnj bnj jxrAl׃
8.33 wkl-jxrAl wzqnjw wxTrjm wxpTjw Omdjm mzH wmzH lArwn ngd HkHnjm Hlwjm nxAj Arwn brjt-jHwH kgr kAzrh hcjw Al-mwl Hr-grzjm wHhcjw Al-mwl Hr-Ojbl kAxr cwH mxH Obd-jHwH lbrk At-HOm jxrAl brAxnH׃
8.34 wAhrj-kn qrA At-kl-dbrj HtwrH HbrkH wHqllH kkl-Hktwb bspr HtwrH׃
8.35 lA-HjH dbr mkl Axr-cwH mxH Axr lA-qrA jHwxO ngd kl-qHl jxrAl wHnxjm wHTp wHgr HHlk bqrbm׃ p
8.1 Dixit autem Dominus ad Iosue: “ Ne timeas neque formides; tol le tecum omnem multitudinem pugnatorum et consurgens ascende in oppidum Hai: ecce tradidi in manu tua regem eius et populum urbemque et terram eius.
8.2 Faciesque urbi Hai et regi eius, sicut fecisti Iericho et regi illius; praedam vero et omnia animantia diripietis vobis. Pone insidias urbi post eam ”.
8.3 Surrexitque Iosue et omnis exercitus bellatorum cum eo, ut ascenderent in Hai; et electa triginta milia virorum fortium misit nocte
8.4 praecepitque eis dicens: “Collocamini in insidiis post civitatem nec longius recedatis ab illa; et eritis omnes parati.
8.5 Ego autem et reliqua multitudo, quae mecum est, accedemus ex adverso contra urbem; cumque exierint contra nos sicut ante, fugiemus et terga vertemus,
8.6 donec persequentes ab urbe longius protrahantur: putabunt enim nos fugere sicut prius.
8.7 Nobis ergo fugientibus et illis sequentibus, consurgetis de insidiis et capietis civitatem; tradetque eam Dominus Deus vester in manus vestras.
8.8 Cumque ceperitis, succendite eam; secundum verbum Domini facietis. Ecce mandavi vobis”.
8.9 Dimisitque eos, et perrexerunt ad insidiarum locum sederuntque inter Bethel et Hai ad occidentalem plagam urbis Hai. Iosue autem nocte illa in medio mansit populi.
8.10 Surgensque diluculo recensuit populum et ascendit cum senioribus in fronte exercitus.
8.11 Cumque omnes pugnatores cum eo ascendissent et appropinquassent civitati, steterunt ad septentrionalem urbis plagam, inter quam et eos vallis media erat.
8.12 Et elegit fere quinque milia viros et posuit in insidiis inter Bethel et Hai ex occidentali parte eiusdem civitatis.
8.13 Et posuit populus tota castra, quae erant in aquilone urbis, et agmen extremum ad occidentalem plagam urbis. Abiit ergo Iosue nocte illa et stetit in vallis medio.
8.14 Quod cum vidisset rex Hai, festinavit mane et egressus est cum omni exercitu civitatis direxitque aciem contra Arabam ignorans quod post tergum laterent insidiae.
8.15 Iosue vero et omnis Israel cesserunt loco simulantes metum et fugientes per solitudinis viam.
8.16 Et convocatus est totus populus, qui erat in civitate, ad persequendum eos, et persecuti sunt eos. Cumque recessissent a civitate,
8.17 et ne unus quidem in urbe Hai remansisset, qui non persequeretur Israel, et apertam urbem reliquissent,
8.18 dixit Dominus ad Iosue: “Leva acinacem, quod in manu tua est, contra urbem Hai, quoniam tibi tradam eam ”.
8.19 Cumque elevasset acinacem ex adverso civitatis, insidiae, quae latebant, surrexerunt confestim et currentes ad civitatem ceperunt et cito succenderunt eam.
8.20 Viri autem civitatis, qui persequebantur Iosue, respicientes et videntes fumum urbis ad caelum usque conscendere, non potuerunt ultra huc illucque diffugere, praesertim cum hi, qui simulaverant fugam et tendebant ad solitudinem, contra persequentes conversi essent.
8.21 Vidensque Iosue et omnis Israel quod capta esset civitas, et fumus urbis ascenderet, reversi percusserunt viros Hai.
8.22 Siquidem et illi, qui ceperant et succenderant civitatem, egressi sunt ex urbe in occursum eorum et hostes medios habuerunt. Cum ergo ex utraque parte adversarii caederentur, ita ut nullus de tanta multitudine salvaretur,
8.23 regem quoque urbis Hai apprehenderunt viventem et obtulerunt Iosue.
8.24 Igitur, omnibus habitatoribus Hai interfectis, qui Israelem ad deserta tendentem fuerant persecuti, et in eodem loco gladio corruentibus, reversi filii Israel percusserunt civitatem ore gladii.
8.25 Erant autem, qui in eo die conciderant, a viro usque ad mulierem duodecim milia hominum omnes urbis Hai.
8.26 Iosue vero non contraxit manum, quam in sublime porrexerat tenens acinacem, donec interficerentur omnes habitatores Hai.
8.27 Iumenta tantum et praedam civitatis diviserunt sibi filii Israel, sicut praeceperat Dominus Iosue.
8.28 Qui succendit urbem et fecit eam tumulum sempiternum, desolationem usque in praesentem diem.
8.29 Regem quoque eius suspendit in ligno usque ad vesperum; et ad solis occasum praecepit Iosue, et deposuerunt cadaver eius de ligno proieceruntque in ipso introitu portae civitatis, congesto super eum magno acervo lapidum, qui permanet usque in praesentem diem.
8.30 Tunc aedificavit Iosue altare Domino, Deo Israel, in monte Hebal,
8.31 sicut praeceperat Moyses famulus Domini filiis Israel, et scriptum est in volumine legis Moysi, altare de lapidibus impolitis, quos ferrum non tetigit. Et obtulerunt super eo holocausta Domino immolaveruntque pacificas victimas.
8.32 Et scripsit ibi super lapides exemplar legis Moysi, quod ille scripserat coram filiis Israel.
8.33 Omnis autem populus et maiores natu praefectique ac iudices stabant ex utraque parte arcae in conspectu sacerdotum levitici generis, qui portabant arcam foederis Domini, ut advena ita et indigena. Media eorum pars iuxta montem Garizim et media iuxta montem Hebal, sicut praeceperat Moyses famulus Domini ad benedicendum populo Israel primum;
8.34 post haec legit omnia verba legis, benedictionem et maledictionem, secundum cuncta, quae scripta erant in legis volumine.
8.35 Nihil ex his, quae Moyses iusserat, omisit legere, sed universa replicavit coram omni congregatione Israel, mulieribus ac parvulis et advenis, qui inter eos morabantur.
9.1 Als nun solches alle Könige hörten, die diesseits des Jordan, auf den Gebirgen und in den Tälern und an allen Gestaden des großen Meeres wohnten, dem Libanon gegenüber, die Hetiter, Amoriter, Kanaaniter, Pheresiter, Heviter und Jebusiter,
9.2 versammelten sie sich einmütig, um wider Josua und wider Israel zu streiten.
9.3 Als aber die Einwohner zu Gibeon hörten, was Josua mit Jericho und Ai getan hatte, brauchten sie eine List,
9.4 gingen hin und versahen sich mit Wegzehrung und nahmen alte Säcke auf ihre Esel und alte, zerrissene und geflickte Weinschläuche,
9.5 auch alte und geflickte Schuhe an ihre Füße und zogen alte Kleider an, und alles Brot ihres Speisevorrats war hart und schimmlig.
9.6 Und sie gingen zu Josua ins Lager gen Gilgal und sprachen zu ihm und zu den Männern Israels: Wir sind aus fernem Lande gekommen; so macht nun einen Bund mit uns!
9.7 Da sprachen die Männer Israels zu den Hevitern: Vielleicht wohnst du in meiner Nähe; wie könnte ich da einen Bund mit dir machen?
9.8 Sie aber sprachen zu Josua: Wir sind deine Knechte! Josua sprach zu ihnen: Wer seid ihr, und woher kommt ihr?
9.9 Sie sprachen zu ihm: Deine Knechte sind aus sehr fernem Lande gekommen um des Namens des HERRN, deines Gottes, willen; denn wir haben seine Kunde vernommen und alles, was er in Ägypten getan,
9.10 auch alles, was er den beiden Königen der Amoriter jenseits des Jordan getan, Sihon, dem König zu Hesbon, und Og, dem Könige zu Basan, der zu Astarot wohnte.
9.11 Darum sprachen unsere Ältesten und alle Einwohner unseres Landes zu uns also: Nehmet Speise mit euch auf die Reise und gehet hin, ihnen entgegen, und sprechet zu ihnen: Wir sind eure Knechte, so macht nun einen Bund mit uns!
9.12 Dieses unser Brot, das wir zu unserm Speisevorrat aus unsern Häusern nahmen, war noch warm, als wir auszogen, um zu euch zu gehen; nun aber, siehe, ist es hart und schimmlig.
9.13 Und diese Weinschläuche waren neu, als wir sie füllten, und siehe, sie sind zerrissen. Und diese unsre Kleider und unsre Schuhe sind alt geworden von der sehr langen Reise.
9.14 Da nahmen die Männer Israels von ihrer Speise, fragten aber den Mund des HERRN nicht.
9.15 Und Josua machte Frieden mit ihnen und richtete einen Bund mit ihnen auf, daß sie am Leben bleiben sollten; und die Obersten der Gemeinde schwuren ihnen.
9.16 Aber nach drei Tagen, nachdem sie mit ihnen einen Bund gemacht hatten, hörten sie, daß jene aus ihrer Nähe wären und unter ihnen wohnten.
9.17 Denn als die Kinder Israels fortzogen, kamen sie am dritten Tag zu ihren Städten; die hießen Gibeon, Kaphira, Beerot und Kirjat-Jearim.
9.18 Und die Kinder Israel schlugen sie nicht, weil die Obersten der Gemeinde ihnen geschworen hatten bei dem HERRN, dem Gott Israels. Und die ganze Gemeinde murrte wider die Obersten.
9.19 Da sprachen alle Obersten zu der ganzen Gemeinde: Wir haben ihnen geschworen bei dem HERRN, dem Gott Israels, darum können wir sie nicht angreifen.
9.20 Aber das wollen wir ihnen tun: wir wollen sie leben lassen, damit nicht ein Zorn über uns komme um des Eides willen, den wir ihnen geschworen haben.
9.21 Und die Obersten sprachen zu ihnen: Lasset sie leben, damit sie Holzhauer und Wasserschöpfer der ganzen Gemeinde werden, wie ihnen die Obersten gesagt hatten!
9.22 Da rief ihnen Josua und redete mit ihnen und sprach: Warum habt ihr uns betrogen und gesagt: «Wir sind sehr weit von euch weg», während ihr doch unter uns wohnt?
9.23 Darum sollt ihr verflucht sein und nicht aufhören, Knechte und Holzhauer und Wasserschöpfer zu sein für das Haus meines Gottes!
9.24 Sie antworteten Josua und sprachen: Es ist deinen Knechten als gewiß angezeigt worden, daß der HERR, dein Gott, Mose, seinem Knechte, geboten hat, euch das ganze Land zu geben und alle Einwohner des Landes vor euch her zu vertilgen; da fürchteten wir uns unseres Lebens halber sehr vor euch und haben darum solches getan.
9.25 Nun aber siehe, wir sind in deiner Hand; was dich gut und recht dünkt, uns zu tun, das tue!
9.26 Und er tat ihnen also und errettete sie von der Hand der Kinder Israel, daß sie dieselben nicht töteten.
9.27 Also machte sie Josua an jenem Tage zu Holzhauern und Wasserschöpfern der Gemeinde und für den Altar des HERRN, an dem Ort, den er erwählen würde; bis auf diesen Tag.
9.1 ὡς δ' ἤκουσαν οἱ βασιλεῖς τῶν αμορραίων οἱ ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου οἱ ἐν τῇ ὀρεινῇ καὶ οἱ ἐν τῇ πεδινῇ καὶ οἱ ἐν πάσῃ τῇ παραλίᾳ τῆς θαλάσσης τῆς μεγάλης καὶ οἱ πρὸς τῷ ἀντιλιβάνῳ καὶ οἱ χετταῖοι καὶ οἱ χαναναῖοι καὶ οἱ φερεζαῖοι καὶ οἱ ευαῖοι καὶ οἱ αμορραῖοι καὶ οἱ γεργεσαῖοι καὶ οἱ ιεβουσαῖοι
9.2 συνήλθοσαν ἐπὶ τὸ αὐτὸ ἐκπολεμῆσαι ἰησοῦν καὶ ισραηλ ἅμα πάντες
9.3 καὶ οἱ κατοικοῦντες γαβαων ἤκουσαν πάντα ὅσα ἐποίησεν κύριος τῇ ιεριχω καὶ τῇ γαι
9.4 καὶ ἐποίησαν καί γε αὐτοὶ μετὰ πανουργίας καὶ ἐλθόντες ἐπεσιτίσαντο καὶ ἡτοιμάσαντο καὶ λαβόντες σάκκους παλαιοὺς ἐπὶ τῶν ὄνων αὐτῶν καὶ ἀσκοὺς οἴνου παλαιοὺς καὶ κατερρωγότας ἀποδεδεμένους
9.5 καὶ τὰ κοῖλα τῶν ὑποδημάτων αὐτῶν καὶ τὰ σανδάλια αὐτῶν παλαιὰ καὶ καταπεπελματωμένα ἐν τοῖς ποσὶν αὐτῶν καὶ τὰ ἱμάτια αὐτῶν πεπαλαιωμένα ἐπάνω αὐτῶν καὶ ὁ ἄρτος αὐτῶν τοῦ ἐπισιτισμοῦ ξηρὸς καὶ εὐρωτιῶν καὶ βεβρωμένος
9.6 καὶ ἤλθοσαν πρὸς ἰησοῦν εἰς τὴν παρεμβολὴν ισραηλ εἰς γαλγαλα καὶ εἶπαν πρὸς ἰησοῦν καὶ ισραηλ ἐκ γῆς μακρόθεν ἥκαμεν καὶ νῦν διάθεσθε ἡμῖν διαθήκην
9.7 καὶ εἶπαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς τὸν χορραῖον ὅρα μὴ ἐν ἐμοὶ κατοικεῖς καὶ πῶς σοι διαθῶμαι διαθήκην
9.8 καὶ εἶπαν πρὸς ἰησοῦν οἰκέται σού ἐσμεν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ἰησοῦς πόθεν ἐστὲ καὶ πόθεν παραγεγόνατε
9.9 καὶ εἶπαν ἐκ γῆς μακρόθεν σφόδρα ἥκασιν οἱ παῖδές σου ἐν ὀνόματι κυρίου τοῦ θεοῦ σου ἀκηκόαμεν γὰρ τὸ ὄνομα αὐτοῦ καὶ ὅσα ἐποίησεν ἐν αἰγύπτῳ
9.10 καὶ ὅσα ἐποίησεν τοῖς βασιλεῦσιν τῶν αμορραίων οἳ ἦσαν πέραν τοῦ ιορδάνου τῷ σηων βασιλεῖ εσεβων καὶ τῷ ωγ βασιλεῖ τῆς βασαν ὃς κατῴκει ἐν ασταρωθ καὶ ἐν εδραϊν
9.11 καὶ ἀκούσαντες εἶπαν πρὸς ἡμᾶς οἱ πρεσβύτεροι ἡμῶν καὶ πάντες οἱ κατοικοῦντες τὴν γῆν ἡμῶν λέγοντες λάβετε ἑαυτοῖς ἐπισιτισμὸν εἰς τὴν ὁδὸν καὶ πορεύθητε εἰς συνάντησιν αὐτῶν καὶ ἐρεῖτε πρὸς αὐτούς οἰκέται σού ἐσμεν καὶ νῦν διάθεσθε ἡμῖν διαθήκην
9.12 οὗτοι οἱ ἄρτοι θερμοὺς ἐφωδιάσθημεν αὐτοὺς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ᾗ ἐξήλθομεν παραγενέσθαι πρὸς ὑμᾶς νῦν δὲ ἐξηράνθησαν καὶ γεγόνασιν βεβρωμένοι
9.13 καὶ οὗτοι οἱ ἀσκοὶ τοῦ οἴνου οὓς ἐπλήσαμεν καινούς καὶ οὗτοι ἐρρώγασιν καὶ τὰ ἱμάτια ἡμῶν καὶ τὰ ὑποδήματα ἡμῶν πεπαλαίωται ἀπὸ τῆς πολλῆς ὁδοῦ σφόδρα
9.14 καὶ ἔλαβον οἱ ἄρχοντες τοῦ ἐπισιτισμοῦ αὐτῶν καὶ κύριον οὐκ ἐπηρώτησαν
9.15 καὶ ἐποίησεν ἰησοῦς πρὸς αὐτοὺς εἰρήνην καὶ διέθετο πρὸς αὐτοὺς διαθήκην τοῦ διασῶσαι αὐτούς καὶ ὤμοσαν αὐτοῖς οἱ ἄρχοντες τῆς συναγωγῆς
9.16 καὶ ἐγένετο μετὰ τρεῖς ἡμέρας μετὰ τὸ διαθέσθαι πρὸς αὐτοὺς διαθήκην ἤκουσαν ὅτι ἐγγύθεν αὐτῶν εἰσιν καὶ ὅτι ἐν αὐτοῖς κατοικοῦσιν
9.17 καὶ ἀπῆραν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἦλθον εἰς τὰς πόλεις αὐτῶν αἱ δὲ πόλεις αὐτῶν γαβαων καὶ κεφιρα καὶ βηρωθ καὶ πόλις ιαριν
9.18 καὶ οὐκ ἐμαχέσαντο αὐτοῖς οἱ υἱοὶ ισραηλ ὅτι ὤμοσαν αὐτοῖς πάντες οἱ ἄρχοντες κύριον τὸν θεὸν ισραηλ καὶ διεγόγγυσαν πᾶσα ἡ συναγωγὴ ἐπὶ τοῖς ἄρχουσιν
9.19 καὶ εἶπαν οἱ ἄρχοντες πάσῃ τῇ συναγωγῇ ἡμεῖς ὠμόσαμεν αὐτοῖς κύριον τὸν θεὸν ισραηλ καὶ νῦν οὐ δυνησόμεθα ἅψασθαι αὐτῶν
9.20 τοῦτο ποιήσομεν ζωγρῆσαι αὐτούς καὶ περιποιησόμεθα αὐτούς καὶ οὐκ ἔσται καθ' ἡμῶν ὀργὴ διὰ τὸν ὅρκον ὃν ὠμόσαμεν αὐτοῖς
9.21 ζήσονται καὶ ἔσονται ξυλοκόποι καὶ ὑδροφόροι πάσῃ τῇ συναγωγῇ καθάπερ εἶπαν αὐτοῖς οἱ ἄρχοντες
9.22 καὶ συνεκάλεσεν αὐτοὺς ἰησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς διὰ τί παρελογίσασθέ με λέγοντες μακρὰν ἀπὸ σοῦ ἐσμεν σφόδρα ὑμεῖς δὲ ἐγχώριοί ἐστε τῶν κατοικούντων ἐν ἡμῖν
9.23 καὶ νῦν ἐπικατάρατοί ἐστε οὐ μὴ ἐκλίπῃ ἐξ ὑμῶν δοῦλος οὐδὲ ξυλοκόπος ἐμοὶ καὶ τῷ θεῷ μου
9.24 καὶ ἀπεκρίθησαν τῷ ἰησοῖ λέγοντες ἀνηγγέλη ἡμῖν ὅσα συνέταξεν κύριος ὁ θεός σου μωυσῇ τῷ παιδὶ αὐτοῦ δοῦναι ὑμῖν τὴν γῆν ταύτην καὶ ἐξολεθρεῦσαι ἡμᾶς καὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας ἐπ' αὐτῆς ἀπὸ προσώπου ὑμῶν καὶ ἐφοβήθημεν σφόδρα περὶ τῶν ψυχῶν ἡμῶν ἀπὸ προσώπου ὑμῶν καὶ ἐποιήσαμεν τὸ πρᾶγμα τοῦτο
9.25 καὶ νῦν ἰδοὺ ἡμεῖς ὑποχείριοι ὑμῖν ὡς ἀρέσκει ὑμῖν καὶ ὡς δοκεῖ ὑμῖν ποιήσατε ἡμῖν
9.26 καὶ ἐποίησαν αὐτοῖς οὕτως καὶ ἐξείλατο αὐτοὺς ἰησοῦς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκ χειρῶν υἱῶν ισραηλ καὶ οὐκ ἀνεῖλον αὐτούς
9.27 καὶ κατέστησεν αὐτοὺς ἰησοῦς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ξυλοκόπους καὶ ὑδροφόρους πάσῃ τῇ συναγωγῇ καὶ τῷ θυσιαστηρίῳ τοῦ θεοῦ διὰ τοῦτο ἐγένοντο οἱ κατοικοῦντες γαβαων ξυλοκόποι καὶ ὑδροφόροι τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ θεοῦ ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας καὶ εἰς τὸν τόπον ὃν ἐὰν ἐκλέξηται κύριος
9.1 ohs d' ehkoysan oi basileis tohn amorraiohn oi en toh peran toy iordanoy oi en teh oreineh kai oi en teh pedineh kai oi en paseh teh paralia tehs thalassehs tehs megalehs kai oi pros toh antilibanoh kai oi chettaioi kai oi chananaioi kai oi pherezaioi kai oi eyaioi kai oi amorraioi kai oi gergesaioi kai oi ieboysaioi
9.2 synehlthosan epi to ayto ekpolemehsai iehsoyn kai israehl ama pantes
9.3 kai oi katoikoyntes gabaohn ehkoysan panta osa epoiehsen kyrios teh ierichoh kai teh gai
9.4 kai epoiehsan kai ge aytoi meta panoyrgias kai elthontes epesitisanto kai ehtoimasanto kai labontes sakkoys palaioys epi tohn onohn aytohn kai askoys oinoy palaioys kai katerrohgotas apodedemenoys
9.5 kai ta koila tohn ypodehmatohn aytohn kai ta sandalia aytohn palaia kai katapepelmatohmena en tois posin aytohn kai ta imatia aytohn pepalaiohmena epanoh aytohn kai o artos aytohn toy episitismoy xehros kai eyrohtiohn kai bebrohmenos
9.6 kai ehlthosan pros iehsoyn eis tehn parembolehn israehl eis galgala kai eipan pros iehsoyn kai israehl ek gehs makrothen ehkamen kai nyn diathesthe ehmin diathehkehn
9.7 kai eipan oi yioi israehl pros ton chorraion ora meh en emoi katoikeis kai pohs soi diathohmai diathehkehn
9.8 kai eipan pros iehsoyn oiketai soy esmen kai eipen pros aytoys iehsoys pothen este kai pothen paragegonate
9.9 kai eipan ek gehs makrothen sphodra ehkasin oi paides soy en onomati kyrioy toy theoy soy akehkoamen gar to onoma aytoy kai osa epoiehsen en aigyptoh
9.10 kai osa epoiehsen tois basileysin tohn amorraiohn oi ehsan peran toy iordanoy toh sehohn basilei esebohn kai toh ohg basilei tehs basan os katohkei en astarohth kai en edrain
9.11 kai akoysantes eipan pros ehmas oi presbyteroi ehmohn kai pantes oi katoikoyntes tehn gehn ehmohn legontes labete eaytois episitismon eis tehn odon kai poreythehte eis synantehsin aytohn kai ereite pros aytoys oiketai soy esmen kai nyn diathesthe ehmin diathehkehn
9.12 oytoi oi artoi thermoys ephohdiasthehmen aytoys en teh ehmera eh exehlthomen paragenesthai pros ymas nyn de exehranthehsan kai gegonasin bebrohmenoi
9.13 kai oytoi oi askoi toy oinoy oys eplehsamen kainoys kai oytoi errohgasin kai ta imatia ehmohn kai ta ypodehmata ehmohn pepalaiohtai apo tehs pollehs odoy sphodra
9.14 kai elabon oi archontes toy episitismoy aytohn kai kyrion oyk epehrohtehsan
9.15 kai epoiehsen iehsoys pros aytoys eirehnehn kai dietheto pros aytoys diathehkehn toy diasohsai aytoys kai ohmosan aytois oi archontes tehs synagohgehs
9.16 kai egeneto meta treis ehmeras meta to diathesthai pros aytoys diathehkehn ehkoysan oti eggythen aytohn eisin kai oti en aytois katoikoysin
9.17 kai apehran oi yioi israehl kai ehlthon eis tas poleis aytohn ai de poleis aytohn gabaohn kai kephira kai behrohth kai polis iarin
9.18 kai oyk emachesanto aytois oi yioi israehl oti ohmosan aytois pantes oi archontes kyrion ton theon israehl kai diegoggysan pasa eh synagohgeh epi tois archoysin
9.19 kai eipan oi archontes paseh teh synagohgeh ehmeis ohmosamen aytois kyrion ton theon israehl kai nyn oy dynehsometha apsasthai aytohn
9.20 toyto poiehsomen zohgrehsai aytoys kai peripoiehsometha aytoys kai oyk estai kath' ehmohn orgeh dia ton orkon on ohmosamen aytois
9.21 zehsontai kai esontai xylokopoi kai ydrophoroi paseh teh synagohgeh kathaper eipan aytois oi archontes
9.22 kai synekalesen aytoys iehsoys kai eipen aytois dia ti parelogisasthe me legontes makran apo soy esmen sphodra ymeis de egchohrioi este tohn katoikoyntohn en ehmin
9.23 kai nyn epikataratoi este oy meh eklipeh ex ymohn doylos oyde xylokopos emoi kai toh theoh moy
9.24 kai apekrithehsan toh iehsoi legontes anehggeleh ehmin osa synetaxen kyrios o theos soy mohyseh toh paidi aytoy doynai ymin tehn gehn taytehn kai exolethreysai ehmas kai pantas toys katoikoyntas ep' aytehs apo prosohpoy ymohn kai ephobehthehmen sphodra peri tohn psychohn ehmohn apo prosohpoy ymohn kai epoiehsamen to pragma toyto
9.25 kai nyn idoy ehmeis ypocheirioi ymin ohs areskei ymin kai ohs dokei ymin poiehsate ehmin
9.26 kai epoiehsan aytois oytohs kai exeilato aytoys iehsoys en teh ehmera ekeineh ek cheirohn yiohn israehl kai oyk aneilon aytoys
9.27 kai katestehsen aytoys iehsoys en teh ehmera ekeineh xylokopoys kai ydrophoroys paseh teh synagohgeh kai toh thysiastehrioh toy theoy dia toyto egenonto oi katoikoyntes gabaohn xylokopoi kai ydrophoroi toy thysiastehrioy toy theoy eohs tehs sehmeron ehmeras kai eis ton topon on ean eklexehtai kyrios
9.1 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל־הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חֹוף הַיָּם הַגָּדֹול אֶל־מוּל הַלְּבָנֹון הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי׃
9.2 וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם־יְהֹושֻׁעַ וְעִם־יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד׃ פ
9.3 וְיֹשְׁבֵי גִבְעֹון שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹושֻׁעַ לִירִיחֹו וְלָעָי׃
9.4 וַיַּעֲשׂוּ גַם־הֵמָּה בְּעָרְמָה וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמֹורֵיהֶם וְנֹאדֹות יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים׃
9.5 וּנְעָלֹות בָּלֹות וּמְטֻלָּאֹות בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמֹות בָּלֹות עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים׃
9.6 וַיֵּלְכוּ אֶל־יְהֹושֻׁעַ אֶל־הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחֹוקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ־לָנוּ בְרִית׃
9.7 [וַיֹּאמְרוּ כ] (וַיֹּאמֶר ק) אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל־הַחִוִּי אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יֹושֵׁב וְאֵיךְ [אֶכְרֹות־ כ] (אֶכְרָת־לְךָ ק) בְרִית׃
9.8 וַיֹּאמְרוּ אֶל־יְהֹושֻׁעַ עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהֹושֻׁעַ מִי אַתֶּם וּמֵאַיִן תָּבֹאוּ׃
9.9 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מֵאֶרֶץ רְחֹוקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי־שָׁמַעְנוּ שָׁמְעֹו וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם׃
9.10 וְאֵת ׀ כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹון מֶלֶךְ חֶשְׁבֹּון וּלְעֹוג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרֹות׃
9.11 וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל־יֹשְׁבֵי אַרְצֵנוּ לֵאמֹר קְחוּ בְיֶדְכֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ וּלְכוּ לִקְרָאתָם וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם עַבְדֵיכֶם אֲנַחְנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ־לָנוּ בְרִית׃
9.12 זֶה ׀ לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתֹו מִבָּתֵּינוּ בְּיֹום צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים׃
9.13 וְאֵלֶּה נֹאדֹות הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ וְאֵלֶּה שַׂלְמֹותֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד׃
9.14 וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים מִצֵּידָם וְאֶת־פִּי יְהוָה לֹא שָׁאָלוּ׃
9.15 וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהֹושֻׁעַ שָׁלֹום וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיֹּותָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה׃
9.16 וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר־כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי־קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבֹּו הֵם יֹשְׁבִים׃
9.17 וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל־עָרֵיהֶם בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעֹון וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרֹות וְקִרְיַת יְעָרִים׃
9.18 וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי־נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלֹּנוּ כָל־הָעֵדָה עַל־הַנְּשִׂיאִים׃
9.19 וַיֹּאמְרוּ כָל־הַנְּשִׂיאִים אֶל־כָּל־הָעֵדָה אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם׃
9.20 זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אֹותָם וְלֹא־יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף עַל־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם׃
9.21 וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים יִחְיוּ וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי־מַיִם לְכָל־הָעֵדָה כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָהֶם הַנְּשִׂיאִים׃
9.22 וַיִּקְרָא לָהֶם יְהֹושֻׁעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר רְחֹוקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים׃
9.23 וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם וְלֹא־יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי־מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי׃
9.24 וַיַּעֲנוּ אֶת־יְהֹושֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־מֹשֶׁה עַבְדֹּו לָתֵת לָכֶם אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם וַנַּעֲשֵׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃
9.25 וְעַתָּה הִנְנוּ בְיָדֶךָ כַּטֹּוב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לַעֲשֹׂות לָנוּ עֲשֵׂה׃
9.26 וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן וַיַּצֵּל אֹותָם מִיַּד בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְלֹא הֲרָגוּם׃
9.27 וַיִּתְּנֵם יְהֹושֻׁעַ בַּיֹּום הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהוָה עַד־הַיֹּום הַזֶּה אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר יִבְחָר׃ פ
9.1 wajHij kixxmoOa kaal-Hamlaakijm Aaxxaer bOebaer Hajarden baaHaar wbaxxpelaaH wbkol howp Hajaam Hagaadowl Aael-mwl Halbaanown Hahitij wHaaAaemorij HaknaOanij Haprizij Hahiwij wHajbwsij׃
9.2 wajitqabcw jahdaaw lHilaahem Oim-jHowxxuOa wOim-jixraaAel paeH Aaehaad׃ p
9.3 wjoxxbej gibOown xxaamOw Aet Aaxxaer OaaxaaH jHowxxuOa lijrijhow wlaaOaaj׃
9.4 wajaOaxw gam-HemaaH bOaarmaaH wajelkw wajicTajaarw wajiqhw xaqijm baalijm lahamowrejHaem wnoAdowt jajin baalijm wmbuqaaOijm wmcoraarijm׃
9.5 wnOaalowt baalowt wmTulaaAowt braglejHaem wxlaamowt baalowt OalejHaem wkol laehaem cejdaam jaabexx HaajaaH niqudijm׃
9.6 wajelkw Aael-jHowxxuOa Aael-HamahanaeH Hagilgaal wajoAmrw Aelaajw wAael-Aijxx jixraaAel meAaeraec rhowqaaH baaAnw wOataaH kirtw-laanw brijt׃
9.7 [wajoAmrw k] (wajoAmaer q) Aijxx-jixraaAel Aael-Hahiwij Awlaj bqirbij AataaH jowxxeb wAejk [Aaekrowt- k] (Aaekraat-lkaa q) brijt׃
9.8 wajoAmrw Aael-jHowxxuOa Oabaadaejkaa Aanaahnw wajoAmaer AaleHaem jHowxxuOa mij Aataem wmeAajin taaboAw׃
9.9 wajoAmrw Aelaajw meAaeraec rhowqaaH mAod baaAw Oabaadaejkaa lxxem jHwaaH AaeloHaejkaa kij-xxaamaOnw xxaamOow wAet kaal-Aaxxaer OaaxaaH bmicraajim׃
9.10 wAet kaal-Aaxxaer OaaxaaH lixxnej malkej HaaAaemorij Aaxxaer bOebaer Hajarden lsijhown maelaek haexxbown wlOowg maelaek-Habaaxxaan Aaxxaer bOaxxtaarowt׃
9.11 wajoAmrw Aelejnw zqejnejnw wkaal-joxxbej Aarcenw leAmor qhw bjaedkaem cejdaaH ladaeraek wlkw liqraaAtaam waAamartaem AalejHaem Oabdejkaem Aanahnw wOataaH kirtw-laanw brijt׃
9.12 zaeH lahmenw haam HicTajadnw Aotow mibaatejnw bjowm ceAtenw laalaekaet Aalejkaem wOataaH HineH jaabexx wHaajaaH niqudijm׃
9.13 wAelaeH noAdowt Hajajin Aaxxaer mileAnw hadaaxxijm wHineH HitbaqaaOw wAelaeH xalmowtejnw wnOaalejnw baalw merob Hadaeraek mAod׃
9.14 wajiqhw HaaAanaaxxijm micejdaam wAaet-pij jHwaaH loA xxaaAaalw׃
9.15 wajaOax laaHaem jHowxxuOa xxaalowm wajikrot laaHaem brijt lhajowtaam wajixxaabOw laaHaem nxijAej HaaOedaaH׃
9.16 wajHij miqceH xxloxxaet jaamijm Aaharej Aaxxaer-kaartw laaHaem brijt wajixxmOw kij-qrobijm Hem Aelaajw wbqirbow Hem joxxbijm׃
9.17 wajisOw bnej-jixraaAel wajaaboAw Aael-OaarejHaem bajowm Haxxlijxxij wOaarejHaem gibOown wHakpijraaH wbAerowt wqirjat jOaarijm׃
9.18 wloA Hikwm bnej jixraaAel kij-nixxbOw laaHaem nxijAej HaaOedaaH bajHwaaH AaeloHej jixraaAel wajilonw kaal-HaaOedaaH Oal-HanxijAijm׃
9.19 wajoAmrw kaal-HanxijAijm Aael-kaal-HaaOedaaH Aanahnw nixxbaOnw laaHaem bajHwaaH AaeloHej jixraaAel wOataaH loA nwkal lingoOa baaHaem׃
9.20 zoAt naOaxaeH laaHaem wHahajeH Aowtaam wloA-jiHjaeH Oaalejnw qaecaep Oal-HaxxbwOaaH Aaxxaer-nixxbaOnw laaHaem׃
9.21 wajoAmrw AalejHaem HanxijAijm jihjw wajiHjw hoTbej Oecijm wxxoAabej-majim lkaal-HaaOedaaH kaAaxxaer dibrw laaHaem HanxijAijm׃
9.22 wajiqraaA laaHaem jHowxxuOa wajdaber AalejHaem leAmor laamaaH rimijtaem Aotaanw leAmor rhowqijm Aanahnw mikaem mAod wAataem bqirbenw joxxbijm׃
9.23 wOataaH Aarwrijm Aataem wloA-jikaaret mikaem Oaebaed whoTbej Oecijm wxxoAabej-majim lbejt AaeloHaaj׃
9.24 wajaOanw Aaet-jHowxxuOa wajoAmrw kij Huged Hugad laOabaadaejkaa Aet Aaxxaer ciwaaH jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-moxxaeH Oabdow laatet laakaem Aaet-kaal-HaaAaaraec wlHaxxmijd Aaet-kaal-joxxbej HaaAaaraec mipnejkaem wanijraaA mAod lnapxxotejnw mipnejkaem wanaOaxeH Aaet-Hadaabaar HazaeH׃
9.25 wOataaH Hinnw bjaadaekaa kaTowb wkajaaxxaar bOejnaejkaa laOaxowt laanw OaxeH׃
9.26 wajaOax laaHaem ken wajacel Aowtaam mijad bnej-jixraaAel wloA Haraagwm׃
9.27 wajitnem jHowxxuOa bajowm HaHwA hoTbej Oecijm wxxoAabej majim laaOedaaH wlmizbah jHwaaH Oad-Hajowm HazaeH Aael-Hamaaqowm Aaxxaer jibhaar׃ p
9.1 ויהי כשמע כל־המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל־מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃
9.2 ויתקבצו יחדו להלחם עם־יהושע ועם־ישראל פה אחד׃ פ
9.3 וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי׃
9.4 ויעשו גם־המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים׃
9.5 ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים׃
9.6 וילכו אל־יהושע אל־המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל־איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו־לנו ברית׃
9.7 [ויאמרו כ] (ויאמר ק) איש־ישראל אל־החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך [אכרות־ כ] (אכרת־לך ק) ברית׃
9.8 ויאמרו אל־יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו׃
9.9 ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי־שמענו שמעו ואת כל־אשר עשה במצרים׃
9.10 ואת ׀ כל־אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך־הבשן אשר בעשתרות׃
9.11 ויאמרו אלינו זקינינו וכל־ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו־לנו ברית׃
9.12 זה ׀ לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים׃
9.13 ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד׃
9.14 ויקחו האנשים מצידם ואת־פי יהוה לא שאלו׃
9.15 ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה׃
9.16 ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר־כרתו להם ברית וישמעו כי־קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים׃
9.17 ויסעו בני־ישראל ויבאו אל־עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים׃
9.18 ולא הכום בני ישראל כי־נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל־העדה על־הנשיאים׃
9.19 ויאמרו כל־הנשיאים אל־כל־העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם׃
9.20 זאת נעשה להם והחיה אותם ולא־יהיה עלינו קצף על־השבועה אשר־נשבענו להם׃
9.21 ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי־מים לכל־העדה כאשר דברו להם הנשיאים׃
9.22 ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים׃
9.23 ועתה ארורים אתם ולא־יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי־מים לבית אלהי׃
9.24 ויענו את־יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את־משה עבדו לתת לכם את־כל־הארץ ולהשמיד את־כל־ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את־הדבר הזה׃
9.25 ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה׃
9.26 ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני־ישראל ולא הרגום׃
9.27 ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד־היום הזה אל־המקום אשר יבחר׃ פ
9.1 wjHj kxmO kl-Hmlkjm Axr bObr Hjrdn bHr wbxplH wbkl hwp Hjm Hgdwl Al-mwl Hlbnwn Hhtj wHAmrj HknOnj Hprzj Hhwj wHjbwsj׃
9.2 wjtqbcw jhdw lHlhm Om-jHwxO wOm-jxrAl pH Ahd׃ p
9.3 wjxbj gbOwn xmOw At Axr OxH jHwxO ljrjhw wlOj׃
9.4 wjOxw gm-HmH bOrmH wjlkw wjcTjrw wjqhw xqjm bljm lhmwrjHm wnAdwt jjn bljm wmbqOjm wmcrrjm׃
9.5 wnOlwt blwt wmTlAwt brgljHm wxlmwt blwt OljHm wkl lhm cjdm jbx HjH nqdjm׃
9.6 wjlkw Al-jHwxO Al-HmhnH Hglgl wjAmrw Aljw wAl-Ajx jxrAl mArc rhwqH bAnw wOtH krtw-lnw brjt׃
9.7 [wjAmrw k] (wjAmr q) Ajx-jxrAl Al-Hhwj Awlj bqrbj AtH jwxb wAjk [Akrwt- k] (Akrt-lk q) brjt׃
9.8 wjAmrw Al-jHwxO Obdjk Anhnw wjAmr AlHm jHwxO mj Atm wmAjn tbAw׃
9.9 wjAmrw Aljw mArc rhwqH mAd bAw Obdjk lxm jHwH AlHjk kj-xmOnw xmOw wAt kl-Axr OxH bmcrjm׃
9.10 wAt kl-Axr OxH lxnj mlkj HAmrj Axr bObr Hjrdn lsjhwn mlk hxbwn wlOwg mlk-Hbxn Axr bOxtrwt׃
9.11 wjAmrw Aljnw zqjnjnw wkl-jxbj Arcnw lAmr qhw bjdkm cjdH ldrk wlkw lqrAtm wAmrtm AljHm Obdjkm Anhnw wOtH krtw-lnw brjt׃
9.12 zH lhmnw hm HcTjdnw Atw mbtjnw bjwm cAtnw llkt Aljkm wOtH HnH jbx wHjH nqdjm׃
9.13 wAlH nAdwt Hjjn Axr mlAnw hdxjm wHnH HtbqOw wAlH xlmwtjnw wnOljnw blw mrb Hdrk mAd׃
9.14 wjqhw HAnxjm mcjdm wAt-pj jHwH lA xAlw׃
9.15 wjOx lHm jHwxO xlwm wjkrt lHm brjt lhjwtm wjxbOw lHm nxjAj HOdH׃
9.16 wjHj mqcH xlxt jmjm Ahrj Axr-krtw lHm brjt wjxmOw kj-qrbjm Hm Aljw wbqrbw Hm jxbjm׃
9.17 wjsOw bnj-jxrAl wjbAw Al-OrjHm bjwm Hxljxj wOrjHm gbOwn wHkpjrH wbArwt wqrjt jOrjm׃
9.18 wlA Hkwm bnj jxrAl kj-nxbOw lHm nxjAj HOdH bjHwH AlHj jxrAl wjlnw kl-HOdH Ol-HnxjAjm׃
9.19 wjAmrw kl-HnxjAjm Al-kl-HOdH Anhnw nxbOnw lHm bjHwH AlHj jxrAl wOtH lA nwkl lngO bHm׃
9.20 zAt nOxH lHm wHhjH Awtm wlA-jHjH Oljnw qcp Ol-HxbwOH Axr-nxbOnw lHm׃
9.21 wjAmrw AljHm HnxjAjm jhjw wjHjw hTbj Ocjm wxAbj-mjm lkl-HOdH kAxr dbrw lHm HnxjAjm׃
9.22 wjqrA lHm jHwxO wjdbr AljHm lAmr lmH rmjtm Atnw lAmr rhwqjm Anhnw mkm mAd wAtm bqrbnw jxbjm׃
9.23 wOtH Arwrjm Atm wlA-jkrt mkm Obd whTbj Ocjm wxAbj-mjm lbjt AlHj׃
9.24 wjOnw At-jHwxO wjAmrw kj Hgd Hgd lObdjk At Axr cwH jHwH AlHjk At-mxH Obdw ltt lkm At-kl-HArc wlHxmjd At-kl-jxbj HArc mpnjkm wnjrA mAd lnpxtjnw mpnjkm wnOxH At-Hdbr HzH׃
9.25 wOtH Hnnw bjdk kTwb wkjxr bOjnjk lOxwt lnw OxH׃
9.26 wjOx lHm kn wjcl Awtm mjd bnj-jxrAl wlA Hrgwm׃
9.27 wjtnm jHwxO bjwm HHwA hTbj Ocjm wxAbj mjm lOdH wlmzbh jHwH Od-Hjwm HzH Al-Hmqwm Axr jbhr׃ p
9.1 Quibus auditis, cuncti reges, qui trans Iordanem versabantur in montanis et in Sephela, in omni litore maris Magni, hi quoque, qui habitabant usque ad Libanum, Hetthaeus et Amorraeus, Chananaeus, Pherezaeus et Hevaeus et Iebusaeus
9.2 congregati sunt pariter, ut pugnarent contra Iosue et Israel uno animo eademque sententia.
9.3 At hi, qui habitabant in Gabaon, audientes cuncta, quae fecerat Iosue Iericho et Hai,
9.4 et callide cogitantes tulerunt sibi cibaria, saccos veteres asinis imponentes et utres vinarios vetustos, scissos atque consutos,
9.5 calceamentaque perantiqua, quae ad indicium vetustatis pittaciis consuta erant, induti veteribus vestimentis; panes quoque, quos portabant ob viaticum, duri erant et in frusta comminuti.
9.6 Perrexeruntque ad Iosue, qui tunc morabatur in castris Galgalae, et dixerunt ei atque omni simul Israeli: “ De terra longinqua venimus pactum vobiscum facere cupientes ”. Responderuntque viri Israel ad Hevaeos atque dixerunt:
9.7 “ Ne forte in medio nostri habitetis, et non possimus foedus inire vobiscum ”.
9.8 At illi ad Iosue: “ Servi, inquiunt, tui sumus ”. Quibus Iosue ait: “ Quinam estis et unde venistis? ”.
9.9 Responderunt: “ De terra longinqua valde venerunt servi tui in nomine Domini Dei tui; audivimus enim famam potentiae eius, cuncta, quae fecit in Aegypto
9.10 et duobus Amorraeorum regibus trans Iordanem, Sehon regi Hesebon et Og regi Basan, qui erat in Astharoth.
9.11 Dixeruntque nobis seniores et omnes habitatores terrae nostrae: “Tollite in manibus cibaria in viam et occurrite eis ac dicite: Servi vestri sumus; foedus inite nobiscum”.
9.12 En panes: quando egressi sumus de domibus nostris, ut veniremus ad vos, calidos sumpsimus; nunc sicci facti sunt et vetustate nimia comminuti.
9.13 Utres vini novos implevimus, nunc rupti sunt et soluti; vestes et calceamenta, quibus induimur et quae habemus in pedibus, ob longitudinem largioris viae trita sunt et paene consumpta ”.
9.14 Susceperunt igitur viri de cibariis eorum et os Domini non interrogaverunt.
9.15 Fecitque Iosue cum eis pacem et, inito foedere, pollicitus est quod viverent; principes quoque coetus iuraverunt eis.
9.16 Post dies autem tres initi foederis, audierunt quod in vicino et inter eos habitarent.
9.17 Moveruntque castra filii Israel et venerunt ad civitates eorum die tertio, quarum haec vocabula sunt: Gabaon et Cephira et Beroth et Cariathiarim;
9.18 et non percusserunt eos filii Israel, eo quod iurassent eis principes coetus in nomine Domini, Dei Israel. Murmuravit itaque omnis coetus contra principes,
9.19 qui responderunt eis: “Iuravimus illis in nomine Domini, Dei Israel, et idcirco non possumus eos contingere.
9.20 Sed hoc faciemus eis: reserventur quidem, ut vivant, ne contra nos ira Domini concitetur, si peieraverimus;
9.21 sed sic vivant, ut in usus universae multitudinis ligna caedant aquasque comportent ”. Quibus haec loquentibus,
9.22 vocavit Gabaonitas Iosue et dixit eis: “ Cur nos decipere fraude voluistis, ut diceretis: “Procul valde habitamus a vobis”, cum in medio nostri sitis?
9.23 Itaque sub maledictione eritis, et non deficiet de stirpe vestra servus ligna caedens aquasque comportans in domum Dei mei”.
9.24 Qui responderunt: “ Nuntiatum est nobis servis tuis, quod mandasset Dominus Deus tuus Moysi servo suo, ut traderet vobis omnem terram et disperderet cunctos habitatores eius; timuimus igitur valde pro animabus nostris, vestro terrore compulsi, et hoc consilium inivimus.
9.25 Nunc autem in manu tua sumus: quod tibi bonum et rectum videtur, fac nobis ”.
9.26 Fecit ergo Iosue, ut dixerat, et liberavit eos de manu filiorum Israel, ut non occiderentur.
9.27 Decrevitque in illo die esse eos in ministerium cuncti populi et altaris Domini caedentes ligna et aquas comportantes usque in praesens tempus pro loco, quem Dominus elegisset.
10.1 Als aber Adoni-Zedek, der König zu Jerusalem, hörte, daß Josua Ai erobert und an ihm den Bann vollstreckt hatte, und Ai samt seinem König also getan, wie er Jericho und seinem König getan hatte, und daß die Einwohner von Gibeon mit Israel Frieden gemacht hatten und sich unter ihnen aufhielten, fürchteten sie sich sehr,
10.2 weil Gibeon eine große Stadt war, wie eine der königlichen Städte, und weil sie größer war als Ai, und alle ihre Bürger streitbar.
10.3 Darum sandte Adoni-Zedek, der König zu Jerusalem, Boten zu Hoham, dem König zu Hebron, und zu Piream, dem König von Jarmut, und zu Japhia, dem König von Lachis, und zu Debir, dem König zu Eglon, und ließ ihnen sagen:
10.4 Kommet herauf zu mir und helfet mir, daß wir Gibeon schlagen; denn es hat mit Josua und den Kindern Israel Frieden gemacht!
10.5 Da kamen zusammen und zogen hinauf die fünf Könige der Amoriter, der König zu Jerusalem, der König zu Hebron, der König zu Jarmut, der König zu Lachis und der König zu Eglon mit ihrem ganzen Heerlager, und sie belagerten Gibeon und stritten wider es.
10.6 Aber die Männer zu Gibeon sandten Boten zu Josua ins Lager gen Gilgal und ließen ihm sagen: Ziehe deine Hand nicht ab von deinen Knechten; komm eilends zu uns herauf und errette uns und hilf uns; denn alle Könige der Amoriter, die auf dem Gebirge wohnen, haben sich wider uns versammelt!
10.7 Und Josua zog hinauf von Gilgal, er und alles Kriegsvolk mit ihm und alle streitbaren Männer.
10.8 Und der HERR sprach zu Josua: Fürchte dich nicht vor ihnen, denn ich habe sie in deine Hand gegeben! Niemand unter ihnen wird vor dir bestehen können.
10.9 Also kam Josua plötzlich über sie; denn er zog die ganze Nacht hindurch von Gilgal herauf.
10.10 Und der HERR erschreckte sie vor Israel und schlug sie in einer großen Schlacht bei Gibeon: und sie jagten ihnen nach auf dem Wege nach den Anhöhen von Beth-Horon und sie schlugen sie bis gen Aseka und bis gen Makeda.
10.11 Und als sie vor Israel flohen und am Abhange von Beth-Horon waren, ließ der HERR große Steine vom Himmel auf sie fallen bis gen Aseka, daß sie starben; und von den Hagelsteinen starben ihrer viel mehr als derer, welche die Kinder Israel mit dem Schwert umbrachten.
10.12 Da redete Josua mit dem HERRN an dem Tage, als der HERR die Amoriter vor den Kindern Israel dahingab, und sprach in Gegenwart Israels: Sonne, stehe still zu Gibeon, und du, Mond, im Tale Ajalon!
10.13 Da stand die Sonne still, und der Mond stand still, bis sich das Volk an seinen Feinden gerächt hatte. Ist dies nicht geschrieben im Buche der Frommen? Also stand die Sonne still mitten am Himmel und eilte nicht unterzugehen, beinahe einen ganzen Tag.
10.14 Und kein Tag war diesem gleich, weder zuvor noch hernach, da der HERR der Stimme eines Mannes gehorchte; denn der HERR stritt für Israel.
10.15 Und Josua zog wieder ins Lager gen Gilgal, und ganz Israel mit ihm.
10.16 Aber jene fünf Könige waren geflohen und hatten sich versteckt in der Höhle zu Makeda.
10.17 Da ward dem Josua gesagt: Die fünf Könige sind gefunden worden, verborgen in der Höhle Makeda!
10.18 Josua sprach: So wälzet große Steine vor den Eingang der Höhle und stellet Männer davor, sie zu bewachen.
10.19 Ihr aber stehet nicht stille, sondern jaget euren Feinden nach und schlaget ihre Nachhut und lasset sie nicht in ihre Städte kommen; denn der HERR, euer Gott, hat sie in eure Hand gegeben!
10.20 Als nun Josua und die Kinder Israel sie gänzlich geschlagen hatten in einer sehr großen Schlacht, bis sie aufgerieben waren, und das, was von ihnen übrig blieb, in die festen Städte entkommen war:
10.21 da zog alles Volk mit Frieden wieder in das Lager zu Josua gen Makeda; niemand streckte mehr seine Zunge aus gegen jemand von den Kindern Israel.
10.22 Josua aber sprach: Öffnet den Eingang der Höhle und führet diese fünf Könige aus der Höhle heraus zu mir!
10.23 Sie taten also und brachten diese fünf Könige aus der Höhle heraus zu ihm: den König von Jerusalem, den König von Hebron, den König von Jarmut, den König von Lachis und den König von Eglon.
10.24 Als sie aber diese Könige zu Josua herausgeführt hatten, rief Josua allen Männern Israels und sprach zu den Obersten des Kriegsvolkes, die mit ihm gezogen waren: Kommt herzu und setzet euren Fuß auf den Nacken dieser Könige! Und sie kamen herzu und setzten ihnen den Fuß auf den Nacken.
10.25 Da sprach Josua zu ihnen: Fürchtet euch nicht und lasset euch nicht grauen; seid stark; denn also wird der HERR allen euren Feinden tun, wider die ihr streitet!
10.26 Darnach schlug sie Josua und tötete sie und hängte sie an fünf Bäume. Und sie hingen an den Bäumen bis zum Abend.
10.27 Als aber die Sonne unterging, gebot Josua, daß man sie von den Bäumen nehme und sie in die Höhle werfe, darin sie sich verkrochen hatten; und sie legten große Steine vor den Eingang der Höhle; die sind noch daselbst bis auf den heutigen Tag.
10.28 An demselben Tage gewann Josua auch Makeda und schlug es mit der Schärfe des Schwertes samt seinem König und vollstreckte an ihnen und an allen Seelen, die darin waren, den Bann, und ließ niemand übrigbleiben und tat dem König zu Makeda, wie er dem König zu Jericho getan hatte.
10.29 Da zog Josua und ganz Israel mit ihm von Makeda gen Libna und stritt wider Libna.
10.30 Und der HERR gab es samt seinem König auch in die Hand Israels; und er schlug es mit der Schärfe des Schwertes, und alle Seelen, die darin waren, und ließ niemand darin übrigbleiben und tat seinem König, wie er dem König zu Jericho getan hatte.
10.31 Darnach zog Josua und ganz Israel mit ihm von Libna gen Lachis und belagerte und bekämpfte es.
10.32 Und der HERR gab auch Lachis in die Hand Israels, so daß sie es am zweiten Tage einnahmen und mit der Schärfe des Schwertes schlugen, samt allen Leuten, die darin waren; ganz wie er Libna getan hatte.
10.33 Zu derselben Zeit zog Horam, der König zu Geser, hinauf, um Lachis zu helfen. Aber Josua schlug ihn samt all seinem Volk, bis ihm nicht einer übrigblieb.
10.34 Und Josua zog mit ganz Israel von Lachis gen Eglon und belagerte es und bekämpfte
10.35 und eroberte es an demselben Tag, und schlug es mit der Schärfe des Schwertes und vollstreckte den Bann an allen Seelen, die darin waren, an demselben Tag; ganz wie er Lachis getan hatte.
10.36 Darnach zog Josua mit ganz Israel von Eglon gen Hebron hinauf und bekämpfte es
10.37 und nahm es ein und schlug es mit der Schärfe des Schwertes, samt seinem König und allen seinen Städten und allen Seelen, die darin waren, und ließ nicht einen übrigbleiben (genau so, wie er Eglon getan hatte) und er vollstreckte an ihnen und an allen Seelen, die darin waren, den Bann.
10.38 Da kehrte Josua wieder um, mit ganz Israel, gen Debir und bekämpfte es;
10.39 und er gewann es samt seinem König und allen seinen Städten und schlug es mit der Schärfe des Schwertes und vollstreckte den Bann an allen Seelen, die darin waren; wie er Hebron und Libna samt ihrem König getan hatte, also tat er Debir und seinem König.
10.40 Also schlug Josua das ganze Land auf dem Gebirge und gegen den Süden und in den Tälern und an den Abhängen, samt allen ihren Königen, und ließ nicht einen übrigbleiben und vollstreckte den Bann an allem, was Odem hatte, wie der HERR, der Gott Israels, geboten hatte.
10.41 Und Josua schlug sie von Kadesch-Barnea an bis Gaza, und das ganze Land Gosen bis Gibeon.
10.42 Und Josua nahm alle diese Könige samt ihrem Lande auf einmal; denn der HERR, der Gott Israels, stritt für Israel.
10.43 Und Josua kehrte mit ganz Israel wieder in das Lager zurück gen Gilgal.
10.1 ὡς δὲ ἤκουσεν αδωνιβεζεκ βασιλεὺς ιερουσαλημ ὅτι ἔλαβεν ἰησοῦς τὴν γαι καὶ ἐξωλέθρευσεν αὐτήν ὃν τρόπον ἐποίησαν τὴν ιεριχω καὶ τὸν βασιλέα αὐτῆς οὕτως ἐποίησαν τὴν γαι καὶ τὸν βασιλέα αὐτῆς καὶ ὅτι αὐτομόλησαν οἱ κατοικοῦντες γαβαων πρὸς ἰησοῦν καὶ πρὸς ισραηλ
10.2 καὶ ἐφοβήθησαν ἐν αὐτοῖς σφόδρα ᾔδει γὰρ ὅτι μεγάλη πόλις γαβαων ὡσεὶ μία τῶν μητροπόλεων καὶ πάντες οἱ ἄνδρες αὐτῆς ἰσχυροί
10.3 καὶ ἀπέστειλεν αδωνιβεζεκ βασιλεὺς ιερουσαλημ πρὸς αιλαμ βασιλέα χεβρων καὶ πρὸς φιδων βασιλέα ιεριμουθ καὶ πρὸς ιεφθα βασιλέα λαχις καὶ πρὸς δαβιρ βασιλέα οδολλαμ λέγων
10.4 δεῦτε ἀνάβητε πρός με καὶ βοηθήσατέ μοι καὶ ἐκπολεμήσωμεν γαβαων αὐτομόλησαν γὰρ πρὸς ἰησοῦν καὶ πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ
10.5 καὶ ἀνέβησαν οἱ πέντε βασιλεῖς τῶν ιεβουσαίων βασιλεὺς ιερουσαλημ καὶ βασιλεὺς χεβρων καὶ βασιλεὺς ιεριμουθ καὶ βασιλεὺς λαχις καὶ βασιλεὺς οδολλαμ αὐτοὶ καὶ πᾶς ὁ λαὸς αὐτῶν καὶ περιεκάθισαν τὴν γαβαων καὶ ἐξεπολιόρκουν αὐτήν
10.6 καὶ ἀπέστειλαν οἱ κατοικοῦντες γαβαων πρὸς ἰησοῦν εἰς τὴν παρεμβολὴν ισραηλ εἰς γαλγαλα λέγοντες μὴ ἐκλύσῃς τὰς χεῖράς σου ἀπὸ τῶν παίδων σου ἀνάβηθι πρὸς ἡμᾶς τὸ τάχος καὶ ἐξελοῦ ἡμᾶς καὶ βοήθησον ἡμῖν ὅτι συνηγμένοι εἰσὶν ἐφ' ἡμᾶς πάντες οἱ βασιλεῖς τῶν αμορραίων οἱ κατοικοῦντες τὴν ὀρεινήν
10.7 καὶ ἀνέβη ἰησοῦς ἐκ γαλγαλων αὐτὸς καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ πολεμιστὴς μετ' αὐτοῦ πᾶς δυνατὸς ἐν ἰσχύι
10.8 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ἰησοῦν μὴ φοβηθῇς αὐτούς εἰς γὰρ τὰς χεῖράς σου παραδέδωκα αὐτούς οὐχ ὑπολειφθήσεται ἐξ αὐτῶν οὐθεὶς ἐνώπιον ὑμῶν
10.9 καὶ ἐπιπαρεγένετο ἐπ' αὐτοὺς ἰησοῦς ἄφνω ὅλην τὴν νύκτα εἰσεπορεύθη ἐκ γαλγαλων
10.10 καὶ ἐξέστησεν αὐτοὺς κύριος ἀπὸ προσώπου τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ συνέτριψεν αὐτοὺς κύριος σύντριψιν μεγάλην ἐν γαβαων καὶ κατεδίωξαν αὐτοὺς ὁδὸν ἀναβάσεως ωρωνιν καὶ κατέκοπτον αὐτοὺς ἕως αζηκα καὶ ἕως μακηδα
10.11 ἐν τῷ δὲ φεύγειν αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου τῶν υἱῶν ισραηλ ἐπὶ τῆς καταβάσεως ωρωνιν καὶ κύριος ἐπέρριψεν αὐτοῖς λίθους χαλάζης ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἕως αζηκα καὶ ἐγένοντο πλείους οἱ ἀποθανόντες διὰ τοὺς λίθους τῆς χαλάζης ἢ οὓς ἀπέκτειναν οἱ υἱοὶ ισραηλ μαχαίρᾳ ἐν τῷ πολέμῳ
10.12 τότε ἐλάλησεν ἰησοῦς πρὸς κύριον ᾗ ἡμέρᾳ παρέδωκεν ὁ θεὸς τὸν αμορραῖον ὑποχείριον ισραηλ ἡνίκα συνέτριψεν αὐτοὺς ἐν γαβαων καὶ συνετρίβησαν ἀπὸ προσώπου υἱῶν ισραηλ καὶ εἶπεν ἰησοῦς στήτω ὁ ἥλιος κατὰ γαβαων καὶ ἡ σελήνη κατὰ φάραγγα αιλων
10.13 καὶ ἔστη ὁ ἥλιος καὶ ἡ σελήνη ἐν στάσει ἕως ἠμύνατο ὁ θεὸς τοὺς ἐχθροὺς αὐτῶν καὶ ἔστη ὁ ἥλιος κατὰ μέσον τοῦ οὐρανοῦ οὐ προεπορεύετο εἰς δυσμὰς εἰς τέλος ἡμέρας μιᾶς
10.14 καὶ οὐκ ἐγένετο ἡμέρα τοιαύτη οὐδὲ τὸ πρότερον οὐδὲ τὸ ἔσχατον ὥστε ἐπακοῦσαι θεὸν ἀνθρώπου ὅτι κύριος συνεπολέμησεν τῷ ισραηλ
10.15 10.16 καὶ ἔφυγον οἱ πέντε βασιλεῖς οὗτοι καὶ κατεκρύβησαν εἰς τὸ σπήλαιον τὸ ἐν μακηδα
10.17 καὶ ἀπηγγέλη τῷ ἰησοῦ λέγοντες εὕρηνται οἱ πέντε βασιλεῖς κεκρυμμένοι ἐν τῷ σπηλαίῳ τῷ ἐν μακηδα
10.18 καὶ εἶπεν ἰησοῦς κυλίσατε λίθους ἐπὶ τὸ στόμα τοῦ σπηλαίου καὶ καταστήσατε ἄνδρας φυλάσσειν ἐπ' αὐτούς
10.19 ὑμεῖς δὲ μὴ ἑστήκατε καταδιώκοντες ὀπίσω τῶν ἐχθρῶν ὑμῶν καὶ καταλάβετε τὴν οὐραγίαν αὐτῶν καὶ μὴ ἀφῆτε εἰσελθεῖν εἰς τὰς πόλεις αὐτῶν παρέδωκεν γὰρ αὐτοὺς κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εἰς τὰς χεῖρας ἡμῶν
10.20 καὶ ἐγένετο ὡς κατέπαυσεν ἰησοῦς καὶ πᾶς υἱὸς ισραηλ κόπτοντες αὐτοὺς κοπὴν μεγάλην σφόδρα ἕως εἰς τέλος καὶ οἱ διασῳζόμενοι διεσώθησαν εἰς τὰς πόλεις τὰς ὀχυράς
10.21 καὶ ἀπεστράφη πᾶς ὁ λαὸς πρὸς ἰησοῦν εἰς μακηδα ὑγιεῖς καὶ οὐκ ἔγρυξεν οὐθεὶς τῶν υἱῶν ισραηλ τῇ γλώσσῃ αὐτοῦ
10.22 καὶ εἶπεν ἰησοῦς ἀνοίξατε τὸ σπήλαιον καὶ ἐξαγάγετε τοὺς πέντε βασιλεῖς τούτους ἐκ τοῦ σπηλαίου
10.23 καὶ ἐξηγάγοσαν τοὺς πέντε βασιλεῖς ἐκ τοῦ σπηλαίου τὸν βασιλέα ιερουσαλημ καὶ τὸν βασιλέα χεβρων καὶ τὸν βασιλέα ιεριμουθ καὶ τὸν βασιλέα λαχις καὶ τὸν βασιλέα οδολλαμ
10.24 καὶ ἐπεὶ ἐξήγαγον αὐτοὺς πρὸς ἰησοῦν καὶ συνεκάλεσεν ἰησοῦς πάντα ισραηλ καὶ τοὺς ἐναρχομένους τοῦ πολέμου τοὺς συμπορευομένους αὐτῷ λέγων αὐτοῖς προπορεύεσθε καὶ ἐπίθετε τοὺς πόδας ὑμῶν ἐπὶ τοὺς τραχήλους αὐτῶν καὶ προσελθόντες ἐπέθηκαν τοὺς πόδας αὐτῶν ἐπὶ τοὺς τραχήλους αὐτῶν
10.25 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ἰησοῦς μὴ φοβηθῆτε αὐτοὺς μηδὲ δειλιάσητε ἀνδρίζεσθε καὶ ἰσχύετε ὅτι οὕτως ποιήσει κύριος πᾶσι τοῖς ἐχθροῖς ὑμῶν οὓς ὑμεῖς καταπολεμεῖτε αὐτούς
10.26 καὶ ἀπέκτεινεν αὐτοὺς ἰησοῦς καὶ ἐκρέμασεν αὐτοὺς ἐπὶ πέντε ξύλων καὶ ἦσαν κρεμάμενοι ἐπὶ τῶν ξύλων ἕως ἑσπέρας
10.27 καὶ ἐγενήθη πρὸς ἡλίου δυσμὰς ἐνετείλατο ἰησοῦς καὶ καθεῖλον αὐτοὺς ἀπὸ τῶν ξύλων καὶ ἔρριψαν αὐτοὺς εἰς τὸ σπήλαιον εἰς ὃ κατεφύγοσαν ἐκεῖ καὶ ἐπεκύλισαν λίθους ἐπὶ τὸ σπήλαιον ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας
10.28 καὶ τὴν μακηδα ἐλάβοσαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἐφόνευσαν αὐτὴν ἐν στόματι ξίφους καὶ ἐξωλέθρευσαν πᾶν ἐμπνέον ἐν αὐτῇ καὶ οὐ κατελείφθη ἐν αὐτῇ οὐδεὶς διασεσῳσμένος καὶ διαπεφευγώς καὶ ἐποίησαν τῷ βασιλεῖ μακηδα ὃν τρόπον ἐποίησαν τῷ βασιλεῖ ιεριχω
10.29 καὶ ἀπῆλθεν ἰησοῦς καὶ πᾶς ισραηλ μετ' αὐτοῦ ἐκ μακηδα εἰς λεβνα καὶ ἐπολιόρκει λεβνα
10.30 καὶ παρέδωκεν αὐτὴν κύριος εἰς χεῖρας ισραηλ καὶ ἔλαβον αὐτὴν καὶ τὸν βασιλέα αὐτῆς καὶ ἐφόνευσαν αὐτὴν ἐν στόματι ξίφους καὶ πᾶν ἐμπνέον ἐν αὐτῇ καὶ οὐ κατελείφθη ἐν αὐτῇ οὐδὲ εἷς διασεσῳσμένος καὶ διαπεφευγώς καὶ ἐποίησαν τῷ βασιλεῖ αὐτῆς ὃν τρόπον ἐποίησαν τῷ βασιλεῖ ιεριχω
10.31 καὶ ἀπῆλθεν ἰησοῦς καὶ πᾶς ισραηλ μετ' αὐτοῦ ἐκ λεβνα εἰς λαχις καὶ περιεκάθισεν αὐτὴν καὶ ἐπολιόρκει αὐτήν
10.32 καὶ παρέδωκεν κύριος τὴν λαχις εἰς τὰς χεῖρας ισραηλ καὶ ἔλαβεν αὐτὴν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ δευτέρᾳ καὶ ἐφόνευσαν αὐτὴν ἐν στόματι ξίφους καὶ ἐξωλέθρευσαν αὐτήν ὃν τρόπον ἐποίησαν τὴν λεβνα
10.33 τότε ἀνέβη αιλαμ βασιλεὺς γαζερ βοηθήσων τῇ λαχις καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν ἰησοῦς ἐν στόματι ξίφους καὶ τὸν λαὸν αὐτοῦ ἕως τοῦ μὴ καταλειφθῆναι αὐτῶν σεσῳσμένον καὶ διαπεφευγότα
10.34 καὶ ἀπῆλθεν ἰησοῦς καὶ πᾶς ισραηλ μετ' αὐτοῦ ἐκ λαχις εἰς οδολλαμ καὶ περιεκάθισεν αὐτὴν καὶ ἐπολιόρκησεν αὐτήν
10.35 καὶ παρέδωκεν αὐτὴν κύριος ἐν χειρὶ ισραηλ καὶ ἔλαβεν αὐτὴν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἐφόνευσεν αὐτὴν ἐν στόματι ξίφους καὶ πᾶν ἐμπνέον ἐν αὐτῇ ἐφόνευσαν ὃν τρόπον ἐποίησαν τῇ λαχις
10.36 καὶ ἀπῆλθεν ἰησοῦς καὶ πᾶς ισραηλ μετ' αὐτοῦ εἰς χεβρων καὶ περιεκάθισεν αὐτήν
10.37 καὶ ἐπάταξεν αὐτὴν ἐν στόματι ξίφους καὶ πᾶν ἐμπνέον ὅσα ἦν ἐν αὐτῇ οὐκ ἦν διασεσῳσμένος ὃν τρόπον ἐποίησαν τὴν οδολλαμ ἐξωλέθρευσαν αὐτὴν καὶ ὅσα ἦν ἐν αὐτῇ
10.38 καὶ ἀπέστρεψεν ἰησοῦς καὶ πᾶς ισραηλ εἰς δαβιρ καὶ περικαθίσαντες αὐτὴν
10.39 ἔλαβον αὐτὴν καὶ τὸν βασιλέα αὐτῆς καὶ τὰς κώμας αὐτῆς καὶ ἐπάταξαν αὐτὴν ἐν στόματι ξίφους καὶ ἐξωλέθρευσαν αὐτὴν καὶ πᾶν ἐμπνέον ἐν αὐτῇ καὶ οὐ κατέλιπον αὐτῇ οὐδένα διασεσῳσμένον ὃν τρόπον ἐποίησαν τὴν χεβρων καὶ τῷ βασιλεῖ αὐτῆς οὕτως ἐποίησαν τῇ δαβιρ καὶ τῷ βασιλεῖ αὐτῆς
10.40 καὶ ἐπάταξεν ἰησοῦς πᾶσαν τὴν γῆν τῆς ὀρεινῆς καὶ τὴν ναγεβ καὶ τὴν πεδινὴν καὶ τὴν ασηδωθ καὶ τοὺς βασιλεῖς αὐτῆς οὐ κατέλιπον αὐτῶν σεσῳσμένον καὶ πᾶν ἐμπνέον ζωῆς ἐξωλέθρευσεν ὃν τρόπον ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ισραηλ
10.41 ἀπὸ καδης βαρνη ἕως γάζης πᾶσαν τὴν γοσομ ἕως τῆς γαβαων
10.42 καὶ πάντας τοὺς βασιλεῖς αὐτῶν καὶ τὴν γῆν αὐτῶν ἐπάταξεν ἰησοῦς εἰς ἅπαξ ὅτι κύριος ὁ θεὸς ισραηλ συνεπολέμει τῷ ισραηλ
10.43
10.1 ohs de ehkoysen adohnibezek basileys ieroysalehm oti elaben iehsoys tehn gai kai exohlethreysen aytehn on tropon epoiehsan tehn ierichoh kai ton basilea aytehs oytohs epoiehsan tehn gai kai ton basilea aytehs kai oti aytomolehsan oi katoikoyntes gabaohn pros iehsoyn kai pros israehl
10.2 kai ephobehthehsan en aytois sphodra ehdei gar oti megaleh polis gabaohn ohsei mia tohn mehtropoleohn kai pantes oi andres aytehs ischyroi
10.3 kai apesteilen adohnibezek basileys ieroysalehm pros ailam basilea chebrohn kai pros phidohn basilea ierimoyth kai pros iephtha basilea lachis kai pros dabir basilea odollam legohn
10.4 deyte anabehte pros me kai boehthehsate moi kai ekpolemehsohmen gabaohn aytomolehsan gar pros iehsoyn kai pros toys yioys israehl
10.5 kai anebehsan oi pente basileis tohn ieboysaiohn basileys ieroysalehm kai basileys chebrohn kai basileys ierimoyth kai basileys lachis kai basileys odollam aytoi kai pas o laos aytohn kai periekathisan tehn gabaohn kai exepoliorkoyn aytehn
10.6 kai apesteilan oi katoikoyntes gabaohn pros iehsoyn eis tehn parembolehn israehl eis galgala legontes meh eklysehs tas cheiras soy apo tohn paidohn soy anabehthi pros ehmas to tachos kai exeloy ehmas kai boehthehson ehmin oti synehgmenoi eisin eph' ehmas pantes oi basileis tohn amorraiohn oi katoikoyntes tehn oreinehn
10.7 kai anebeh iehsoys ek galgalohn aytos kai pas o laos o polemistehs met' aytoy pas dynatos en ischyi
10.8 kai eipen kyrios pros iehsoyn meh phobehthehs aytoys eis gar tas cheiras soy paradedohka aytoys oych ypoleiphthehsetai ex aytohn oytheis enohpion ymohn
10.9 kai epiparegeneto ep' aytoys iehsoys aphnoh olehn tehn nykta eiseporeytheh ek galgalohn
10.10 kai exestehsen aytoys kyrios apo prosohpoy tohn yiohn israehl kai synetripsen aytoys kyrios syntripsin megalehn en gabaohn kai katediohxan aytoys odon anabaseohs ohrohnin kai katekopton aytoys eohs azehka kai eohs makehda
10.11 en toh de pheygein aytoys apo prosohpoy tohn yiohn israehl epi tehs katabaseohs ohrohnin kai kyrios eperripsen aytois lithoys chalazehs ek toy oyranoy eohs azehka kai egenonto pleioys oi apothanontes dia toys lithoys tehs chalazehs eh oys apekteinan oi yioi israehl machaira en toh polemoh
10.12 tote elalehsen iehsoys pros kyrion eh ehmera paredohken o theos ton amorraion ypocheirion israehl ehnika synetripsen aytoys en gabaohn kai synetribehsan apo prosohpoy yiohn israehl kai eipen iehsoys stehtoh o ehlios kata gabaohn kai eh selehneh kata pharagga ailohn
10.13 kai esteh o ehlios kai eh selehneh en stasei eohs ehmynato o theos toys echthroys aytohn kai esteh o ehlios kata meson toy oyranoy oy proeporeyeto eis dysmas eis telos ehmeras mias
10.14 kai oyk egeneto ehmera toiayteh oyde to proteron oyde to eschaton ohste epakoysai theon anthrohpoy oti kyrios synepolemehsen toh israehl
10.15 10.16 kai ephygon oi pente basileis oytoi kai katekrybehsan eis to spehlaion to en makehda
10.17 kai apehggeleh toh iehsoy legontes eyrehntai oi pente basileis kekrymmenoi en toh spehlaioh toh en makehda
10.18 kai eipen iehsoys kylisate lithoys epi to stoma toy spehlaioy kai katastehsate andras phylassein ep' aytoys
10.19 ymeis de meh estehkate katadiohkontes opisoh tohn echthrohn ymohn kai katalabete tehn oyragian aytohn kai meh aphehte eiselthein eis tas poleis aytohn paredohken gar aytoys kyrios o theos ehmohn eis tas cheiras ehmohn
10.20 kai egeneto ohs katepaysen iehsoys kai pas yios israehl koptontes aytoys kopehn megalehn sphodra eohs eis telos kai oi diasohzomenoi diesohthehsan eis tas poleis tas ochyras
10.21 kai apestrapheh pas o laos pros iehsoyn eis makehda ygieis kai oyk egryxen oytheis tohn yiohn israehl teh glohsseh aytoy
10.22 kai eipen iehsoys anoixate to spehlaion kai exagagete toys pente basileis toytoys ek toy spehlaioy
10.23 kai exehgagosan toys pente basileis ek toy spehlaioy ton basilea ieroysalehm kai ton basilea chebrohn kai ton basilea ierimoyth kai ton basilea lachis kai ton basilea odollam
10.24 kai epei exehgagon aytoys pros iehsoyn kai synekalesen iehsoys panta israehl kai toys enarchomenoys toy polemoy toys symporeyomenoys aytoh legohn aytois proporeyesthe kai epithete toys podas ymohn epi toys trachehloys aytohn kai proselthontes epethehkan toys podas aytohn epi toys trachehloys aytohn
10.25 kai eipen pros aytoys iehsoys meh phobehthehte aytoys mehde deiliasehte andrizesthe kai ischyete oti oytohs poiehsei kyrios pasi tois echthrois ymohn oys ymeis katapolemeite aytoys
10.26 kai apekteinen aytoys iehsoys kai ekremasen aytoys epi pente xylohn kai ehsan kremamenoi epi tohn xylohn eohs esperas
10.27 kai egenehtheh pros ehlioy dysmas eneteilato iehsoys kai katheilon aytoys apo tohn xylohn kai erripsan aytoys eis to spehlaion eis o katephygosan ekei kai epekylisan lithoys epi to spehlaion eohs tehs sehmeron ehmeras
10.28 kai tehn makehda elabosan en teh ehmera ekeineh kai ephoneysan aytehn en stomati xiphoys kai exohlethreysan pan empneon en ayteh kai oy kateleiphtheh en ayteh oydeis diasesohsmenos kai diapepheygohs kai epoiehsan toh basilei makehda on tropon epoiehsan toh basilei ierichoh
10.29 kai apehlthen iehsoys kai pas israehl met' aytoy ek makehda eis lebna kai epoliorkei lebna
10.30 kai paredohken aytehn kyrios eis cheiras israehl kai elabon aytehn kai ton basilea aytehs kai ephoneysan aytehn en stomati xiphoys kai pan empneon en ayteh kai oy kateleiphtheh en ayteh oyde eis diasesohsmenos kai diapepheygohs kai epoiehsan toh basilei aytehs on tropon epoiehsan toh basilei ierichoh
10.31 kai apehlthen iehsoys kai pas israehl met' aytoy ek lebna eis lachis kai periekathisen aytehn kai epoliorkei aytehn
10.32 kai paredohken kyrios tehn lachis eis tas cheiras israehl kai elaben aytehn en teh ehmera teh deytera kai ephoneysan aytehn en stomati xiphoys kai exohlethreysan aytehn on tropon epoiehsan tehn lebna
10.33 tote anebeh ailam basileys gazer boehthehsohn teh lachis kai epataxen ayton iehsoys en stomati xiphoys kai ton laon aytoy eohs toy meh kataleiphthehnai aytohn sesohsmenon kai diapepheygota
10.34 kai apehlthen iehsoys kai pas israehl met' aytoy ek lachis eis odollam kai periekathisen aytehn kai epoliorkehsen aytehn
10.35 kai paredohken aytehn kyrios en cheiri israehl kai elaben aytehn en teh ehmera ekeineh kai ephoneysen aytehn en stomati xiphoys kai pan empneon en ayteh ephoneysan on tropon epoiehsan teh lachis
10.36 kai apehlthen iehsoys kai pas israehl met' aytoy eis chebrohn kai periekathisen aytehn
10.37 kai epataxen aytehn en stomati xiphoys kai pan empneon osa ehn en ayteh oyk ehn diasesohsmenos on tropon epoiehsan tehn odollam exohlethreysan aytehn kai osa ehn en ayteh
10.38 kai apestrepsen iehsoys kai pas israehl eis dabir kai perikathisantes aytehn
10.39 elabon aytehn kai ton basilea aytehs kai tas kohmas aytehs kai epataxan aytehn en stomati xiphoys kai exohlethreysan aytehn kai pan empneon en ayteh kai oy katelipon ayteh oydena diasesohsmenon on tropon epoiehsan tehn chebrohn kai toh basilei aytehs oytohs epoiehsan teh dabir kai toh basilei aytehs
10.40 kai epataxen iehsoys pasan tehn gehn tehs oreinehs kai tehn nageb kai tehn pedinehn kai tehn asehdohth kai toys basileis aytehs oy katelipon aytohn sesohsmenon kai pan empneon zohehs exohlethreysen on tropon eneteilato kyrios o theos israehl
10.41 apo kadehs barneh eohs gazehs pasan tehn gosom eohs tehs gabaohn
10.42 kai pantas toys basileis aytohn kai tehn gehn aytohn epataxen iehsoys eis apax oti kyrios o theos israehl synepolemei toh israehl
10.43
10.1 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי־לָכַד יְהֹושֻׁעַ אֶת־הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחֹו וּלְמַלְכָּהּ כֵּן־עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעֹון אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם׃
10.2 וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדֹולָה גִּבְעֹון כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדֹולָה מִן־הָעַי וְכָל־אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים׃
10.3 וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי־צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל־הֹוהָם מֶלֶךְ־חֶבְרֹון וְאֶל־פִּרְאָם מֶלֶךְ־יַרְמוּת וְאֶל־יָפִיעַ מֶלֶךְ־לָכִישׁ וְאֶל־דְּבִיר מֶלֶךְ־עֶגְלֹון לֵאמֹר׃
10.4 עֲלוּ־אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת־גִּבְעֹון כִּי־הִשְׁלִימָה אֶת־יְהֹושֻׁעַ וְאֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
10.5 וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת ׀ מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ־חֶבְרֹון מֶלֶךְ־יַרְמוּת מֶלֶךְ־לָכִישׁ מֶלֶךְ־עֶגְלֹון הֵם וְכָל־מַחֲנֵיהֶם וַיַּחֲנוּ עַל־גִּבְעֹון וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ׃
10.6 וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעֹון אֶל־יְהֹושֻׁעַ אֶל־הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר אַל־תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהֹושִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל־מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר׃
10.7 וַיַּעַל יְהֹושֻׁעַ מִן־הַגִּלְגָּל הוּא וְכָל־עַם הַמִּלְחָמָה עִמֹּו וְכֹל גִּבֹּורֵי הֶחָיִל׃ פ
10.8 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ אַל־תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים לֹא־יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ׃
10.9 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהֹושֻׁעַ פִּתְאֹם כָּל־הַלַּיְלָה עָלָה מִן־הַגִּלְגָּל׃
10.10 וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה־גְדֹולָה בְּגִבְעֹון וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית־חֹורֹן וַיַּכֵּם עַד־עֲזֵקָה וְעַד־מַקֵּדָה׃
10.11 וַיְהִי בְּנֻסָם ׀ מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמֹורַד בֵּית־חֹורֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלֹות מִן־הַשָּׁמַיִם עַד־עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר־מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב׃ ס
10.12 אָז יְדַבֵּר יְהֹושֻׁעַ לַיהוָה בְּיֹום תֵּת יְהוָה אֶת־הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר ׀ לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל מֶשׁ בְּגִבְעֹון דֹּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלֹון׃
10.13 וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד־יִקֹּם גֹּוי אֹיְבָיו הֲלֹא־הִיא כְתוּבָה עַל־סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא־אָץ לָבֹוא כְּיֹום תָּמִים׃
10.14 וְלֹא הָיָה כַּיֹּום הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקֹול אִישׁ כִּי יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל׃ פ
10.15 וַיָּשָׁב יְהֹושֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו אֶל־הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה׃
10.16 וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה׃
10.17 וַיֻּגַּד לִיהֹושֻׁעַ לֵאמֹר נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה׃
10.18 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלֹות אֶל־פִּי הַמְּעָרָה וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם׃
10.19 וְאַתֶּם אַל־תַּעֲמֹדוּ רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אֹותָם אַל־תִּתְּנוּם לָבֹוא אֶל־עָרֵיהֶם כִּי נְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם׃
10.20 וַיְהִי כְּכַלֹּות יְהֹושֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכֹּותָם מַכָּה גְדֹולָה־מְאֹד עַד־תֻּמָּם וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל־עָרֵי הַמִּבְצָר׃
10.21 וַיָּשֻׁבוּ כָל־הָעָם אֶל־הַמַּחֲנֶה אֶל־יְהֹושֻׁעַ מַקֵּדָה בְּשָׁלֹום לֹא־חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת־לְשֹׁנֹו׃
10.22 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ פִּתְחוּ אֶת־פִּי הַמְּעָרָה וְהֹוצִיאוּ אֵלַי אֶת־חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן־הַמְּעָרָה׃
10.23 וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת־חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן־הַמְּעָרָה אֵת ׀ מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶת־מֶלֶךְ חֶבְרֹון אֶת־מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶת־מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶת־מֶלֶךְ עֶגְלֹון׃
10.24 וַיְהִי כְּהֹוצִיאָם אֶת־הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל־יְהֹושֻׁעַ וַיִּקְרָא יְהֹושֻׁעַ אֶל־כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל־קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתֹּו קִרְבוּ ימוּ אֶת־רַגְלֵיכֶם עַל־צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת־רַגְלֵיהֶם עַל־צַוְּארֵיהֶם׃
10.25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהֹושֻׁעַ אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תֵּחָתּוּ חִזְקוּ וְאִמְצוּ כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל־אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אֹותָם׃
10.26 וַיַּכֵּם יְהֹושֻׁעַ אַחֲרֵי־כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל־הָעֵצִים עַד־הָעָרֶב׃
10.27 וַיְהִי לְעֵת ׀ בֹּוא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהֹושֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים וַיַּשְׁלִכֻם אֶל־הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ־שָׁם וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלֹות עַל־פִּי הַמְּעָרָה עַד־עֶצֶם הַיֹּום הַזֶּה׃ פ
10.28 וְאֶת־מַקֵּדָה לָכַד יְהֹושֻׁעַ בַּיֹּום הַהוּא וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־מַלְכָּהּ הֶחֱרִם אֹותָם וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחֹו׃
10.29 וַיַּעֲבֹר יְהֹושֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו מִמַּקֵּדָה לִבְנָה וַיִּלָּחֶם עִם־לִבְנָה׃
10.30 וַיִּתֵּן יְהוָה גַּם־אֹותָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת־מַלְכָּהּ וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ לֹא־הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחֹו׃ ס
10.31 וַיַּעֲבֹר יְהֹושֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו מִלִּבְנָה לָכִישָׁה וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ׃
10.32 וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת־לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיֹּום הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְלִבְנָה׃ פ
10.33 אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת־לָכִישׁ וַיַּכֵּהוּ יְהֹושֻׁעַ וְאֶת־עַמֹּו עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לֹו שָׂרִיד׃
10.34 וַיַּעֲבֹר יְהֹושֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ׃
10.35 וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיֹּום הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי־חֶרֶב וְאֵת כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ בַּיֹּום הַהוּא הֶחֱרִים כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְלָכִישׁ׃ פ
10.36 וַיַּעַל יְהֹושֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו מֵעֶגְלֹונָה חֶבְרֹונָה וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ׃
10.37 וַיִּלְכְּדוּהָ וַיַּכּוּהָ־לְפִי־חֶרֶב וְאֶת־מַלְכָּהּ וְאֶת־כָּל־עָרֶיהָ וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ לֹא־הִשְׁאִיר שָׂרִיד כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה לְעֶגְלֹון וַיַּחֲרֵם אֹותָהּ וְאֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ׃ ס
10.38 וַיָּשָׁב יְהֹושֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו דְּבִרָה וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ׃
10.39 וַיִּלְכְּדָהּ וְאֶת־מַלְכָּהּ וְאֶת־כָּל־עָרֶיהָ וַיַּכּוּם לְפִי־חֶרֶב וַיַּחֲרִימוּ אֶת־כָּל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֶבְרֹון כֵּן־עָשָׂה לִדְבִרָה וּלְמַלְכָּהּ וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ׃
10.40 וַיַּכֶּה יְהֹושֻׁעַ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדֹות וְאֵת כָּל־מַלְכֵיהֶם לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וְאֵת כָּל־הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
10.41 וַיַּכֵּם יְהֹושֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד־עַזָּה וְאֵת כָּל־אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד־גִּבְעֹון׃
10.42 וְאֵת כָּל־הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת־אַרְצָם לָכַד יְהֹושֻׁעַ פַּעַם אֶחָת כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל׃
10.43 וַיָּשָׁב יְהֹושֻׁעַ וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמֹּו אֶל־הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה׃ פ
10.1 wajHij kixxmoOa Aadonij-caedaeq maelaek jrwxxaalaim kij-laakad jHowxxuOa Aaet-HaaOaj wajaharijmaaH kaAaxxaer OaaxaaH lijrijhow wlmalkaaH ken-OaaxaaH laaOaj wlmalkaaH wkij Hixxlijmw joxxbej gibOown Aaet-jixraaAel wajiHjw bqirbaam׃
10.2 wajijrAw mAod kij Oijr gdowlaaH gibOown kAahat Oaarej HamamlaakaaH wkij HijA gdowlaaH min-HaaOaj wkaal-AanaaxxaejHaa giborijm׃
10.3 wajixxlah Aadonij-caedaeq maelaek jrwxxaalaim Aael-HowHaam maelaek-haebrown wAael-pirAaam maelaek-jarmwt wAael-jaapijOa maelaek-laakijxx wAael-dbijr maelaek-Oaeglown leAmor׃
10.4 Oalw-Aelaj wOizrunij wnakaeH Aaet-gibOown kij-HixxlijmaaH Aaet-jHowxxuOa wAaet-bnej jixraaAel׃
10.5 wajeAaaspw wajaOalw hamexxaet malkej HaaAaemorij maelaek jrwxxaalaim maelaek-haebrown maelaek-jarmwt maelaek-laakijxx maelaek-Oaeglown Hem wkaal-mahanejHaem wajahanw Oal-gibOown wajilaahamw OaalaejHaa׃
10.6 wajixxlhw Aanxxej gibOown Aael-jHowxxuOa Aael-HamahanaeH HagilgaalaaH leAmor Aal-taeraep jaadaejkaa meOabaadaejkaa OaleH Aelejnw mHeraaH wHowxxijOaaH laanw wOaazrenw kij niqbcw Aelejnw kaal-malkej HaaAaemorij joxxbej HaaHaar׃
10.7 wajaOal jHowxxuOa min-Hagilgaal HwA wkaal-Oam HamilhaamaaH Oimow wkol gibowrej Haehaajil׃ p
10.8 wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa Aal-tijraaA meHaem kij bjaadkaa ntatijm loA-jaOamod Aijxx meHaem bpaanaejkaa׃
10.9 wajaaboA AalejHaem jHowxxuOa pitAom kaal-HalajlaaH OaalaaH min-Hagilgaal׃
10.10 wajHumem jHwaaH lipnej jixraaAel wajakem makaaH-gdowlaaH bgibOown wajirdpem daeraek maOaleH bejt-howron wajakem Oad-OazeqaaH wOad-maqedaaH׃
10.11 wajHij bnusaam mipnej jixraaAel Hem bmowrad bejt-howron wajHwaaH Hixxlijk OalejHaem Aabaanijm gdolowt min-Haxxaamajim Oad-OazeqaaH wajaamutw rabijm Aaxxaer-metw bAabnej Habaaraad meAaxxaer Haargw bnej jixraaAel baehaaraeb׃ s
10.12 Aaaz jdaber jHowxxuOa lajHwaaH bjowm tet jHwaaH Aaet-HaaAaemorij lipnej bnej jixraaAel wajoAmaer lOejnej jixraaAel maexx bgibOown dowm wjaareha bOemaeq Aajaalown׃
10.13 wajidom Haxxaemaexx wjaareha Oaamaad Oad-jiqom gowj Aojbaajw HaloA-HijA ktwbaaH Oal-sepaer Hajaaxxaar wajaOamod Haxxaemaexx bahacij Haxxaamajim wloA-Aaac laabowA kjowm taamijm׃
10.14 wloA HaajaaH kajowm HaHwA lpaanaajw wAaharaajw lixxmoOa jHwaaH bqowl Aijxx kij jHwaaH nilhaam ljixraaAel׃ p
10.15 wajaaxxaab jHowxxuOa wkaal-jixraaAel Oimow Aael-HamahanaeH HagilgaalaaH׃
10.16 wajaanusw hamexxaet Hamlaakijm HaaAelaeH wajehaabAw bamOaaraaH bmaqedaaH׃
10.17 wajugad lijHowxxuOa leAmor nimcAw hamexxaet Hamlaakijm naehbAijm bamOaaraaH bmaqedaaH׃
10.18 wajoAmaer jHowxxuOa golw Aabaanijm gdolowt Aael-pij HamOaaraaH wHapqijdw OaalaejHaa Aanaaxxijm lxxaamraam׃
10.19 wAataem Aal-taOamodw ridpw Aaharej Aojbejkaem wzinabtaem Aowtaam Aal-titnwm laabowA Aael-OaarejHaem kij ntaanaam jHwaaH AaeloHejkaem bjaedkaem׃
10.20 wajHij kkalowt jHowxxuOa wbnej jixraaAel lHakowtaam makaaH gdowlaaH-mAod Oad-tumaam wHaxrijdijm xaardw meHaem wajaaboAw Aael-Oaarej Hamibcaar׃
10.21 wajaaxxubw kaal-HaaOaam Aael-HamahanaeH Aael-jHowxxuOa maqedaaH bxxaalowm loA-haarac libnej jixraaAel lAijxx Aaet-lxxonow׃
10.22 wajoAmaer jHowxxuOa pithw Aaet-pij HamOaaraaH wHowcijAw Aelaj Aaet-hamexxaet Hamlaakijm HaaAelaeH min-HamOaaraaH׃
10.23 wajaOaxw ken wajocijAw Aelaajw Aaet-hamexxaet Hamlaakijm HaaAelaeH min-HamOaaraaH Aet maelaek jrwxxaalaim Aaet-maelaek haebrown Aaet-maelaek jarmwt Aaet-maelaek laakijxx Aaet-maelaek Oaeglown׃
10.24 wajHij kHowcijAaam Aaet-Hamlaakijm HaaAelaeH Aael-jHowxxuOa wajiqraaA jHowxxuOa Aael-kaal-Aijxx jixraaAel wajoAmaer Aael-qcijnej Aanxxej HamilhaamaaH HaeHaalkwA Aitow qirbw jmw Aaet-raglejkaem Oal-cawArej Hamlaakijm HaaAelaeH wajiqrbw wajaaxijmw Aaet-raglejHaem Oal-cawArejHaem׃
10.25 wajoAmaer AalejHaem jHowxxuOa Aal-tijrAw wAal-tehaatw hizqw wAimcw kij kaakaaH jaOaxaeH jHwaaH lkaal-Aojbejkaem Aaxxaer Aataem nilhaamijm Aowtaam׃
10.26 wajakem jHowxxuOa Aaharej-ken wajmijtem wajitlem Oal hamixxaaH Oecijm wajiHjw tlwjim Oal-HaaOecijm Oad-HaaOaaraeb׃
10.27 wajHij lOet bowA Haxxaemaexx ciwaaH jHowxxuOa wajorijdwm meOal HaaOecijm wajaxxlikum Aael-HamOaaraaH Aaxxaer naehbAw-xxaam wajaaximw Aabaanijm gdolowt Oal-pij HamOaaraaH Oad-Oaecaem Hajowm HazaeH׃ p
10.28 wAaet-maqedaaH laakad jHowxxuOa bajowm HaHwA wajakaeHaa lpij-haeraeb wAaet-malkaaH Haehaerim Aowtaam wAaet-kaal-Hanaepaexx Aaxxaer-baaH loA HixxAijr xaarijd wajaOax lmaelaek maqedaaH kaAaxxaer OaaxaaH lmaelaek jrijhow׃
10.29 wajaOabor jHowxxuOa wkaal-jixraaAel Oimow mimaqedaaH libnaaH wajilaahaem Oim-libnaaH׃
10.30 wajiten jHwaaH gam-AowtaaH bjad jixraaAel wAaet-malkaaH wajakaeHaa lpij-haeraeb wAaet-kaal-Hanaepaexx Aaxxaer-baaH loA-HixxAijr baaH xaarijd wajaOax lmalkaaH kaAaxxaer OaaxaaH lmaelaek jrijhow׃ s
10.31 wajaOabor jHowxxuOa wkaal-jixraaAel Oimow milibnaaH laakijxxaaH wajihan OaalaejHaa wajilaahaem baaH׃
10.32 wajiten jHwaaH Aaet-laakijxx bjad jixraaAel wajilkdaaH bajowm Haxxenij wajakaeHaa lpij-haeraeb wAaet-kaal-Hanaepaexx Aaxxaer-baaH kkol Aaxxaer-OaaxaaH llibnaaH׃ p
10.33 Aaaz OaalaaH Horaam maelaek gaezaer laOzor Aaet-laakijxx wajakeHw jHowxxuOa wAaet-Oamow Oad-biltij HixxAijr-low xaarijd׃
10.34 wajaOabor jHowxxuOa wkaal-jixraaAel Oimow milaakijxx OaeglonaaH wajahanw OaalaejHaa wajilaahamw OaalaejHaa׃
10.35 wajilkdwHaa bajowm HaHwA wajakwHaa lpij-haeraeb wAet kaal-Hanaepaexx Aaxxaer-baaH bajowm HaHwA Haehaerijm kkol Aaxxaer-OaaxaaH llaakijxx׃ p
10.36 wajaOal jHowxxuOa wkaal-jixraaAel Oimow meOaeglownaaH haebrownaaH wajilaahamw OaalaejHaa׃
10.37 wajilkdwHaa wajakwHaa-lpij-haeraeb wAaet-malkaaH wAaet-kaal-OaaraejHaa wAaet-kaal-Hanaepaexx Aaxxaer-baaH loA-HixxAijr xaarijd kkol Aaxxaer-OaaxaaH lOaeglown wajaharem AowtaaH wAaet-kaal-Hanaepaexx Aaxxaer-baaH׃ s
10.38 wajaaxxaab jHowxxuOa wkaal-jixraaAel Oimow dbiraaH wajilaahaem OaalaejHaa׃
10.39 wajilkdaaH wAaet-malkaaH wAaet-kaal-OaaraejHaa wajakwm lpij-haeraeb wajaharijmw Aaet-kaal-naepaexx Aaxxaer-baaH loA HixxAijr xaarijd kaAaxxaer OaaxaaH lhaebrown ken-OaaxaaH lidbiraaH wlmalkaaH wkaAaxxaer OaaxaaH llibnaaH wlmalkaaH׃
10.40 wajakaeH jHowxxuOa Aaet-kaal-HaaAaaraec HaaHaar wHanaegaeb wHaxxpelaaH wHaaAaxxedowt wAet kaal-malkejHaem loA HixxAijr xaarijd wAet kaal-HanxxaamaaH Haehaerijm kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃
10.41 wajakem jHowxxuOa miqaadexx barneOa wOad-OazaaH wAet kaal-Aaeraec goxxaen wOad-gibOown׃
10.42 wAet kaal-Hamlaakijm HaaAelaeH wAaet-Aarcaam laakad jHowxxuOa paOam Aaehaat kij jHwaaH AaeloHej jixraaAel nilhaam ljixraaAel׃
10.43 wajaaxxaab jHowxxuOa wkaal-jixraaAel Oimow Aael-HamahanaeH HagilgaalaaH׃ p
10.1 ויהי כשמע אדני־צדק מלך ירושלם כי־לכד יהושע את־העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן־עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את־ישראל ויהיו בקרבם׃
10.2 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן־העי וכל־אנשיה גברים׃
10.3 וישלח אדני־צדק מלך ירושלם אל־הוהם מלך־חברון ואל־פראם מלך־ירמות ואל־יפיע מלך־לכיש ואל־דביר מלך־עגלון לאמר׃
10.4 עלו־אלי ועזרני ונכה את־גבעון כי־השלימה את־יהושע ואת־בני ישראל׃
10.5 ויאספו ויעלו חמשת ׀ מלכי האמרי מלך ירושלם מלך־חברון מלך־ירמות מלך־לכיש מלך־עגלון הם וכל־מחניהם ויחנו על־גבעון וילחמו עליה׃
10.6 וישלחו אנשי גבעון אל־יהושע אל־המחנה הגלגלה לאמר אל־תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל־מלכי האמרי ישבי ההר׃
10.7 ויעל יהושע מן־הגלגל הוא וכל־עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל׃ פ
10.8 ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא מהם כי בידך נתתים לא־יעמד איש מהם בפניך׃
10.9 ויבא אליהם יהושע פתאם כל־הלילה עלה מן־הגלגל׃
10.10 ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה־גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית־חורן ויכם עד־עזקה ועד־מקדה׃
10.11 ויהי בנסם ׀ מפני ישראל הם במורד בית־חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן־השמים עד־עזקה וימתו רבים אשר־מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב׃ ס
10.12 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את־האמרי לפני בני ישראל ויאמר ׀ לעיני ישראל מש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃
10.13 וידם השמש וירח עמד עד־יקם גוי איביו הלא־היא כתובה על־ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא־אץ לבוא כיום תמים׃
10.14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל׃ פ
10.15 וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה׃
10.16 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃
10.17 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃
10.18 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל־פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם׃
10.19 ואתם אל־תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל־תתנום לבוא אל־עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם׃
10.20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה־מאד עד־תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל־ערי המבצר׃
10.21 וישבו כל־העם אל־המחנה אל־יהושע מקדה בשלום לא־חרץ לבני ישראל לאיש את־לשנו׃
10.22 ויאמר יהושע פתחו את־פי המערה והוציאו אלי את־חמשת המלכים האלה מן־המערה׃
10.23 ויעשו כן ויציאו אליו את־חמשת המלכים האלה מן־המערה את ׀ מלך ירושלם את־מלך חברון את־מלך ירמות את־מלך לכיש את־מלך עגלון׃
10.24 ויהי כהוציאם את־המלכים האלה אל־יהושע ויקרא יהושע אל־כל־איש ישראל ויאמר אל־קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו ימו את־רגליכם על־צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את־רגליהם על־צואריהם׃
10.25 ויאמר אליהם יהושע אל־תיראו ואל־תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל־איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃
10.26 ויכם יהושע אחרי־כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על־העצים עד־הערב׃
10.27 ויהי לעת ׀ בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל־המערה אשר נחבאו־שם וישמו אבנים גדלות על־פי המערה עד־עצם היום הזה׃ פ
10.28 ואת־מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי־חרב ואת־מלכה החרם אותם ואת־כל־הנפש אשר־בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃
10.29 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם־לבנה׃
10.30 ויתן יהוה גם־אותה ביד ישראל ואת־מלכה ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו׃ ס
10.31 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה׃
10.32 ויתן יהוה את־לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה ככל אשר־עשה ללבנה׃ פ
10.33 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את־לכיש ויכהו יהושע ואת־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד׃
10.34 ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה׃
10.35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי־חרב ואת כל־הנפש אשר־בה ביום ההוא החרים ככל אשר־עשה ללכיש׃ פ
10.36 ויעל יהושע וכל־ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃
10.37 וילכדוה ויכוה־לפי־חרב ואת־מלכה ואת־כל־עריה ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר שריד ככל אשר־עשה לעגלון ויחרם אותה ואת־כל־הנפש אשר־בה׃ ס
10.38 וישב יהושע וכל־ישראל עמו דברה וילחם עליה׃
10.39 וילכדה ואת־מלכה ואת־כל־עריה ויכום לפי־חרב ויחרימו את־כל־נפש אשר־בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן־עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃
10.40 ויכה יהושע את־כל־הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל־מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל־הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל׃
10.41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד־עזה ואת כל־ארץ גשן ועד־גבעון׃
10.42 ואת כל־המלכים האלה ואת־ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃
10.43 וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה׃ פ
10.1 wjHj kxmO Adnj-cdq mlk jrwxlm kj-lkd jHwxO At-HOj wjhrjmH kAxr OxH ljrjhw wlmlkH kn-OxH lOj wlmlkH wkj Hxljmw jxbj gbOwn At-jxrAl wjHjw bqrbm׃
10.2 wjjrAw mAd kj Ojr gdwlH gbOwn kAht Orj HmmlkH wkj HjA gdwlH mn-HOj wkl-AnxjH gbrjm׃
10.3 wjxlh Adnj-cdq mlk jrwxlm Al-HwHm mlk-hbrwn wAl-prAm mlk-jrmwt wAl-jpjO mlk-lkjx wAl-dbjr mlk-Oglwn lAmr׃
10.4 Olw-Alj wOzrnj wnkH At-gbOwn kj-HxljmH At-jHwxO wAt-bnj jxrAl׃
10.5 wjAspw wjOlw hmxt mlkj HAmrj mlk jrwxlm mlk-hbrwn mlk-jrmwt mlk-lkjx mlk-Oglwn Hm wkl-mhnjHm wjhnw Ol-gbOwn wjlhmw OljH׃
10.6 wjxlhw Anxj gbOwn Al-jHwxO Al-HmhnH HglglH lAmr Al-trp jdjk mObdjk OlH Aljnw mHrH wHwxjOH lnw wOzrnw kj nqbcw Aljnw kl-mlkj HAmrj jxbj HHr׃
10.7 wjOl jHwxO mn-Hglgl HwA wkl-Om HmlhmH Omw wkl gbwrj Hhjl׃ p
10.8 wjAmr jHwH Al-jHwxO Al-tjrA mHm kj bjdk nttjm lA-jOmd Ajx mHm bpnjk׃
10.9 wjbA AljHm jHwxO ptAm kl-HljlH OlH mn-Hglgl׃
10.10 wjHmm jHwH lpnj jxrAl wjkm mkH-gdwlH bgbOwn wjrdpm drk mOlH bjt-hwrn wjkm Od-OzqH wOd-mqdH׃
10.11 wjHj bnsm mpnj jxrAl Hm bmwrd bjt-hwrn wjHwH Hxljk OljHm Abnjm gdlwt mn-Hxmjm Od-OzqH wjmtw rbjm Axr-mtw bAbnj Hbrd mAxr Hrgw bnj jxrAl bhrb׃ s
10.12 Az jdbr jHwxO ljHwH bjwm tt jHwH At-HAmrj lpnj bnj jxrAl wjAmr lOjnj jxrAl mx bgbOwn dwm wjrh bOmq Ajlwn׃
10.13 wjdm Hxmx wjrh Omd Od-jqm gwj Ajbjw HlA-HjA ktwbH Ol-spr Hjxr wjOmd Hxmx bhcj Hxmjm wlA-Ac lbwA kjwm tmjm׃
10.14 wlA HjH kjwm HHwA lpnjw wAhrjw lxmO jHwH bqwl Ajx kj jHwH nlhm ljxrAl׃ p
10.15 wjxb jHwxO wkl-jxrAl Omw Al-HmhnH HglglH׃
10.16 wjnsw hmxt Hmlkjm HAlH wjhbAw bmOrH bmqdH׃
10.17 wjgd ljHwxO lAmr nmcAw hmxt Hmlkjm nhbAjm bmOrH bmqdH׃
10.18 wjAmr jHwxO glw Abnjm gdlwt Al-pj HmOrH wHpqjdw OljH Anxjm lxmrm׃
10.19 wAtm Al-tOmdw rdpw Ahrj Ajbjkm wznbtm Awtm Al-ttnwm lbwA Al-OrjHm kj ntnm jHwH AlHjkm bjdkm׃
10.20 wjHj kklwt jHwxO wbnj jxrAl lHkwtm mkH gdwlH-mAd Od-tmm wHxrjdjm xrdw mHm wjbAw Al-Orj Hmbcr׃
10.21 wjxbw kl-HOm Al-HmhnH Al-jHwxO mqdH bxlwm lA-hrc lbnj jxrAl lAjx At-lxnw׃
10.22 wjAmr jHwxO pthw At-pj HmOrH wHwcjAw Alj At-hmxt Hmlkjm HAlH mn-HmOrH׃
10.23 wjOxw kn wjcjAw Aljw At-hmxt Hmlkjm HAlH mn-HmOrH At mlk jrwxlm At-mlk hbrwn At-mlk jrmwt At-mlk lkjx At-mlk Oglwn׃
10.24 wjHj kHwcjAm At-Hmlkjm HAlH Al-jHwxO wjqrA jHwxO Al-kl-Ajx jxrAl wjAmr Al-qcjnj Anxj HmlhmH HHlkwA Atw qrbw jmw At-rgljkm Ol-cwArj Hmlkjm HAlH wjqrbw wjxjmw At-rgljHm Ol-cwArjHm׃
10.25 wjAmr AljHm jHwxO Al-tjrAw wAl-thtw hzqw wAmcw kj kkH jOxH jHwH lkl-Ajbjkm Axr Atm nlhmjm Awtm׃
10.26 wjkm jHwxO Ahrj-kn wjmjtm wjtlm Ol hmxH Ocjm wjHjw tlwjm Ol-HOcjm Od-HOrb׃
10.27 wjHj lOt bwA Hxmx cwH jHwxO wjrjdwm mOl HOcjm wjxlkm Al-HmOrH Axr nhbAw-xm wjxmw Abnjm gdlwt Ol-pj HmOrH Od-Ocm Hjwm HzH׃ p
10.28 wAt-mqdH lkd jHwxO bjwm HHwA wjkH lpj-hrb wAt-mlkH Hhrm Awtm wAt-kl-Hnpx Axr-bH lA HxAjr xrjd wjOx lmlk mqdH kAxr OxH lmlk jrjhw׃
10.29 wjObr jHwxO wkl-jxrAl Omw mmqdH lbnH wjlhm Om-lbnH׃
10.30 wjtn jHwH gm-AwtH bjd jxrAl wAt-mlkH wjkH lpj-hrb wAt-kl-Hnpx Axr-bH lA-HxAjr bH xrjd wjOx lmlkH kAxr OxH lmlk jrjhw׃ s
10.31 wjObr jHwxO wkl-jxrAl Omw mlbnH lkjxH wjhn OljH wjlhm bH׃
10.32 wjtn jHwH At-lkjx bjd jxrAl wjlkdH bjwm Hxnj wjkH lpj-hrb wAt-kl-Hnpx Axr-bH kkl Axr-OxH llbnH׃ p
10.33 Az OlH Hrm mlk gzr lOzr At-lkjx wjkHw jHwxO wAt-Omw Od-bltj HxAjr-lw xrjd׃
10.34 wjObr jHwxO wkl-jxrAl Omw mlkjx OglnH wjhnw OljH wjlhmw OljH׃
10.35 wjlkdwH bjwm HHwA wjkwH lpj-hrb wAt kl-Hnpx Axr-bH bjwm HHwA Hhrjm kkl Axr-OxH llkjx׃ p
10.36 wjOl jHwxO wkl-jxrAl Omw mOglwnH hbrwnH wjlhmw OljH׃
10.37 wjlkdwH wjkwH-lpj-hrb wAt-mlkH wAt-kl-OrjH wAt-kl-Hnpx Axr-bH lA-HxAjr xrjd kkl Axr-OxH lOglwn wjhrm AwtH wAt-kl-Hnpx Axr-bH׃ s
10.38 wjxb jHwxO wkl-jxrAl Omw dbrH wjlhm OljH׃
10.39 wjlkdH wAt-mlkH wAt-kl-OrjH wjkwm lpj-hrb wjhrjmw At-kl-npx Axr-bH lA HxAjr xrjd kAxr OxH lhbrwn kn-OxH ldbrH wlmlkH wkAxr OxH llbnH wlmlkH׃
10.40 wjkH jHwxO At-kl-HArc HHr wHngb wHxplH wHAxdwt wAt kl-mlkjHm lA HxAjr xrjd wAt kl-HnxmH Hhrjm kAxr cwH jHwH AlHj jxrAl׃
10.41 wjkm jHwxO mqdx brnO wOd-OzH wAt kl-Arc gxn wOd-gbOwn׃
10.42 wAt kl-Hmlkjm HAlH wAt-Arcm lkd jHwxO pOm Aht kj jHwH AlHj jxrAl nlhm ljxrAl׃
10.43 wjxb jHwxO wkl-jxrAl Omw Al-HmhnH HglglH׃ p
10.1 Quae cum audisset Adonise dec rex Ierusalem, quod scili cet cepisset Iosue Hai et subvertisset eam — sicut enim fecerat Iericho et regi eius, sic fecit Hai et regi illius — et quod pacem fecissent Gabaonitae cum Israel et essent in medio eorum,
10.2 timuerunt valde. Urbs enim magna erat Gabaon, sicut una regalium civitatum, et maior oppido Hai, omnesque viri eius bellatores fortissimi.
10.3 Misit ergo Adonisedec rex Ierusalem ad Oham regem Hebron et ad Pharam regem Ierimoth, ad Iaphia quoque regem Lachis et ad Dabir regem Eglon dicens:
10.4 “ Ascendite ad me et ferte praesidium, ut expugnemus Gabaon, quia fecit pacem cum Iosue et filiis Israel ”.
10.5 Congregati igitur ascenderunt quinque reges Amorraeorum: rex Ierusalem, rex Hebron, rex Ierimoth, rex Lachis, rex Eglon simul cum exercitibus suis; et castrametati sunt circa Gabaon oppugnantes eam.
10.6 Habitatores autem Gabaon miserunt ad Iosue, qui tunc morabatur in castris apud Galgalam, et dixerunt ei: “ Ne retrahas manus tuas ab auxilio servorum tuorum! Ascende cito et libera nos ferque praesidium: convenerunt enim adversum nos omnes reges Amorraeorum, qui habitant in montanis ”.
10.7 Ascenditque Iosue de Galgalis, et omnis exercitus bellatorum cum eo, viri fortissimi.
10.8 Dixitque Dominus ad Iosue: “Ne timeas eos! In manus enim tuas tradidi illos; nullus tibi ex eis resistere poterit ”.
10.9 Irruit itaque Iosue super eos repente tota ascendens nocte de Galgalis,
10.10 et conturbavit eos Dominus a facie Israel; contrivitque plaga magna in Gabaon ac persecutus est per viam ascensus Bethoron et percussit usque Azeca et Maceda.
10.11 Cumque fugerent filios Israel et essent in descensu Bethoron, Dominus misit super eos lapides magnos de caelo usque Azeca, et mortui sunt multo plures lapidibus grandinis, quam quos gladio percusserant filii Israel.
10.12 Tunc locutus est Iosue Domino in die, qua tradidit Amorraeum in conspectu filiorum Israel, dixitque coram Israel: “ Sol, in Gabaon ne movearis, et luna, in valle Aialon ”.
10.13 Steteruntque sol et luna, donec ulcisceretur se gens de inimicis suis. Nonne scriptum est hoc in libro Iusti? Stetit itaque sol in medio caeli et non festinavit occumbere spatio unius fere diei.
10.14 Non fuit antea et postea sicut dies illa, oboediente Domino voci hominis, quia Dominus pugnavit pro Israel.
10.15 Reversusque est Iosue cum omni Israel in castra Galgalae.
10.16 Fugerant autem quinque reges et se absconderant in spelunca urbis Maceda.
10.17 Nuntiatumque est Iosue quod inventi essent quinque reges latentes in spelunca urbis Maceda.
10.18 Qui praecepit: “ Volvite saxa ingentia ad os speluncae et ponite viros, qui clausos custodiant.
10.19 Vos autem nolite stare, sed persequimini hostes et extremos quoque fugientium caedite; ne dimittatis eos urbium suarum intrare praesidia, quia tradidit eos Dominus Deus vester in manus vestras ”.
10.20 Caesis igitur adversariis plaga maxima usque ad internecionem, ut reliquiae tantum ex eis effugere possent in civitates munitas,
10.21 reversus est omnis exercitus ad Iosue in Maceda ad castra, sani et integri; nullusque contra filios Israel mutire ausus est.
10.22 Praecepitque Iosue dicens: “ Aperite os speluncae et producite ad me quinque reges, qui in ea latitant ”.
10.23 Feceruntque sic et eduxerunt ad eum quinque reges de spelunca: regem Ierusalem, regem Hebron, regem Ierimoth, regem Lachis, regem Eglon.
10.24 Cumque educti essent ad eum, vocavit omnes viros Israel et ait ad principes exercitus, qui secum erant: “Accedite et ponite pedes super colla regum istorum”. Qui cum accessissent et subiectorum colla pedibus calcarent,
10.25 rursum ait ad eos: “ Nolite timere nec paveatis; confortamini et estote robusti! Sic enim faciet Dominus cunctis hostibus vestris, adversum quos dimicatis ”.
10.26 Percussitque Iosue et interfecit eos atque suspendit super quinque ligna; fueruntque suspensi usque ad vesperum.
10.27 Cumque occumberet sol, praecepit Iosue, ut deponerent eos de lignis; et depositos proiecerunt in speluncam, in qua latuerant, et posuerunt super os eius saxa ingentia, quae permanent usque in praesens.
10.28 Eodem quoque die Macedam cepit Iosue et percussit eam in ore gladii regemque illius interfecit et omnes habitatores eius; non dimisit in ea ullas reliquias fecitque regi Maceda, sicut fecerat regi Iericho.
10.29 Transivit cum omni Israel de Maceda in Lobna et pugnabat contra eam.
10.30 Quam tradidit Dominus cum rege suo in manu Israel, percusseruntque urbem in ore gladii et omnes habitatores eius; non dimiserunt in ea ullas reliquias feceruntque regi Lobna, sicut fecerant regi Iericho.
10.31 De Lobna transivit Iosue in Lachis cum omni Israel et, exercitu per gyrum disposito, oppugnabat eam.
10.32 Tradiditque Dominus Lachis in manu Israel, qui cepit eam die altero; atque percussit in ore gladii omnemque animam, quae fuerat in ea, sicut fecerat Lobna.
10.33 Eo tempore ascendit Horam rex Gazer, ut auxiliaretur Lachis; quem percussit Iosue cum omni populo eius usque ad internecionem.
10.34 Transivitque de Lachis in Eglon cum omni Israel et circumdedit
10.35 atque expugnavit eam eadem die percussitque in ore gladii omnes animas, quae erant in ea, iuxta omnia, quae fecerat Lachis.
10.36 Ascendit quoque cum omni Israel de Eglon in Hebron et pugnavit contra eam.
10.37 Cepitque eam et percussit in ore gladii, regem quoque eius et omnia oppida eius universasque animas, quae ibi fuerant commoratae; non reliquit ullas reliquias: sicut fecerat Eglon, sic fecit et Hebron, cuncta, quae in ea repperit, consumens gladio.
10.38 Inde reversus cum omni Israel in Dabir oppugnavit
10.39 et cepit eam; regem quoque eius et omnia oppida eius percussit in ore gladii; non dimisit in ea ullas reliquias: sicut fecerat Hebron et Lobna et regibus earum, sic fecit Dabir et regi illius.
10.40 Percussit itaque Iosue omnem terram: montanam et Nageb atque Sephelam et declivia cum regibus suis; non dimisit in ea ullas reliquias, sed omne, quod spirare poterat, interfecit, sicut praeceperat Dominus, Deus Israel.
10.41 Et percussit eos a Cadesbarne usque Gazam, omnem terram Gosen usque Gabaon,
10.42 universosque reges et regiones eorum uno cepit impetu; Dominus enim, Deus Israel, pugnabat pro Israel.
10.43 Reversusque est Iosue cum omni Israel ad locum castrorum in Galgala.
11.1 Als aber Jabin, der König zu Hazor, solches hörte, sandte er Botschaft zu Jobab, dem König zu Madon, und zum König von Simron und zum König zu Achsaph
11.2 und zu den Königen, die gegen Mitternacht, auf dem Gebirge und in der Ebene südlich von Genezaret und in den Tälern und in den Gegenden zu Dor am Meere wohnten,
11.3 und zu den Kanaanitern gegen Morgen und Abend, zu dem Amoriter, Hetiter, Pheresiter und Jebusiter auf dem Gebirge und zu dem Heviter unten am Berge Hermon im Lande Mizpa.
11.4 Und diese zogen aus mit ihrem ganzen Heer, ein großes Volk, so zahlreich wie der Sand des Meeres, mit sehr viel Rossen und Wagen.
11.5 Alle diese Könige versammelten sich und kamen und lagerten sich miteinander am Wasser Merom, um mit Israel zu streiten.
11.6 Und der HERR sprach zu Josua: Fürchte dich nicht vor ihnen, denn morgen um diese Zeit gebe ich sie alle erschlagen vor den Kindern Israel hin; ihre Rosse sollst du lähmen und ihre Wagen mit Feuer verbrennen.
11.7 Und Josua und alles Kriegsvolk mit ihm kam plötzlich über sie am Wasser Merom und fiel über sie her;
11.8 und der HERR gab sie in die Hand Israels; und sie schlugen sie und jagten sie bis zu der großen Stadt Zidon und bis zu den warmen Quellen und bis zum Tal Mizpa, gegen Morgen; und sie schlugen sie, bis ihnen nicht einer übrigblieb.
11.9 Da tat ihnen Josua, wie der HERR ihm gesagt hatte: ihre Rosse lähmte er, und ihre Wagen verbrannte er mit Feuer.
11.10 Und Josua kehrte um zu derselben Zeit und eroberte Hazor und schlug seinen König mit dem Schwert; denn Hazor war zuvor die Hauptstadt aller dieser Königreiche;
11.11 und er schlug alle Leute, die darin waren, mit der Schärfe des Schwertes und vollstreckte den Bann an ihnen und ließ nichts übrigbleiben, was Odem hatte, und verbrannte Hazor mit Feuer.
11.12 Dazu gewann Josua alle Städte dieser Könige samt allen ihren Königen und schlug sie mit der Schärfe des Schwertes und vollstreckte den Bann an ihnen; wie Mose, der Knecht des HERRN, geboten hatte.
11.13 Aber keine der Städte, die auf ihrem Hügel standen, verbrannte Israel; ausgenommen Hazor, das allein verbrannte Josua.
11.14 Und die Kinder Israel teilten unter sich alle Beute dieser Städte und das Vieh; aber alle Menschen schlugen sie mit der Schärfe des Schwertes, bis sie dieselben vertilgt hatten, und ließen nichts übrigbleiben, was Odem hatte.
11.15 Wie der HERR seinem Knecht Mose und wie Mose Josua geboten, also tat Josua, so daß nichts fehlte an allem, was der HERR dem Mose geboten hatte.
11.16 Also nahm Josua dieses ganze Land ein: das Gebirge und alles, was gegen Mittag liegt, und das ganze Land Gosen und die Täler und die Ebene und das Gebirge Israel mit seinen Tälern;
11.17 von dem kahlen Gebirge an, welches gegen Seir aufsteigt, bis gen Baal-Gad im Tal des Libanon, unten am Berge Hermon. Und alle ihre Könige ergriff er und schlug sie und tötete sie.
11.18 Lange Zeit führte Josua Krieg mit allen diesen Königen.
11.19 Und es war keine Stadt, die sich den Kindern Israel friedlich ergab, ausgenommen die Heviter, welche zu Gibeon wohnten; sie gewannen dieselben alle im Kampf.
11.20 Denn es geschah von dem HERRN, daß ihr Herz verstockt wurde, mit den Kindern Israel zu streiten, auf daß an ihnen der Bann vollstreckt würde und ihnen keine Gnade widerführe, sondern daß sie vertilgt würden; wie der HERR dem Mose geboten hatte.
11.21 Und Josua kam zu jener Zeit und rottete die Enakiter aus von dem Gebirge, von Hebron, von Debir, von Anab, von dem ganzen Gebirge Juda und dem ganzen Gebirge Israel, und er vollstreckte an ihnen samt ihren Städten den Bann.
11.22 Und er ließ keinen dieser Enakiter übrigbleiben im Lande der Kinder Israel, außer zu Gaza, zu Gat und zu Asdod; daselbst blieb ein Rest übrig.
11.23 Also nahm Josua das ganze Land ein, genau so, wie der HERR zu Mose geredet hatte, und gab es Israel zum Erbe, einem jeden Stamm seinen Teil; und das Land ruhte aus vom Kriege.
11.1 ὡς δὲ ἤκουσεν ιαβιν βασιλεὺς ασωρ ἀπέστειλεν πρὸς ιωβαβ βασιλέα μαρρων καὶ πρὸς βασιλέα συμοων καὶ πρὸς βασιλέα αζιφ
11.2 καὶ πρὸς τοὺς βασιλεῖς τοὺς κατὰ σιδῶνα τὴν μεγάλην εἰς τὴν ὀρεινὴν καὶ εἰς τὴν ραβα ἀπέναντι κενερωθ καὶ εἰς τὸ πεδίον καὶ εἰς ναφεδδωρ καὶ εἰς τοὺς παραλίους χαναναίους ἀπὸ ἀνατολῶν καὶ εἰς τοὺς παραλίους αμορραίους καὶ ευαίους καὶ ιεβουσαίους καὶ φερεζαίους τοὺς ἐν τῷ ὄρει καὶ τοὺς χετταίους τοὺς ὑπὸ τὴν αερμων εἰς γῆν μασσηφα
11.3 καὶ εἰς τοὺς παραλίους χαναναίους ἀπὸ ἀνατολῶν καὶ εἰς τοὺς παραλίους αμορραίους καὶ ευαίους καὶ ιεβουσαίους καὶ φερεζαίους τοὺς ἐν τῷ ὄρει καὶ τοὺς χετταίους τοὺς ὑπὸ τὴν αερμων εἰς γῆν μασσηφα
11.4 καὶ ἐξῆλθον αὐτοὶ καὶ οἱ βασιλεῖς αὐτῶν μετ' αὐτῶν ὥσπερ ἡ ἄμμος τῆς θαλάσσης τῷ πλήθει καὶ ἵπποι καὶ ἅρματα πολλὰ σφόδρα
11.5 καὶ συνῆλθον πάντες οἱ βασιλεῖς οὗτοι καὶ παρεγένοντο ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ παρενέβαλον ἐπὶ τοῦ ὕδατος μαρρων πολεμῆσαι τὸν ισραηλ
11.6 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ἰησοῦν μὴ φοβηθῇς ἀπὸ προσώπου αὐτῶν ὅτι αὔριον ταύτην τὴν ὥραν ἐγὼ παραδίδωμι τετροπωμένους αὐτοὺς ἐναντίον τοῦ ισραηλ τοὺς ἵππους αὐτῶν νευροκοπήσεις καὶ τὰ ἅρματα αὐτῶν κατακαύσεις ἐν πυρί
11.7 καὶ ἦλθεν ἰησοῦς καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ πολεμιστὴς ἐπ' αὐτοὺς ἐπὶ τὸ ὕδωρ μαρρων ἐξάπινα καὶ ἐπέπεσαν ἐπ' αὐτοὺς ἐν τῇ ὀρεινῇ
11.8 καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος ὑποχειρίους ισραηλ καὶ κόπτοντες αὐτοὺς κατεδίωκον ἕως σιδῶνος τῆς μεγάλης καὶ ἕως μασερων καὶ ἕως τῶν πεδίων μασσωχ κατ' ἀνατολὰς καὶ κατέκοψαν αὐτοὺς ἕως τοῦ μὴ καταλειφθῆναι αὐτῶν διασεσῳσμένον
11.9 καὶ ἐποίησεν αὐτοῖς ἰησοῦς ὃν τρόπον ἐνετείλατο αὐτῷ κύριος τοὺς ἵππους αὐτῶν ἐνευροκόπησεν καὶ τὰ ἅρματα αὐτῶν ἐνέπρησεν ἐν πυρί
11.10 καὶ ἀπεστράφη ἰησοῦς ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ καὶ κατελάβετο ασωρ καὶ τὸν βασιλέα αὐτῆς ἦν δὲ ασωρ τὸ πρότερον ἄρχουσα πασῶν τῶν βασιλειῶν τούτων
11.11 καὶ ἀπέκτειναν πᾶν ἐμπνέον ἐν αὐτῇ ἐν ξίφει καὶ ἐξωλέθρευσαν πάντας καὶ οὐ κατελείφθη ἐν αὐτῇ ἐμπνέον καὶ τὴν ασωρ ἐνέπρησαν ἐν πυρί
11.12 καὶ πάσας τὰς πόλεις τῶν βασιλέων καὶ τοὺς βασιλεῖς αὐτῶν ἔλαβεν ἰησοῦς καὶ ἀνεῖλεν αὐτοὺς ἐν στόματι ξίφους καὶ ἐξωλέθρευσαν αὐτούς ὃν τρόπον συνέταξεν μωυσῆς ὁ παῖς κυρίου
11.13 ἀλλὰ πάσας τὰς πόλεις τὰς κεχωματισμένας οὐκ ἐνέπρησεν ισραηλ πλὴν ασωρ μόνην ἐνέπρησεν ἰησοῦς
11.14 καὶ πάντα τὰ σκῦλα αὐτῆς ἐπρονόμευσαν ἑαυτοῖς οἱ υἱοὶ ισραηλ αὐτοὺς δὲ πάντας ἐξωλέθρευσαν ἐν στόματι ξίφους ἕως ἀπώλεσεν αὐτούς οὐ κατέλιπον ἐξ αὐτῶν οὐδὲ ἓν ἐμπνέον
11.15 ὃν τρόπον συνέταξεν κύριος τῷ μωυσῇ τῷ παιδὶ αὐτοῦ καὶ μωυσῆς ὡσαύτως ἐνετείλατο τῷ ἰησοῖ καὶ οὕτως ἐποίησεν ἰησοῦς οὐ παρέβη οὐδὲν ἀπὸ πάντων ὧν συνέταξεν αὐτῷ μωυσῆς
11.16 καὶ ἔλαβεν ἰησοῦς πᾶσαν τὴν γῆν τὴν ὀρεινὴν καὶ πᾶσαν τὴν ναγεβ καὶ πᾶσαν τὴν γῆν γοσομ καὶ τὴν πεδινὴν καὶ τὴν πρὸς δυσμαῖς καὶ τὸ ὄρος ισραηλ καὶ τὰ ταπεινά
11.17 τὰ πρὸς τῷ ὄρει ἀπὸ ὄρους αχελ καὶ ὃ προσαναβαίνει εἰς σηιρ καὶ ἕως βααλγαδ καὶ τὰ πεδία τοῦ λιβάνου ὑπὸ τὸ ὄρος τὸ αερμων καὶ πάντας τοὺς βασιλεῖς αὐτῶν ἔλαβεν καὶ ἀνεῖλεν αὐτοὺς καὶ ἀπέκτεινεν
11.18 καὶ πλείους ἡμέρας ἐποίησεν ἰησοῦς πρὸς τοὺς βασιλεῖς τούτους τὸν πόλεμον
11.19 καὶ οὐκ ἦν πόλις ἣν οὐκ ἔλαβεν ισραηλ πάντα ἐλάβοσαν ἐν πολέμῳ
11.20 ὅτι διὰ κυρίου ἐγένετο κατισχῦσαι αὐτῶν τὴν καρδίαν συναντᾶν εἰς πόλεμον πρὸς ισραηλ ἵνα ἐξολεθρευθῶσιν ὅπως μὴ δοθῇ αὐτοῖς ἔλεος ἀλλ' ἵνα ἐξολεθρευθῶσιν ὃν τρόπον εἶπεν κύριος πρὸς μωυσῆν
11.21 καὶ ἦλθεν ἰησοῦς ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ καὶ ἐξωλέθρευσεν τοὺς ενακιμ ἐκ τῆς ὀρεινῆς ἐκ χεβρων καὶ ἐκ δαβιρ καὶ ἐξ αναβωθ καὶ ἐκ παντὸς γένους ισραηλ καὶ ἐκ παντὸς ὄρους ιουδα σὺν ταῖς πόλεσιν αὐτῶν καὶ ἐξωλέθρευσεν αὐτοὺς ἰησοῦς
11.22 οὐ κατελείφθη τῶν ενακιμ ἀπὸ τῶν υἱῶν ισραηλ ἀλλὰ πλὴν ἐν γάζῃ καὶ ἐν γεθ καὶ ἐν ασεδωθ κατελείφθη
11.23 καὶ ἔλαβεν ἰησοῦς πᾶσαν τὴν γῆν καθότι ἐνετείλατο κύριος τῷ μωυσῇ καὶ ἔδωκεν αὐτοὺς ἰησοῦς ἐν κληρονομίᾳ ισραηλ ἐν μερισμῷ κατὰ φυλὰς αὐτῶν καὶ ἡ γῆ κατέπαυσεν πολεμουμένη
11.1 ohs de ehkoysen iabin basileys asohr apesteilen pros iohbab basilea marrohn kai pros basilea symoohn kai pros basilea aziph
11.2 kai pros toys basileis toys kata sidohna tehn megalehn eis tehn oreinehn kai eis tehn raba apenanti kenerohth kai eis to pedion kai eis napheddohr kai eis toys paralioys chananaioys apo anatolohn kai eis toys paralioys amorraioys kai eyaioys kai ieboysaioys kai pherezaioys toys en toh orei kai toys chettaioys toys ypo tehn aermohn eis gehn massehpha
11.3 kai eis toys paralioys chananaioys apo anatolohn kai eis toys paralioys amorraioys kai eyaioys kai ieboysaioys kai pherezaioys toys en toh orei kai toys chettaioys toys ypo tehn aermohn eis gehn massehpha
11.4 kai exehlthon aytoi kai oi basileis aytohn met' aytohn ohsper eh ammos tehs thalassehs toh plehthei kai ippoi kai armata polla sphodra
11.5 kai synehlthon pantes oi basileis oytoi kai paregenonto epi to ayto kai parenebalon epi toy ydatos marrohn polemehsai ton israehl
11.6 kai eipen kyrios pros iehsoyn meh phobehthehs apo prosohpoy aytohn oti ayrion taytehn tehn ohran egoh paradidohmi tetropohmenoys aytoys enantion toy israehl toys ippoys aytohn neyrokopehseis kai ta armata aytohn katakayseis en pyri
11.7 kai ehlthen iehsoys kai pas o laos o polemistehs ep' aytoys epi to ydohr marrohn exapina kai epepesan ep' aytoys en teh oreineh
11.8 kai paredohken aytoys kyrios ypocheirioys israehl kai koptontes aytoys katediohkon eohs sidohnos tehs megalehs kai eohs maserohn kai eohs tohn pediohn massohch kat' anatolas kai katekopsan aytoys eohs toy meh kataleiphthehnai aytohn diasesohsmenon
11.9 kai epoiehsen aytois iehsoys on tropon eneteilato aytoh kyrios toys ippoys aytohn eneyrokopehsen kai ta armata aytohn eneprehsen en pyri
11.10 kai apestrapheh iehsoys en toh kairoh ekeinoh kai katelabeto asohr kai ton basilea aytehs ehn de asohr to proteron archoysa pasohn tohn basileiohn toytohn
11.11 kai apekteinan pan empneon en ayteh en xiphei kai exohlethreysan pantas kai oy kateleiphtheh en ayteh empneon kai tehn asohr eneprehsan en pyri
11.12 kai pasas tas poleis tohn basileohn kai toys basileis aytohn elaben iehsoys kai aneilen aytoys en stomati xiphoys kai exohlethreysan aytoys on tropon synetaxen mohysehs o pais kyrioy
11.13 alla pasas tas poleis tas kechohmatismenas oyk eneprehsen israehl plehn asohr monehn eneprehsen iehsoys
11.14 kai panta ta skyla aytehs epronomeysan eaytois oi yioi israehl aytoys de pantas exohlethreysan en stomati xiphoys eohs apohlesen aytoys oy katelipon ex aytohn oyde en empneon
11.15 on tropon synetaxen kyrios toh mohyseh toh paidi aytoy kai mohysehs ohsaytohs eneteilato toh iehsoi kai oytohs epoiehsen iehsoys oy parebeh oyden apo pantohn ohn synetaxen aytoh mohysehs
11.16 kai elaben iehsoys pasan tehn gehn tehn oreinehn kai pasan tehn nageb kai pasan tehn gehn gosom kai tehn pedinehn kai tehn pros dysmais kai to oros israehl kai ta tapeina
11.17 ta pros toh orei apo oroys achel kai o prosanabainei eis sehir kai eohs baalgad kai ta pedia toy libanoy ypo to oros to aermohn kai pantas toys basileis aytohn elaben kai aneilen aytoys kai apekteinen
11.18 kai pleioys ehmeras epoiehsen iehsoys pros toys basileis toytoys ton polemon
11.19 kai oyk ehn polis ehn oyk elaben israehl panta elabosan en polemoh
11.20 oti dia kyrioy egeneto katischysai aytohn tehn kardian synantan eis polemon pros israehl ina exolethreythohsin opohs meh dotheh aytois eleos all' ina exolethreythohsin on tropon eipen kyrios pros mohysehn
11.21 kai ehlthen iehsoys en toh kairoh ekeinoh kai exohlethreysen toys enakim ek tehs oreinehs ek chebrohn kai ek dabir kai ex anabohth kai ek pantos genoys israehl kai ek pantos oroys ioyda syn tais polesin aytohn kai exohlethreysen aytoys iehsoys
11.22 oy kateleiphtheh tohn enakim apo tohn yiohn israehl alla plehn en gazeh kai en geth kai en asedohth kateleiphtheh
11.23 kai elaben iehsoys pasan tehn gehn kathoti eneteilato kyrios toh mohyseh kai edohken aytoys iehsoys en klehronomia israehl en merismoh kata phylas aytohn kai eh geh katepaysen polemoymeneh
11.1 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ־חָצֹור וַיִּשְׁלַח אֶל־יֹובָב מֶלֶךְ מָדֹון וְאֶל־מֶלֶךְ שִׁמְרֹון וְאֶל־מֶלֶךְ אַכְשָׁף׃
11.2 וְאֶל־הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפֹון בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרֹות וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפֹות דֹּור מִיָּם׃
11.3 הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמֹון בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה׃
11.4 וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל־מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם־רָב כַּחֹול אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב־מְאֹד׃
11.5 וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל־מֵי מֵרֹום לְהִלָּחֵם עִם־יִשְׂרָאֵל׃ פ
11.6 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ אַל־תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי־מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת־כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ׃
11.7 וַיָּבֹא יְהֹושֻׁעַ וְכָל־עַם הַמִּלְחָמָה עִמֹּו עֲלֵיהֶם עַל־מֵי מֵרֹום פִּתְאֹם וַיִּפְּלוּ בָּהֶם׃
11.8 וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד־יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד־צִידֹון רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפֹות מַיִם וְעַד־בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה וַיַּכֻּם עַד־בִּלְתִּי הִשְׁאִיר־לָהֶם שָׂרִיד׃
11.9 וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהֹושֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר־לֹו יְהוָה אֶת־סוּסֵיהֶם עִקֵּר וְאֶת־מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ׃ ס
11.10 וַיָּשָׁב יְהֹושֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת־חָצֹור וְאֶת־מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי־חָצֹור לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל־הַמַּמְלָכֹות הָאֵלֶּה׃
11.11 וַיַּכּוּ אֶת־כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־בָּהּ לְפִי־חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נֹותַר כָּל־נְשָׁמָה וְאֶת־חָצֹור שָׂרַף בָּאֵשׁ׃
11.12 וְאֶת־כָּל־עָרֵי הַמְּלָכִים־הָאֵלֶּה וְאֶת־כָּל־מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהֹושֻׁעַ וַיַּכֵּם לְפִי־חֶרֶב הֶחֱרִים אֹותָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה׃
11.13 רַק כָּל־הֶעָרִים הָעֹמְדֹות עַל־תִּלָּם לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל זוּלָתִי אֶת־חָצֹור לְבַדָּהּ שָׂרַף יְהֹושֻׁעַ׃
11.14 וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק אֶת־כָּל־הָאָדָם הִכּוּ לְפִי־חֶרֶב עַד־הִשְׁמִדָם אֹותָם לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל־נְשָׁמָה׃
11.15 כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה עַבְדֹּו כֵּן־צִוָּה מֹשֶׁה אֶת־יְהֹושֻׁעַ וְכֵן עָשָׂה יְהֹושֻׁעַ לֹא־הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃
11.16 וַיִּקַּח יְהֹושֻׁעַ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת־כָּל־הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל־אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת־הַשְּׁפֵלָה וְאֶת־הָעֲרָבָה וְאֶת־הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה׃
11.17 מִן־הָהָר הֶחָלָק הָעֹולֶה שֵׂעִיר וְעַד־בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנֹון תַּחַת הַר־חֶרְמֹון וְאֵת כָּל־מַלְכֵיהֶם לָכַד וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם׃
11.18 יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהֹושֻׁעַ אֶת־כָּל־הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה׃
11.19 לֹא־הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעֹון אֶת־הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה׃
11.20 כִּי מֵאֵת יְהוָה ׀ הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת־לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת־יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם לְבִלְתִּי הֱיֹות־לָהֶם תְּחִנָּה כִּי לְמַעַן הַשְׁמִידָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה׃ ס
11.21 וַיָּבֹא יְהֹושֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת־הָעֲנָקִים מִן־הָהָר מִן־חֶבְרֹון מִן־דְּבִר מִן־עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם־עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהֹושֻׁעַ׃
11.22 לֹא־נֹותַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדֹּוד נִשְׁאָרוּ׃
11.23 וַיִּקַּח יְהֹושֻׁעַ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהֹושֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה׃ פ
11.1 wajHij kixxmoOa jaabijn maelaek-haacowr wajixxlah Aael-jowbaab maelaek maadown wAael-maelaek xximrown wAael-maelaek Aakxxaap׃
11.2 wAael-Hamlaakijm Aaxxaer micpown baaHaar wbaaOaraabaaH naegaeb kinarowt wbaxxpelaaH wbnaapowt dowr mijaam׃
11.3 HaknaOanij mimizraah wmijaam wHaaAaemorij wHahitij wHaprizij wHajbwsij baaHaar wHahiwij tahat haermown bAaeraec HamicpaaH׃
11.4 wajecAw Hem wkaal-mahanejHaem Oimaam Oam-raab kahowl Aaxxaer Oal-xpat-Hajaam laarob wsws waaraekaeb rab-mAod׃
11.5 wajiwaaOadw kol Hamlaakijm HaaAelaeH wajaaboAw wajahanw jahdaaw Aael-mej merowm lHilaahem Oim-jixraaAel׃ p
11.6 wajoAmaer jHwaaH Aael-jHowxxuOa Aal-tijraaA mipnejHaem kij-maahaar kaaOet HazoAt Aaanokij noten Aaet-kulaam halaalijm lipnej jixraaAel Aaet-swsejHaem tOaqer wAaet-markbotejHaem tixrop baaAexx׃
11.7 wajaaboA jHowxxuOa wkaal-Oam HamilhaamaaH Oimow OalejHaem Oal-mej merowm pitAom wajiplw baaHaem׃
11.8 wajitnem jHwaaH bjad-jixraaAel wajakwm wajirdpwm Oad-cijdown rabaaH wOad mixrpowt majim wOad-biqOat micpaeH mizraahaaH wajakum Oad-biltij HixxAijr-laaHaem xaarijd׃
11.9 wajaOax laaHaem jHowxxuOa kaAaxxaer Aaamar-low jHwaaH Aaet-swsejHaem Oiqer wAaet-markbotejHaem xaarap baaAexx׃ s
11.10 wajaaxxaab jHowxxuOa baaOet HaHijA wajilkod Aaet-haacowr wAaet-malkaaH HikaaH baehaaraeb kij-haacowr lpaanijm HijA roAxx kaal-Hamamlaakowt HaaAelaeH׃
11.11 wajakw Aaet-kaal-Hanaepaexx Aaxxaer-baaH lpij-haeraeb Haharem loA nowtar kaal-nxxaamaaH wAaet-haacowr xaarap baaAexx׃
11.12 wAaet-kaal-Oaarej Hamlaakijm-HaaAelaeH wAaet-kaal-malkejHaem laakad jHowxxuOa wajakem lpij-haeraeb Haehaerijm Aowtaam kaAaxxaer ciwaaH moxxaeH Oaebaed jHwaaH׃
11.13 raq kaal-HaeOaarijm HaaOomdowt Oal-tilaam loA xraapaam jixraaAel zwlaatij Aaet-haacowr lbadaaH xaarap jHowxxuOa׃
11.14 wkol xxlal HaeOaarijm HaaAelaeH wHabHemaaH baazzw laaHaem bnej jixraaAel raq Aaet-kaal-HaaAaadaam Hikw lpij-haeraeb Oad-Hixxmidaam Aowtaam loA HixxAijrw kaal-nxxaamaaH׃
11.15 kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH Oabdow ken-ciwaaH moxxaeH Aaet-jHowxxuOa wken OaaxaaH jHowxxuOa loA-Hesijr daabaar mikol Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃
11.16 wajiqah jHowxxuOa Aaet-kaal-HaaAaaraec HazoAt HaaHaar wAaet-kaal-Hanaegaeb wAet kaal-Aaeraec Hagoxxaen wAaet-HaxxpelaaH wAaet-HaaOaraabaaH wAaet-Har jixraaAel wxxpelaatoH׃
11.17 min-HaaHaar Haehaalaaq HaaOowlaeH xeOijr wOad-baOal gaad bbiqOat Halbaanown tahat Har-haermown wAet kaal-malkejHaem laakad wajakem wajmijtem׃
11.18 jaamijm rabijm OaaxaaH jHowxxuOa Aaet-kaal-Hamlaakijm HaaAelaeH milhaamaaH׃
11.19 loA-HaajtaaH Oijr Aaxxaer HixxlijmaaH Aael-bnej jixraaAel biltij Hahiwij joxxbej gibOown Aaet-Hakol laaqhw bamilhaamaaH׃
11.20 kij meAet jHwaaH HaajtaaH lhazeq Aaet-libaam liqraAt HamilhaamaaH Aaet-jixraaAel lmaOan Haharijmaam lbiltij Haejowt-laaHaem thinaaH kij lmaOan Haxxmijdaam kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH׃ s
11.21 wajaaboA jHowxxuOa baaOet HaHijA wajakret Aaet-HaaOanaaqijm min-HaaHaar min-haebrown min-dbir min-Oanaab wmikol Har jHwdaaH wmikol Har jixraaAel Oim-OaarejHaem Haehaerijmaam jHowxxuOa׃
11.22 loA-nowtar Oanaaqijm bAaeraec bnej jixraaAel raq bOazaaH bgat wbAaxxdowd nixxAaarw׃
11.23 wajiqah jHowxxuOa Aaet-kaal-HaaAaaraec kkol Aaxxaer dibaer jHwaaH Aael-moxxaeH wajitnaaH jHowxxuOa lnahalaaH ljixraaAel kmahlqotaam lxxibTejHaem wHaaAaaraec xxaaqTaaH mimilhaamaaH׃ p
11.1 ויהי כשמע יבין מלך־חצור וישלח אל־יובב מלך מדון ואל־מלך שמרון ואל־מלך אכשף׃
11.2 ואל־המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות דור מים׃
11.3 הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה׃
11.4 ויצאו הם וכל־מחניהם עמם עם־רב כחול אשר על־שפת־הים לרב וסוס ורכב רב־מאד׃
11.5 ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל־מי מרום להלחם עם־ישראל׃ פ
11.6 ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא מפניהם כי־מחר כעת הזאת אנכי נתן את־כלם חללים לפני ישראל את־סוסיהם תעקר ואת־מרכבתיהם תשרף באש׃
11.7 ויבא יהושע וכל־עם המלחמה עמו עליהם על־מי מרום פתאם ויפלו בהם׃
11.8 ויתנם יהוה ביד־ישראל ויכום וירדפום עד־צידון רבה ועד משרפות מים ועד־בקעת מצפה מזרחה ויכם עד־בלתי השאיר־להם שריד׃
11.9 ויעש להם יהושע כאשר אמר־לו יהוה את־סוסיהם עקר ואת־מרכבתיהם שרף באש׃ ס
11.10 וישב יהושע בעת ההיא וילכד את־חצור ואת־מלכה הכה בחרב כי־חצור לפנים היא ראש כל־הממלכות האלה׃
11.11 ויכו את־כל־הנפש אשר־בה לפי־חרב החרם לא נותר כל־נשמה ואת־חצור שרף באש׃
11.12 ואת־כל־ערי המלכים־האלה ואת־כל־מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי־חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה׃
11.13 רק כל־הערים העמדות על־תלם לא שרפם ישראל זולתי את־חצור לבדה שרף יהושע׃
11.14 וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את־כל־האדם הכו לפי־חרב עד־השמדם אותם לא השאירו כל־נשמה׃
11.15 כאשר צוה יהוה את־משה עבדו כן־צוה משה את־יהושע וכן עשה יהושע לא־הסיר דבר מכל אשר־צוה יהוה את־משה׃
11.16 ויקח יהושע את־כל־הארץ הזאת ההר ואת־כל־הנגב ואת כל־ארץ הגשן ואת־השפלה ואת־הערבה ואת־הר ישראל ושפלתה׃
11.17 מן־ההר החלק העולה שעיר ועד־בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר־חרמון ואת כל־מלכיהם לכד ויכם וימיתם׃
11.18 ימים רבים עשה יהושע את־כל־המלכים האלה מלחמה׃
11.19 לא־היתה עיר אשר השלימה אל־בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את־הכל לקחו במלחמה׃
11.20 כי מאת יהוה ׀ היתה לחזק את־לבם לקראת המלחמה את־ישראל למען החרימם לבלתי היות־להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את־משה׃ ס
11.21 ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את־הענקים מן־ההר מן־חברון מן־דבר מן־ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם־עריהם החרימם יהושע׃
11.22 לא־נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו׃
11.23 ויקח יהושע את־כל־הארץ ככל אשר דבר יהוה אל־משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה׃ פ
11.1 wjHj kxmO jbjn mlk-hcwr wjxlh Al-jwbb mlk mdwn wAl-mlk xmrwn wAl-mlk Akxp׃
11.2 wAl-Hmlkjm Axr mcpwn bHr wbOrbH ngb knrwt wbxplH wbnpwt dwr mjm׃
11.3 HknOnj mmzrh wmjm wHAmrj wHhtj wHprzj wHjbwsj bHr wHhwj tht hrmwn bArc HmcpH׃
11.4 wjcAw Hm wkl-mhnjHm Omm Om-rb khwl Axr Ol-xpt-Hjm lrb wsws wrkb rb-mAd׃
11.5 wjwOdw kl Hmlkjm HAlH wjbAw wjhnw jhdw Al-mj mrwm lHlhm Om-jxrAl׃ p
11.6 wjAmr jHwH Al-jHwxO Al-tjrA mpnjHm kj-mhr kOt HzAt Ankj ntn At-klm hlljm lpnj jxrAl At-swsjHm tOqr wAt-mrkbtjHm txrp bAx׃
11.7 wjbA jHwxO wkl-Om HmlhmH Omw OljHm Ol-mj mrwm ptAm wjplw bHm׃
11.8 wjtnm jHwH bjd-jxrAl wjkwm wjrdpwm Od-cjdwn rbH wOd mxrpwt mjm wOd-bqOt mcpH mzrhH wjkm Od-bltj HxAjr-lHm xrjd׃
11.9 wjOx lHm jHwxO kAxr Amr-lw jHwH At-swsjHm Oqr wAt-mrkbtjHm xrp bAx׃ s
11.10 wjxb jHwxO bOt HHjA wjlkd At-hcwr wAt-mlkH HkH bhrb kj-hcwr lpnjm HjA rAx kl-Hmmlkwt HAlH׃
11.11 wjkw At-kl-Hnpx Axr-bH lpj-hrb Hhrm lA nwtr kl-nxmH wAt-hcwr xrp bAx׃
11.12 wAt-kl-Orj Hmlkjm-HAlH wAt-kl-mlkjHm lkd jHwxO wjkm lpj-hrb Hhrjm Awtm kAxr cwH mxH Obd jHwH׃
11.13 rq kl-HOrjm HOmdwt Ol-tlm lA xrpm jxrAl zwltj At-hcwr lbdH xrp jHwxO׃
11.14 wkl xll HOrjm HAlH wHbHmH bzzw lHm bnj jxrAl rq At-kl-HAdm Hkw lpj-hrb Od-Hxmdm Awtm lA HxAjrw kl-nxmH׃
11.15 kAxr cwH jHwH At-mxH Obdw kn-cwH mxH At-jHwxO wkn OxH jHwxO lA-Hsjr dbr mkl Axr-cwH jHwH At-mxH׃
11.16 wjqh jHwxO At-kl-HArc HzAt HHr wAt-kl-Hngb wAt kl-Arc Hgxn wAt-HxplH wAt-HOrbH wAt-Hr jxrAl wxpltH׃
11.17 mn-HHr Hhlq HOwlH xOjr wOd-bOl gd bbqOt Hlbnwn tht Hr-hrmwn wAt kl-mlkjHm lkd wjkm wjmjtm׃
11.18 jmjm rbjm OxH jHwxO At-kl-Hmlkjm HAlH mlhmH׃
11.19 lA-HjtH Ojr Axr HxljmH Al-bnj jxrAl bltj Hhwj jxbj gbOwn At-Hkl lqhw bmlhmH׃
11.20 kj mAt jHwH HjtH lhzq At-lbm lqrAt HmlhmH At-jxrAl lmOn Hhrjmm lbltj Hjwt-lHm thnH kj lmOn Hxmjdm kAxr cwH jHwH At-mxH׃ s
11.21 wjbA jHwxO bOt HHjA wjkrt At-HOnqjm mn-HHr mn-hbrwn mn-dbr mn-Onb wmkl Hr jHwdH wmkl Hr jxrAl Om-OrjHm Hhrjmm jHwxO׃
11.22 lA-nwtr Onqjm bArc bnj jxrAl rq bOzH bgt wbAxdwd nxArw׃
11.23 wjqh jHwxO At-kl-HArc kkl Axr dbr jHwH Al-mxH wjtnH jHwxO lnhlH ljxrAl kmhlqtm lxbTjHm wHArc xqTH mmlhmH׃ p
11.1 Quae cum audisset Iabin rex Asor, misit ad Iobab regem Madon et ad regern Semeron atque ad regem Achsaph,
11.2 ad reges quoque aquilonis, qui habitabant in montanis et in Araba contra meridiem Chenereth, in Sephela quoque et in regionibus Dor iuxta mare,
11.3 Chananaeum in oriente et occidente, et Amorraeum atque Hetthaeum ac Pherezaeum et Iebusaeum in montanis, Hevaeum quoque, qui habitabat ad radices Hermon in terra Maspha.
11.4 Egressique sunt omnes cum turmis suis, populus multus nimis sicut arena, quae est in litore maris, equi quoque et currus immensae multitudinis;
11.5 conveneruntque omnes reges isti et castrametati sunt in unum ad aquas Merom, ut pugnarent contra Israel.
11.6 Dixitque Dominus ad Iosue: “Ne timeas eos! Cras enim hac eadem hora ego tradam omnes istos occisos in conspectu Israel: equos eorum subnervabis et currus igne combures ”.
11.7 Venitque Iosue et omnis exercitus cum eo adversus illos ad aquas Merom subito, et irruerunt super eos.
11.8 Tradiditque illos Dominus in manu Israel; qui percusserunt eos et persecuti sunt usque ad Sidonem magnam et Maserephoth in occidente campumque Maspha in oriente. Ita percussit omnes, ut nullas dimitteret ex eis reliquias;
11.9 fecit sicut praeceperat ei Dominus: equos eorum subnervavit currusque combussit.
11.10 Reversusque tempore illo cepit Asor et regem eius percussit gladio. Asor enim antiquitus inter omnia regna haec principatum tenebat.
11.11 Percussitque omnes animas, quae ibidem morabantur; non dimisit in ea ullas reliquias, sed usque ad internecionem universa vastavit ipsamque urbem peremit incendio.
11.12 Et omnes per circuitum civitates regesque earum cepit, percussit atque delevit, sicut praeceperat Moyses famulus Domini.
11.13 Urbes tantum, quae erant in tumulis earum sitae, non succendit Israel; unam Asor solam Iosue flamma consumpsit.
11.14 Omnemque praedam istarum urbium ac iumenta diviserunt sibi filii Israel, cunctis hominibus interfectis; nullum vivum reliquerunt.
11.15 Sicut praeceperat Dominus Moysi servo suo, ita praecepit Moyses Iosue, et ille universa complevit; non praeteriit de universis mandatis ne unum quidem verbum, quod iusserat Dominus Moysi.
11.16 Cepit itaque Iosue omnem terram hanc, montanam et Nageb terramque Gosen et Sephelam et Arabam montemque Israel et campestria eius,
11.17 a monte Calvo, qui ascendit Seir, usque Baalgad in planitie Libani subter montem Hermon; omnes reges eorum cepit, percussit et occidit.
11.18 Multo tempore pugnavit Iosue contra reges istos.
11.19 Non fuit civitas, quae foedus iniret cum filiis Israel, praeter Hevaeum, qui habitabat in Gabaon: omnes bellando cepit.
11.20 Domini enim sententia fuerat, ut indurarentur corda eorum, et pugnarent contra Israel et caderent et non mererentur ullam clementiam ac perirent, sicut praeceperat Dominus Moysi.
11.21 In tempore illo venit Iosue et interfecit Enacim de montanis Hebron et Dabir et Anab et de omni monte Iudae et Israel urbesque eorum delevit.
11.22 Non reliquit ullum de stirpe Enacim in terra filiorum Israel, absque civitatibus Gaza et Geth et Azoto, in quibus solis relicti sunt.
11.23 Cepit ergo Iosue omnem terram, sicut locutus est Dominus ad Moysen, et tradidit eam in possessionem filiis Israel secundum partes et tribus suas; quievitque terra a proeliis.
12.1 Dies sind die Könige des Landes, welche die Kinder Israel schlugen und deren Land sie einnahmen jenseits des Jordan, gegen Aufgang der Sonne, von dem Bache Arnon an bis zum Berg Hermon, und die ganze Ebene gegen Morgen:
12.2 Sihon, der König der Amoriter, der zu Hesbon wohnte und herrschte von Aroer an, das am Ufer des Baches Arnon liegt, und über die Mitte des Tales und über das halbe Gilead und bis an den Bach Jabbok, der die Grenze der Kinder Ammon ist,
12.3 und über die Ebene bis an den See Genezaret gegen Morgen und bis an das Meer der Ebene, nämlich das Salzmeer gegen Morgen am Wege gen Beth-Jesimot; und von Teman an unterhalb der Abhänge des Pisga.
12.4 Dann das Gebiet des Königs Og zu Basan, der noch von den Rephaitern übrig war und zu Astarot und Edrei wohnte,
12.5 welcher herrschte über den Berg Hermon und über Salcha und über ganz Basan, bis an die Grenze der Gessuriter und Maachiter, und über das halbe Gilead, bis zum Gebiet Sihons, des Königs zu Hesbon.
12.6 Mose, der Knecht des HERRN, und die Kinder Israel schlugen sie. Und Mose, der Knecht des HERRN, gab sie den Rubenitern, Gaditern und dem halben Stamme Manasse zum Besitz.
12.7 Folgendes aber sind die Könige des Landes, die Josua und die Kinder Israel schlugen diesseits des Jordan, gegen Westen, von Baal-Gad an im Tale des Libanon bis an das kahle Gebirge, welches gegen Seir aufsteigt. Und Josua gab es den Stämmen Israels zum Besitz, einem jeden seinen Teil,
12.8 auf den Gebirgen, in den Tälern, in der Ebene, an den Abhängen, in den Wüsten und gegen Mittag, die Hetiter, Amoriter, Kanaaniter, Pheresiter, Heviter und Jebusiter:
12.9 Der König von Jericho, der König von Ai, das zur Seite von Bethel liegt,
12.10 der König von Jerusalem, der König von Hebron,
12.11 der König von Jarmut, der König von Lachis,
12.12 der König von Eglon, der König von Geser,
12.13 der König von Debir, der König von Geder,
12.14 der König von Horma, der König von Arad,
12.15 der König von Libna,
12.16 der König von Adullam, der König von Makkeda,
12.17 der König von Bethel, der König von Tappuach, der König von Hepher,
12.18 der König von Aphek, der König von Lascharon,
12.19 der König von Madon,
12.20 der König von Hazor, der König von Simron-Meron, der König von Achsaph,
12.21 der König von Taanach, der König von Megiddo,
12.22 der König von Kedesch, der König von Jokneam am Karmel,
12.23 der König von Dor, auf der Höhe von Dor, der König der Heiden zu Gilgal, der König von Tirza.
12.24 Zusammen einunddreißig Könige.
12.1 καὶ οὗτοι οἱ βασιλεῖς τῆς γῆς οὓς ἀνεῖλον οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ κατεκληρονόμησαν τὴν γῆν αὐτῶν πέραν τοῦ ιορδάνου ἀφ' ἡλίου ἀνατολῶν ἀπὸ φάραγγος αρνων ἕως τοῦ ὄρους αερμων καὶ πᾶσαν τὴν γῆν αραβα ἀπ' ἀνατολῶν
12.2 σηων τὸν βασιλέα τῶν αμορραίων ὃς κατῴκει ἐν εσεβων κυριεύων ἀπὸ αροηρ ἥ ἐστιν ἐν τῇ φάραγγι κατὰ μέρος τῆς φάραγγος καὶ τὸ ἥμισυ τῆς γαλααδ ἕως ιαβοκ ὅρια υἱῶν αμμων
12.3 καὶ αραβα ἕως τῆς θαλάσσης χενερεθ κατ' ἀνατολὰς καὶ ἕως τῆς θαλάσσης αραβα θάλασσαν τῶν ἁλῶν ἀπὸ ἀνατολῶν ὁδὸν τὴν κατὰ ασιμωθ ἀπὸ θαιμαν τὴν ὑπὸ ασηδωθ φασγα
12.4 καὶ ωγ βασιλεὺς βασαν ὑπελείφθη ἐκ τῶν γιγάντων ὁ κατοικῶν ἐν ασταρωθ καὶ ἐν εδραϊν
12.5 ἄρχων ἀπὸ ὄρους αερμων καὶ ἀπὸ σελχα καὶ πᾶσαν τὴν βασαν ἕως ὁρίων γεσουρι καὶ τὴν μαχατι καὶ τὸ ἥμισυ γαλααδ ὁρίων σηων βασιλέως εσεβων
12.6 μωυσῆς ὁ παῖς κυρίου καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐπάταξαν αὐτούς καὶ ἔδωκεν αὐτὴν μωυσῆς ἐν κληρονομίᾳ ρουβην καὶ γαδ καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς μανασση
12.7 καὶ οὗτοι οἱ βασιλεῖς τῶν αμορραίων οὓς ἀνεῖλεν ἰησοῦς καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου παρὰ θάλασσαν βααλγαδ ἐν τῷ πεδίῳ τοῦ λιβάνου καὶ ἕως τοῦ ὄρους χελχα ἀναβαινόντων εἰς σηιρ καὶ ἔδωκεν αὐτὴν ἰησοῦς ταῖς φυλαῖς ισραηλ κληρονομεῖν κατὰ κλῆρον αὐτῶν
12.8 ἐν τῷ ὄρει καὶ ἐν τῷ πεδίῳ καὶ ἐν αραβα καὶ ἐν ασηδωθ καὶ ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ ἐν ναγεβ τὸν χετταῖον καὶ τὸν αμορραῖον καὶ τὸν χαναναῖον καὶ τὸν φερεζαῖον καὶ τὸν ευαῖον καὶ τὸν ιεβουσαῖον
12.9 τὸν βασιλέα ιεριχω καὶ τὸν βασιλέα τῆς γαι ἥ ἐστιν πλησίον βαιθηλ
12.10 βασιλέα ιερουσαλημ βασιλέα χεβρων
12.11 βασιλέα ιεριμουθ βασιλέα λαχις
12.12 βασιλέα αιλαμ βασιλέα γαζερ
12.13 βασιλέα δαβιρ βασιλέα γαδερ
12.14 βασιλέα ερμαθ βασιλέα αραθ
12.15 βασιλέα λεβνα βασιλέα οδολλαμ
12.16 βασιλέα μακηδα
12.17 βασιλέα ταφουγ βασιλέα οφερ
12.18 βασιλέα αφεκ τῆς σαρων
12.19 βασιλέα ασωρ
12.20 βασιλέα συμοων βασιλέα μαρρων βασιλέα αζιφ
12.21 βασιλέα καδης βασιλέα ταναχ βασιλέα μαγεδων βασιλέα ιεκοναμ τοῦ χερμελ
12.22 βασιλέα καδης βασιλέα ταναχ βασιλέα μαγεδων βασιλέα ιεκοναμ τοῦ χερμελ
12.23 βασιλέα δωρ τοῦ ναφεδδωρ βασιλέα γωιμ τῆς γαλιλαίας
12.24 βασιλέα θαρσα πάντες οὗτοι βασιλεῖς εἴκοσι ἐννέα
12.1 kai oytoi oi basileis tehs gehs oys aneilon oi yioi israehl kai kateklehronomehsan tehn gehn aytohn peran toy iordanoy aph' ehlioy anatolohn apo pharaggos arnohn eohs toy oroys aermohn kai pasan tehn gehn araba ap' anatolohn
12.2 sehohn ton basilea tohn amorraiohn os katohkei en esebohn kyrieyohn apo aroehr eh estin en teh pharaggi kata meros tehs pharaggos kai to ehmisy tehs galaad eohs iabok oria yiohn ammohn
12.3 kai araba eohs tehs thalassehs chenereth kat' anatolas kai eohs tehs thalassehs araba thalassan tohn alohn apo anatolohn odon tehn kata asimohth apo thaiman tehn ypo asehdohth phasga
12.4 kai ohg basileys basan ypeleiphtheh ek tohn gigantohn o katoikohn en astarohth kai en edrain
12.5 archohn apo oroys aermohn kai apo selcha kai pasan tehn basan eohs oriohn gesoyri kai tehn machati kai to ehmisy galaad oriohn sehohn basileohs esebohn
12.6 mohysehs o pais kyrioy kai oi yioi israehl epataxan aytoys kai edohken aytehn mohysehs en klehronomia roybehn kai gad kai toh ehmisei phylehs manasseh
12.7 kai oytoi oi basileis tohn amorraiohn oys aneilen iehsoys kai oi yioi israehl en toh peran toy iordanoy para thalassan baalgad en toh pedioh toy libanoy kai eohs toy oroys chelcha anabainontohn eis sehir kai edohken aytehn iehsoys tais phylais israehl klehronomein kata klehron aytohn
12.8 en toh orei kai en toh pedioh kai en araba kai en asehdohth kai en teh erehmoh kai en nageb ton chettaion kai ton amorraion kai ton chananaion kai ton pherezaion kai ton eyaion kai ton ieboysaion
12.9 ton basilea ierichoh kai ton basilea tehs gai eh estin plehsion baithehl
12.10 basilea ieroysalehm basilea chebrohn
12.11 basilea ierimoyth basilea lachis
12.12 basilea ailam basilea gazer
12.13 basilea dabir basilea gader
12.14 basilea ermath basilea arath
12.15 basilea lebna basilea odollam
12.16 basilea makehda
12.17 basilea taphoyg basilea opher
12.18 basilea aphek tehs sarohn
12.19 basilea asohr
12.20 basilea symoohn basilea marrohn basilea aziph
12.21 basilea kadehs basilea tanach basilea magedohn basilea iekonam toy chermel
12.22 basilea kadehs basilea tanach basilea magedohn basilea iekonam toy chermel
12.23 basilea dohr toy napheddohr basilea gohim tehs galilaias
12.24 basilea tharsa pantes oytoi basileis eikosi ennea
12.1 וְאֵלֶּה ׀ מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכּוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת־אַרְצָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה הַשָּׁמֶשׁ מִנַּחַל אַרְנֹון עַד־הַר חֶרְמֹון וְכָל־הָעֲרָבָה מִזְרָחָה׃
12.2 סִיחֹון מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הַיֹּושֵׁב בְּחֶשְׁבֹּון מֹשֵׁל מֵעֲרֹועֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנֹון וְתֹוךְ הַנַּחַל וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמֹּון׃
12.3 וְהָעֲרָבָה עַד־יָם כִּנְרֹות מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם־הַמֶּלַח מִזְרָחָה דֶּרֶךְ בֵּית הַיְשִׁמֹות וּמִתֵּימָן תַּחַת אַשְׁדֹּות הַפִּסְגָּה׃
12.4 וּגְבוּל עֹוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הַיֹּושֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹות וּבְאֶדְרֶעִי׃
12.5 וּמֹשֵׁל בְּהַר חֶרְמֹון וּבְסַלְכָה וּבְכָל־הַבָּשָׁן עַד־גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַחֲצִי הַגִּלְעָד גְּבוּל סִיחֹון מֶלֶךְ־חֶשְׁבֹּון׃
12.6 מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּם וַיִּתְּנָהּ מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה יְרֻשָּׁה לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה׃ ס
12.7 וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהֹושֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנֹון וְעַד־הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהֹושֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם׃
12.8 בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבָעֲרָבָה וּבָאֲשֵׁדֹות וּבַמִּדְבָּר וּבַנֶּגֶב הַחִתִּי הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי׃ ף
12.9 מֶלֶךְ יְרִיחֹו אֶחָד מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר־מִצַּד בֵּית־אֵל אֶחָד׃
12.10 מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד מֶלֶךְ חֶבְרֹון אֶחָד׃
12.11 מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶחָד מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶחָד׃
12.12 מֶלֶךְ עֶגְלֹון אֶחָד מֶלֶךְ גֶּזֶר אֶחָד׃
12.13 מֶלֶךְ דְּבִר אֶחָד מֶלֶךְ גֶּדֶר אֶחָד׃
12.14 מֶלֶךְ חָרְמָה אֶחָד מֶלֶךְ עֲרָד אֶחָד׃
12.15 מֶלֶךְ לִבְנָה אֶחָד מֶלֶךְ עֲדֻלָּם אֶחָד׃
12.16 מֶלֶךְ מַקֵּדָה אֶחָד מֶלֶךְ בֵּית־אֵל אֶחָד׃
12.17 מֶלֶךְ תַּפּוּחַ אֶחָד מֶלֶךְ חֵפֶר אֶחָד׃
12.18 מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד מֶלֶךְ לַשָּׁרֹון אֶחָד׃
12.19 מֶלֶךְ מָדֹון אֶחָד מֶלֶךְ חָצֹור אֶחָד׃
12.20 מֶלֶךְ שִׁמְרֹון מְראֹון אֶחָד מֶלֶךְ אַכְשָׁף אֶחָד׃
12.21 מֶלֶךְ תַּעְנַךְ אֶחָד מֶלֶךְ מְגִדֹּו אֶחָד׃
12.22 מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד מֶלֶךְ־יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד׃
12.23 מֶלֶךְ דֹּור לְנָפַת דֹּור אֶחָד מֶלֶךְ־גֹּויִם לְגִלְגָּל אֶחָד׃
12.24 מֶלֶךְ תִּרְצָה אֶחָד כָּל־מְלָכִים שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד׃ פ
12.1 wAelaeH malkej HaaAaaraec Aaxxaer Hikw bnej-jixraaAel wajirxxw Aaet-Aarcaam bOebaer Hajarden mizrhaaH Haxxaamaexx minahal Aarnown Oad-Har haermown wkaal-HaaOaraabaaH mizraahaaH׃
12.2 sijhown maelaek HaaAaemorij Hajowxxeb bhaexxbown moxxel meOarowOer Aaxxaer Oal-xpat-nahal Aarnown wtowk Hanahal wahacij HagilOaad wOad jaboq Hanahal gbwl bnej Oamown׃
12.3 wHaaOaraabaaH Oad-jaam kinrowt mizraahaaH wOad jaam HaaOaraabaaH jaam-Hamaelah mizraahaaH daeraek bejt Hajxximowt wmitejmaan tahat Aaxxdowt HapisgaaH׃
12.4 wgbwl Oowg maelaek Habaaxxaan mijaetaer HaarpaaAijm Hajowxxeb bOaxxtaarowt wbAaedraeOij׃
12.5 wmoxxel bHar haermown wbsalkaaH wbkaal-Habaaxxaan Oad-gbwl Hagxxwrij wHamaOakaatij wahacij HagilOaad gbwl sijhown maelaek-haexxbown׃
12.6 moxxaeH Oaebaed-jHwaaH wbnej jixraaAel Hikwm wajitnaaH moxxaeH Oaebaed-jHwaaH jruxxaaH laaruAwbenij wlagaadij wlahacij xxebaeT HamnaxxaeH׃ s
12.7 wAelaeH malkej HaaAaaraec Aaxxaer HikaaH jHowxxuOa wbnej jixraaAel bOebaer Hajarden jaamaaH mibaOal gaad bbiqOat Halbaanown wOad-HaaHaar Haehaalaaq HaaOolaeH xeOijraaH wajitnaaH jHowxxuOa lxxibTej jixraaAel jruxxaaH kmahlqotaam׃
12.8 baaHaar wbaxxpelaaH wbaaOaraabaaH wbaaAaxxedowt wbamidbaar wbanaegaeb Hahitij HaaAaemorij wHaknaOanij Haprizij Hahiwij wHajbwsij׃ p
12.9 maelaek jrijhow Aaehaad maelaek HaaOaj Aaxxaer-micad bejt-Ael Aaehaad׃
12.10 maelaek jrwxxaalaim Aaehaad maelaek haebrown Aaehaad׃
12.11 maelaek jarmwt Aaehaad maelaek laakijxx Aaehaad׃
12.12 maelaek Oaeglown Aaehaad maelaek gaezaer Aaehaad׃
12.13 maelaek dbir Aaehaad maelaek gaedaer Aaehaad׃
12.14 maelaek haarmaaH Aaehaad maelaek Oaraad Aaehaad׃
12.15 maelaek libnaaH Aaehaad maelaek Oadulaam Aaehaad׃
12.16 maelaek maqedaaH Aaehaad maelaek bejt-Ael Aaehaad׃
12.17 maelaek tapwha Aaehaad maelaek hepaer Aaehaad׃
12.18 maelaek Aapeq Aaehaad maelaek laxxaarown Aaehaad׃
12.19 maelaek maadown Aaehaad maelaek haacowr Aaehaad׃
12.20 maelaek xximrown mrAown Aaehaad maelaek Aakxxaap Aaehaad׃
12.21 maelaek taOnak Aaehaad maelaek mgidow Aaehaad׃
12.22 maelaek qaedaexx Aaehaad maelaek-jaaqnaaOaam lakarmael Aaehaad׃
12.23 maelaek dowr lnaapat dowr Aaehaad maelaek-gowjim lgilgaal Aaehaad׃
12.24 maelaek tircaaH Aaehaad kaal-mlaakijm xxloxxijm wAaehaad׃ p
12.1 ואלה ׀ מלכי הארץ אשר הכו בני־ישראל וירשו את־ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד־הר חרמון וכל־הערבה מזרחה׃
12.2 סיחון מלך האמרי היושב בחשבון משל מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃
12.3 והערבה עד־ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים־המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן תחת אשדות הפסגה׃
12.4 וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי׃
12.5 ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל־הבשן עד־גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד גבול סיחון מלך־חשבון׃
12.6 משה עבד־יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד־יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה׃ ס
12.7 ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד־ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה כמחלקתם׃
12.8 בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃ ף
12.9 מלך יריחו אחד מלך העי אשר־מצד בית־אל אחד׃
12.10 מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד׃
12.11 מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד׃
12.12 מלך עגלון אחד מלך גזר אחד׃
12.13 מלך דבר אחד מלך גדר אחד׃
12.14 מלך חרמה אחד מלך ערד אחד׃
12.15 מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד׃
12.16 מלך מקדה אחד מלך בית־אל אחד׃
12.17 מלך תפוח אחד מלך חפר אחד׃
12.18 מלך אפק אחד מלך לשרון אחד׃
12.19 מלך מדון אחד מלך חצור אחד׃
12.20 מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד׃
12.21 מלך תענך אחד מלך מגדו אחד׃
12.22 מלך קדש אחד מלך־יקנעם לכרמל אחד׃
12.23 מלך דור לנפת דור אחד מלך־גוים לגלגל אחד׃
12.24 מלך תרצה אחד כל־מלכים שלשים ואחד׃ פ
12.1 wAlH mlkj HArc Axr Hkw bnj-jxrAl wjrxw At-Arcm bObr Hjrdn mzrhH Hxmx mnhl Arnwn Od-Hr hrmwn wkl-HOrbH mzrhH׃
12.2 sjhwn mlk HAmrj Hjwxb bhxbwn mxl mOrwOr Axr Ol-xpt-nhl Arnwn wtwk Hnhl whcj HglOd wOd jbq Hnhl gbwl bnj Omwn׃
12.3 wHOrbH Od-jm knrwt mzrhH wOd jm HOrbH jm-Hmlh mzrhH drk bjt Hjxmwt wmtjmn tht Axdwt HpsgH׃
12.4 wgbwl Owg mlk Hbxn mjtr HrpAjm Hjwxb bOxtrwt wbAdrOj׃
12.5 wmxl bHr hrmwn wbslkH wbkl-Hbxn Od-gbwl Hgxwrj wHmOktj whcj HglOd gbwl sjhwn mlk-hxbwn׃
12.6 mxH Obd-jHwH wbnj jxrAl Hkwm wjtnH mxH Obd-jHwH jrxH lrAwbnj wlgdj wlhcj xbT HmnxH׃ s
12.7 wAlH mlkj HArc Axr HkH jHwxO wbnj jxrAl bObr Hjrdn jmH mbOl gd bbqOt Hlbnwn wOd-HHr Hhlq HOlH xOjrH wjtnH jHwxO lxbTj jxrAl jrxH kmhlqtm׃
12.8 bHr wbxplH wbOrbH wbAxdwt wbmdbr wbngb Hhtj HAmrj wHknOnj Hprzj Hhwj wHjbwsj׃ p
12.9 mlk jrjhw Ahd mlk HOj Axr-mcd bjt-Al Ahd׃
12.10 mlk jrwxlm Ahd mlk hbrwn Ahd׃
12.11 mlk jrmwt Ahd mlk lkjx Ahd׃
12.12 mlk Oglwn Ahd mlk gzr Ahd׃
12.13 mlk dbr Ahd mlk gdr Ahd׃
12.14 mlk hrmH Ahd mlk Ord Ahd׃
12.15 mlk lbnH Ahd mlk Odlm Ahd׃
12.16 mlk mqdH Ahd mlk bjt-Al Ahd׃
12.17 mlk tpwh Ahd mlk hpr Ahd׃
12.18 mlk Apq Ahd mlk lxrwn Ahd׃
12.19 mlk mdwn Ahd mlk hcwr Ahd׃
12.20 mlk xmrwn mrAwn Ahd mlk Akxp Ahd׃
12.21 mlk tOnk Ahd mlk mgdw Ahd׃
12.22 mlk qdx Ahd mlk-jqnOm lkrml Ahd׃
12.23 mlk dwr lnpt dwr Ahd mlk-gwjm lglgl Ahd׃
12.24 mlk trcH Ahd kl-mlkjm xlxjm wAhd׃ p
12.1 Hi sunt reges, quos percusserunt filii Israel et possederunt terram eorum trans Iordanem ad solis ortum, a torrente Arnon usque ad montem Hermon et omnem orientalem plagam Arabae.
12.2 Sehon rex Amorraeorum, qui habitavit in Hesebon, dominatus est ab Aroer, quae sita est super ripam torrentis Arnon, et a media parte vallis et in dimidia parte Galaad usque ad torrentem Iaboc, qui est terminus filiorum Ammon;
12.3 et in Araba usque ad mare Chenereth in oriente et usque ad mare Arabae, quod est mare Salsissimum, ad orientalem plagam in via, quae ducit Bethiesimoth, et in australi parte, quae iacet ad radices Phasga.
12.4 Terminus Og regis Basan de reliquiis Raphaim, qui habitavit in Astharoth et in Edrai,
12.5 et dominatus est in monte Hermon et in Salcha atque in universa Basan usque ad terminos Gesuri et Maachathi et in dimidia parte Galaad usque ad terminos Sehon regis Hesebon.
12.6 Moyses famulus Domini et filii Israel percusserunt eos; tradiditque terram eorum Moyses in possessionem Rubenitis et Gaditis et dimidiae tribui Manasse.
12.7 Hi sunt reges terrae, quos percussit Iosue et filii Israel trans Iordanem ad occidentalem plagam, a Baalgad in campo Libani usque ad montem Calvum, qui ascendit in Seir; tradiditque eam Iosue in possessionem tribubus Israel, singulis partes suas,
12.8 tam in montanis quam in Sephela, in Araba et in declivibus et in solitudine ac in Nageb; Hetthaeus fuit et Amorraeus, Chananaeus et Pherezaeus, Hevaeus et Iebusaeus:
12.9 rex Iericho unus, rex Hai, quae est ex latere Bethel, unus,
12.10 rex Ierusalem unus, rex Hebron unus,
12.11 rex Ierimoth unus, rex Lachis unus,
12.12 rex Eglon unus, rex Gazer unus,
12.13 rex Dabir unus, rex Gader unus,
12.14 rex Horma unus, rex Arad unus,
12.15 rex Lobna unus, rex Odollam unus,
12.16 rex Maceda unus, rex Bethel unus,
12.17 rex Thapphua unus, rex Opher unus,
12.18 rex Aphec unus, rex Saron unus,
12.19 rex Madon unus, rex Asor unus,
12.20 rex Semeron unus, rex Achsaph unus,
12.21 rex Thanach unus, rex Mageddo unus,
12.22 rex Cedes unus, rex Iecnaam Carmeli unus,
12.23 rex Dor et provinciae Dor unus, rex gentium Galgal unus,
12.24 rex Thersa unus: omnes reges triginta unus.
13.1 Als nun Josua alt und wohlbetagt war, sprach der HERR zu ihm: Du bist alt und wohlbetagt geworden, aber es bleibt noch sehr viel Land einzunehmen.
13.2 Dies aber ist das Land, das noch einzunehmen bleibt: nämlich das ganze Gebiet der Philister und das ganze Gessuri:
13.3 vom Sihor an, der östlich von Ägypten fließt, bis an das Gebiet von Ekron, nach Norden zu, was zu den Kanaanitern gerechnet wird, die fünf Fürsten der Philister, nämlich der Gaziter, der Asdoditer, der Askaloniter, der Gatiter, der Ekroniter; auch die Avviter gegen Mittag.
13.4 Das ganze Land der Kanaaniter, und Maara der Zidonier, bis gen Aphek, bis an die Grenze der Amoriter;
13.5 dazu das Land der Gibliter und der ganze Libanon, gegen Aufgang der Sonne, von Baal-Gad an, unten am Berge Hermon, bis man gen Hamat kommt:
13.6 alle, die auf dem Gebirge wohnen, vom Libanon an bis an die warmen Quellen, und alle Zidonier. Ich will sie vor den Kindern Israel vertreiben; verlose sie nur zum Erbteil unter Israel, wie ich dir geboten habe.
13.7 So teile nun dieses Land zum Erbe aus unter die neun Stämme und den halben Stamm Manasse!
13.8 Denn die Rubeniter und Gaditer und der andere halbe Stamm Manasse haben ihr Erbteil empfangen, welches ihnen Mose jenseits des Jordan gegen Aufgang gab; wie ihnen Mose, der Knecht des HERRN, gegeben:
13.9 von Aroer an, das am Ufer des Baches Arnon liegt, und der Stadt, die in der Mitte des Tales ist, und die ganze Ebene Medeba
13.10 bis gen Dibon und alle Städte Sihons, des Königs der Amoriter, der zu Hesbon regierte, bis an die Landmarke der Kinder Ammon;
13.11 dazu Gilead, das Gebiet der Gessuriter und Maachatiter und der ganze Berg Hermon und ganz Basan bis gen Salcha;
13.12 das ganze Reich Ogs in Basan, der zu Astarot und Edrei regierte, welcher noch von den Rephaitern, die Mose schlug und vertrieb, übriggeblieben war.
13.13 Die Kinder Israel aber vertrieben die Gessuriter und Maachatiter nicht, sondern Gessur und Maachat wohnten unter den Kindern Israel bis auf diesen Tag.
13.14 Nur dem Stamme Levi gab er kein Erbteil; denn die Feueropfer des HERRN, des Gottes Israels, sind ihr Erbteil, wie er ihnen versprochen hat.
13.15 Mose gab dem Stamm der Kinder Ruben nach ihren Geschlechtern,
13.16 so daß zu ihrem Gebiet gehörte: Aroer, das am Ufer des Baches Arnon liegt, samt der Stadt mitten im Tale und der ganzen Ebene bei Medeba;
13.17 Hesbon und alle seine Städte, die in der Ebene liegen: Dibon, Bamot-Baal und Beth-Baal-Meon,
13.18 Jahza, Kedemot und Mephaat,
13.19 Kirjataim, Sibma, Zeret-Sahar, auf dem Berge des Tales,
13.20 Beth-Peor, die Abhänge des Pisga und Beth-Jesimot;
13.21 und alle Städte auf der Ebene und das ganze Reich Sihons, des Königs der Amoriter, der zu Hesbon regierte, welchen Mose schlug, samt den Fürsten Midians: Evi, Rekem, Zur, Chur und Reba, den Gewaltigen des Königs Sihon, die im Lande wohnten.
13.22 Auch Bileam, den Sohn Beors, den Wahrsager, töteten die Kinder Israel mit dem Schwert zu den übrigen Erschlagenen hinzu.
13.23 Und die Grenze der Kinder Ruben bildete der Jordan und sein Gestade. Das ist das Erbteil der Kinder Ruben nach ihren Geschlechtern; die Städte und ihre Dörfer.
13.24 Dem Stamm der Kinder Gad nach ihren Geschlechtern gab Mose,
13.25 so daß zu ihrem Gebiet gehörte: Jaeser und alle Städte in Gilead und das halbe Land der Kinder Ammon bis gen Aroer, welches vor Rabba liegt.
13.26 Und es reichte von Hesbon bis gen Ramat-Mizpe und Betonim, und von Mahanaim bis an das Gebiet von Debir;
13.27 im Tal aber: Beth-Haram, Beth-Nimra, Sukkot und Zaphon, die noch übrig waren von dem Reich Sihons, des Königs zu Hesbon; und den Jordan zur Grenze bis an das Ende des Sees Genezaret, was jenseits des Jordan, gegen Aufgang liegt.
13.28 Das ist das Erbteil der Kinder Gad nach ihren Geschlechtern; die Städte und ihre Dörfer.
13.29 Und Mose gab dem halben Stamm Manasse; und es ward dem halben Stamme der Kinder Manasse nach ihren Geschlechtern zuteil,
13.30 so daß ihr Gebiet reichte von Mahanaim an: ganz Basan, das ganze Reich Ogs, des Königs zu Basan, und alle Flecken Jairs, die in Basan liegen, nämlich sechzig Städte;
13.31 und das halbe Gilead, Astarot, Edrei, die Städte des Königreichs Ogs zu Basan, gab er den Kindern Machirs, des Sohnes Manasses, dem halben Teil der Kinder Machirs, nach ihren Geschlechtern.
13.32 So viel hatte Mose ausgeteilt auf der Ebene Moabs, jenseits des Jordan, östlich von Jericho.
13.33 Aber dem Stamm Levi gab Mose kein Erbteil; denn der HERR, der Gott Israels, ist ihr Erbteil, wie er ihnen versprochen hat.
13.1 καὶ ἰησοῦς πρεσβύτερος προβεβηκὼς τῶν ἡμερῶν καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ἰησοῦν σὺ προβέβηκας τῶν ἡμερῶν καὶ ἡ γῆ ὑπολέλειπται πολλὴ εἰς κληρονομίαν
13.2 καὶ αὕτη ἡ γῆ ἡ καταλελειμμένη ὅρια φυλιστιιμ ὁ γεσιρι καὶ ὁ χαναναῖος
13.3 ἀπὸ τῆς ἀοικήτου τῆς κατὰ πρόσωπον αἰγύπτου ἕως τῶν ὁρίων ακκαρων ἐξ εὐωνύμων τῶν χαναναίων προσλογίζεται ταῖς πέντε σατραπείαις τῶν φυλιστιιμ τῷ γαζαίῳ καὶ τῷ ἀζωτίῳ καὶ τῷ ἀσκαλωνίτῃ καὶ τῷ γεθθαίῳ καὶ τῷ ακκαρωνίτῃ καὶ τῷ ευαίῳ
13.4 ἐκ θαιμαν καὶ πάσῃ γῇ χανααν ἐναντίον γάζης καὶ οἱ σιδώνιοι ἕως αφεκ ἕως τῶν ὁρίων τῶν αμορραίων
13.5 καὶ πᾶσαν τὴν γῆν γαβλι φυλιστιιμ καὶ πάντα τὸν λίβανον ἀπὸ ἀνατολῶν ἡλίου ἀπὸ γαλγαλ ὑπὸ τὸ ὄρος τὸ αερμων ἕως τῆς εἰσόδου εμαθ
13.6 πᾶς ὁ κατοικῶν τὴν ὀρεινὴν ἀπὸ τοῦ λιβάνου ἕως τῆς μασερεφωθμαιμ πάντας τοὺς σιδωνίους ἐγὼ αὐτοὺς ἐξολεθρεύσω ἀπὸ προσώπου ισραηλ ἀλλὰ διάδος αὐτὴν ἐν κλήρῳ τῷ ισραηλ ὃν τρόπον σοι ἐνετειλάμην
13.7 καὶ νῦν μέρισον τὴν γῆν ταύτην ἐν κληρονομίᾳ ταῖς ἐννέα φυλαῖς καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς μανασση ἀπὸ τοῦ ιορδάνου ἕως τῆς θαλάσσης τῆς μεγάλης κατὰ δυσμὰς ἡλίου δώσεις αὐτήν ἡ θάλασσα ἡ μεγάλη ὁριεῖ
13.8 ταῖς δὲ δύο φυλαῖς καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς μανασση τῷ ρουβην καὶ τῷ γαδ ἔδωκεν μωυσῆς ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου κατ' ἀνατολὰς ἡλίου δέδωκεν αὐτὴν μωυσῆς ὁ παῖς κυρίου
13.9 ἀπὸ αροηρ ἥ ἐστιν ἐπὶ τοῦ χείλους χειμάρρου αρνων καὶ τὴν πόλιν τὴν ἐν μέσῳ τῆς φάραγγος καὶ πᾶσαν τὴν μισωρ ἀπὸ μαιδαβα ἕως δαιβαν
13.10 πάσας τὰς πόλεις σηων βασιλέως αμορραίων ὃς ἐβασίλευσεν ἐν εσεβων ἕως τῶν ὁρίων υἱῶν αμμων
13.11 καὶ τὴν γαλααδίτιδα καὶ τὰ ὅρια γεσιρι καὶ τοῦ μαχατι πᾶν ὄρος αερμων καὶ πᾶσαν τὴν βασανῖτιν ἕως σελχα
13.12 πᾶσαν τὴν βασιλείαν ωγ ἐν τῇ βασανίτιδι ὃς ἐβασίλευσεν ἐν ασταρωθ καὶ ἐν εδραϊν οὗτος κατελείφθη ἀπὸ τῶν γιγάντων καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν μωυσῆς καὶ ἐξωλέθρευσεν
13.13 καὶ οὐκ ἐξωλέθρευσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸν γεσιρι καὶ τὸν μαχατι καὶ τὸν χαναναῖον καὶ κατῴκει βασιλεὺς γεσιρι καὶ ὁ μαχατι ἐν τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας
13.14 πλὴν τῆς φυλῆς λευι οὐκ ἐδόθη κληρονομία κύριος ὁ θεὸς ισραηλ οὗτος αὐτῶν κληρονομία καθὰ εἶπεν αὐτοῖς κύριος καὶ οὗτος ὁ καταμερισμός ὃν κατεμέρισεν μωυσῆς τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἐν αραβωθ μωαβ ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου κατὰ ιεριχω
13.15 καὶ ἔδωκεν μωυσῆς τῇ φυλῇ ρουβην κατὰ δήμους αὐτῶν
13.16 καὶ ἐγενήθη αὐτῶν τὰ ὅρια ἀπὸ αροηρ ἥ ἐστιν κατὰ πρόσωπον φάραγγος αρνων καὶ ἡ πόλις ἡ ἐν τῇ φάραγγι αρνων καὶ πᾶσαν τὴν μισωρ
13.17 ἕως εσεβων καὶ πάσας τὰς πόλεις τὰς οὔσας ἐν τῇ μισωρ καὶ δαιβων καὶ βαμωθβααλ καὶ οἴκου βεελμων
13.18 καὶ ιασσα καὶ κεδημωθ καὶ μεφααθ
13.19 καὶ καριαθαιμ καὶ σεβαμα καὶ σεραδα καὶ σιωρ ἐν τῷ ὄρει εμακ
13.20 καὶ βαιθφογωρ καὶ ασηδωθ φασγα καὶ βαιθασιμωθ
13.21 καὶ πάσας τὰς πόλεις τοῦ μισωρ καὶ πᾶσαν τὴν βασιλείαν τοῦ σηων βασιλέως τῶν αμορραίων ὃν ἐπάταξεν μωυσῆς αὐτὸν καὶ τοὺς ἡγουμένους μαδιαμ καὶ τὸν ευι καὶ τὸν ροκομ καὶ τὸν σουρ καὶ τὸν ουρ καὶ τὸν ροβε ἄρχοντας παρὰ σηων καὶ τοὺς κατοικοῦντας τὴν γῆν
13.22 καὶ τὸν βαλααμ τὸν τοῦ βεωρ τὸν μάντιν ἀπέκτειναν ἐν τῇ ῥοπῇ
13.23 ἐγένετο δὲ τὰ ὅρια ρουβην ιορδάνης ὅριον αὕτη ἡ κληρονομία υἱῶν ρουβην κατὰ δήμους αὐτῶν αἱ πόλεις αὐτῶν καὶ αἱ ἐπαύλεις αὐτῶν
13.24 ἔδωκεν δὲ μωυσῆς τοῖς υἱοῖς γαδ κατὰ δήμους αὐτῶν
13.25 καὶ ἐγένετο τὰ ὅρια αὐτῶν ιαζηρ πᾶσαι αἱ πόλεις γαλααδ καὶ τὸ ἥμισυ γῆς υἱῶν αμμων ἕως αροηρ ἥ ἐστιν κατὰ πρόσωπον ραββα
13.26 καὶ ἀπὸ εσεβων ἕως ραμωθ κατὰ τὴν μασσηφα καὶ βοτανιν καὶ μααναιν ἕως τῶν ὁρίων δαβιρ
13.27 καὶ ἐν εμεκ βαιθαραμ καὶ βαιθαναβρα καὶ σοκχωθα καὶ σαφαν καὶ τὴν λοιπὴν βασιλείαν σηων βασιλέως εσεβων καὶ ὁ ιορδάνης ὁριεῖ ἕως μέρους τῆς θαλάσσης χενερεθ πέραν τοῦ ιορδάνου ἀπ' ἀνατολῶν
13.28 αὕτη ἡ κληρονομία υἱῶν γαδ κατὰ δήμους αὐτῶν αἱ πόλεις αὐτῶν καὶ αἱ ἐπαύλεις αὐτῶν
13.29 καὶ ἔδωκεν μωυσῆς τῷ ἡμίσει φυλῆς μανασση κατὰ δήμους αὐτῶν
13.30 καὶ ἐγένετο τὰ ὅρια αὐτῶν ἀπὸ μααναιμ καὶ πᾶσα βασιλεία βασανι καὶ πᾶσα βασιλεία ωγ βασιλέως βασαν καὶ πάσας τὰς κώμας ιαϊρ αἵ εἰσιν ἐν τῇ βασανίτιδι ἑξήκοντα πόλεις
13.31 καὶ τὸ ἥμισυ τῆς γαλααδ καὶ ἐν ασταρωθ καὶ ἐν εδραϊν πόλεις βασιλείας ωγ ἐν βασανίτιδι καὶ ἐδόθησαν τοῖς υἱοῖς μαχιρ υἱοῦ μανασση καὶ τοῖς ἡμίσεσιν υἱοῖς μαχιρ υἱοῦ μανασση κατὰ δήμους αὐτῶν
13.32 οὗτοι οὓς κατεκληρονόμησεν μωυσῆς πέραν τοῦ ιορδάνου ἐν αραβωθ μωαβ ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου κατὰ ιεριχω ἀπὸ ἀνατολῶν
13.33
13.1 kai iehsoys presbyteros probebehkohs tohn ehmerohn kai eipen kyrios pros iehsoyn sy probebehkas tohn ehmerohn kai eh geh ypoleleiptai polleh eis klehronomian
13.2 kai ayteh eh geh eh kataleleimmeneh oria phylistiim o gesiri kai o chananaios
13.3 apo tehs aoikehtoy tehs kata prosohpon aigyptoy eohs tohn oriohn akkarohn ex eyohnymohn tohn chananaiohn proslogizetai tais pente satrapeiais tohn phylistiim toh gazaioh kai toh azohtioh kai toh askalohniteh kai toh geththaioh kai toh akkarohniteh kai toh eyaioh
13.4 ek thaiman kai paseh geh chanaan enantion gazehs kai oi sidohnioi eohs aphek eohs tohn oriohn tohn amorraiohn
13.5 kai pasan tehn gehn gabli phylistiim kai panta ton libanon apo anatolohn ehlioy apo galgal ypo to oros to aermohn eohs tehs eisodoy emath
13.6 pas o katoikohn tehn oreinehn apo toy libanoy eohs tehs maserephohthmaim pantas toys sidohnioys egoh aytoys exolethreysoh apo prosohpoy israehl alla diados aytehn en klehroh toh israehl on tropon soi eneteilamehn
13.7 kai nyn merison tehn gehn taytehn en klehronomia tais ennea phylais kai toh ehmisei phylehs manasseh apo toy iordanoy eohs tehs thalassehs tehs megalehs kata dysmas ehlioy dohseis aytehn eh thalassa eh megaleh oriei
13.8 tais de dyo phylais kai toh ehmisei phylehs manasseh toh roybehn kai toh gad edohken mohysehs en toh peran toy iordanoy kat' anatolas ehlioy dedohken aytehn mohysehs o pais kyrioy
13.9 apo aroehr eh estin epi toy cheiloys cheimarroy arnohn kai tehn polin tehn en mesoh tehs pharaggos kai pasan tehn misohr apo maidaba eohs daiban
13.10 pasas tas poleis sehohn basileohs amorraiohn os ebasileysen en esebohn eohs tohn oriohn yiohn ammohn
13.11 kai tehn galaaditida kai ta oria gesiri kai toy machati pan oros aermohn kai pasan tehn basanitin eohs selcha
13.12 pasan tehn basileian ohg en teh basanitidi os ebasileysen en astarohth kai en edrain oytos kateleiphtheh apo tohn gigantohn kai epataxen ayton mohysehs kai exohlethreysen
13.13 kai oyk exohlethreysan oi yioi israehl ton gesiri kai ton machati kai ton chananaion kai katohkei basileys gesiri kai o machati en tois yiois israehl eohs tehs sehmeron ehmeras
13.14 plehn tehs phylehs leyi oyk edotheh klehronomia kyrios o theos israehl oytos aytohn klehronomia katha eipen aytois kyrios kai oytos o katamerismos on katemerisen mohysehs tois yiois israehl en arabohth mohab en toh peran toy iordanoy kata ierichoh
13.15 kai edohken mohysehs teh phyleh roybehn kata dehmoys aytohn
13.16 kai egenehtheh aytohn ta oria apo aroehr eh estin kata prosohpon pharaggos arnohn kai eh polis eh en teh pharaggi arnohn kai pasan tehn misohr
13.17 eohs esebohn kai pasas tas poleis tas oysas en teh misohr kai daibohn kai bamohthbaal kai oikoy beelmohn
13.18 kai iassa kai kedehmohth kai mephaath
13.19 kai kariathaim kai sebama kai serada kai siohr en toh orei emak
13.20 kai baithphogohr kai asehdohth phasga kai baithasimohth
13.21 kai pasas tas poleis toy misohr kai pasan tehn basileian toy sehohn basileohs tohn amorraiohn on epataxen mohysehs ayton kai toys ehgoymenoys madiam kai ton eyi kai ton rokom kai ton soyr kai ton oyr kai ton robe archontas para sehohn kai toys katoikoyntas tehn gehn
13.22 kai ton balaam ton toy beohr ton mantin apekteinan en teh ropeh
13.23 egeneto de ta oria roybehn iordanehs orion ayteh eh klehronomia yiohn roybehn kata dehmoys aytohn ai poleis aytohn kai ai epayleis aytohn
13.24 edohken de mohysehs tois yiois gad kata dehmoys aytohn
13.25 kai egeneto ta oria aytohn iazehr pasai ai poleis galaad kai to ehmisy gehs yiohn ammohn eohs aroehr eh estin kata prosohpon rabba
13.26 kai apo esebohn eohs ramohth kata tehn massehpha kai botanin kai maanain eohs tohn oriohn dabir
13.27 kai en emek baitharam kai baithanabra kai sokchohtha kai saphan kai tehn loipehn basileian sehohn basileohs esebohn kai o iordanehs oriei eohs meroys tehs thalassehs chenereth peran toy iordanoy ap' anatolohn
13.28 ayteh eh klehronomia yiohn gad kata dehmoys aytohn ai poleis aytohn kai ai epayleis aytohn
13.29 kai edohken mohysehs toh ehmisei phylehs manasseh kata dehmoys aytohn
13.30 kai egeneto ta oria aytohn apo maanaim kai pasa basileia basani kai pasa basileia ohg basileohs basan kai pasas tas kohmas iair ai eisin en teh basanitidi exehkonta poleis
13.31 kai to ehmisy tehs galaad kai en astarohth kai en edrain poleis basileias ohg en basanitidi kai edothehsan tois yiois machir yioy manasseh kai tois ehmisesin yiois machir yioy manasseh kata dehmoys aytohn
13.32 oytoi oys kateklehronomehsen mohysehs peran toy iordanoy en arabohth mohab en toh peran toy iordanoy kata ierichoh apo anatolohn
13.33
13.1 וִיהֹושֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה־מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ׃
13.2 זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל־גְּלִילֹות הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל־הַגְּשׁוּרִי׃
13.3 מִן־הַשִּׁיחֹור אֲשֶׁר ׀ עַל־פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרֹון צָפֹונָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת ׀ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדֹּודִי הָאֶשְׁקְלֹונִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרֹונִי וְהָעַוִּים׃
13.4 מִתֵּימָן כָּל־אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד־אֲפֵקָה עַד גְּבוּל הָאֱמֹרִי׃
13.5 וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל־הַלְּבָנֹון מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר־חֶרְמֹון עַד לְבֹוא חֲמָת׃
13.6 כָּל־יֹשְׁבֵי הָהָר מִן־הַלְּבָנֹון עַד־מִשְׂרְפֹת מַיִם כָּל־צִידֹנִים אָנֹכִי אֹורִישֵׁם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ׃
13.7 וְעַתָּה חַלֵּק אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה׃
13.8 עִמֹּו הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי לָקְחוּ נַחֲלָתָם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה׃
13.9 מֵעֲרֹועֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנֹון וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתֹוךְ־הַנַּחַל וְכָל־הַמִּישֹׁר מֵידְבָא עַד־דִּיבֹון׃
13.10 וְכֹל עָרֵי סִיחֹון מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבֹּון עַד־גְּבוּל בְּנֵי עַמֹּון׃
13.11 וְהַגִּלְעָד וּגְבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וְכֹל הַר חֶרְמֹון וְכָל־הַבָּשָׁן עַד־סַלְכָה׃
13.12 כָּל־מַמְלְכוּת עֹוג בַּבָּשָׁן אֲשֶׁר־מָלַךְ בְּעַשְׁתָּרֹות וּבְאֶדְרֶעִי הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים וַיַּכֵּם מֹשֶׁה וַיֹּרִשֵׁם׃
13.13 וְלֹא הֹורִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַגְּשׁוּרִי וְאֶת־הַמַּעֲכָתִי וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
13.14 רַק לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן נַחֲלָה אִשֵּׁי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתֹו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לֹו׃ ס
13.15 וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי־רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
13.16 וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרֹועֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנֹון וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתֹוךְ־הַנַּחַל וְכָל־הַמִּישֹׁר עַל־מֵידְבָא׃
13.17 חֶשְׁבֹּון וְכָל־עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבֹון וּבָמֹות בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעֹון׃
13.18 וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת׃
13.19 וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה וְצֶרֶת הַשַּׁחַר בְּהַר הָעֵמֶק׃
13.20 וּבֵית פְּעֹור וְאַשְׁדֹּות הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמֹות׃
13.21 וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל־מַמְלְכוּת סִיחֹון מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבֹּון אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתֹו ׀ וְאֶת־נְשִׂיאֵי מִדְיָן אֶת־אֱוִי וְאֶת־רֶקֶם וְאֶת־צוּר וְאֶת־חוּר וְאֶת־רֶבַע נְסִיכֵי סִיחֹון יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃
13.22 וְאֶת־בִּלְעָם בֶּן־בְּעֹור הַקֹּוסֵם הָרְגוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל־חַלְלֵיהֶם׃
13.23 וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי־רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן׃ פ
13.24 וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה־גָד לִבְנֵי־גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
13.25 וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל־עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמֹּון עַד־עֲרֹועֵר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי רַבָּה׃
13.26 וּמֵחֶשְׁבֹּון עַד־רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים וּמִמַּחֲנַיִם עַד־גְּבוּל לִדְבִר׃
13.27 וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכֹּות וְצָפֹון יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחֹון מֶלֶךְ חֶשְׁבֹּון הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל עַד־קְצֵה יָם־כִּנֶּרֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה׃
13.28 זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי־גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם׃
13.29 וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְהִי לַחֲצִי מַטֵּה בְנֵי־מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹותָם׃
13.30 וַיְהִי גְבוּלָם מִמַּחֲנַיִם כָּל־הַבָּשָׁן כָּל־מַמְלְכוּת ׀ עֹוג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁן וְכָל־חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר׃
13.31 וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַשְׁתָּרֹות וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלְכוּת עֹוג בַּבָּשָׁן לִבְנֵי מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה לַחֲצִי בְנֵי־מָכִיר לְמִשְׁפְּחֹותָם׃
13.32 אֵלֶּה אֲשֶׁר־נִחַל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹות מֹואָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחֹו מִזְרָחָה׃ ס
13.33 וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא־נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם׃
13.1 wijHowxxuOa zaaqen baaA bajaamijm wajoAmaer jHwaaH Aelaajw AataaH zaaqantaaH baaAtaa bajaamijm wHaaAaaraec nixxAaraaH HarbeH-mAod lrixxtaaH׃
13.2 zoAt HaaAaaraec HanixxAaaraet kaal-glijlowt Haplixxtijm wkaal-Hagxxwrij׃
13.3 min-Haxxijhowr Aaxxaer Oal-pnej micrajim wOad gbwl Oaeqrown caapownaaH laknaOanij tehaaxxeb hamexxaet sarnej plixxtijm HaaOazaatij wHaaAaxxdowdij HaaAaexxqlownij Hagitij wHaaOaeqrownij wHaaOawijm׃
13.4 mitejmaan kaal-Aaeraec HaknaOanij wmOaaraaH Aaxxaer lacijdonijm Oad-AapeqaaH Oad gbwl HaaAaemorij׃
13.5 wHaaAaaraec Hagiblij wkaal-Halbaanown mizrah Haxxaemaexx mibaOal gaad tahat Har-haermown Oad lbowA hamaat׃
13.6 kaal-joxxbej HaaHaar min-Halbaanown Oad-mixrpot majim kaal-cijdonijm Aaanokij Aowrijxxem mipnej bnej jixraaAel raq HapilaeHaa ljixraaAel bnahalaaH kaAaxxaer ciwijtijkaa׃
13.7 wOataaH haleq Aaet-HaaAaaraec HazoAt bnahalaaH ltixxOat HaxxbaaTijm wahacij HaxxebaeT HamnaxxaeH׃
13.8 Oimow HaarAwbenij wHagaadij laaqhw nahalaataam Aaxxaer naatan laaHaem moxxaeH bOebaer Hajarden mizraahaaH kaAaxxaer naatan laaHaem moxxaeH Oaebaed jHwaaH׃
13.9 meOarowOer Aaxxaer Oal-xpat-nahal Aarnown wHaaOijr Aaxxaer btowk-Hanahal wkaal-Hamijxxor mejdbaaA Oad-dijbown׃
13.10 wkol Oaarej sijhown maelaek HaaAaemorij Aaxxaer maalak bhaexxbown Oad-gbwl bnej Oamown׃
13.11 wHagilOaad wgbwl Hagxxwrij wHamaOakaatij wkol Har haermown wkaal-Habaaxxaan Oad-salkaaH׃
13.12 kaal-mamlkwt Oowg babaaxxaan Aaxxaer-maalak bOaxxtaarowt wbAaedraeOij HwA nixxAar mijaetaer HaarpaaAijm wajakem moxxaeH wajorixxem׃
13.13 wloA Howrijxxw bnej jixraaAel Aaet-Hagxxwrij wAaet-HamaOakaatij wajexxaeb gxxwr wmaOakaat bqaeraeb jixraaAel Oad Hajowm HazaeH׃
13.14 raq lxxebaeT Halewij loA naatan nahalaaH Aixxej jHwaaH AaeloHej jixraaAel HwA nahalaatow kaAaxxaer dibaer-low׃ s
13.15 wajiten moxxaeH lmaTeH bnej-rAwben lmixxphotaam׃
13.16 wajHij laaHaem Hagbwl meOarowOer Aaxxaer Oal-xpat-nahal Aarnown wHaaOijr Aaxxaer btowk-Hanahal wkaal-Hamijxxor Oal-mejdbaaA׃
13.17 haexxbown wkaal-OaaraejHaa Aaxxaer bamijxxor dijbown wbaamowt baOal wbejt baOal mOown׃
13.18 wjaHcaaH wqdemot wmepaaOat׃
13.19 wqirjaatajim wxibmaaH wcaeraet Haxxahar bHar HaaOemaeq׃
13.20 wbejt pOowr wAaxxdowt HapisgaaH wbejt Hajxximowt׃
13.21 wkol Oaarej Hamijxxor wkaal-mamlkwt sijhown maelaek HaaAaemorij Aaxxaer maalak bhaexxbown Aaxxaer HikaaH moxxaeH Aotow wAaet-nxijAej midjaan Aaet-Aaewij wAaet-raeqaem wAaet-cwr wAaet-hwr wAaet-raebaO nsijkej sijhown joxxbej HaaAaaraec׃
13.22 wAaet-bilOaam baen-bOowr Haqowsem Haargw bnej-jixraaAel bahaeraeb Aael-hallejHaem׃
13.23 wajHij gbwl bnej rAwben Hajarden wgbwl zoAt nahalat bnej-rAwben lmixxphotaam HaeOaarijm whacrejHaen׃ p
13.24 wajiten moxxaeH lmaTeH-gaad libnej-gaad lmixxphotaam׃
13.25 wajHij laaHaem Hagbwl jaOzer wkaal-Oaarej HagilOaad wahacij Aaeraec bnej Oamown Oad-OarowOer Aaxxaer Oal-pnej rabaaH׃
13.26 wmehaexxbown Oad-raamat HamicpaeH wbTonijm wmimahanajim Oad-gbwl lidbir׃
13.27 wbaaOemaeq bejt Haaraam wbejt nimraaH wsukowt wcaapown jaetaer mamlkwt sijhown maelaek haexxbown Hajarden wgbul Oad-qceH jaam-kinaeraet Oebaer Hajarden mizraahaaH׃
13.28 zoAt nahalat bnej-gaad lmixxphotaam HaeOaarijm whacrejHaem׃
13.29 wajiten moxxaeH lahacij xxebaeT mnaxxaeH wajHij lahacij maTeH bnej-mnaxxaeH lmixxphowtaam׃
13.30 wajHij gbwlaam mimahanajim kaal-Habaaxxaan kaal-mamlkwt Oowg maelaek-Habaaxxaan wkaal-hawot jaaAijr Aaxxaer babaaxxaan xxixxijm Oijr׃
13.31 wahacij HagilOaad wOaxxtaarowt wAaedraeOij Oaarej mamlkwt Oowg babaaxxaan libnej maakijr baen-mnaxxaeH lahacij bnej-maakijr lmixxphowtaam׃
13.32 AelaeH Aaxxaer-nihal moxxaeH bOarbowt mowAaab meOebaer ljarden jrijhow mizraahaaH׃ s
13.33 wlxxebaeT Halewij loA-naatan moxxaeH nahalaaH jHwaaH AaeloHej jixraaAel HwA nahalaataam kaAaxxaer dibaer laaHaem׃
13.1 ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה־מאד לרשתה׃
13.2 זאת הארץ הנשארת כל־גלילות הפלשתים וכל־הגשורי׃
13.3 מן־השיחור אשר ׀ על־פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב חמשת ׀ סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים׃
13.4 מתימן כל־ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים עד־אפקה עד גבול האמרי׃
13.5 והארץ הגבלי וכל־הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר־חרמון עד לבוא חמת׃
13.6 כל־ישבי ההר מן־הלבנון עד־משרפת מים כל־צידנים אנכי אורישם מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך׃
13.7 ועתה חלק את־הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה׃
13.8 עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה׃
13.9 מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון והעיר אשר בתוך־הנחל וכל־המישר מידבא עד־דיבון׃
13.10 וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון עד־גבול בני עמון׃
13.11 והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל־הבשן עד־סלכה׃
13.12 כל־ממלכות עוג בבשן אשר־מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם׃
13.13 ולא הורישו בני ישראל את־הגשורי ואת־המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה׃
13.14 רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר־לו׃ ס
13.15 ויתן משה למטה בני־ראובן למשפחתם׃
13.16 ויהי להם הגבול מערוער אשר על־שפת־נחל ארנון והעיר אשר בתוך־הנחל וכל־המישר על־מידבא׃
13.17 חשבון וכל־עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון׃
13.18 ויהצה וקדמת ומפעת׃
13.19 וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק׃
13.20 ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות׃
13.21 וכל ערי המישר וכל־ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ׀ ואת־נשיאי מדין את־אוי ואת־רקם ואת־צור ואת־חור ואת־רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ׃
13.22 ואת־בלעם בן־בעור הקוסם הרגו בני־ישראל בחרב אל־חלליהם׃
13.23 ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני־ראובן למשפחתם הערים וחצריהן׃ פ
13.24 ויתן משה למטה־גד לבני־גד למשפחתם׃
13.25 ויהי להם הגבול יעזר וכל־ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד־ערוער אשר על־פני רבה׃
13.26 ומחשבון עד־רמת המצפה ובטנים וממחנים עד־גבול לדבר׃
13.27 ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל עד־קצה ים־כנרת עבר הירדן מזרחה׃
13.28 זאת נחלת בני־גד למשפחתם הערים וחצריהם׃
13.29 ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני־מנשה למשפחותם׃
13.30 ויהי גבולם ממחנים כל־הבשן כל־ממלכות ׀ עוג מלך־הבשן וכל־חות יאיר אשר בבשן ששים עיר׃
13.31 וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן־מנשה לחצי בני־מכיר למשפחותם׃
13.32 אלה אשר־נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה׃ ס
13.33 ולשבט הלוי לא־נתן משה נחלה יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם׃
13.1 wjHwxO zqn bA bjmjm wjAmr jHwH Aljw AtH zqntH bAt bjmjm wHArc nxArH HrbH-mAd lrxtH׃
13.2 zAt HArc HnxArt kl-gljlwt Hplxtjm wkl-Hgxwrj׃
13.3 mn-Hxjhwr Axr Ol-pnj mcrjm wOd gbwl Oqrwn cpwnH lknOnj thxb hmxt srnj plxtjm HOztj wHAxdwdj HAxqlwnj Hgtj wHOqrwnj wHOwjm׃
13.4 mtjmn kl-Arc HknOnj wmOrH Axr lcjdnjm Od-ApqH Od gbwl HAmrj׃
13.5 wHArc Hgblj wkl-Hlbnwn mzrh Hxmx mbOl gd tht Hr-hrmwn Od lbwA hmt׃
13.6 kl-jxbj HHr mn-Hlbnwn Od-mxrpt mjm kl-cjdnjm Ankj Awrjxm mpnj bnj jxrAl rq HplH ljxrAl bnhlH kAxr cwjtjk׃
13.7 wOtH hlq At-HArc HzAt bnhlH ltxOt HxbTjm whcj HxbT HmnxH׃
13.8 Omw HrAwbnj wHgdj lqhw nhltm Axr ntn lHm mxH bObr Hjrdn mzrhH kAxr ntn lHm mxH Obd jHwH׃
13.9 mOrwOr Axr Ol-xpt-nhl Arnwn wHOjr Axr btwk-Hnhl wkl-Hmjxr mjdbA Od-djbwn׃
13.10 wkl Orj sjhwn mlk HAmrj Axr mlk bhxbwn Od-gbwl bnj Omwn׃
13.11 wHglOd wgbwl Hgxwrj wHmOktj wkl Hr hrmwn wkl-Hbxn Od-slkH׃
13.12 kl-mmlkwt Owg bbxn Axr-mlk bOxtrwt wbAdrOj HwA nxAr mjtr HrpAjm wjkm mxH wjrxm׃
13.13 wlA Hwrjxw bnj jxrAl At-Hgxwrj wAt-HmOktj wjxb gxwr wmOkt bqrb jxrAl Od Hjwm HzH׃
13.14 rq lxbT Hlwj lA ntn nhlH Axj jHwH AlHj jxrAl HwA nhltw kAxr dbr-lw׃ s
13.15 wjtn mxH lmTH bnj-rAwbn lmxphtm׃
13.16 wjHj lHm Hgbwl mOrwOr Axr Ol-xpt-nhl Arnwn wHOjr Axr btwk-Hnhl wkl-Hmjxr Ol-mjdbA׃
13.17 hxbwn wkl-OrjH Axr bmjxr djbwn wbmwt bOl wbjt bOl mOwn׃
13.18 wjHcH wqdmt wmpOt׃
13.19 wqrjtjm wxbmH wcrt Hxhr bHr HOmq׃
13.20 wbjt pOwr wAxdwt HpsgH wbjt Hjxmwt׃
13.21 wkl Orj Hmjxr wkl-mmlkwt sjhwn mlk HAmrj Axr mlk bhxbwn Axr HkH mxH Atw wAt-nxjAj mdjn At-Awj wAt-rqm wAt-cwr wAt-hwr wAt-rbO nsjkj sjhwn jxbj HArc׃
13.22 wAt-blOm bn-bOwr Hqwsm Hrgw bnj-jxrAl bhrb Al-hlljHm׃
13.23 wjHj gbwl bnj rAwbn Hjrdn wgbwl zAt nhlt bnj-rAwbn lmxphtm HOrjm whcrjHn׃ p
13.24 wjtn mxH lmTH-gd lbnj-gd lmxphtm׃
13.25 wjHj lHm Hgbwl jOzr wkl-Orj HglOd whcj Arc bnj Omwn Od-OrwOr Axr Ol-pnj rbH׃
13.26 wmhxbwn Od-rmt HmcpH wbTnjm wmmhnjm Od-gbwl ldbr׃
13.27 wbOmq bjt Hrm wbjt nmrH wskwt wcpwn jtr mmlkwt sjhwn mlk hxbwn Hjrdn wgbl Od-qcH jm-knrt Obr Hjrdn mzrhH׃
13.28 zAt nhlt bnj-gd lmxphtm HOrjm whcrjHm׃
13.29 wjtn mxH lhcj xbT mnxH wjHj lhcj mTH bnj-mnxH lmxphwtm׃
13.30 wjHj gbwlm mmhnjm kl-Hbxn kl-mmlkwt Owg mlk-Hbxn wkl-hwt jAjr Axr bbxn xxjm Ojr׃
13.31 whcj HglOd wOxtrwt wAdrOj Orj mmlkwt Owg bbxn lbnj mkjr bn-mnxH lhcj bnj-mkjr lmxphwtm׃
13.32 AlH Axr-nhl mxH bOrbwt mwAb mObr ljrdn jrjhw mzrhH׃ s
13.33 wlxbT Hlwj lA-ntn mxH nhlH jHwH AlHj jxrAl HwA nhltm kAxr dbr lHm׃
13.1 Iosue senex provectaeque aetatis erat, et dixit Dominus ad eum: “ Senuisti et longaevus es; terraque latissima adhuc superest, quae necdum occupata est.
13.2 Omnis videlicet Galilaea, regio Philisthim et universa Gesuri,
13.3 a fluvio Sihor, qui est ad orientem Aegypti, usque ad terminos Accaron contra aquilonem, terra Chananaea, quae in quinque principes Philisthim dividitur, Gazaeos et Azotios, Ascalonitas, Getthaeos et Accaronitas ac Hevaei
13.4 meridie; et omnis terra Chanaan de Ara Sidoniorum usque Apheca et terminos Amorraei;
13.5 et terra Gibliorum et omnis Libanus in oriente a Baalgad sub monte Hermon usque ad introitum Emath,
13.6 omnes, qui habitant in monte a Libano usque ad Maserephoth in occidente, universi Sidonii. Ego sum qui delebo eos a facie filiorum Israel. Sorte tantum distribue terram Israel in hereditatem, sicut praecepi tibi.
13.7 Et nunc divide terram hanc in possessionem novem tribubus et dimidiae tribui Manasse ”.
13.8 Cum qua Ruben et Gad possederunt terram, quam tradidit eis Moyses famulus Domini trans fluenta Iordanis ad orientalem plagam:
13.9 ab Aroer, quae sita est in ripa torrentis Arnon, et civitate in vallis medio, universaque campestria Medaba usque Dibon;
13.10 et cunctas civitates Sehon regis Amorraei, qui regnavit in Hesebon, usque ad terminos filiorum Ammon;
13.11 et Galaad ac terminos Gesuri et Maachathi omnemque montem Hermon et universam Basan usque Salcha,
13.12 omne regnum Og in Basan, qui regnavit in Astharoth et Edrai — ipse fuit de reliquiis Raphaim C; percussitque eos Moyses atque delevit.
13.13 Non autem disperdiderunt filii Israel Gesuri et Maachathi, et habitaverunt in medio Israel usque in praesentem diem.
13.14 Tribui tantum Levi non dedit possessionem, sed sacrificia Domini, Dei Israel: ipsa est eius hereditas, sicut locutus est illi.
13.15 Dedit ergo Moyses possessionem tribui filiorum Ruben iuxta cognationes suas.
13.16 Fuitque terminus eorum ab Aroer, quae sita est in ripa torrentis Arnon, et a civitate in valle eiusdem torrentis media, et universa planities usque Medaba,
13.17 Hesebon cunctaque oppida eius, quae sunt in campestribus: Dibon et Bamothbaal et Bethbaalmeon
13.18 et Iasa et Cademoth et Mephaath,
13.19 Cariathaim et Sabama et Serethsahar in monte convallis,
13.20 Bethphegor et declivia Phasga et Bethiesimoth
13.21 et omnes urbes campestres universumque regnum Sehon regis Amorraei, qui regnavit in Hesebon, quem percussit Moyses, ipsum et principes Madian, Evi et Recem et Sur et Hur et Rebe, duces Sehon habitatores terrae.
13.22 Et Balaam filium Beor hariolum occiderunt filii Israel gladio cum ceteris interfectis.
13.23 Factusque est terminus filiorum Ruben Iordanis fluvius. Haec est possessio Rubenitarum per cognationes suas, urbes et viculi earum.
13.24 Deditque Moyses tribui Gad, filiis Gad, per cognationes suas possessionem, cuius hic est
13.25 terminus: Iazer et omnes civitates Galaad dimidiaque pars terrae filiorum Ammon usque ad Aroer, quae est contra Rabba;
13.26 et ab Hesebon usque Ramothmaspha et Betonim et a Mahanaim usque ad terminos Lodabar,
13.27 in valle quoque Betharan et Bethnemra et Succoth et Saphon, reliqua pars regni Sehon regis Hesebon; Iordanis et terminus usque ad extremam partem maris Chenereth trans Iordanem ad orientalem plagam.
13.28 Haec est possessio filiorum Gad per familias suas, civitates et villae earum.
13.29 Dedit Moyses et dimidiae tribui filiorum Manasse, iuxta cognationes suas possessionem:
13.30 Manasse, a Mahanaim universam Basan, cunctum regnum Og regis Basan omnesque vicos Iair, qui sunt in Basan, sexaginta oppida;
13.31 et dimidiam partem Galaad et Astharoth et Edrai, urbes regni Og in Basan, filiis Machir filii Manasse, dimidiae parti filiorum Machir, iuxta cognationes suas.
13.32 Hanc possessionem divisit Moyses in campestribus Moab trans Iordanem contra Iericho ad orientalem plagam.
13.33 Tribui autem Levi non dedit possessionem, quoniam Dominus, Deus Israel, ipse est possessio eius, ut locutus est illi.
14.1 Das ist es aber, was die Kinder Israel im Lande Kanaan geerbt haben, was Eleasar, der Priester, und Josua, der Sohn Nuns, und die obersten Väter der Stämme der Kinder Israel unter sie ausgeteilt haben,
14.2 als sie es durch das Los unter sie teilten, wie der HERR durch Mose geboten hatte, es den neunundeinhalb Stämmen zu geben.
14.3 Denn den zwei Stämmen und dem halben Stamm hatte Mose ihr Erbteil jenseits des Jordan gegeben; den Leviten aber hatte er kein Erbteil unter ihnen gegeben.
14.4 Denn die Kinder Joseph bildeten zwei Stämme, Manasse und Ephraim. Darum gaben sie den Leviten keinen Teil am Landbesitz, sondern nur Städte, um darin zu wohnen, und ihre Weideplätze für ihr Vieh und ihre Güter.
14.5 Wie der HERR dem Mose geboten hatte, also taten die Kinder Israel und teilten das Land.
14.6 Da traten die Kinder Juda zu Josua in Gilgal, und Kaleb, der Sohn Jephunnes, der Kenisiter, sprach zu ihm: Du weißt, was der HERR zu Mose, dem Mann Gottes, meinet und deinetwegen zu Kadesch-Barnea gesagt hat.
14.7 Ich war vierzig Jahre alt, als mich Mose, der Knecht des HERRN, von Kadesch-Barnea aussandte, das Land auszukundschaften, und ich brachte ihm Bericht, so wie es mir ums Herz war.
14.8 Aber meine Brüder, die mit mir hinaufgezogen waren, machten dem Volk das Herz verzagt; ich aber folgte dem HERRN, meinem Gott, gänzlich nach.
14.9 Da schwur mir Mose an demselben Tag und sprach: Das Land, darauf du mit deinem Fuß getreten bist, soll dein und deiner Kinder Erbteil sein ewiglich, weil du dem HERRN, meinem Gott, gänzlich nachgefolgt bist!
14.10 Und nun siehe, der HERR hat mich leben lassen, wie er geredet hat. Und es sind nunmehr fünfundvierzig Jahre, seit der HERR solches zu Mose sagte, als Israel in der Wüste wandelte. Und nun siehe, ich bin heute fünfundachtzig Jahre alt
14.11 und bin noch heute so stark, wie ich war an dem Tage, als mich Mose aussandte; wie meine Kraft damals war, also ist sie auch jetzt, zu streiten und aus und einzuziehen.
14.12 Und nun, so gib mir dieses Gebirge, davon der HERR geredet hat an jenem Tage; denn du hörtest an demselben Tage, daß die Enakiter darauf wohnen und daß es große und feste Städte hat; vielleicht wird der HERR mit mir sein, daß ich sie vertreibe, wie der HERR geredet hat!
14.13 Da segnete ihn Josua und gab also Kaleb, dem Sohn Jephunnes, Hebron zum Erbteil.
14.14 Daher ward Hebron das Erbteil Kalebs, des Sohnes Jephunnes, des Kenisiters, bis auf diesen Tag, weil er dem HERRN, dem Gott Israels, gänzlich nachgefolgt war.
14.15 Aber Hebron hieß vor Zeiten Kirjat-Arba. Der war der größte Mann unter den Enakitern. Und das Land ruhte aus vom Kriege.
14.1 καὶ οὗτοι οἱ κατακληρονομήσαντες υἱῶν ισραηλ ἐν τῇ γῇ χανααν οἷς κατεκληρονόμησεν αὐτοῖς ελεαζαρ ὁ ἱερεὺς καὶ ἰησοῦς ὁ τοῦ ναυη καὶ οἱ ἄρχοντες πατριῶν φυλῶν τῶν υἱῶν ισραηλ
14.2 κατὰ κλήρους ἐκληρονόμησαν ὃν τρόπον ἐνετείλατο κύριος ἐν χειρὶ ἰησοῦ ταῖς ἐννέα φυλαῖς καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς
14.3 ἀπὸ τοῦ πέραν τοῦ ιορδάνου καὶ τοῖς λευίταις οὐκ ἔδωκεν κλῆρον ἐν αὐτοῖς
14.4 ὅτι ἦσαν οἱ υἱοὶ ιωσηφ δύο φυλαί μανασση καὶ εφραιμ καὶ οὐκ ἐδόθη μερὶς ἐν τῇ γῇ τοῖς λευίταις ἀλλ' ἢ πόλεις κατοικεῖν καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῶν τοῖς κτήνεσιν καὶ τὰ κτήνη αὐτῶν
14.5 ὃν τρόπον ἐνετείλατο κύριος τῷ μωυσῇ οὕτως ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἐμέρισαν τὴν γῆν
14.6 καὶ προσήλθοσαν οἱ υἱοὶ ιουδα πρὸς ἰησοῦν ἐν γαλγαλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν χαλεβ ὁ τοῦ ιεφοννη ὁ κενεζαῖος σὺ ἐπίστῃ τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν κύριος πρὸς μωυσῆν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ περὶ ἐμοῦ καὶ σοῦ ἐν καδης βαρνη
14.7 τεσσαράκοντα γὰρ ἐτῶν ἤμην ὅτε ἀπέστειλέν με μωυσῆς ὁ παῖς τοῦ θεοῦ ἐκ καδης βαρνη κατασκοπεῦσαι τὴν γῆν καὶ ἀπεκρίθην αὐτῷ λόγον κατὰ τὸν νοῦν αὐτοῦ
14.8 οἱ δὲ ἀδελφοί μου οἱ ἀναβάντες μετ' ἐμοῦ μετέστησαν τὴν καρδίαν τοῦ λαοῦ ἐγὼ δὲ προσετέθην ἐπακολουθῆσαι κυρίῳ τῷ θεῷ μου
14.9 καὶ ὤμοσεν μωυσῆς ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ λέγων ἡ γῆ ἐφ' ἣν ἐπέβης σοὶ ἔσται ἐν κλήρῳ καὶ τοῖς τέκνοις σου εἰς τὸν αἰῶνα ὅτι προσετέθης ἐπακολουθῆσαι ὀπίσω κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν
14.10 καὶ νῦν διέθρεψέν με κύριος ὃν τρόπον εἶπεν τοῦτο τεσσαρακοστὸν καὶ πέμπτον ἔτος ἀφ' οὗ ἐλάλησεν κύριος τὸ ῥῆμα τοῦτο πρὸς μωυσῆν καὶ ἐπορεύθη ισραηλ ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ νῦν ἰδοὺ ἐγὼ σήμερον ὀγδοήκοντα καὶ πέντε ἐτῶν
14.11 ἔτι εἰμὶ σήμερον ἰσχύων ὡσεὶ ὅτε ἀπέστειλέν με μωυσῆς ὡσαύτως ἰσχύω νῦν ἐξελθεῖν καὶ εἰσελθεῖν εἰς τὸν πόλεμον
14.12 καὶ νῦν αἰτοῦμαί σε τὸ ὄρος τοῦτο καθὰ εἶπεν κύριος τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὅτι σὺ ἀκήκοας τὸ ῥῆμα τοῦτο τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ νυνὶ δὲ οἱ ενακιμ ἐκεῖ εἰσιν πόλεις ὀχυραὶ καὶ μεγάλαι ἐὰν οὖν κύριος μετ' ἐμοῦ ᾖ ἐξολεθρεύσω αὐτούς ὃν τρόπον εἶπέν μοι κύριος
14.13 καὶ εὐλόγησεν αὐτὸν ἰησοῦς καὶ ἔδωκεν τὴν χεβρων τῷ χαλεβ υἱῷ ιεφοννη υἱοῦ κενεζ ἐν κλήρῳ
14.14 διὰ τοῦτο ἐγενήθη ἡ χεβρων τῷ χαλεβ τῷ τοῦ ιεφοννη τοῦ κενεζαίου ἐν κλήρῳ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης διὰ τὸ αὐτὸν ἐπακολουθῆσαι τῷ προστάγματι κυρίου θεοῦ ισραηλ
14.15 τὸ δὲ ὄνομα τῆς χεβρων ἦν τὸ πρότερον πόλις αρβοκ μητρόπολις τῶν ενακιμ αὕτη καὶ ἡ γῆ ἐκόπασεν τοῦ πολέμου
14.1 kai oytoi oi kataklehronomehsantes yiohn israehl en teh geh chanaan ois kateklehronomehsen aytois eleazar o iereys kai iehsoys o toy nayeh kai oi archontes patriohn phylohn tohn yiohn israehl
14.2 kata klehroys eklehronomehsan on tropon eneteilato kyrios en cheiri iehsoy tais ennea phylais kai toh ehmisei phylehs
14.3 apo toy peran toy iordanoy kai tois leyitais oyk edohken klehron en aytois
14.4 oti ehsan oi yioi iohsehph dyo phylai manasseh kai ephraim kai oyk edotheh meris en teh geh tois leyitais all' eh poleis katoikein kai ta aphohrismena aytohn tois ktehnesin kai ta ktehneh aytohn
14.5 on tropon eneteilato kyrios toh mohyseh oytohs epoiehsan oi yioi israehl kai emerisan tehn gehn
14.6 kai prosehlthosan oi yioi ioyda pros iehsoyn en galgal kai eipen pros ayton chaleb o toy iephonneh o kenezaios sy episteh to rehma o elalehsen kyrios pros mohysehn anthrohpon toy theoy peri emoy kai soy en kadehs barneh
14.7 tessarakonta gar etohn ehmehn ote apesteilen me mohysehs o pais toy theoy ek kadehs barneh kataskopeysai tehn gehn kai apekrithehn aytoh logon kata ton noyn aytoy
14.8 oi de adelphoi moy oi anabantes met' emoy metestehsan tehn kardian toy laoy egoh de prosetethehn epakoloythehsai kyrioh toh theoh moy
14.9 kai ohmosen mohysehs en ekeineh teh ehmera legohn eh geh eph' ehn epebehs soi estai en klehroh kai tois teknois soy eis ton aiohna oti prosetethehs epakoloythehsai opisoh kyrioy toy theoy ehmohn
14.10 kai nyn diethrepsen me kyrios on tropon eipen toyto tessarakoston kai pempton etos aph' oy elalehsen kyrios to rehma toyto pros mohysehn kai eporeytheh israehl en teh erehmoh kai nyn idoy egoh sehmeron ogdoehkonta kai pente etohn
14.11 eti eimi sehmeron ischyohn ohsei ote apesteilen me mohysehs ohsaytohs ischyoh nyn exelthein kai eiselthein eis ton polemon
14.12 kai nyn aitoymai se to oros toyto katha eipen kyrios teh ehmera ekeineh oti sy akehkoas to rehma toyto teh ehmera ekeineh nyni de oi enakim ekei eisin poleis ochyrai kai megalai ean oyn kyrios met' emoy eh exolethreysoh aytoys on tropon eipen moi kyrios
14.13 kai eylogehsen ayton iehsoys kai edohken tehn chebrohn toh chaleb yioh iephonneh yioy kenez en klehroh
14.14 dia toyto egenehtheh eh chebrohn toh chaleb toh toy iephonneh toy kenezaioy en klehroh eohs tehs ehmeras taytehs dia to ayton epakoloythehsai toh prostagmati kyrioy theoy israehl
14.15 to de onoma tehs chebrohn ehn to proteron polis arbok mehtropolis tohn enakim ayteh kai eh geh ekopasen toy polemoy
14.1 וְאֵלֶּה אֲשֶׁר־נָחֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֹותָם אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן וְרָאשֵׁי אֲבֹות הַמַּטֹּות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
14.2 בְּגֹורַל נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה לְתִשְׁעַת הַמַּטֹּות וַחֲצִי הַמַּטֶּה׃
14.3 כִּי־נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלַת שְׁנֵי הַמַּטֹּות וַחֲצִי הַמַּטֶּה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְלַלְוִיִּם לֹא־נָתַן נַחֲלָה בְּתֹוכָם׃
14.4 כִּי־הָיוּ בְנֵי־יֹוסֵף שְׁנֵי מַטֹּות מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם וְלֹא־נָתְנוּ חֵלֶק לַלְוִיִּם בָּאָרֶץ כִּי אִם־עָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם לְמִקְנֵיהֶם וּלְקִנְיָנָם׃
14.5 כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחְלְקוּ אֶת־הָאָרֶץ׃ פ
14.6 וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי־יְהוּדָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים עַל אֹדֹותַי וְעַל אֹדֹותֶיךָ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׃
14.7 בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ וָאָשֵׁב אֹתֹו דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם־לְבָבִי׃
14.8 וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי הִמְסִיו אֶת־לֵב הָעָם וְאָנֹכִי מִלֵּאתִי אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי׃
14.9 וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר אִם־לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד־עֹולָם כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי׃
14.10 וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה יְהוָה ׀ אֹותִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר יְהוָה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־מֹשֶׁה אֲשֶׁר־הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיֹּום בֶּן־חָמֵשׁ וּשְׁמֹונִים שָׁנָה׃
14.11 עֹודֶנִּי הַיֹּום חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיֹום שְׁלֹחַ אֹותִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבֹוא׃
14.12 וְעַתָּה תְּנָה־לִּי אֶת־הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא כִּי אַתָּה־שָׁמַעְתָּ בַיֹּום הַהוּא כִּי־עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלֹות בְּצֻרֹות אוּלַי יְהוָה אֹותִי וְהֹורַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה׃
14.13 וַיְבָרְכֵהוּ יְהֹושֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת־חֶבְרֹון לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה׃
14.14 עַל־כֵּן הָיְתָה־חֶבְרֹון לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי לְנַחֲלָה עַד הַיֹּום הַזֶּה יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
14.15 וְשֵׁם חֶבְרֹון לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדֹול בָּעֲנָקִים הוּא וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה׃ פ
14.1 wAelaeH Aaxxaer-naahalw bnej-jixraaAel bAaeraec knaaOan Aaxxaer nihalw Aowtaam AaelOaazaar HakoHen wijHowxxuOa bin-nwn wraaAxxej Aabowt HamaTowt libnej jixraaAel׃
14.2 bgowral nahalaataam kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH bjad-moxxaeH ltixxOat HamaTowt wahacij HamaTaeH׃
14.3 kij-naatan moxxaeH nahalat xxnej HamaTowt wahacij HamaTaeH meOebaer lajarden wlalwijim loA-naatan nahalaaH btowkaam׃
14.4 kij-Haajw bnej-jowsep xxnej maTowt mnaxxaeH wAaepraajim wloA-naatnw helaeq lalwijim baaAaaraec kij Aim-Oaarijm laaxxaebaet wmigrxxejHaem lmiqnejHaem wlqinjaanaam׃
14.5 kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aaet-moxxaeH ken Oaaxw bnej jixraaAel wajahlqw Aaet-HaaAaaraec׃ p
14.6 wajigxxw bnej-jHwdaaH Aael-jHowxxuOa bagilgaal wajoAmaer Aelaajw kaaleb baen-jpunaeH Haqnizij AataaH jaadaOtaa Aaet-Hadaabaar Aaxxaer-dibaer jHwaaH Aael-moxxaeH Aijxx-HaaAaeloHijm Oal Aodowtaj wOal Aodowtaejkaa bqaadexx barneOa׃
14.7 baen-AarbaaOijm xxaanaaH Aaanokij bixxloha moxxaeH Oaebaed-jHwaaH Aotij miqaadexx barneOa lragel Aaet-HaaAaaraec waaAaaxxeb Aotow daabaar kaAaxxaer Oim-lbaabij׃
14.8 wAahaj Aaxxaer Oaalw Oimij Himsijw Aaet-leb HaaOaam wAaanokij mileAtij Aaharej jHwaaH AaeloHaaj׃
14.9 wajixxaabaO moxxaeH bajowm HaHwA leAmor Aim-loA HaaAaaraec Aaxxaer daarkaaH raglkaa baaH lkaa tiHjaeH lnahalaaH wlbaanaejkaa Oad-Oowlaam kij mileAtaa Aaharej jHwaaH AaeloHaaj׃
14.10 wOataaH HineH HaehaejaaH jHwaaH Aowtij kaAaxxaer diber zaeH AarbaaOijm whaamexx xxaanaaH meAaaz dibaer jHwaaH Aaet-Hadaabaar HazaeH Aael-moxxaeH Aaxxaer-Haalak jixraaAel bamidbaar wOataaH HineH Aaanokij Hajowm baen-haamexx wxxmownijm xxaanaaH׃
14.11 Oowdaenij Hajowm haazaaq kaAaxxaer bjowm xxloha Aowtij moxxaeH kkohij Aaaz wkkohij OaataaH lamilhaamaaH wlaaceAt wlaabowA׃
14.12 wOataaH tnaaH-lij Aaet-HaaHaar HazaeH Aaxxaer-dibaer jHwaaH bajowm HaHwA kij AataaH-xxaamaOtaa bajowm HaHwA kij-Oanaaqijm xxaam wOaarijm gdolowt bcurowt Awlaj jHwaaH Aowtij wHowraxxtijm kaAaxxaer dibaer jHwaaH׃
14.13 wajbaarkeHw jHowxxuOa wajiten Aaet-haebrown lkaaleb baen-jpunaeH lnahalaaH׃
14.14 Oal-ken HaajtaaH-haebrown lkaaleb baen-jpunaeH Haqnizij lnahalaaH Oad Hajowm HazaeH jaOan Aaxxaer mileA Aaharej jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃
14.15 wxxem haebrown lpaanijm qirjat AarbaO HaaAaadaam Hagaadowl baaOanaaqijm HwA wHaaAaaraec xxaaqTaaH mimilhaamaaH׃ p
14.1 ואלה אשר־נחלו בני־ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן־נון וראשי אבות המטות לבני ישראל׃
14.2 בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד־משה לתשעת המטות וחצי המטה׃
14.3 כי־נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא־נתן נחלה בתוכם׃
14.4 כי־היו בני־יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא־נתנו חלק ללוים בארץ כי אם־ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם׃
14.5 כאשר צוה יהוה את־משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את־הארץ׃ פ
14.6 ויגשו בני־יהודה אל־יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן־יפנה הקנזי אתה ידעת את־הדבר אשר־דבר יהוה אל־משה איש־האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע׃
14.7 בן־ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד־יהוה אתי מקדש ברנע לרגל את־הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם־לבבי׃
14.8 ואחי אשר עלו עמי המסיו את־לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי׃
14.9 וישבע משה ביום ההוא לאמר אם־לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד־עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי׃
14.10 ועתה הנה החיה יהוה ׀ אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את־הדבר הזה אל־משה אשר־הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן־חמש ושמונים שנה׃
14.11 עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא׃
14.12 ועתה תנה־לי את־ההר הזה אשר־דבר יהוה ביום ההוא כי אתה־שמעת ביום ההוא כי־ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה׃
14.13 ויברכהו יהושע ויתן את־חברון לכלב בן־יפנה לנחלה׃
14.14 על־כן היתה־חברון לכלב בן־יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל׃
14.15 ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה׃ פ
14.1 wAlH Axr-nhlw bnj-jxrAl bArc knOn Axr nhlw Awtm AlOzr HkHn wjHwxO bn-nwn wrAxj Abwt HmTwt lbnj jxrAl׃
14.2 bgwrl nhltm kAxr cwH jHwH bjd-mxH ltxOt HmTwt whcj HmTH׃
14.3 kj-ntn mxH nhlt xnj HmTwt whcj HmTH mObr ljrdn wllwjm lA-ntn nhlH btwkm׃
14.4 kj-Hjw bnj-jwsp xnj mTwt mnxH wAprjm wlA-ntnw hlq llwjm bArc kj Am-Orjm lxbt wmgrxjHm lmqnjHm wlqnjnm׃
14.5 kAxr cwH jHwH At-mxH kn Oxw bnj jxrAl wjhlqw At-HArc׃ p
14.6 wjgxw bnj-jHwdH Al-jHwxO bglgl wjAmr Aljw klb bn-jpnH Hqnzj AtH jdOt At-Hdbr Axr-dbr jHwH Al-mxH Ajx-HAlHjm Ol Adwtj wOl Adwtjk bqdx brnO׃
14.7 bn-ArbOjm xnH Ankj bxlh mxH Obd-jHwH Atj mqdx brnO lrgl At-HArc wAxb Atw dbr kAxr Om-lbbj׃
14.8 wAhj Axr Olw Omj Hmsjw At-lb HOm wAnkj mlAtj Ahrj jHwH AlHj׃
14.9 wjxbO mxH bjwm HHwA lAmr Am-lA HArc Axr drkH rglk bH lk tHjH lnhlH wlbnjk Od-Owlm kj mlAt Ahrj jHwH AlHj׃
14.10 wOtH HnH HhjH jHwH Awtj kAxr dbr zH ArbOjm whmx xnH mAz dbr jHwH At-Hdbr HzH Al-mxH Axr-Hlk jxrAl bmdbr wOtH HnH Ankj Hjwm bn-hmx wxmwnjm xnH׃
14.11 Owdnj Hjwm hzq kAxr bjwm xlh Awtj mxH kkhj Az wkkhj OtH lmlhmH wlcAt wlbwA׃
14.12 wOtH tnH-lj At-HHr HzH Axr-dbr jHwH bjwm HHwA kj AtH-xmOt bjwm HHwA kj-Onqjm xm wOrjm gdlwt bcrwt Awlj jHwH Awtj wHwrxtjm kAxr dbr jHwH׃
14.13 wjbrkHw jHwxO wjtn At-hbrwn lklb bn-jpnH lnhlH׃
14.14 Ol-kn HjtH-hbrwn lklb bn-jpnH Hqnzj lnhlH Od Hjwm HzH jOn Axr mlA Ahrj jHwH AlHj jxrAl׃
14.15 wxm hbrwn lpnjm qrjt ArbO HAdm Hgdwl bOnqjm HwA wHArc xqTH mmlhmH׃ p
14.1 Hoc est, quod hereditave runt filii Israel in terra Cha naan, quod dederunt eis Eleazar sacerdos et Iosue filius Nun et principes familiarum tribuum Israel,
14.2 sorte omnia dividentes, sicut praeceperat Dominus in manu Moysi, novem tribubus et dimidiae tribui.
14.3 Duabus enim tribubus et dimidiae dederat Moyses trans Iordanem possessionem, absque Levitis, quibus nihil dedit inter fratres suos;
14.4 sed sunt filii Ioseph in duas divisi tribus, Manasse et Ephraim, nec acceperunt Levitae aliam in terra partem, nisi urbes ad habitandum et suburbana earum ad alenda iumenta et pecora sua.
14.5 Sicut praeceperat Dominus Moysi, ita fecerunt filii Israel et diviserunt terram.
14.6 Accesserunt itaque filii Iudae ad Iosue in Galgala, locutusque est ad eum Chaleb filius Iephonne Cenezaeus: “ Nosti quid locutus sit Dominus ad Moysen hominem Dei de me et te in Cadesbarne.
14.7 Quadraginta annorum eram, quando me misit Moyses famulus Domini de Cadesbarne, ut considerarem terram; nuntiavique ei quod mihi verum videbatur.
14.8 Fratres autem mei, qui ascenderant mecum, dissolverunt cor populi, et nihilominus ego adimplevi, ut sequerer Dominum Deum meum.
14.9 Iuravitque Moyses in die illo dicens: “Terra, quam calcavit pes tuus, erit possessio tua et filiorum tuorum in aeternum, quia adimplevisti, ut sequereris Dominum Deum meum”.
14.10 Concessit ergo Dominus vitam mihi, sicut pollicitus est, usque in praesentem diem. Quadraginta et quinque anni sunt ex quo locutus est Dominus verbum istud ad Moysen, quando ambulabat Israel per solitudinem; hodie octoginta quinque annorum sum,
14.11 sic valens ut eo valebam tempore, quando ad explorandum missus sum; illius in me temporis fortitudo usque hodie perseverat tam ad bellandum quam ad gradiendum.
14.12 Da ergo mihi montem istum, quem pollicitus est Dominus die illo, te quoque audiente quod Enacim ibi sunt et urbes magnae atque munitae; si forte sit Dominus mecum, et potuero delere eos, sicut promisit mihi ”.
14.13 Benedixitque ei Iosue et tradidit Hebron in possessionem;
14.14 atque ex eo fuit Hebron Chaleb filio Iephonne Cenezaeo usque in praesentem diem, quia adimplevit, ut sequeretur Dominum, Deum Israel.
14.15 Nomen Hebron antea vocabatur Cariatharbe (id est civitas Arbe), hominis maximi inter Enacim. Et terra cessavit a proeliis.
15.1 Und das Los des Stammes der Kinder Juda nach ihren Geschlechtern lag an der Grenze von Zin gegen Mittag, am südlichen Ende.
15.2 Und ihre südliche Grenze beginnt am Ende des Salzmeeres, bei der Zunge, die mittagwärts reicht,
15.3 und zieht sich hinaus gegen Mittag zur Höhe von Akrabbim und hinüber gen Zin und wieder von Mittag gen Kadesch-Barnea hinauf und nach Hezron hin und gen Adar hinauf und wendet sich gegen Karka;
15.4 dann geht sie hinüber nach Azmon und hinaus an den Bach Ägyptens, so daß das Meer das Ende der Grenze bildet. Das sei eure südliche Grenze!
15.5 Aber die östliche Grenze ist das Salzmeer bis zur Mündung des Jordan. Die Grenze des nördlichen Teils aber beginnt bei der Zunge des Meeres an der Mündung des Jordan
15.6 und geht hinauf gen Beth-Hogla und zieht sich von Mitternacht gen Beth-Araba und kommt herauf zum Stein Bohan,
15.7 des Sohnes Rubens, und geht von dem Tal Achor hinauf gen Debir und wendet sich nördlich gegen Gilgal, welches der Anhöhe Adummim gegenüber liegt, das südlich an dem Bache liegt. Darnach geht sie zu dem Wasser En-Semes und kommt hinaus zum Brunnen Rogel,
15.8 geht darnach hinauf zum Tal des Sohnes Hinnoms, an der Seite der Jebusiter gegen Mittag, das ist Jerusalem; und sie kommt herauf zur Spitze des Berges, der westlich vor dem Tal Hinnom liegt und nördlich an das Ende des Tales Rephaim stößt.
15.9 Darnach kommt sie von der Spitze desselben Berges zu der Quelle des Wassers Nephtoach und kommt heraus zu den Städten des Gebirges Ephron und neigt sich gen Baala, das ist Kirjat-Jearim.
15.10 Und die Grenze wendet sich herum von Baala gegen Abend zum Gebirge Seir und geht hinüber nach dem nördlichen Bergrücken Jearim, das ist Kesalon, und kommt herab gen Beth-Semes und geht nach Timna;
15.11 sodann läuft die Grenze weiter nördlich bis zum Bergrücken von Ekron und zieht sich gen Sikron und geht über den Berg Baala und kommt heraus gen Jabneel; also daß das Meer das Ende dieser Grenze bildet.
15.12 Die Grenze aber gegen Abend ist das große Meer und sein Gestade. Das ist die Grenze der Kinder Juda, nach ihren Geschlechtern, ringsum.
15.13 Aber Kaleb, dem Sohn Jephunnes, gab er sein Teil unter den Kindern Juda nach dem Befehl des HERRN an Josua, nämlich die Stadt Arba, des Vaters Enaks, das ist Hebron.
15.14 Und Kaleb vertrieb von dannen die drei Söhne Enaks, Sesai, Achiman und Talmai, die Enakskinder,
15.15 und zog von dannen hinauf zu den Einwohnern von Debir. Debir aber hieß vor Zeiten Kirjat-Sepher.
15.16 Und Kaleb sprach: Wer Kirjat-Sepher schlägt und erobert, dem will ich meine Tochter Achsa zum Eheweib geben!
15.17 Da gewann sie Otniel, der Sohn Kenas, des Bruders Kalebs; und er gab ihm seine Tochter Achsa zum Eheweib.
15.18 Und es begab sich, als sie einzog, trieb sie ihn an, von ihrem Vater einen Acker zu fordern. Und sie sprang vom Esel. Da sprach Kaleb zu ihr:
15.19 Was hast du? Sie sprach: Gib mir einen Segen, denn du hast mir ein dürres Land gegeben; gib mir auch Wasserquellen! Da gab er ihr Wasserquellen, die obern und die untern.
15.20 Das ist das Erbteil des Stammes der Kinder Juda nach ihren Geschlechtern.
15.21 Und die äußersten Städte des Stammes der Kinder Juda, gegen die Grenze der Edomiter im Süden, waren diese: Kabzeel,
15.22 Eder, Jagur, Kina, Dimona, Adada,
15.23 Kedesch, Hazor, Jitnan, Siph, Telem,
15.24 Bealot, Hazor-Hadatta, Keriot-Hezron,
15.25 welches Hazor ist,
15.26 Amam, Sema, Molada,
15.27 Hazar-Gadda, Hesmon, Beth-Pelet,
15.28 Hazar-Schual, Beer-Seba, Bisjot-Ja,
15.29 Baala, Jjim, Ezem, Eltolad, Kesil,
15.30 Horma, Ziklag, Madmanna, Sansanna,
15.31 Lebaot, Silhim, Ain und Rimmon.
15.32 Das sind neunundzwanzig Städte und ihre Dörfer.
15.33 In den Tälern aber waren Estaol,
15.34 Zorea, Asna, Sanoach, En-Gannim,
15.35 Tappuach, Enam, Jarmut,
15.36 Adullam, Socho, Aseka, Saaraim, Aditaim, Gereda, Gederotaim;
15.37 das sind vierzehn Städte und ihre Dörfer.
15.38 Zenan, Hadasa, Migdal-Gad, Dilean,
15.39 Mizpe, Jokteel, Lachis, Bozkat, Eglon,
15.40 Kabbon, Lachmas, Kitlis, Gederot,
15.41 Beth-Dagon, Naama, Makkeda. Das sind sechzehn Städte und ihre Dörfer.
15.42 Libna, Eter, Asan, Jiphtach, Asna, Nezib,
15.43 Kegila, Achsib, Maresa.
15.44 Das sind neun Städte und ihre Dörfer.
15.45 Ekron, mit seinen Dörfern und Höfen.
15.46 Von Ekron und bis an das Meer alles, was an Asdod grenzt und ihre Dörfer:
15.47 Asdod mit seinen Dörfern und Höfen, Gaza mit seinen Höfen und Dörfern, bis an den Bach Ägyptens, und das große Meer ist seine Grenze.
15.48 Auf dem Gebirge aber waren Samir, Jattir, Socho,
15.49 Danna, Kirjat-Sanna, welches Debir ist,
15.50 Anab, Estemo, Anim, Gosen, Holon, Gilo.
15.51 Das sind elf Städte und ihre Dörfer.
15.52 Arab, Duma, Esean,
15.53 Janum, Beth-Tappuach, Apheka, Humta,
15.54 Kirjat-Arba, das ist Hebron, Zior. Das sind neun Städte und ihre Dörfer.
15.55 Maon, Karmel, Siph, Juta, Jesreel,
15.56 Jokdeam, Sanoach, Kain, Gibea, Timna.
15.57 Das sind zehn Städte und ihre Dörfer.
15.58 Halhul, Beth-Zur, Gedor, Maarat, Beth-Anot und Eltekon.
15.59 Das sind sechs Städte und ihre Dörfer.
15.60 Kirjat-Baal, das ist Kirjat-Jearim, und Rabba. Das sind zwei Städte und ihre Dörfer.
15.61 In der Wüste aber waren Beth-Araba, Middin,
15.62 Sechacha, Nibsan und die Salzstadt und Engedi. Das sind sechs Städte und ihre Dörfer.
15.63 Die Kinder Juda aber konnten die Jebusiter, welche zu Jerusalem wohnten, nicht vertreiben. Also wohnten die Jebusiter mit den Kindern Juda zu Jerusalem bis auf diesen Tag.
15.1 καὶ ἐγένετο τὰ ὅρια φυλῆς ιουδα κατὰ δήμους αὐτῶν ἀπὸ τῶν ὁρίων τῆς ιδουμαίας ἀπὸ τῆς ἐρήμου σιν ἕως καδης πρὸς λίβα
15.2 καὶ ἐγενήθη αὐτῶν τὰ ὅρια ἀπὸ λιβὸς ἕως μέρους τῆς θαλάσσης τῆς ἁλυκῆς ἀπὸ τῆς λοφιᾶς τῆς φερούσης ἐπὶ λίβα
15.3 καὶ διαπορεύεται ἀπέναντι τῆς προσαναβάσεως ακραβιν καὶ ἐκπεριπορεύεται σεννα καὶ ἀναβαίνει ἀπὸ λιβὸς ἐπὶ καδης βαρνη καὶ ἐκπορεύεται ασωρων καὶ προσαναβαίνει εἰς αδδαρα καὶ περιπορεύεται τὴν κατὰ δυσμὰς καδης
15.4 καὶ πορεύεται ἐπὶ ασεμωνα καὶ διεκβαλεῖ ἕως φάραγγος αἰγύπτου καὶ ἔσται αὐτοῦ ἡ διέξοδος τῶν ὁρίων ἐπὶ τὴν θάλασσαν τοῦτό ἐστιν αὐτῶν ὅρια ἀπὸ λιβός
15.5 καὶ τὰ ὅρια ἀπὸ ἀνατολῶν πᾶσα ἡ θάλασσα ἡ ἁλυκὴ ἕως τοῦ ιορδάνου καὶ τὰ ὅρια αὐτῶν ἀπὸ βορρᾶ καὶ ἀπὸ τῆς λοφιᾶς τῆς θαλάσσης καὶ ἀπὸ τοῦ μέρους τοῦ ιορδάνου
15.6 ἐπιβαίνει τὰ ὅρια ἐπὶ βαιθαγλα καὶ παραπορεύεται ἀπὸ βορρᾶ ἐπὶ βαιθαραβα καὶ προσαναβαίνει τὰ ὅρια ἐπὶ λίθον βαιων υἱοῦ ρουβην
15.7 καὶ προσαναβαίνει τὰ ὅρια ἐπὶ τὸ τέταρτον τῆς φάραγγος αχωρ καὶ καταβαίνει ἐπὶ γαλγαλ ἥ ἐστιν ἀπέναντι τῆς προσβάσεως αδδαμιν ἥ ἐστιν κατὰ λίβα τῇ φάραγγι καὶ διεκβαλεῖ ἐπὶ τὸ ὕδωρ πηγῆς ἡλίου καὶ ἔσται αὐτοῦ ἡ διέξοδος πηγὴ ρωγηλ
15.8 καὶ ἀναβαίνει τὰ ὅρια εἰς φάραγγα ονομ ἐπὶ νώτου ιεβους ἀπὸ λιβός αὕτη ἐστὶν ιερουσαλημ καὶ διεκβάλλει τὰ ὅρια ἐπὶ κορυφὴν ὄρους ἥ ἐστιν κατὰ πρόσωπον φάραγγος ονομ πρὸς θαλάσσης ἥ ἐστιν ἐκ μέρους γῆς ραφαϊν ἐπὶ βορρᾶ
15.9 καὶ διεκβάλλει τὸ ὅριον ἀπὸ κορυφῆς τοῦ ὄρους ἐπὶ πηγὴν ὕδατος ναφθω καὶ διεκβάλλει εἰς τὸ ὄρος εφρων καὶ ἐξάξει τὸ ὅριον εἰς βααλ αὕτη ἐστὶν πόλις ιαριμ
15.10 καὶ περιελεύσεται ὅριον ἀπὸ βααλ ἐπὶ θάλασσαν καὶ παρελεύσεται εἰς ὄρος ασσαρες ἐπὶ νώτου πόλιν ιαριμ ἀπὸ βορρᾶ αὕτη ἐστὶν χασλων καὶ καταβήσεται ἐπὶ πόλιν ἡλίου καὶ παρελεύσεται ἐπὶ λίβα
15.11 καὶ διεκβαλεῖ τὸ ὅριον κατὰ νώτου ακκαρων ἐπὶ βορρᾶν καὶ διεκβαλεῖ τὰ ὅρια εἰς σακχαρωνα καὶ παρελεύσεται ὄρος τῆς βαλα καὶ διεκβαλεῖ ἐπὶ ιαβνηλ καὶ ἔσται ἡ διέξοδος τῶν ὁρίων ἐπὶ θάλασσαν
15.12 καὶ τὰ ὅρια αὐτῶν ἀπὸ θαλάσσης ἡ θάλασσα ἡ μεγάλη ὁριεῖ ταῦτα τὰ ὅρια υἱῶν ιουδα κύκλῳ κατὰ δήμους αὐτῶν
15.13 καὶ τῷ χαλεβ υἱῷ ιεφοννη ἔδωκεν μερίδα ἐν μέσῳ υἱῶν ιουδα διὰ προστάγματος τοῦ θεοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἰησοῦς τὴν πόλιν αρβοκ μητρόπολιν ενακ αὕτη ἐστὶν χεβρων
15.14 καὶ ἐξωλέθρευσεν ἐκεῖθεν χαλεβ υἱὸς ιεφοννη τοὺς τρεῖς υἱοὺς ενακ τὸν σουσι καὶ τὸν θολμι καὶ τὸν αχιμα
15.15 καὶ ἀνέβη ἐκεῖθεν χαλεβ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας δαβιρ τὸ δὲ ὄνομα δαβιρ ἦν τὸ πρότερον πόλις γραμμάτων
15.16 καὶ εἶπεν χαλεβ ὃς ἐὰν λάβῃ καὶ ἐκκόψῃ τὴν πόλιν τῶν γραμμάτων καὶ κυριεύσῃ αὐτῆς δώσω αὐτῷ τὴν αχσαν θυγατέρα μου εἰς γυναῖκα
15.17 καὶ ἔλαβεν αὐτὴν γοθονιηλ υἱὸς κενεζ ἀδελφὸς χαλεβ ὁ νεώτερος καὶ ἔδωκεν αὐτῷ τὴν αχσαν θυγατέρα αὐτοῦ αὐτῷ γυναῖκα
15.18 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἰσπορεύεσθαι αὐτὴν καὶ συνεβουλεύσατο αὐτῷ λέγουσα αἰτήσομαι τὸν πατέρα μου ἀγρόν καὶ ἐβόησεν ἐκ τοῦ ὄνου καὶ εἶπεν αὐτῇ χαλεβ τί ἐστίν σοι
15.19 καὶ εἶπεν αὐτῷ δός μοι εὐλογίαν ὅτι εἰς γῆν ναγεβ δέδωκάς με δός μοι τὴν γολαθμαιν καὶ ἔδωκεν αὐτῇ χαλεβ τὴν γολαθμαιν τὴν ἄνω καὶ τὴν γολαθμαιν τὴν κάτω
15.20 αὕτη ἡ κληρονομία φυλῆς υἱῶν ιουδα
15.21 ἐγενήθησαν δὲ αἱ πόλεις αὐτῶν πόλις πρώτη φυλῆς υἱῶν ιουδα ἐφ' ὁρίων εδωμ ἐπὶ τῆς ἐρήμου καιβαισελεηλ καὶ αρα καὶ ασωρ
15.22 καὶ ικαμ καὶ ρεγμα καὶ αρουηλ
15.23 καὶ καδης καὶ ασοριωναιν
15.24 καὶ μαιναμ καὶ βαλμαιναν καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.25 καὶ μαιναμ καὶ βαλμαιναν καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν καὶ αἱ πόλεις ασερων αὕτη ασωρ
15.26 καὶ σην καὶ σαλμαα καὶ μωλαδα
15.27 καὶ σερι καὶ βαιφαλαδ
15.28 καὶ χολασεωλα καὶ βηρσαβεε καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν καὶ αἱ ἐπαύλεις αὐτῶν
15.29 βαλα καὶ βακωκ καὶ ασομ
15.30 καὶ ελβωυδαδ καὶ βαιθηλ καὶ ερμα
15.31 καὶ σεκελακ καὶ μαχαριμ καὶ σεθεννακ
15.32 καὶ λαβως καὶ σαλη καὶ ερωμωθ πόλεις καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.33 ἐν τῇ πεδινῇ ασταωλ καὶ ραα καὶ ασσα
15.34 καὶ ραμεν καὶ τανω καὶ ιλουθωθ καὶ μαιανι
15.35 καὶ ιερμουθ καὶ οδολλαμ καὶ μεμβρα καὶ σαωχω καὶ αζηκα
15.36 καὶ σακαριμ καὶ γαδηρα καὶ αἱ ἐπαύλεις αὐτῆς πόλεις δέκα τέσσαρες καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.37 σεννα καὶ αδασαν καὶ μαγαδαγαδ
15.38 καὶ δαλαλ καὶ μασφα καὶ ιακαρεηλ
15.39 καὶ λαχης καὶ βασηδωθ καὶ ιδεαδαλεα
15.40 καὶ χαβρα καὶ μαχες καὶ μααχως
15.41 καὶ γεδδωρ καὶ βαγαδιηλ καὶ νωμαν καὶ μακηδαν πόλεις δεκαὲξ καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.42 λεμνα καὶ ιθακ
15.43 καὶ ανωχ καὶ ιανα καὶ νασιβ
15.44 καὶ κεϊλαμ καὶ ακιεζι καὶ κεζιβ καὶ βαθησαρ καὶ αιλων πόλεις δέκα καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.45 ακκαρων καὶ αἱ κῶμαι αὐτῆς καὶ αἱ ἐπαύλεις αὐτῶν
15.46 ἀπὸ ακκαρων γεμνα καὶ πᾶσαι ὅσαι εἰσὶν πλησίον ασηδωθ καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.47 ασιεδωθ καὶ αἱ κῶμαι αὐτῆς καὶ αἱ ἐπαύλεις αὐτῆς γάζα καὶ αἱ κῶμαι αὐτῆς καὶ αἱ ἐπαύλεις αὐτῆς ἕως τοῦ χειμάρρου αἰγύπτου καὶ ἡ θάλασσα ἡ μεγάλη διορίζει
15.48 καὶ ἐν τῇ ὀρεινῇ σαμιρ καὶ ιεθερ καὶ σωχα
15.49 καὶ ρεννα καὶ πόλις γραμμάτων αὕτη δαβιρ
15.50 καὶ ανων καὶ εσκαιμαν καὶ αισαμ
15.51 καὶ γοσομ καὶ χαλου καὶ χαννα πόλεις ἕνδεκα καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.52 αιρεμ καὶ ρεμνα καὶ σομα
15.53 καὶ ιεμαϊν καὶ βαιθαχου καὶ φακουα
15.54 καὶ ευμα καὶ πόλις αρβοκ αὕτη ἐστὶν χεβρων καὶ σωρθ πόλεις ἐννέα καὶ αἱ ἐπαύλεις αὐτῶν
15.55 μαωρ καὶ χερμελ καὶ οζιβ καὶ ιταν
15.56 καὶ ιαριηλ καὶ ιαρικαμ καὶ ζακαναϊμ
15.57 καὶ γαβαα καὶ θαμναθα πόλεις ἐννέα καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.58 αλουα καὶ βαιθσουρ καὶ γεδδων
15.59 καὶ μαγαρωθ καὶ βαιθαναμ καὶ θεκουμ πόλεις ἓξ καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν θεκω καὶ εφραθα αὕτη ἐστὶν βαιθλεεμ καὶ φαγωρ καὶ αιταν καὶ κουλον καὶ ταταμ καὶ εωβης καὶ καρεμ καὶ γαλεμ καὶ θεθηρ καὶ μανοχω πόλεις ἕνδεκα καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.60 καριαθβααλ αὕτη ἡ πόλις ιαριμ καὶ σωθηβα πόλεις δύο καὶ αἱ ἐπαύλεις αὐτῶν
15.61 καὶ βαδδαργις καὶ θαραβααμ καὶ αινων καὶ αιχιοζα
15.62 καὶ ναφλαζων καὶ αἱ πόλεις σαδωμ καὶ ανκαδης πόλεις ἑπτὰ καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
15.63 καὶ ὁ ιεβουσαῖος κατῴκει ἐν ιερουσαλημ καὶ οὐκ ἠδυνάσθησαν οἱ υἱοὶ ιουδα ἀπολέσαι αὐτούς καὶ κατῴκησαν οἱ ιεβουσαῖοι ἐν ιερουσαλημ ἕως τῆς ἡμέρας ἐκείνης
15.1 kai egeneto ta oria phylehs ioyda kata dehmoys aytohn apo tohn oriohn tehs idoymaias apo tehs erehmoy sin eohs kadehs pros liba
15.2 kai egenehtheh aytohn ta oria apo libos eohs meroys tehs thalassehs tehs alykehs apo tehs lophias tehs pheroysehs epi liba
15.3 kai diaporeyetai apenanti tehs prosanabaseohs akrabin kai ekperiporeyetai senna kai anabainei apo libos epi kadehs barneh kai ekporeyetai asohrohn kai prosanabainei eis addara kai periporeyetai tehn kata dysmas kadehs
15.4 kai poreyetai epi asemohna kai diekbalei eohs pharaggos aigyptoy kai estai aytoy eh diexodos tohn oriohn epi tehn thalassan toyto estin aytohn oria apo libos
15.5 kai ta oria apo anatolohn pasa eh thalassa eh alykeh eohs toy iordanoy kai ta oria aytohn apo borra kai apo tehs lophias tehs thalassehs kai apo toy meroys toy iordanoy
15.6 epibainei ta oria epi baithagla kai paraporeyetai apo borra epi baitharaba kai prosanabainei ta oria epi lithon baiohn yioy roybehn
15.7 kai prosanabainei ta oria epi to tetarton tehs pharaggos achohr kai katabainei epi galgal eh estin apenanti tehs prosbaseohs addamin eh estin kata liba teh pharaggi kai diekbalei epi to ydohr pehgehs ehlioy kai estai aytoy eh diexodos pehgeh rohgehl
15.8 kai anabainei ta oria eis pharagga onom epi nohtoy ieboys apo libos ayteh estin ieroysalehm kai diekballei ta oria epi koryphehn oroys eh estin kata prosohpon pharaggos onom pros thalassehs eh estin ek meroys gehs raphain epi borra
15.9 kai diekballei to orion apo koryphehs toy oroys epi pehgehn ydatos naphthoh kai diekballei eis to oros ephrohn kai exaxei to orion eis baal ayteh estin polis iarim
15.10 kai perieleysetai orion apo baal epi thalassan kai pareleysetai eis oros assares epi nohtoy polin iarim apo borra ayteh estin chaslohn kai katabehsetai epi polin ehlioy kai pareleysetai epi liba
15.11 kai diekbalei to orion kata nohtoy akkarohn epi borran kai diekbalei ta oria eis sakcharohna kai pareleysetai oros tehs bala kai diekbalei epi iabnehl kai estai eh diexodos tohn oriohn epi thalassan
15.12 kai ta oria aytohn apo thalassehs eh thalassa eh megaleh oriei tayta ta oria yiohn ioyda kykloh kata dehmoys aytohn
15.13 kai toh chaleb yioh iephonneh edohken merida en mesoh yiohn ioyda dia prostagmatos toy theoy kai edohken aytoh iehsoys tehn polin arbok mehtropolin enak ayteh estin chebrohn
15.14 kai exohlethreysen ekeithen chaleb yios iephonneh toys treis yioys enak ton soysi kai ton tholmi kai ton achima
15.15 kai anebeh ekeithen chaleb epi toys katoikoyntas dabir to de onoma dabir ehn to proteron polis grammatohn
15.16 kai eipen chaleb os ean labeh kai ekkopseh tehn polin tohn grammatohn kai kyrieyseh aytehs dohsoh aytoh tehn achsan thygatera moy eis gynaika
15.17 kai elaben aytehn gothoniehl yios kenez adelphos chaleb o neohteros kai edohken aytoh tehn achsan thygatera aytoy aytoh gynaika
15.18 kai egeneto en toh eisporeyesthai aytehn kai syneboyleysato aytoh legoysa aitehsomai ton patera moy agron kai eboehsen ek toy onoy kai eipen ayteh chaleb ti estin soi
15.19 kai eipen aytoh dos moi eylogian oti eis gehn nageb dedohkas me dos moi tehn golathmain kai edohken ayteh chaleb tehn golathmain tehn anoh kai tehn golathmain tehn katoh
15.20 ayteh eh klehronomia phylehs yiohn ioyda
15.21 egenehthehsan de ai poleis aytohn polis prohteh phylehs yiohn ioyda eph' oriohn edohm epi tehs erehmoy kaibaiseleehl kai ara kai asohr
15.22 kai ikam kai regma kai aroyehl
15.23 kai kadehs kai asoriohnain
15.24 kai mainam kai balmainan kai ai kohmai aytohn
15.25 kai mainam kai balmainan kai ai kohmai aytohn kai ai poleis aserohn ayteh asohr
15.26 kai sehn kai salmaa kai mohlada
15.27 kai seri kai baiphalad
15.28 kai cholaseohla kai behrsabee kai ai kohmai aytohn kai ai epayleis aytohn
15.29 bala kai bakohk kai asom
15.30 kai elbohydad kai baithehl kai erma
15.31 kai sekelak kai macharim kai sethennak
15.32 kai labohs kai saleh kai erohmohth poleis kai ai kohmai aytohn
15.33 en teh pedineh astaohl kai raa kai assa
15.34 kai ramen kai tanoh kai iloythohth kai maiani
15.35 kai iermoyth kai odollam kai membra kai saohchoh kai azehka
15.36 kai sakarim kai gadehra kai ai epayleis aytehs poleis deka tessares kai ai kohmai aytohn
15.37 senna kai adasan kai magadagad
15.38 kai dalal kai maspha kai iakareehl
15.39 kai lachehs kai basehdohth kai ideadalea
15.40 kai chabra kai maches kai maachohs
15.41 kai geddohr kai bagadiehl kai nohman kai makehdan poleis dekaex kai ai kohmai aytohn
15.42 lemna kai ithak
15.43 kai anohch kai iana kai nasib
15.44 kai keilam kai akiezi kai kezib kai bathehsar kai ailohn poleis deka kai ai kohmai aytohn
15.45 akkarohn kai ai kohmai aytehs kai ai epayleis aytohn
15.46 apo akkarohn gemna kai pasai osai eisin plehsion asehdohth kai ai kohmai aytohn
15.47 asiedohth kai ai kohmai aytehs kai ai epayleis aytehs gaza kai ai kohmai aytehs kai ai epayleis aytehs eohs toy cheimarroy aigyptoy kai eh thalassa eh megaleh diorizei
15.48 kai en teh oreineh samir kai iether kai sohcha
15.49 kai renna kai polis grammatohn ayteh dabir
15.50 kai anohn kai eskaiman kai aisam
15.51 kai gosom kai chaloy kai channa poleis endeka kai ai kohmai aytohn
15.52 airem kai remna kai soma
15.53 kai iemain kai baithachoy kai phakoya
15.54 kai eyma kai polis arbok ayteh estin chebrohn kai sohrth poleis ennea kai ai epayleis aytohn
15.55 maohr kai chermel kai ozib kai itan
15.56 kai iariehl kai iarikam kai zakanaim
15.57 kai gabaa kai thamnatha poleis ennea kai ai kohmai aytohn
15.58 aloya kai baithsoyr kai geddohn
15.59 kai magarohth kai baithanam kai thekoym poleis ex kai ai kohmai aytohn thekoh kai ephratha ayteh estin baithleem kai phagohr kai aitan kai koylon kai tatam kai eohbehs kai karem kai galem kai thethehr kai manochoh poleis endeka kai ai kohmai aytohn
15.60 kariathbaal ayteh eh polis iarim kai sohthehba poleis dyo kai ai epayleis aytohn
15.61 kai baddargis kai tharabaam kai ainohn kai aichioza
15.62 kai naphlazohn kai ai poleis sadohm kai ankadehs poleis epta kai ai kohmai aytohn
15.63 kai o ieboysaios katohkei en ieroysalehm kai oyk ehdynasthehsan oi yioi ioyda apolesai aytoys kai katohkehsan oi ieboysaioi en ieroysalehm eohs tehs ehmeras ekeinehs
15.1 וַיְהִי הַגֹּורָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל־גְּבוּל אֱדֹום מִדְבַּר־צִן נֶגְבָּה מִקְצֵה תֵימָן׃
15.2 וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח מִן־הַלָּשֹׁן הַפֹּנֶה נֶגְבָּה׃
15.3 וְיָצָא אֶל־מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרֹון וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה׃
15.4 וְעָבַר עַצְמֹונָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם [וְהָיָה כ] (וְהָיוּ ק) תֹּצְאֹות הַגְּבוּל יָמָּה זֶה־יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב׃
15.5 וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד־קְצֵה הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל לִפְאַת צָפֹונָה מִלְּשֹׁון הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן׃
15.6 וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפֹון לְבֵית הָעֲרָבָה וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן בֶּן־רְאוּבֵן׃
15.7 וְעָלָה הַגְּבוּל ׀ דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכֹור וְצָפֹונָה פֹּנֶה אֶל־הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר־נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל־מֵי־עֵין שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל־עֵין רֹגֵל׃
15.8 וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן־הִנֹּם אֶל־כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל־רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי גֵי־הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק־רְפָאִים צָפֹנָה׃
15.9 וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל־מַעְיַן מֵי נֶפְתֹּוחַ וְיָצָא אֶל־עָרֵי הַר־עֶפְרֹון וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים׃
15.10 וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל־הַר שֵׂעִיר וְעָבַר אֶל־כֶּתֶף הַר־יְעָרִים מִצָּפֹונָה הִיא כְסָלֹון וְיָרַד בֵּית־שֶׁמֶשׁ וְעָבַר תִּמְנָה׃
15.11 וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל־כֶּתֶף עֶקְרֹון צָפֹונָה וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרֹונָה וְעָבַר הַר־הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל וְהָיוּ תֹּצְאֹות הַגְּבוּל יָמָּה׃
15.12 וּגְבוּל יָם הַיָּמָּה הַגָּדֹול וּגְבוּל זֶה גְּבוּל בְּנֵי־יְהוּדָה סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
15.13 וּלְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתֹוךְ בְּנֵי־יְהוּדָה אֶל־פִּי יְהוָה לִיהֹושֻׁעַ אֶת־קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרֹון׃
15.14 וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת־שְׁלֹושָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת־שֵׁשַׁי וְאֶת־אֲחִימַן וְאֶת־תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק׃
15.15 וַיַּעַל מִשָּׁם אֶל־יֹשְׁבֵי דְּבִר וְשֵׁם־דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת־סֵפֶר׃
15.16 וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר־יַכֶּה אֶת־קִרְיַת־סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לֹו אֶת־עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה׃
15.17 וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן־לֹו אֶת־עַכְסָה בִתֹּו לְאִשָּׁה׃
15.18 וַיְהִי בְּבֹואָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאֹול מֵאֵת־אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמֹור וַיֹּאמֶר־לָהּ כָּלֵב מַה־לָּךְ׃
15.19 וַתֹּאמֶר תְּנָה־לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן־לָהּ אֵת גֻּלֹּת עִלִּיֹּות וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּיֹּות׃ פ
15.20 זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
15.21 וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי־יְהוּדָה אֶל־גְּבוּל אֱדֹום בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר׃
15.22 וְקִינָה וְדִימֹונָה וְעַדְעָדָה׃
15.23 וְקֶדֶשׁ וְחָצֹור וְיִתְנָן׃
15.24 זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלֹות׃
15.25 וְחָצֹור ׀ חֲדַתָּה וּקְרִיֹּות חֶצְרֹון הִיא חָצֹור׃
15.26 אֲמָם וּשְׁמַע וּמֹולָדָה׃
15.27 וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמֹון וּבֵית פָּלֶט׃
15.28 וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע וּבִזְיֹותְיָה׃
15.29 בַּעֲלָה וְעִיִּים וָעָצֶם׃
15.30 וְאֶלְתֹּולַד וּכְסִיל וְחָרְמָה׃
15.31 וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה׃
15.32 וּלְבָאֹות וְשִׁלְחִים וְעַיִן וְרִמֹּון כָּל־עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וְחַצְרֵיהֶן׃ ס
15.33 בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאֹול וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה׃
15.34 וְזָנֹוחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם׃
15.35 יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שֹׂוכֹה וַעֲזֵקָה׃
15.36 וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
15.37 צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל־גָּד׃
15.38 וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה וְיָקְתְאֵל׃
15.39 לָכִישׁ וּבָצְקַת וְעֶגְלֹון׃
15.40 וְכַבֹּון וְלַחְמָס וְכִתְלִישׁ׃
15.41 וּגְדֵרֹות בֵּית־דָּגֹון וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה עָרִים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃ ס
15.42 לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן׃
15.43 וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב׃
15.44 וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן׃
15.45 עֶקְרֹון וּבְנֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ׃
15.46 מֵעֶקְרֹון וָיָמָּה כֹּל אֲשֶׁר־עַל־יַד אַשְׁדֹּוד וְחַצְרֵיהֶן׃
15.47 אַשְׁדֹּוד בְּנֹותֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנֹותֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד־נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם [הַגָּבֹול כ] (הַגָּדֹול ק) וּגְבוּל׃ ס
15.48 וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשֹׂוכֹה׃
15.49 וְדַנָּה וְקִרְיַת־סַנָּה הִיא דְבִר׃
15.50 וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים׃
15.51 וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
15.52 אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן׃
15.53 [וְיָנִים כ] (וְיָנוּם ק) וּבֵית־תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה׃
15.54 וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרֹון וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן׃ ס
15.55 מָעֹון ׀ כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה׃
15.56 וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנֹוחַ׃
15.57 הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן׃
15.58 חַלְחוּל בֵּית־צוּר וּגְדֹור׃
15.59 וּמַעֲרָת וּבֵית־עֲנֹות וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן׃
15.60 קִרְיַת־בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים וְהָרַבָּה עָרִים שְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן׃ ס
15.61 בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה׃
15.62 וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר־הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן׃
15.63 וְאֶת־הַיְבוּסִי יֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא־ [יוּכְלוּ כ] (יָכְלוּ ק) בְנֵי־יְהוּדָה לְהֹורִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת־בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ פ
15.1 wajHij Hagowraal lmaTeH bnej jHwdaaH lmixxphotaam Aael-gbwl Aaedowm midbar-cin naegbaaH miqceH tejmaan׃
15.2 wajHij laaHaem gbwl naegaeb miqceH jaam Hamaelah min-Halaaxxon HaponaeH naegbaaH׃
15.3 wjaacaaA Aael-minaegaeb lmaOaleH Oaqrabijm wOaabar cinaaH wOaalaaH minaegaeb lqaadexx barneOa wOaabar haecrown wOaalaaH AadaaraaH wnaasab HaqarqaaOaaH׃
15.4 wOaabar OacmownaaH wjaacaaA nahal micrajim [wHaajaaH k] (wHaajw q) tocAowt Hagbwl jaamaaH zaeH-jiHjaeH laakaem gbwl naegaeb׃
15.5 wgbwl qedmaaH jaam Hamaelah Oad-qceH Hajarden wgbwl lipAat caapownaaH milxxown Hajaam miqceH Hajarden׃
15.6 wOaalaaH Hagbwl bejt haaglaaH wOaabar micpown lbejt HaaOaraabaaH wOaalaaH Hagbwl Aaebaen boHan baen-rAwben׃
15.7 wOaalaaH Hagbwl dbiraaH meOemaeq Oaakowr wcaapownaaH ponaeH Aael-Hagilgaal Aaxxaer-nokah lmaOaleH Aadumijm Aaxxaer minaegaeb lanaahal wOaabar Hagbwl Aael-mej-Oejn xxaemaexx wHaajw tocAotaajw Aael-Oejn rogel׃
15.8 wOaalaaH Hagbwl gej baen-Hinom Aael-kaetaep Hajbwsij minaegaeb HijA jrwxxaalaaim wOaalaaH Hagbwl Aael-roAxx HaaHaar Aaxxaer Oal-pnej gej-Hinom jaamaaH Aaxxaer biqceH Oemaeq-rpaaAijm caaponaaH׃
15.9 wtaaAar Hagbwl meroAxx HaaHaar Aael-maOjan mej naeptowha wjaacaaA Aael-Oaarej Har-Oaeprown wtaaAar Hagbwl baOalaaH HijA qirjat jOaarijm׃
15.10 wnaasab Hagbwl mibaOalaaH jaamaaH Aael-Har xeOijr wOaabar Aael-kaetaep Har-jOaarijm micaapownaaH HijA ksaalown wjaarad bejt-xxaemaexx wOaabar timnaaH׃
15.11 wjaacaaA Hagbwl Aael-kaetaep Oaeqrown caapownaaH wtaaAar Hagbwl xxikrownaaH wOaabar Har-HabaOalaaH wjaacaaA jabnAel wHaajw tocAowt Hagbwl jaamaaH׃
15.12 wgbwl jaam HajaamaaH Hagaadowl wgbwl zaeH gbwl bnej-jHwdaaH saabijb lmixxphotaam׃
15.13 wlkaaleb baen-jpunaeH naatan helaeq btowk bnej-jHwdaaH Aael-pij jHwaaH lijHowxxuOa Aaet-qirjat AarbaO Aabij HaaOanaaq HijA haebrown׃
15.14 wajoraexx mixxaam kaaleb Aaet-xxlowxxaaH bnej HaaOanaaq Aaet-xxexxaj wAaet-Aahijman wAaet-talmaj jlijdej HaaOanaaq׃
15.15 wajaOal mixxaam Aael-joxxbej dbir wxxem-dbir lpaanijm qirjat-sepaer׃
15.16 wajoAmaer kaaleb Aaxxaer-jakaeH Aaet-qirjat-sepaer wlkaadaaH wnaatatij low Aaet-OaksaaH bitij lAixxaaH׃
15.17 wajilkdaaH OaatnijAel baen-qnaz Aahij kaaleb wajitaen-low Aaet-OaksaaH bitow lAixxaaH׃
15.18 wajHij bbowAaaH watsijteHw lixxAowl meAet-AaabijHaa xaadaeH waticnah meOal Hahamowr wajoAmaer-laaH kaaleb maH-laak׃
15.19 watoAmaer tnaaH-lij braakaaH kij Aaeraec Hanaegaeb ntataanij wnaatataaH lij gulot maajim wajitaen-laaH Aet gulot Oilijowt wAet gulot tahtijowt׃ p
15.20 zoAt nahalat maTeH bnej-jHwdaaH lmixxphotaam׃
15.21 wajiHjw HaeOaarijm miqceH lmaTeH bnej-jHwdaaH Aael-gbwl Aaedowm banaegbaaH qabcAel wOedaer wjaagwr׃
15.22 wqijnaaH wdijmownaaH wOadOaadaaH׃
15.23 wqaedaexx whaacowr wjitnaan׃
15.24 zijp waaTaelaem wbOaalowt׃
15.25 whaacowr hadataaH wqrijowt haecrown HijA haacowr׃
15.26 Aamaam wxxmaO wmowlaadaaH׃
15.27 wahacar gadaaH whaexxmown wbejt paalaeT׃
15.28 wahacar xxwOaal wbAer xxaebaO wbizjowtjaaH׃
15.29 baOalaaH wOijijm waaOaacaem׃
15.30 wAaeltowlad wksijl whaarmaaH׃
15.31 wciqlag wmadmanaaH wsansanaaH׃
15.32 wlbaaAowt wxxilhijm wOajin wrimown kaal-Oaarijm Oaexrijm waatexxaO whacrejHaen׃ s
15.33 baxxpelaaH AaexxtaaAowl wcaarOaaH wAaxxnaaH׃
15.34 wzaanowha wOejn ganijm tapwha wHaaOejnaam׃
15.35 jarmwt waOadulaam xowkoH waOazeqaaH׃
15.36 wxxaOarajim waOadijtajim wHagderaaH wgderotaajim Oaarijm AarbaO-OaexreH whacrejHaen׃
15.37 cnaan wahadaaxxaaH wmigdal-gaad׃
15.38 wdilOaan wHamicpaeH wjaaqtAel׃
15.39 laakijxx wbaacqat wOaeglown׃
15.40 wkabown wlahmaas wkitlijxx׃
15.41 wgderowt bejt-daagown wnaOamaaH wmaqedaaH Oaarijm xxexx-OaexreH whacrejHaen׃ s
15.42 libnaaH waaOaetaer wOaaxxaan׃
15.43 wjiptaah wAaxxnaaH wncijb׃
15.44 wqOijlaaH wAakzijb wmaareAxxaaH Oaarijm texxaO whacrejHaen׃
15.45 Oaeqrown wbnotaejHaa wahaceraejHaa׃
15.46 meOaeqrown waajaamaaH kol Aaxxaer-Oal-jad Aaxxdowd whacrejHaen׃
15.47 Aaxxdowd bnowtaejHaa wahaceraejHaa OazaaH bnowtaejHaa wahaceraejHaa Oad-nahal micraajim wHajaam [Hagaabowl k] (Hagaadowl q) wgbwl׃ s
15.48 wbaaHaar xxaamijr wjatijr wxowkoH׃
15.49 wdanaaH wqirjat-sanaaH HijA dbir׃
15.50 waOanaab wAaexxtmoH wOaanijm׃
15.51 wgoxxaen wholon wgiloH Oaarijm Aahat-OaexreH whacrejHaen׃
15.52 Aarab wrwmaaH wAaexxOaan׃
15.53 [wjaanijm k] (wjaanwm q) wbejt-tapwha waAapeqaaH׃
15.54 whumTaaH wqirjat AarbaO HijA haebrown wcijOor Oaarijm texxaO whacrejHaen׃ s
15.55 maaOown karmael waazijp wjwTaaH׃
15.56 wjizrOaeAl wjaaqdOaam wzaanowha׃
15.57 Haqajin gibOaaH wtimnaaH Oaarijm Oaexaer whacrejHaen׃
15.58 halhwl bejt-cwr wgdowr׃
15.59 wmaOaraat wbejt-Oanowt wAaeltqon Oaarijm xxexx whacrejHaen׃
15.60 qirjat-baOal HijA qirjat jOaarijm wHaarabaaH Oaarijm xxtajim whacrejHaen׃ s
15.61 bamidbaar bejt HaaOaraabaaH midijn wskaakaaH׃
15.62 wHanibxxaan wOijr-Hamaelah wOejn gaedij Oaarijm xxexx whacrejHaen׃
15.63 wAaet-Hajbwsij jowxxbej jrwxxaalaim loA- [jwklw k] (jaaklw q) bnej-jHwdaaH lHowrijxxaam wajexxaeb Hajbwsij Aaet-bnej jHwdaaH bijrwxxaalaim Oad Hajowm HazaeH׃ p
15.1 ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל־גבול אדום מדבר־צן נגבה מקצה תימן׃
15.2 ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן־הלשן הפנה נגבה׃
15.3 ויצא אל־מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה׃
15.4 ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים [והיה כ] (והיו ק) תצאות הגבול ימה זה־יהיה לכם גבול נגב׃
15.5 וגבול קדמה ים המלח עד־קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן׃
15.6 ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן־ראובן׃
15.7 ועלה הגבול ׀ דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל־הגלגל אשר־נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל־מי־עין שמש והיו תצאתיו אל־עין רגל׃
15.8 ועלה הגבול גי בן־הנם אל־כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל־ראש ההר אשר על־פני גי־הנם ימה אשר בקצה עמק־רפאים צפנה׃
15.9 ותאר הגבול מראש ההר אל־מעין מי נפתוח ויצא אל־ערי הר־עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים׃
15.10 ונסב הגבול מבעלה ימה אל־הר שעיר ועבר אל־כתף הר־יערים מצפונה היא כסלון וירד בית־שמש ועבר תמנה׃
15.11 ויצא הגבול אל־כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר־הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה׃
15.12 וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני־יהודה סביב למשפחתם׃
15.13 ולכלב בן־יפנה נתן חלק בתוך בני־יהודה אל־פי יהוה ליהושע את־קרית ארבע אבי הענק היא חברון׃
15.14 וירש משם כלב את־שלושה בני הענק את־ששי ואת־אחימן ואת־תלמי ילידי הענק׃
15.15 ויעל משם אל־ישבי דבר ושם־דבר לפנים קרית־ספר׃
15.16 ויאמר כלב אשר־יכה את־קרית־ספר ולכדה ונתתי לו את־עכסה בתי לאשה׃
15.17 וילכדה עתניאל בן־קנז אחי כלב ויתן־לו את־עכסה בתו לאשה׃
15.18 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת־אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר־לה כלב מה־לך׃
15.19 ותאמר תנה־לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן־לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות׃ פ
15.20 זאת נחלת מטה בני־יהודה למשפחתם׃
15.21 ויהיו הערים מקצה למטה בני־יהודה אל־גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור׃
15.22 וקינה ודימונה ועדעדה׃
15.23 וקדש וחצור ויתנן׃
15.24 זיף וטלם ובעלות׃
15.25 וחצור ׀ חדתה וקריות חצרון היא חצור׃
15.26 אמם ושמע ומולדה׃
15.27 וחצר גדה וחשמון ובית פלט׃
15.28 וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה׃
15.29 בעלה ועיים ועצם׃
15.30 ואלתולד וכסיל וחרמה׃
15.31 וצקלג ומדמנה וסנסנה׃
15.32 ולבאות ושלחים ועין ורמון כל־ערים עשרים ותשע וחצריהן׃ ס
15.33 בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה׃
15.34 וזנוח ועין גנים תפוח והעינם׃
15.35 ירמות ועדלם שוכה ועזקה׃
15.36 ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע־עשרה וחצריהן׃
15.37 צנן וחדשה ומגדל־גד׃
15.38 ודלען והמצפה ויקתאל׃
15.39 לכיש ובצקת ועגלון׃
15.40 וכבון ולחמס וכתליש׃
15.41 וגדרות בית־דגון ונעמה ומקדה ערים שש־עשרה וחצריהן׃ ס
15.42 לבנה ועתר ועשן׃
15.43 ויפתח ואשנה ונציב׃
15.44 וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן׃
15.45 עקרון ובנתיה וחצריה׃
15.46 מעקרון וימה כל אשר־על־יד אשדוד וחצריהן׃
15.47 אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד־נחל מצרים והים [הגבול כ] (הגדול ק) וגבול׃ ס
15.48 ובהר שמיר ויתיר ושוכה׃
15.49 ודנה וקרית־סנה היא דבר׃
15.50 וענב ואשתמה וענים׃
15.51 וגשן וחלן וגלה ערים אחת־עשרה וחצריהן׃
15.52 ארב ורומה ואשען׃
15.53 [וינים כ] (וינום ק) ובית־תפוח ואפקה׃
15.54 וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן׃ ס
15.55 מעון ׀ כרמל וזיף ויוטה׃
15.56 ויזרעאל ויקדעם וזנוח׃
15.57 הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן׃
15.58 חלחול בית־צור וגדור׃
15.59 ומערת ובית־ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן׃
15.60 קרית־בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן׃ ס
15.61 במדבר בית הערבה מדין וסככה׃
15.62 והנבשן ועיר־המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן׃
15.63 ואת־היבוסי יושבי ירושלם לא־ [יוכלו כ] (יכלו ק) בני־יהודה להורישם וישב היבוסי את־בני יהודה בירושלם עד היום הזה׃ פ
15.1 wjHj Hgwrl lmTH bnj jHwdH lmxphtm Al-gbwl Adwm mdbr-cn ngbH mqcH tjmn׃
15.2 wjHj lHm gbwl ngb mqcH jm Hmlh mn-Hlxn HpnH ngbH׃
15.3 wjcA Al-mngb lmOlH Oqrbjm wObr cnH wOlH mngb lqdx brnO wObr hcrwn wOlH AdrH wnsb HqrqOH׃
15.4 wObr OcmwnH wjcA nhl mcrjm [wHjH k] (wHjw q) tcAwt Hgbwl jmH zH-jHjH lkm gbwl ngb׃
15.5 wgbwl qdmH jm Hmlh Od-qcH Hjrdn wgbwl lpAt cpwnH mlxwn Hjm mqcH Hjrdn׃
15.6 wOlH Hgbwl bjt hglH wObr mcpwn lbjt HOrbH wOlH Hgbwl Abn bHn bn-rAwbn׃
15.7 wOlH Hgbwl dbrH mOmq Okwr wcpwnH pnH Al-Hglgl Axr-nkh lmOlH Admjm Axr mngb lnhl wObr Hgbwl Al-mj-Ojn xmx wHjw tcAtjw Al-Ojn rgl׃
15.8 wOlH Hgbwl gj bn-Hnm Al-ktp Hjbwsj mngb HjA jrwxlm wOlH Hgbwl Al-rAx HHr Axr Ol-pnj gj-Hnm jmH Axr bqcH Omq-rpAjm cpnH׃
15.9 wtAr Hgbwl mrAx HHr Al-mOjn mj nptwh wjcA Al-Orj Hr-Oprwn wtAr Hgbwl bOlH HjA qrjt jOrjm׃
15.10 wnsb Hgbwl mbOlH jmH Al-Hr xOjr wObr Al-ktp Hr-jOrjm mcpwnH HjA kslwn wjrd bjt-xmx wObr tmnH׃
15.11 wjcA Hgbwl Al-ktp Oqrwn cpwnH wtAr Hgbwl xkrwnH wObr Hr-HbOlH wjcA jbnAl wHjw tcAwt Hgbwl jmH׃
15.12 wgbwl jm HjmH Hgdwl wgbwl zH gbwl bnj-jHwdH sbjb lmxphtm׃
15.13 wlklb bn-jpnH ntn hlq btwk bnj-jHwdH Al-pj jHwH ljHwxO At-qrjt ArbO Abj HOnq HjA hbrwn׃
15.14 wjrx mxm klb At-xlwxH bnj HOnq At-xxj wAt-Ahjmn wAt-tlmj jljdj HOnq׃
15.15 wjOl mxm Al-jxbj dbr wxm-dbr lpnjm qrjt-spr׃
15.16 wjAmr klb Axr-jkH At-qrjt-spr wlkdH wnttj lw At-OksH btj lAxH׃
15.17 wjlkdH OtnjAl bn-qnz Ahj klb wjtn-lw At-OksH btw lAxH׃
15.18 wjHj bbwAH wtsjtHw lxAwl mAt-AbjH xdH wtcnh mOl Hhmwr wjAmr-lH klb mH-lk׃
15.19 wtAmr tnH-lj brkH kj Arc Hngb nttnj wnttH lj glt mjm wjtn-lH At glt Oljwt wAt glt thtjwt׃ p
15.20 zAt nhlt mTH bnj-jHwdH lmxphtm׃
15.21 wjHjw HOrjm mqcH lmTH bnj-jHwdH Al-gbwl Adwm bngbH qbcAl wOdr wjgwr׃
15.22 wqjnH wdjmwnH wOdOdH׃
15.23 wqdx whcwr wjtnn׃
15.24 zjp wTlm wbOlwt׃
15.25 whcwr hdtH wqrjwt hcrwn HjA hcwr׃
15.26 Amm wxmO wmwldH׃
15.27 whcr gdH whxmwn wbjt plT׃
15.28 whcr xwOl wbAr xbO wbzjwtjH׃
15.29 bOlH wOjjm wOcm׃
15.30 wAltwld wksjl whrmH׃
15.31 wcqlg wmdmnH wsnsnH׃
15.32 wlbAwt wxlhjm wOjn wrmwn kl-Orjm Oxrjm wtxO whcrjHn׃ s
15.33 bxplH AxtAwl wcrOH wAxnH׃
15.34 wznwh wOjn gnjm tpwh wHOjnm׃
15.35 jrmwt wOdlm xwkH wOzqH׃
15.36 wxOrjm wOdjtjm wHgdrH wgdrtjm Orjm ArbO-OxrH whcrjHn׃
15.37 cnn whdxH wmgdl-gd׃
15.38 wdlOn wHmcpH wjqtAl׃
15.39 lkjx wbcqt wOglwn׃
15.40 wkbwn wlhms wktljx׃
15.41 wgdrwt bjt-dgwn wnOmH wmqdH Orjm xx-OxrH whcrjHn׃ s
15.42 lbnH wOtr wOxn׃
15.43 wjpth wAxnH wncjb׃
15.44 wqOjlH wAkzjb wmrAxH Orjm txO whcrjHn׃
15.45 Oqrwn wbntjH whcrjH׃
15.46 mOqrwn wjmH kl Axr-Ol-jd Axdwd whcrjHn׃
15.47 Axdwd bnwtjH whcrjH OzH bnwtjH whcrjH Od-nhl mcrjm wHjm [Hgbwl k] (Hgdwl q) wgbwl׃ s
15.48 wbHr xmjr wjtjr wxwkH׃
15.49 wdnH wqrjt-snH HjA dbr׃
15.50 wOnb wAxtmH wOnjm׃
15.51 wgxn whln wglH Orjm Aht-OxrH whcrjHn׃
15.52 Arb wrwmH wAxOn׃
15.53 [wjnjm k] (wjnwm q) wbjt-tpwh wApqH׃
15.54 whmTH wqrjt ArbO HjA hbrwn wcjOr Orjm txO whcrjHn׃ s
15.55 mOwn krml wzjp wjwTH׃
15.56 wjzrOAl wjqdOm wznwh׃
15.57 Hqjn gbOH wtmnH Orjm Oxr whcrjHn׃
15.58 hlhwl bjt-cwr wgdwr׃
15.59 wmOrt wbjt-Onwt wAltqn Orjm xx whcrjHn׃
15.60 qrjt-bOl HjA qrjt jOrjm wHrbH Orjm xtjm whcrjHn׃ s
15.61 bmdbr bjt HOrbH mdjn wskkH׃
15.62 wHnbxn wOjr-Hmlh wOjn gdj Orjm xx whcrjHn׃
15.63 wAt-Hjbwsj jwxbj jrwxlm lA- [jwklw k] (jklw q) bnj-jHwdH lHwrjxm wjxb Hjbwsj At-bnj jHwdH bjrwxlm Od Hjwm HzH׃ p
15.1 Sors tribus filiorum Iudae per cognationes suas ista fuit: usque ad terminum Edom, ad desertum Sin contra Nageb, usque ad extremam partem australis plagae.
15.2 Terminus eius meridionalis a summitate maris Salsissimi et a lingua eius, quae respicit meridiem.
15.3 Egrediturque contra ascensum Acrabbim et pertransit in Sin ascenditque in meridie Cadesbarne et pervenit in Esron ascendens ad Addar et vertitur in Carca;
15.4 atque inde pertransiens in Asemona pervenit ad torrentem Aegypti; eruntque exitus eius ad mare Magnum: hic erit vobis finis meridianae plagae.
15.5 Ab oriente vero terminus erit mare Salsissimum usque ad extrema Iordanis. Terminus aquilonis a lingua maris et ab extremis Iordanis
15.6 ascendit in Bethagla et transit ab aquilone Betharaba ascendens ad lapidem Boen filii Ruben
15.7 et ascendens ad Dabir de valle Achor et contra aquilonem vergens ad Galiloth (hi sunt circuli), qui sunt ex adverso ascensionis Adommim, quae est ab australi parte torrentis, transit ad aquas, quae vocantur fons Solis, et erunt exitus eius ad fontem Rogel.
15.8 Ascenditque per convallem Benennom ex latere Iebusaei ad meridiem — haec est Ierusalem — et inde se erigens ad verticem montis, qui est contra vallem Ennom ad occidentem in extrema parte vallis Raphaim contra aquilonem;
15.9 pertransitque a vertice montis usque ad fontem aquae Nephtoa et pervenit usque ad vicos montis Ephron inclinaturque in Baala, quae est Cariathiarim.
15.10 Et vergit de Baala contra occidentem usque ad montem Seir transitque iuxta latus montis Iarim ad aquilonem — id est Cheslon — et descendit in Bethsames transitque in Thamna
15.11 et pervenit ad latus septentrionale Accaron inclinaturque in Sechron et transit montem Baala pervenitque in Iebneel et finitur mari. Terminus occidentalis est mare Magnum.
15.12 Hi sunt termini filiorum Iudae per circuitum in cognationibus suis.
15.13 Chaleb vero filio Iephonne dedit partem in medio filiorum Iudae, sicut praeceperat Dominus Iosue: Cariatharbe (id est civitas Arbe), patris Enac, ipsa est Hebron.
15.14 Delevitque ex ea Chaleb tres filios Enac: Sesai et Ahiman et Tholmai de stirpe Enac.
15.15 Atque inde conscendens venit ad habitatores Dabir, quae prius vocabatur Cariathsepher (id est civitas Litterarum).
15.16 Dixitque Chaleb: “ Qui percusserit Cariathsepher et ceperit eam, dabo illi Axam filiam meam uxorem ”.
15.17 Cepitque eam Othoniel filius Cenez frater Chaleb, deditque ei Axam filiam suam uxorem.
15.18 Quae cum veniret, suasit viro suo, ut peteret a patre suo agrum; descenditque de asino. Cui Chaleb: “ Quid habes? ”, inquit.
15.19 At illa respondit: “ Da mihi benedictionem. Terram Nageb arentem dedisti mihi; iunge et irriguam ”. Dedit itaque ei Chaleb irriguum superius et inferius.
15.20 Haec est possessio tribus filiorum Iudae per cognationes suas.
15.21 Erantque civitates ab extremis partibus filiorum Iudae iuxta terminos Edom in Nageb: Cabseel et Eder et Iagur
15.22 et Cina et Dimona et Adada
15.23 et Cades et Asor et Iethnan,
15.24 Ziph et Telem et Baloth
15.25 et Asorhadatta et Carioth, Esron — haec est Asor —
15.26 Amam et Sama et Molada
15.27 et Asargadda et Hasemon et Bethphelet
15.28 et Asarsual et Bersabee et Baziothia,
15.29 Baala et Iim et Esem
15.30 et Eltholad et Cesil et Horma
15.31 et Siceleg et Madmena et Sensenna
15.32 et Lebaoth et Selim et Enremmon: omnes civitates viginti novem et villae earum.
15.33 In campestribus vero: Esthaol et Saraa et Asena
15.34 et Zanoa et Engannim, Thapphua et Enaim,
15.35 Ierimoth et Odollam, Socho et Azeca
15.36 et Saarim et Adithaim et Gedera et Gederothaim: urbes quattuordecim et villae earum.
15.37 Sanan et Hadasa et Magdalgad
15.38 et Delean et Maspha et Iecethel,
15.39 Lachis et Bascath et Eglon
15.40 et Chebbon et Lehemas et Cethlis
15.41 et Gederoth, Bethdagon et Naama et Maceda: civitates sedecim et villae earum.
15.42 Lobna et Ether et Asan
15.43 et Iephtha et Esna et Nesib
15.44 et Ceila et Achzib et Maresa: civitates novem et villae earum.
15.45 Accaron cum filiabus et villulis suis;
15.46 ab Accaron usque ad mare: omnia, quae sunt ad latus Azoti, et viculos eorum,
15.47 Azotus cum filiabus et villulis suis, Gaza cum filiabus et villulis suis usque ad torrentem Aegypti, et mare Magnum terminus.
15.48 Et in monte: Samir et Iether et Socho
15.49 et Danna et Cariathsenna — haec est Dabir —
15.50 et Anab et Esthemo et Anim
15.51 et Gosen et Helon et Gilo: civitates undecim et villae earum.
15.52 Arab et Duma et Esaan
15.53 et Ianum et Beththapphua et Apheca
15.54 et Ammatha et Cariatharbe — haec est Hebron — et Sior: civitates novem et villae earum.
15.55 Maon et Carmel et Ziph et Iutta
15.56 et Iezrahel et Iucadam et Zanoa,
15.57 Accain, Gabaa et Thamna: civitates decem et villae earum.
15.58 Halhul, Bethsur et Gedor
15.59 et Mareth et Bethanoth et Eltecon: civitates sex et villae earum. Thecue et Ephratha — haec est Bethlehem — et Phegor et Etam et Culon et Tatam et Sores et Carem et Gallim et Bether et Manahath: civitates undecim et villae earum.
15.60 Cariathbaal — haec est Cariathiarim (urbs Silvarum) — et Arebba: civitates duae et villae earum.
15.61 In deserto: Betharaba, Meddin et Sachacha
15.62 et Nebsan et civitas Salis et Engaddi: civitates sex et villae earum.
15.63 Iebusaeum autem habitatorem Ierusalem non potuerunt filii Iudae delere; habitavitque Iebusaeus cum filiis Iudae in Ierusalem usque in praesentem diem.
16.1 Dann fiel das Los für die Kinder Joseph: vom Jordan bei Jericho an, von den Wassern von Jericho ostwärts; die Wüste, die sich von Jericho hinaufzieht auf das Gebirge nach Bethel;
16.2 und die Grenze geht von Bethel heraus gen Lus und reicht bis an die Grenze der Architer, bis Atarot,
16.3 und zieht sich herab westlich zu der Grenze der Japhletiter, bis an die Grenze des untern Beth-Horon und bis gen Geser, und ihr Ende bildet das Meer.
16.4 Das haben die Kinder Josephs, Manasse und Ephraim, zum Erbteil empfangen.
16.5 Dies ist aber das Gebiet der Kinder Ephraim nach ihren Geschlechtern: Die östliche Grenze ihres Erbteils reicht von Atarot-Addar bis an das obere Beth-Horon
16.6 und läuft hinaus bis zum Meer, indem sie Mikmetat nördlich liegen läßt. Darnach wendet sich die Grenze östlich nach Taanat-Silo und läuft daran vorbei bis östlich von Janoach
16.7 und kommt herab von Janoach gen Atarot und Naarat und stößt an Jericho und endet am Jordan.
16.8 Von Tappuach geht die Grenze westlich gegen Nahal-Kana und endigt am Meer. Das ist das Erbteil des Stammes der Kinder Ephraim nach ihren Geschlechtern;
16.9 dazu die Städte, welche für die Kinder Ephraim abgesondert sind mitten in dem Erbteil der Kinder Manasse, alle diese Städte samt ihren Dörfern.
16.10 Sie vertrieben aber die Kanaaniter nicht, die zu Geser wohnten. Also wohnten die Kanaaniter unter Ephraim bis auf diesen Tag und wurden fronpflichtig.
16.1 καὶ ἐγένετο τὰ ὅρια υἱῶν ιωσηφ ἀπὸ τοῦ ιορδάνου τοῦ κατὰ ιεριχω ἀπ' ἀνατολῶν καὶ ἀναβήσεται ἀπὸ ιεριχω εἰς τὴν ὀρεινὴν τὴν ἔρημον εἰς βαιθηλ λουζα
16.2 καὶ ἐγένετο τὰ ὅρια υἱῶν ιωσηφ ἀπὸ τοῦ ιορδάνου τοῦ κατὰ ιεριχω ἀπ' ἀνατολῶν καὶ ἀναβήσεται ἀπὸ ιεριχω εἰς τὴν ὀρεινὴν τὴν ἔρημον εἰς βαιθηλ λουζα καὶ ἐξελεύσεται εἰς βαιθηλ καὶ παρελεύσεται ἐπὶ τὰ ὅρια τοῦ χαταρωθι
16.3 καὶ διελεύσεται ἐπὶ τὴν θάλασσαν ἐπὶ τὰ ὅρια απταλιμ ἕως τῶν ὁρίων βαιθωρων τὴν κάτω καὶ ἔσται ἡ διέξοδος αὐτῶν ἐπὶ τὴν θάλασσαν καὶ ἐγενήθη ὅρια υἱῶν εφραιμ κατὰ δήμους αὐτῶν καὶ ἐγενήθη τὰ ὅρια τῆς κληρονομίας αὐτῶν ἀπὸ ἀνατολῶν αταρωθ καὶ εροκ ἕως βαιθωρων τὴν ἄνω καὶ γαζαρα
16.4 καὶ ἐκληρονόμησαν οἱ υἱοὶ ιωσηφ εφραιμ καὶ μανασση
16.5 καὶ ἐγενήθη ὅρια υἱῶν εφραιμ κατὰ δήμους αὐτῶν καὶ ἐγενήθη τὰ ὅρια τῆς κληρονομίας αὐτῶν ἀπὸ ἀνατολῶν αταρωθ καὶ εροκ ἕως βαιθωρων τὴν ἄνω καὶ γαζαρα
16.6 καὶ διελεύσεται τὰ ὅρια ἐπὶ τὴν θάλασσαν εἰς ικασμων ἀπὸ βορρᾶ θερμα περιελεύσεται ἐπὶ ἀνατολὰς εἰς θηνασα καὶ σελλησα καὶ παρελεύσεται ἀπ' ἀνατολῶν εἰς ιανωκα
16.7 καὶ εἰς μαχω καὶ αταρωθ καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν καὶ ἐλεύσεται ἐπὶ ιεριχω καὶ διεκβαλεῖ ἐπὶ τὸν ιορδάνην
16.8 καὶ ἀπὸ ταφου πορεύσεται τὰ ὅρια ἐπὶ θάλασσαν ἐπὶ χελκανα καὶ ἔσται ἡ διέξοδος αὐτῶν ἐπὶ θάλασσαν αὕτη ἡ κληρονομία φυλῆς εφραιμ κατὰ δήμους αὐτῶν
16.9 καὶ αἱ πόλεις αἱ ἀφορισθεῖσαι τοῖς υἱοῖς εφραιμ ἀνὰ μέσον τῆς κληρονομίας υἱῶν μανασση πᾶσαι αἱ πόλεις καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
16.10 καὶ οὐκ ἀπώλεσεν εφραιμ τὸν χαναναῖον τὸν κατοικοῦντα ἐν γαζερ καὶ κατῴκει ὁ χαναναῖος ἐν τῷ εφραιμ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ἕως ἀνέβη φαραω βασιλεὺς αἰγύπτου καὶ ἔλαβεν αὐτὴν καὶ ἐνέπρησεν αὐτὴν ἐν πυρί καὶ τοὺς χαναναίους καὶ τοὺς φερεζαίους καὶ τοὺς κατοικοῦντας ἐν γαζερ ἐξεκέντησαν καὶ ἔδωκεν αὐτὴν φαραω ἐν φερνῇ τῇ θυγατρὶ αὐτοῦ
16.1 kai egeneto ta oria yiohn iohsehph apo toy iordanoy toy kata ierichoh ap' anatolohn kai anabehsetai apo ierichoh eis tehn oreinehn tehn erehmon eis baithehl loyza
16.2 kai egeneto ta oria yiohn iohsehph apo toy iordanoy toy kata ierichoh ap' anatolohn kai anabehsetai apo ierichoh eis tehn oreinehn tehn erehmon eis baithehl loyza kai exeleysetai eis baithehl kai pareleysetai epi ta oria toy chatarohthi
16.3 kai dieleysetai epi tehn thalassan epi ta oria aptalim eohs tohn oriohn baithohrohn tehn katoh kai estai eh diexodos aytohn epi tehn thalassan kai egenehtheh oria yiohn ephraim kata dehmoys aytohn kai egenehtheh ta oria tehs klehronomias aytohn apo anatolohn atarohth kai erok eohs baithohrohn tehn anoh kai gazara
16.4 kai eklehronomehsan oi yioi iohsehph ephraim kai manasseh
16.5 kai egenehtheh oria yiohn ephraim kata dehmoys aytohn kai egenehtheh ta oria tehs klehronomias aytohn apo anatolohn atarohth kai erok eohs baithohrohn tehn anoh kai gazara
16.6 kai dieleysetai ta oria epi tehn thalassan eis ikasmohn apo borra therma perieleysetai epi anatolas eis thehnasa kai sellehsa kai pareleysetai ap' anatolohn eis ianohka
16.7 kai eis machoh kai atarohth kai ai kohmai aytohn kai eleysetai epi ierichoh kai diekbalei epi ton iordanehn
16.8 kai apo taphoy poreysetai ta oria epi thalassan epi chelkana kai estai eh diexodos aytohn epi thalassan ayteh eh klehronomia phylehs ephraim kata dehmoys aytohn
16.9 kai ai poleis ai aphoristheisai tois yiois ephraim ana meson tehs klehronomias yiohn manasseh pasai ai poleis kai ai kohmai aytohn
16.10 kai oyk apohlesen ephraim ton chananaion ton katoikoynta en gazer kai katohkei o chananaios en toh ephraim eohs tehs ehmeras taytehs eohs anebeh pharaoh basileys aigyptoy kai elaben aytehn kai eneprehsen aytehn en pyri kai toys chananaioys kai toys pherezaioys kai toys katoikoyntas en gazer exekentehsan kai edohken aytehn pharaoh en pherneh teh thygatri aytoy
16.1 וַיֵּצֵא הַגֹּורָל לִבְנֵי יֹוסֵף מִיַּרְדֵּן יְרִיחֹו לְמֵי יְרִיחֹו מִזְרָחָה הַמִּדְבָּר עֹלֶה מִירִיחֹו בָּהָר בֵּית־אֵל׃
16.2 וְיָצָא מִבֵּית־אֵל לוּזָה וְעָבַר אֶל־גְּבוּל הָאַרְכִּי עֲטָרֹות׃
16.3 וְיָרַד־יָמָּה אֶל־גְּבוּל הַיַּפְלֵטִי עַד גְּבוּל בֵּית־חֹורֹן תַּחְתֹּון וְעַד־גָּזֶר וְהָיוּ [תֹצְאֹתֹו כ] (תֹצְאֹתָיו ק) יָמָּה׃
16.4 וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי־יֹוסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם׃
16.5 וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי־אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרֹות אַדָּר עַד־בֵּית חֹורֹן עֶלְיֹון׃
16.6 וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַמִּכְמְתָת מִצָּפֹון וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה וְעָבַר אֹותֹו מִמִּזְרַח יָנֹוחָה׃
16.7 וְיָרַד מִיָּנֹוחָה עֲטָרֹות וְנַעֲרָתָה וּפָגַע בִּירִיחֹו וְיָצָא הַיַּרְדֵּן׃
16.8 מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה נַחַל קָנָה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
16.9 וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלֹות לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתֹוךְ נַחֲלַת בְּנֵי־מְנַשֶּׁה כָּל־הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן׃
16.10 וְלֹא הֹורִישׁוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּושֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד־הַיֹּום הַזֶּה וַיְהִי לְמַס־עֹבֵד׃ פ
16.1 wajeceA Hagowraal libnej jowsep mijarden jrijhow lmej jrijhow mizraahaaH Hamidbaar OolaeH mijrijhow baaHaar bejt-Ael׃
16.2 wjaacaaA mibejt-Ael lwzaaH wOaabar Aael-gbwl HaaAarkij OaTaarowt׃
16.3 wjaarad-jaamaaH Aael-gbwl HajapleTij Oad gbwl bejt-howron tahtown wOad-gaazaer wHaajw [tocAotow k] (tocAotaajw q) jaamaaH׃
16.4 wajinhalw bnej-jowsep mnaxxaeH wAaepraajim׃
16.5 wajHij gbwl bnej-Aaeprajim lmixxphotaam wajHij gbwl nahalaataam mizraahaaH OaTrowt Aadaar Oad-bejt howron Oaeljown׃
16.6 wjaacaaA Hagbwl HajaamaaH Hamikmtaat micaapown wnaasab Hagbwl mizraahaaH taAanat xxiloH wOaabar Aowtow mimizrah jaanowhaaH׃
16.7 wjaarad mijaanowhaaH OaTaarowt wnaOaraataaH wpaagaO bijrijhow wjaacaaA Hajarden׃
16.8 mitapwha jelek Hagbwl jaamaaH nahal qaanaaH wHaajw tocAotaajw HajaamaaH zoAt nahalat maTeH bnej-Aaeprajim lmixxphotaam׃
16.9 wHaeOaarijm Hamibdaalowt libnej Aaeprajim btowk nahalat bnej-mnaxxaeH kaal-HaeOaarijm whacrejHaen׃
16.10 wloA Howrijxxw Aaet-HaknaOanij Hajowxxeb bgaazaer wajexxaeb HaknaOanij bqaeraeb Aaeprajim Oad-Hajowm HazaeH wajHij lmas-Oobed׃ p
16.1 ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר בית־אל׃
16.2 ויצא מבית־אל לוזה ועבר אל־גבול הארכי עטרות׃
16.3 וירד־ימה אל־גבול היפלטי עד גבול בית־חורן תחתון ועד־גזר והיו [תצאתו כ] (תצאתיו ק) ימה׃
16.4 וינחלו בני־יוסף מנשה ואפרים׃
16.5 ויהי גבול בני־אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד־בית חורן עליון׃
16.6 ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה׃
16.7 וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן׃
16.8 מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני־אפרים למשפחתם׃
16.9 והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני־מנשה כל־הערים וחצריהן׃
16.10 ולא הורישו את־הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד־היום הזה ויהי למס־עבד׃ פ
16.1 wjcA Hgwrl lbnj jwsp mjrdn jrjhw lmj jrjhw mzrhH Hmdbr OlH mjrjhw bHr bjt-Al׃
16.2 wjcA mbjt-Al lwzH wObr Al-gbwl HArkj OTrwt׃
16.3 wjrd-jmH Al-gbwl HjplTj Od gbwl bjt-hwrn thtwn wOd-gzr wHjw [tcAtw k] (tcAtjw q) jmH׃
16.4 wjnhlw bnj-jwsp mnxH wAprjm׃
16.5 wjHj gbwl bnj-Aprjm lmxphtm wjHj gbwl nhltm mzrhH OTrwt Adr Od-bjt hwrn Oljwn׃
16.6 wjcA Hgbwl HjmH Hmkmtt mcpwn wnsb Hgbwl mzrhH tAnt xlH wObr Awtw mmzrh jnwhH׃
16.7 wjrd mjnwhH OTrwt wnOrtH wpgO bjrjhw wjcA Hjrdn׃
16.8 mtpwh jlk Hgbwl jmH nhl qnH wHjw tcAtjw HjmH zAt nhlt mTH bnj-Aprjm lmxphtm׃
16.9 wHOrjm Hmbdlwt lbnj Aprjm btwk nhlt bnj-mnxH kl-HOrjm whcrjHn׃
16.10 wlA Hwrjxw At-HknOnj Hjwxb bgzr wjxb HknOnj bqrb Aprjm Od-Hjwm HzH wjHj lms-Obd׃ p
16.1 Cecidit quoque sors filiorum Ioseph ab Iordane contra Ie richo et aquas eius ab oriente, solitudo, quae ascendit de Iericho ad montem Bethel
16.2 et egreditur de Bethel Luz transitque per terminum Arachitarum in Ataroth
16.3 et descendit ad occidentem ad terminum Iephlethi usque ad terminos Bethoron inferioris et Gazer; finiunturque regiones eius mari Magno.
16.4 Hereditaverunt illas filii Ioseph Manasses et Ephraim.
16.5 Et factus est terminus filiorum Ephraim per cognationes suas et possessio eorum contra orientem Atarothaddar usque Bethoron superiorem;
16.6 egrediunturque confinia in mare, Machmethath vero aquilonem respicit et vertitur terminus contra orientem in Thanathselo et pertransit ab oriente Ianoe.
16.7 Descenditque de Ianoe in Ataroth et Naaratha et pervenit in Iericho et egreditur ad Iordanem.
16.8 De Thapphua pertransit terminus ad occidentem ad torrentem Cana, suntque egressus eius in mare: haec est possessio tribus filiorum Ephraim per familias suas,
16.9 urbesque separatae filiis Ephraim in medio possessionis filiorum Manasse, omnes urbes et villae earum.
16.10 Et non interfecerunt filii Ephraim Chananaeum, qui habitabat in Gazer; habitavitque Chananaeus in medio Ephraim usque in diem hanc et factus est tributarius.
17.1 Auch dem Stamme Manasse fiel das Los (denn er ist der Erstgeborene Josephs), nämlich Machir, dem Erstgebornen Manasses, dem Vater Gileads; demselben ward Gilead und Basan zuteil, weil er ein Kriegsmann war.
17.2 Aber den übrigen Kindern Manasse nach ihren Geschlechtern fiel das Los auch, nämlich den Kindern Abiesers, den Kindern Heleks, den Kindern Asriels, den Kindern Sichems, den Kindern Hephers und den Kindern Semidas. Das sind die männlichen Nachkommen Manasses, des Sohnes Josephs, nach ihren Geschlechtern.
17.3 Aber Zelophchad, der Sohn Hephers, des Sohnes Gileads, des Sohnes Machirs, des Sohnes Manasses, hatte keine Söhne, sondern nur Töchter, und ihre Namen sind diese: Machla, Noah, Hogla, Milka und Tirza.
17.4 Diese traten vor den Priester Eleasar und vor Josua, den Sohn Nuns, und vor die Obersten und sprachen: Der HERR hat Mose geboten, daß er uns unter unsern Brüdern ein Erbteil geben solle. Und man gab ihnen ein Erbteil unter den Brüdern ihres Vaters, nach dem Befehle des HERRN.
17.5 Und so fielen auf Manasse zehn Teile, außer dem Lande Gilead und Basan, das jenseits des Jordan liegt.
17.6 Denn die Töchter Manasses empfingen ein Erbteil unter seinen Söhnen; aber das Land Gilead ward den übrigen Manassitern zuteil.
17.7 Und Manasses Grenze lief von Asser an gen Mikmetat, das vor Sichem liegt, und geht zur Rechten bis zu den Einwohnern von En-Tappuach.
17.8 Denn das Land Tappuach ward Manasse zuteil; aber Tappuach, an der Grenze Manasses, ward den Kindern Ephraim zugeteilt.
17.9 Darnach kommt die Grenze herab gegen Nahal-Kana, südlich vom Bache. (Diese Städte gehören zu Ephraim mitten unter den Städten Manasses). Aber die Grenze von Manasse ist nördlich vom Bach und endigt am Meer.
17.10 Dem Ephraim wurde das Land gegen Mittag und dem Manasse dasjenige gegen Mitternacht zuteil. Und das Meer ist seine Grenze; an Asser stößt es gegen Mitternacht und an Issaschar gegen Morgen.
17.11 Es gehörten aber zu Manasse in dem Gebiete von Issaschar und Asser: Beth-Sean und seine Dörfer, Jibleam und seine Dörfer, die Einwohner zu Dor und seine Dörfer, die Einwohner zu En-Dor und seine Dörfer, die Einwohner zu Taanach und seine Dörfer, die Einwohner zu Megiddo und seine Dörfer, die drei Anhöhen.
17.12 Aber die Kinder Manasse konnten diese Städte nicht einnehmen, sondern es gelang den Kanaanitern, in demselben Lande zu bleiben.
17.13 Als aber die Kinder Israel mächtig wurden, machten sie die Kanaaniter fronpflichtig; aber vertrieben haben sie dieselben nicht.
17.14 Es redeten aber die Kinder Joseph mit Josua und sprachen: Warum hast du mir nur ein Los und einen Anteil zum Erbbesitz gegeben, da ich doch ein großes Volk bin, wie mich denn der HERR bisher gesegnet hat?
17.15 Da sprach Josua zu ihnen: Wenn du doch ein großes Volk bist, so ziehe hinauf in den Wald und rode dir daselbst aus, in dem Lande der Pheresiter und Rephaiter, weil dir das Gebirge Ephraim zu eng ist!
17.16 Da sprachen die Kinder Joseph: Das Gebirge wird nicht hinreichen für uns; es sind aber eiserne Wagen bei allen Kanaanitern, die in der Ebene wohnen, zu Beth-Sean und in seinen Dörfern und in der Ebene Jesreel.
17.17 Da sprach Josua zum Hause Josephs, zu Ephraim und Manasse: Du bist ein großes Volk und hast eine große Kraft, du sollst nicht nur ein Los haben;
17.18 sondern das Gebiet soll dein sein, wo der Wald ist; den rode dir aus, und es sollen die Ausgänge des Waldes dein sein; denn du sollst die Kanaaniter vertreiben, eben weil sie eiserne Wagen haben und mächtig sind!
17.1 καὶ ἐγένετο τὰ ὅρια φυλῆς υἱῶν μανασση ὅτι οὗτος πρωτότοκος τῷ ιωσηφ τῷ μαχιρ πρωτοτόκῳ μανασση πατρὶ γαλααδ ἀνὴρ γὰρ πολεμιστὴς ἦν ἐν τῇ γαλααδίτιδι καὶ ἐν τῇ βασανίτιδι
17.2 καὶ ἐγενήθη τοῖς υἱοῖς μανασση τοῖς λοιποῖς κατὰ δήμους αὐτῶν τοῖς υἱοῖς ιεζερ καὶ τοῖς υἱοῖς κελεζ καὶ τοῖς υἱοῖς ιεζιηλ καὶ τοῖς υἱοῖς συχεμ καὶ τοῖς υἱοῖς συμαριμ καὶ τοῖς υἱοῖς οφερ οὗτοι οἱ ἄρσενες κατὰ δήμους αὐτῶν
17.3 καὶ τῷ σαλπααδ υἱῷ οφερ οὐκ ἦσαν αὐτῷ υἱοὶ ἀλλ' ἢ θυγατέρες καὶ ταῦτα τὰ ὀνόματα τῶν θυγατέρων σαλπααδ μααλα καὶ νουα καὶ εγλα καὶ μελχα καὶ θερσα
17.4 καὶ ἔστησαν ἐναντίον ελεαζαρ τοῦ ἱερέως καὶ ἐναντίον ἰησοῦ καὶ ἐναντίον τῶν ἀρχόντων λέγουσαι ὁ θεὸς ἐνετείλατο διὰ χειρὸς μωυσῆ δοῦναι ἡμῖν κληρονομίαν ἐν μέσῳ τῶν ἀδελφῶν ἡμῶν καὶ ἐδόθη αὐταῖς διὰ προστάγματος κυρίου κλῆρος ἐν τοῖς ἀδελφοῖς τοῦ πατρὸς αὐτῶν
17.5 καὶ ἔπεσεν ὁ σχοινισμὸς αὐτῶν ἀπὸ ανασσα καὶ πεδίον λαβεκ ἐκ τῆς γαλααδ ἥ ἐστιν πέραν τοῦ ιορδάνου
17.6 ὅτι θυγατέρες υἱῶν μανασση ἐκληρονόμησαν κλῆρον ἐν μέσῳ τῶν ἀδελφῶν αὐτῶν ἡ δὲ γῆ γαλααδ ἐγενήθη τοῖς υἱοῖς μανασση τοῖς καταλελειμμένοις
17.7 καὶ ἐγενήθη ὅρια υἱῶν μανασση δηλαναθ ἥ ἐστιν κατὰ πρόσωπον υἱῶν αναθ καὶ πορεύεται ἐπὶ τὰ ὅρια ἐπὶ ιαμιν καὶ ιασσιβ ἐπὶ πηγὴν θαφθωθ
17.8 τῷ μανασση ἔσται καὶ θαφεθ ἐπὶ τῶν ὁρίων μανασση τοῖς υἱοῖς εφραιμ
17.9 καὶ καταβήσεται τὰ ὅρια ἐπὶ φάραγγα καρανα ἐπὶ λίβα κατὰ φάραγγα ιαριηλ τερέμινθος τῷ εφραιμ ἀνὰ μέσον πόλεως μανασση καὶ ὅρια μανασση ἐπὶ τὸν βορρᾶν εἰς τὸν χειμάρρουν καὶ ἔσται αὐτοῦ ἡ διέξοδος θάλασσα
17.10 ἀπὸ λιβὸς τῷ εφραιμ καὶ ἐπὶ βορρᾶν μανασση καὶ ἔσται ἡ θάλασσα ὅρια αὐτοῖς καὶ ἐπὶ ασηρ συνάψουσιν ἐπὶ βορρᾶν καὶ τῷ ισσαχαρ ἀπ' ἀνατολῶν
17.11 καὶ ἔσται μανασση ἐν ισσαχαρ καὶ ἐν ασηρ βαιθσαν καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν καὶ τοὺς κατοικοῦντας δωρ καὶ τὰς κώμας αὐτῆς καὶ τοὺς κατοικοῦντας μαγεδδω καὶ τὰς κώμας αὐτῆς καὶ τὸ τρίτον τῆς ναφετα καὶ τὰς κώμας αὐτῆς
17.12 καὶ οὐκ ἠδυνάσθησαν οἱ υἱοὶ μανασση ἐξολεθρεῦσαι τὰς πόλεις ταύτας καὶ ἤρχετο ὁ χαναναῖος κατοικεῖν ἐν τῇ γῇ ταύτῃ
17.13 καὶ ἐγενήθη καὶ ἐπεὶ κατίσχυσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἐποίησαν τοὺς χαναναίους ὑπηκόους ἐξολεθρεῦσαι δὲ αὐτοὺς οὐκ ἐξωλέθρευσαν
17.14 ἀντεῖπαν δὲ οἱ υἱοὶ ιωσηφ τῷ ἰησοῦ λέγοντες διὰ τί ἐκληρονόμησας ἡμᾶς κλῆρον ἕνα καὶ σχοίνισμα ἕν ἐγὼ δὲ λαὸς πολύς εἰμι καὶ ὁ θεὸς εὐλόγησέν με
17.15 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ἰησοῦς εἰ λαὸς πολὺς εἶ ἀνάβηθι εἰς τὸν δρυμὸν καὶ ἐκκάθαρον σεαυτῷ εἰ στενοχωρεῖ σε τὸ ὄρος τὸ εφραιμ
17.16 καὶ εἶπαν οὐκ ἀρκέσει ἡμῖν τὸ ὄρος τὸ εφραιμ καὶ ἵππος ἐπίλεκτος καὶ σίδηρος τῷ χαναναίῳ τῷ κατοικοῦντι ἐν αὐτῷ ἐν βαιθσαν καὶ ἐν ταῖς κώμαις αὐτῆς ἐν τῇ κοιλάδι ιεζραελ
17.17 καὶ εἶπεν ἰησοῦς τοῖς υἱοῖς ιωσηφ εἰ λαὸς πολὺς εἶ καὶ ἰσχὺν μεγάλην ἔχεις οὐκ ἔσται σοι κλῆρος εἷς
17.18 ὁ γὰρ δρυμὸς ἔσται σοι ὅτι δρυμός ἐστιν καὶ ἐκκαθαριεῖς αὐτὸν καὶ ἔσται σοι καὶ ὅταν ἐξολεθρεύσῃς τὸν χαναναῖον ὅτι ἵππος ἐπίλεκτός ἐστιν αὐτῷ σὺ γὰρ ὑπερισχύεις αὐτοῦ
17.1 kai egeneto ta oria phylehs yiohn manasseh oti oytos prohtotokos toh iohsehph toh machir prohtotokoh manasseh patri galaad anehr gar polemistehs ehn en teh galaaditidi kai en teh basanitidi
17.2 kai egenehtheh tois yiois manasseh tois loipois kata dehmoys aytohn tois yiois iezer kai tois yiois kelez kai tois yiois ieziehl kai tois yiois sychem kai tois yiois symarim kai tois yiois opher oytoi oi arsenes kata dehmoys aytohn
17.3 kai toh salpaad yioh opher oyk ehsan aytoh yioi all' eh thygateres kai tayta ta onomata tohn thygaterohn salpaad maala kai noya kai egla kai melcha kai thersa
17.4 kai estehsan enantion eleazar toy iereohs kai enantion iehsoy kai enantion tohn archontohn legoysai o theos eneteilato dia cheiros mohyseh doynai ehmin klehronomian en mesoh tohn adelphohn ehmohn kai edotheh aytais dia prostagmatos kyrioy klehros en tois adelphois toy patros aytohn
17.5 kai epesen o schoinismos aytohn apo anassa kai pedion labek ek tehs galaad eh estin peran toy iordanoy
17.6 oti thygateres yiohn manasseh eklehronomehsan klehron en mesoh tohn adelphohn aytohn eh de geh galaad egenehtheh tois yiois manasseh tois kataleleimmenois
17.7 kai egenehtheh oria yiohn manasseh dehlanath eh estin kata prosohpon yiohn anath kai poreyetai epi ta oria epi iamin kai iassib epi pehgehn thaphthohth
17.8 toh manasseh estai kai thapheth epi tohn oriohn manasseh tois yiois ephraim
17.9 kai katabehsetai ta oria epi pharagga karana epi liba kata pharagga iariehl tereminthos toh ephraim ana meson poleohs manasseh kai oria manasseh epi ton borran eis ton cheimarroyn kai estai aytoy eh diexodos thalassa
17.10 apo libos toh ephraim kai epi borran manasseh kai estai eh thalassa oria aytois kai epi asehr synapsoysin epi borran kai toh issachar ap' anatolohn
17.11 kai estai manasseh en issachar kai en asehr baithsan kai ai kohmai aytohn kai toys katoikoyntas dohr kai tas kohmas aytehs kai toys katoikoyntas mageddoh kai tas kohmas aytehs kai to triton tehs napheta kai tas kohmas aytehs
17.12 kai oyk ehdynasthehsan oi yioi manasseh exolethreysai tas poleis taytas kai ehrcheto o chananaios katoikein en teh geh tayteh
17.13 kai egenehtheh kai epei katischysan oi yioi israehl kai epoiehsan toys chananaioys ypehkooys exolethreysai de aytoys oyk exohlethreysan
17.14 anteipan de oi yioi iohsehph toh iehsoy legontes dia ti eklehronomehsas ehmas klehron ena kai schoinisma en egoh de laos polys eimi kai o theos eylogehsen me
17.15 kai eipen aytois iehsoys ei laos polys ei anabehthi eis ton drymon kai ekkatharon seaytoh ei stenochohrei se to oros to ephraim
17.16 kai eipan oyk arkesei ehmin to oros to ephraim kai ippos epilektos kai sidehros toh chananaioh toh katoikoynti en aytoh en baithsan kai en tais kohmais aytehs en teh koiladi iezrael
17.17 kai eipen iehsoys tois yiois iohsehph ei laos polys ei kai ischyn megalehn echeis oyk estai soi klehros eis
17.18 o gar drymos estai soi oti drymos estin kai ekkatharieis ayton kai estai soi kai otan exolethreysehs ton chananaion oti ippos epilektos estin aytoh sy gar yperischyeis aytoy
17.1 וַיְהִי הַגֹּורָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי־הוּא בְּכֹור יֹוסֵף לְמָכִיר בְּכֹור מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי־לֹו הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן׃
17.2 וַיְהִי לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנֹּותָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם לִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי־חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי־שֶׁכֶם וְלִבְנֵי־חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶּן־יֹוסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
17.3 וְלִצְלָפְחָד בֶּן־חֵפֶר בֶּן־גִּלְעָד בֶּן־מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה לֹא־הָיוּ לֹו בָּנִים כִּי אִם־בָּנֹות וְאֵלֶּה שְׁמֹות בְּנֹתָיו מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה׃
17.4 וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי ׀ יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר יְהוָה צִוָּה אֶת־מֹשֶׁה לָתֶת־לָנוּ נַחֲלָה בְּתֹוךְ אַחֵינוּ וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל־פִּי יְהוָה נַחֲלָה בְּתֹוךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן׃
17.5 וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי־מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה לְבַד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן׃
17.6 כִּי בְּנֹות מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה בְּתֹוךְ בָּנָיו וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיְתָה לִבְנֵי־מְנַשֶּׁה הַנֹּותָרִים׃
17.7 וַיְהִי גְבוּל־מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי שְׁכֶם וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל־הַיָּמִין אֶל־יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ׃
17.8 לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ אֶל־גְּבוּל מְנַשֶּׁה לִבְנֵי אֶפְרָיִם׃
17.9 וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם בְּתֹוךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפֹון לַנַּחַל וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה׃
17.10 נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפֹונָה לִמְנַשֶּׁה וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלֹו וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפֹון וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח׃
17.11 וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית־שְׁאָן וּבְנֹותֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנֹותֶיהָ וְאֶת־יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנֹותֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין־דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדֹּו וּבְנֹותֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת׃
17.12 וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהֹורִישׁ אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּואֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת׃
17.13 וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהֹורֵשׁ לֹא הֹורִישֹׁו׃ ס
17.14 וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יֹוסֵף אֶת־יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גֹּורָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם־רָב עַד אֲשֶׁר־עַד־כֹּה בֵּרְכַנִי יְהוָה׃
17.15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהֹושֻׁעַ אִם־עַם־רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי־אָץ לְךָ הַר־אֶפְרָיִם׃
17.16 וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יֹוסֵף לֹא־יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ־הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית־שְׁאָן וּבְנֹותֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל׃
17.17 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־בֵּית יֹוסֵף לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר עַם־רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדֹול לָךְ לֹא־יִהְיֶה לְךָ גֹּורָל אֶחָד׃
17.18 כִּי הַר יִהְיֶה־לָּךְ כִּי־יַעַר הוּא וּבֵרֵאתֹו וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי־תֹורִישׁ אֶת־הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לֹו כִּי חָזָק הוּא׃ פ
17.1 wajHij Hagowraal lmaTeH mnaxxaeH kij-HwA bkowr jowsep lmaakijr bkowr mnaxxaeH Aabij HagilOaad kij HwA HaajaaH Aijxx milhaamaaH wajHij-low HagilOaad wHabaaxxaan׃
17.2 wajHij libnej mnaxxaeH Hanowtaarijm lmixxphotaam libnej AabijOaezaer wlibnej-helaeq wlibnej AaxrijAel wlibnej-xxaekaem wlibnej-hepaer wlibnej xxmijdaaO AelaeH bnej mnaxxaeH baen-jowsep Hazkaarijm lmixxphotaam׃
17.3 wliclaaphaad baen-hepaer baen-gilOaad baen-maakijr baen-mnaxxaeH loA-Haajw low baanijm kij Aim-baanowt wAelaeH xxmowt bnotaajw mahlaaH wnoOaaH haaglaaH milkaaH wtircaaH׃
17.4 watiqrabnaaH lipnej AaelOaazaar HakoHen wlipnej jHowxxuOa bin-nwn wlipnej HanxijAijm leAmor jHwaaH ciwaaH Aaet-moxxaeH laataet-laanw nahalaaH btowk Aahejnw wajiten laaHaem Aael-pij jHwaaH nahalaaH btowk Aahej AabijHaen׃
17.5 wajiplw hablej-mnaxxaeH OaxaaraaH lbad meAaeraec HagilOaad wHabaaxxaan Aaxxaer meOebaer lajarden׃
17.6 kij bnowt mnaxxaeH naahalw nahalaaH btowk baanaajw wAaeraec HagilOaad HaajtaaH libnej-mnaxxaeH Hanowtaarijm׃
17.7 wajHij gbwl-mnaxxaeH meAaaxxer Hamikmtaat Aaxxaer Oal-pnej xxkaem wHaalak Hagbwl Aael-Hajaamijn Aael-joxxbej Oejn tapwha׃
17.8 limnaxxaeH HaajtaaH Aaeraec tapwha wtapwha Aael-gbwl mnaxxaeH libnej Aaepraajim׃
17.9 wjaarad Hagbwl nahal qaanaaH naegbaaH lanahal Oaarijm HaaAelaeH lAaeprajim btowk Oaarej mnaxxaeH wgbwl mnaxxaeH micpown lanahal wajHij tocAotaajw HajaamaaH׃
17.10 naegbaaH lAaeprajim wcaapownaaH limnaxxaeH wajHij Hajaam gbwlow wbAaaxxer jipgOwn micaapown wbjixaaxkaar mimizraah׃
17.11 wajHij limnaxxaeH bjixaaxkaar wbAaaxxer bejt-xxAaan wbnowtaejHaa wjiblOaam wbnowtaejHaa wAaet-joxxbej doAr wbnowtaejHaa wjoxxbej Oejn-dor wbnotaejHaa wjoxxbej taOnak wbnotaejHaa wjoxxbej mgidow wbnowtaejHaa xxloxxaet Hanaapaet׃
17.12 wloA jaaklw bnej mnaxxaeH lHowrijxx Aaet-HaeOaarijm HaaAelaeH wajowAael HaknaOanij laaxxaebaet baaAaaraec HazoAt׃
17.13 wajHij kij haazqw bnej jixraaAel wajitnw Aaet-HaknaOanij laamas wHowrexx loA Howrijxxow׃ s
17.14 wajdabrw bnej jowsep Aaet-jHowxxuOa leAmor madwOa naatataaH lij nahalaaH gowraal Aaehaad whaebael Aaehaad waAanij Oam-raab Oad Aaxxaer-Oad-koH berkanij jHwaaH׃
17.15 wajoAmaer AalejHaem jHowxxuOa Aim-Oam-rab AataaH OaleH lkaa HajaOraaH wbereAtaa lkaa xxaam bAaeraec Haprizij wHaarpaaAijm kij-Aaac lkaa Har-Aaepraajim׃
17.16 wajoAmrw bnej jowsep loA-jimaaceA laanw HaaHaar wraekaeb barzael bkaal-HaknaOanij Hajoxxeb bAaeraec-HaaOemaeq laAaxxaer bbejt-xxAaan wbnowtaejHaa wlaAaxxaer bOemaeq jizrOaeAl׃
17.17 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-bejt jowsep lAaeprajim wlimnaxxaeH leAmor Oam-rab AataaH wkoha gaadowl laak loA-jiHjaeH lkaa gowraal Aaehaad׃
17.18 kij Har jiHjaeH-laak kij-jaOar HwA wbereAtow wHaajaaH lkaa tocAotaajw kij-towrijxx Aaet-HaknaOanij kij raekaeb barzael low kij haazaaq HwA׃ p
17.1 ויהי הגורל למטה מנשה כי־הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי־לו הגלעד והבשן׃
17.2 ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני־חלק ולבני אשריאל ולבני־שכם ולבני־חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן־יוסף הזכרים למשפחתם׃
17.3 ולצלפחד בן־חפר בן־גלעד בן־מכיר בן־מנשה לא־היו לו בנים כי אם־בנות ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃
17.4 ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני ׀ יהושע בן־נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את־משה לתת־לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל־פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן׃
17.5 ויפלו חבלי־מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן׃
17.6 כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני־מנשה הנותרים׃
17.7 ויהי גבול־מנשה מאשר המכמתת אשר על־פני שכם והלך הגבול אל־הימין אל־ישבי עין תפוח׃
17.8 למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל־גבול מנשה לבני אפרים׃
17.9 וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה׃
17.10 נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח׃
17.11 ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית־שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת־ישבי דאר ובנותיה וישבי עין־דר ובנתיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת הנפת׃
17.12 ולא יכלו בני מנשה להוריש את־הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת׃
17.13 ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את־הכנעני למס והורש לא הורישו׃ ס
17.14 וידברו בני יוסף את־יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם־רב עד אשר־עד־כה ברכני יהוה׃
17.15 ויאמר אליהם יהושע אם־עם־רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי־אץ לך הר־אפרים׃
17.16 ויאמרו בני יוסף לא־ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל־הכנעני הישב בארץ־העמק לאשר בבית־שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל׃
17.17 ויאמר יהושע אל־בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם־רב אתה וכח גדול לך לא־יהיה לך גורל אחד׃
17.18 כי הר יהיה־לך כי־יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי־תוריש את־הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא׃ פ
17.1 wjHj Hgwrl lmTH mnxH kj-HwA bkwr jwsp lmkjr bkwr mnxH Abj HglOd kj HwA HjH Ajx mlhmH wjHj-lw HglOd wHbxn׃
17.2 wjHj lbnj mnxH Hnwtrjm lmxphtm lbnj AbjOzr wlbnj-hlq wlbnj AxrjAl wlbnj-xkm wlbnj-hpr wlbnj xmjdO AlH bnj mnxH bn-jwsp Hzkrjm lmxphtm׃
17.3 wlclphd bn-hpr bn-glOd bn-mkjr bn-mnxH lA-Hjw lw bnjm kj Am-bnwt wAlH xmwt bntjw mhlH wnOH hglH mlkH wtrcH׃
17.4 wtqrbnH lpnj AlOzr HkHn wlpnj jHwxO bn-nwn wlpnj HnxjAjm lAmr jHwH cwH At-mxH ltt-lnw nhlH btwk Ahjnw wjtn lHm Al-pj jHwH nhlH btwk Ahj AbjHn׃
17.5 wjplw hblj-mnxH OxrH lbd mArc HglOd wHbxn Axr mObr ljrdn׃
17.6 kj bnwt mnxH nhlw nhlH btwk bnjw wArc HglOd HjtH lbnj-mnxH Hnwtrjm׃
17.7 wjHj gbwl-mnxH mAxr Hmkmtt Axr Ol-pnj xkm wHlk Hgbwl Al-Hjmjn Al-jxbj Ojn tpwh׃
17.8 lmnxH HjtH Arc tpwh wtpwh Al-gbwl mnxH lbnj Aprjm׃
17.9 wjrd Hgbwl nhl qnH ngbH lnhl Orjm HAlH lAprjm btwk Orj mnxH wgbwl mnxH mcpwn lnhl wjHj tcAtjw HjmH׃
17.10 ngbH lAprjm wcpwnH lmnxH wjHj Hjm gbwlw wbAxr jpgOwn mcpwn wbjxxkr mmzrh׃
17.11 wjHj lmnxH bjxxkr wbAxr bjt-xAn wbnwtjH wjblOm wbnwtjH wAt-jxbj dAr wbnwtjH wjxbj Ojn-dr wbntjH wjxbj tOnk wbntjH wjxbj mgdw wbnwtjH xlxt Hnpt׃
17.12 wlA jklw bnj mnxH lHwrjx At-HOrjm HAlH wjwAl HknOnj lxbt bArc HzAt׃
17.13 wjHj kj hzqw bnj jxrAl wjtnw At-HknOnj lms wHwrx lA Hwrjxw׃ s
17.14 wjdbrw bnj jwsp At-jHwxO lAmr mdwO nttH lj nhlH gwrl Ahd whbl Ahd wAnj Om-rb Od Axr-Od-kH brknj jHwH׃
17.15 wjAmr AljHm jHwxO Am-Om-rb AtH OlH lk HjOrH wbrAt lk xm bArc Hprzj wHrpAjm kj-Ac lk Hr-Aprjm׃
17.16 wjAmrw bnj jwsp lA-jmcA lnw HHr wrkb brzl bkl-HknOnj Hjxb bArc-HOmq lAxr bbjt-xAn wbnwtjH wlAxr bOmq jzrOAl׃
17.17 wjAmr jHwxO Al-bjt jwsp lAprjm wlmnxH lAmr Om-rb AtH wkh gdwl lk lA-jHjH lk gwrl Ahd׃
17.18 kj Hr jHjH-lk kj-jOr HwA wbrAtw wHjH lk tcAtjw kj-twrjx At-HknOnj kj rkb brzl lw kj hzq HwA׃ p
17.1 Cecidit autem sors tribui Manasse — ipse est enim pri mogenitus Ioseph C; Machir primogenito Manasse patri Galaad, quia fuit vir pugnator, accepit in possessionem Galaad et Basan.
17.2 Et reliqui filiorum Manasse acceperunt iuxta familias suas: filii Abiezer et filii Helec et filii Asriel et filii Sechem et filii Hepher et filii Semida: isti sunt filii Manasse filii Ioseph, mares per cognationes suas.
17.3 Salphaad vero filio Hepher filii Galaad filii Machir filii Manasse non erant filii, sed solae filiae, quarum ista sunt nomina: Maala et Noa, Hegla et Melcha et Thersa.
17.4 Veneruntque in conspectu Eleazari sacerdotis et Iosue filii Nun et principum dicentes: “ Dominus praecepit per manum Moysi, ut daretur nobis possessio in medio fratrum nostrorum ”. Deditque eis iuxta imperium Domini possessionem in medio fratrum patris earum.
17.5 Et ceciderunt funiculi Manasse decem, absque terra Galaad et Basan trans Iordanem.
17.6 Filiae enim Manasse acceperunt hereditatem in medio filiorum eius. Terra autem Galaad cecidit in sortem filiorum Manasse, qui reliqui erant.
17.7 Fuitque terminus Manasse ab Aser: Machmethath, quae respicit Sichem et egreditur ad dextram in Iasib apud fontem Thapphuae.
17.8 Etenim in sorte Manasse ceciderat terra Thapphuae; Thapphua autem ipsa, quae est iuxta terminos Manasse, fuit filiis Ephraim.
17.9 Descenditque terminus ad torrentem Cana. In meridie torrentis civitates sunt Ephraim in medio urbium Manasse. Terminus Manasse est ab aquilone torrentis, et exitus eius pergit ad mare,
17.10 ita ut ab austro sit possessio Ephraim et ab aquilone Manasse, et utramque claudat mare, et attingunt tribum Aser ab aquilone et tribum Issachar ab oriente.
17.11 Fuitque hereditas Manasse in Issachar et in Aser: Bethsan et filiae eius et Ieblaam cum filiabus suis et habitatores Dor cum filiabus suis, habitatores quoque Endor cum filiabus suis; similiterque habitatores Thanach cum filiabus suis et habitatores Mageddo cum filiabus suis et tertia pars regionis Nopheth.
17.12 Nec potuerunt filii Manasse has occupare civitates, sed Chananaeus permansit in terra ista.
17.13 Postquam autem convaluerunt filii Israel, subiecerunt Chananaeos et fecerunt sibi tributarios nec expulerunt eos.
17.14 Locutique sunt filii Ioseph ad Iosue atque dixerunt: “ Quare dedisti mihi possessionem sortis et funiculi unius, cum sim tantae multitudinis et benedixerit mihi Dominus? ”.
17.15 Ad quos Iosue ait: “ Si populus multus es, ascende in silvam et succide tibi spatia in terra Pherezaei et Raphaim, quia angusta est tibi possessio montis Ephraim ”.
17.16 Cui responderunt filii Ioseph: “ Montana non sufficiunt nobis, et ferreis curribus utuntur omnes Chananaei, qui habitant in terra campestri, Bethsan cum filiabus suis et illi, qui sunt in planitie Iezrahel ”.
17.17 Dixitque Iosue ad domum Ioseph, Ephraim et Manasse: “Populus multus es et magnae fortitudinis; non habebis sortem unam,
17.18 sed transibis ad montem et succides tibi atque purgabis ad habitandum spatia; et poteris ultra procedere cum subverteris Chananaeum, qui ferreos habet currus et est fortis ”.
18.1 Und die ganze Gemeinde der Kinder Israel versammelte sich zu Silo und schlug daselbst die Stiftshütte auf, und das Land war ihnen unterworfen.
18.2 Es waren aber noch sieben Stämme der Kinder Israel, denen sie ihr Erbe nicht ausgeteilt hatten.
18.3 Und Josua sprach zu Kindern Israel: Wie lange seid ihr so lässig und gehet nicht hin, das Land einzunehmen, das euch der HERR, eurer Väter Gott, gegeben hat?
18.4 Nehmt aus jedem Stamme drei Männer, so will ich sie aussenden; und sie sollen sich aufmachen und das Land durchziehen und es nach Bedürfnis ihrer Erbteile aufzeichnen und alsdann wieder zu mir kommen.
18.5 Sie sollen das Land in sieben Teile zerlegen. Juda soll in seinem Gebiet bleiben gegen Mittag, und das Haus Joseph soll in seinem Gebiete bleiben gegen Mitternacht.
18.6 Ihr aber fertiget eine Aufzeichnung des Landes an in sieben Teilen und bringet sie zu mir hierher, so will ich euch das Los werfen hier vor dem HERRN, unserm Gott.
18.7 Denn die Leviten haben keinen Teil unter euch, sondern das Priestertum des HERRN ist ihr Erbteil. So haben Gad und Ruben und der halbe Stamm Manasse ihr Erbteil jenseits des Jordan, gegen Morgen, empfangen, welchen ihnen Mose, der Knecht des HERRN, gegeben hat.
18.8 Da machten sich die Männer auf und gingen hin. Und Josua gebot ihnen, als sie hingingen, um das Land aufzuzeichnen, und sprach: Gehet hin und durchwandelt das Land und zeichnet es auf und kommt wieder zu mir, so will ich euch hier, zu Silo, das Los werfen vor dem HERRN!
18.9 Also gingen diese Männer hin und durchzogen das Land und zeichneten es auf, nach den Städten, in sieben Teilen, in einer Buchrolle und kamen zu Josua in das Lager gen Silo.
18.10 Da warf ihnen Josua das Los zu Silo, vor dem HERRN, und teilte daselbst das Land aus unter die Kinder Israel, einem jeden sein Teil.
18.11 Und das Los fiel für den Stamm der Kinder Benjamin nach ihren Geschlechtern und das für sie erloste Gebiet kam zwischen die Kinder Juda und die Kinder Joseph zu liegen.
18.12 Und ihre nördliche Grenze begann am Jordan und zieht sich über den Bergrücken nördlich von Jericho und über das Gebirge abendwärts und endigt gegen die Wüste von Beth-Aven
18.13 und geht von dort hinüber nach Lus, über den Bergrücken südlich von Lus, das ist Bethel; und kommt hinab gen Atarot-Addar an den Berg, der gegen Mittag liegt, an dem untern Beth-Horon.
18.14 Darnach zieht sie sich weiter und wendet sich um nach der Abendseite, südlich von dem Berge, der mittagwärts vor Beth-Horon liegt, und endigt bei Kirjat-Baal, das ist Kirjat-Jearim, die Stadt der Kinder Juda. Das ist die westliche Seite.
18.15 Die Südseite aber beginnt am Ende von Kirjat-Jearim; und die Grenze setzt sich fort gegen Abend bis zum Wasserbrunnen Nephtoach
18.16 und geht hinab bis an das Ende des Berges, der vor dem Tal des Sohnes Hinnom ist, welches im Tal Rephaim gegen Mitternacht liegt, und zieht sich durch das Tal Hinnom hinab an der Südseite der Jebusiter und kommt hinab zum Brunnen Rogel;
18.17 und zieht sich gegen Mitternacht und läuft gen En-Semes und weiter gen Gelilot, das der Anhöhe Adummim gegenüberliegt, und kommt herab zum Stein Bohans, des Sohnes Rubens,
18.18 und geht hinüber zu dem Bergrücken gegenüber der nördlichen Ebene und kommt hinab auf die Ebene
18.19 und geht an die Seite von Beth-Hogla, das gegen Mitternacht liegt, und die Grenze endigt an der nördlichen Zunge des Salzmeeres, am südlichen Ende des Jordan; das ist die südliche Grenze.
18.20 Aber der Jordan begrenzt es auf der Seite gegen Morgen. Das ist das Erbteil der Kinder Benjamin und seine Grenzen, wie sie ihre Geschlechter ringsum einschließen.
18.21 Die Städte aber des Stammes der Kinder Benjamin nach ihren Geschlechtern sind diese: Jericho,
18.22 Beth-Hogla, Emek-Keziz, Beth-Araba,
18.23 Zemaraim, Bethel, Avvim, Parah,
18.24 Ophra, Kephar-Ammoni, Ophni und Geba. Das sind zwölf Städte und ihre Dörfer.
18.25 Gibeon, Rama, Beerot, Mizpe,
18.26 Kephira, Moza, Reckem, Jirpeel, Thareala,
18.27 Zela, Eleph und Jebusi, das ist Jerusalem, Gibeat und Kirjat.
18.28 Das sind vierzehn Städte und ihre Dörfer. Das ist das Erbteil der Kinder Benjamin nach ihren Geschlechtern.
18.1 καὶ ἐξεκκλησιάσθη πᾶσα συναγωγὴ υἱῶν ισραηλ εἰς σηλω καὶ ἔπηξαν ἐκεῖ τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ ἡ γῆ ἐκρατήθη ὑπ' αὐτῶν
18.2 καὶ κατελείφθησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ οἳ οὐκ ἐκληρονόμησαν ἑπτὰ φυλαί
18.3 καὶ εἶπεν ἰησοῦς τοῖς υἱοῖς ισραηλ ἕως τίνος ἐκλυθήσεσθε κληρονομῆσαι τὴν γῆν ἣν ἔδωκεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν
18.4 δότε ἐξ ὑμῶν τρεῖς ἄνδρας ἐκ φυλῆς καὶ ἀναστάντες διελθέτωσαν τὴν γῆν καὶ διαγραψάτωσαν αὐτὴν ἐναντίον μου καθὰ δεήσει διελεῖν αὐτήν καὶ ἤλθοσαν πρὸς αὐτόν
18.5 καὶ διεῖλεν αὐτοῖς ἑπτὰ μερίδας ιουδας στήσεται αὐτοῖς ὅριον ἀπὸ λιβός καὶ οἱ υἱοὶ ιωσηφ στήσονται αὐτοῖς ἀπὸ βορρᾶ
18.6 ὑμεῖς δὲ μερίσατε τὴν γῆν ἑπτὰ μερίδας καὶ ἐνέγκατε πρός με ὧδε καὶ ἐξοίσω ὑμῖν κλῆρον ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν
18.7 οὐ γάρ ἐστιν μερὶς τοῖς υἱοῖς λευι ἐν ὑμῖν ἱερατεία γὰρ κυρίου μερὶς αὐτοῦ καὶ γαδ καὶ ρουβην καὶ τὸ ἥμισυ φυλῆς μανασση ἐλάβοσαν τὴν κληρονομίαν αὐτῶν πέραν τοῦ ιορδάνου ἐπ' ἀνατολάς ἣν ἔδωκεν αὐτοῖς μωυσῆς ὁ παῖς κυρίου
18.8 καὶ ἀναστάντες οἱ ἄνδρες ἐπορεύθησαν καὶ ἐνετείλατο ἰησοῦς τοῖς ἀνδράσιν τοῖς πορευομένοις χωροβατῆσαι τὴν γῆν λέγων πορεύεσθε καὶ χωροβατήσατε τὴν γῆν καὶ παραγενήθητε πρός με καὶ ὧδε ἐξοίσω ὑμῖν κλῆρον ἔναντι κυρίου ἐν σηλω
18.9 καὶ ἐπορεύθησαν καὶ ἐχωροβάτησαν τὴν γῆν καὶ εἴδοσαν αὐτὴν καὶ ἔγραψαν αὐτὴν κατὰ πόλεις αὐτῆς ἑπτὰ μερίδας εἰς βιβλίον καὶ ἤνεγκαν πρὸς ἰησοῦν
18.10 καὶ ἐνέβαλεν αὐτοῖς ἰησοῦς κλῆρον ἐν σηλω ἔναντι κυρίου
18.11 καὶ ἐξῆλθεν ὁ κλῆρος φυλῆς βενιαμιν πρῶτος κατὰ δήμους αὐτῶν καὶ ἐξῆλθεν ὅρια τοῦ κλήρου αὐτῶν ἀνὰ μέσον ιουδα καὶ ἀνὰ μέσον τῶν υἱῶν ιωσηφ
18.12 καὶ ἐγενήθη αὐτῶν τὰ ὅρια ἀπὸ βορρᾶ ἀπὸ τοῦ ιορδάνου προσαναβήσεται τὰ ὅρια κατὰ νώτου ιεριχω ἀπὸ βορρᾶ καὶ ἀναβήσεται ἐπὶ τὸ ὄρος ἐπὶ τὴν θάλασσαν καὶ ἔσται αὐτοῦ ἡ διέξοδος ἡ μαδβαρῖτις βαιθων
18.13 καὶ διελεύσεται ἐκεῖθεν τὰ ὅρια λουζα ἐπὶ νώτου λουζα ἀπὸ λιβός αὕτη ἐστὶν βαιθηλ καὶ καταβήσεται τὰ ὅρια μααταρωθορεχ ἐπὶ τὴν ὀρεινήν ἥ ἐστιν πρὸς λίβα βαιθωρων ἡ κάτω
18.14 καὶ διελεύσεται τὰ ὅρια καὶ περιελεύσεται ἐπὶ τὸ μέρος τὸ βλέπον παρὰ θάλασσαν ἀπὸ λιβὸς ἀπὸ τοῦ ὄρους ἐπὶ πρόσωπον βαιθωρων λίβα καὶ ἔσται αὐτοῦ ἡ διέξοδος εἰς καριαθβααλ αὕτη ἐστὶν καριαθιαριν πόλις υἱῶν ιουδα τοῦτό ἐστιν τὸ μέρος τὸ πρὸς θάλασσαν
18.15 καὶ μέρος τὸ πρὸς λίβα ἀπὸ μέρους καριαθβααλ καὶ διελεύσεται ὅρια εἰς γασιν ἐπὶ πηγὴν ὕδατος ναφθω
18.16 καὶ καταβήσεται τὰ ὅρια ἐπὶ μέρους τοῦ ὄρους ὅ ἐστιν κατὰ πρόσωπον νάπης ονναμ ὅ ἐστιν ἐκ μέρους εμεκραφαϊν ἀπὸ βορρᾶ καὶ καταβήσεται γαιεννα ἐπὶ νώτου ιεβουσαι ἀπὸ λιβὸς καὶ καταβήσεται ἐπὶ πηγὴν ρωγηλ
18.17 καὶ διελεύσεται ἐπὶ πηγὴν βαιθσαμυς καὶ παρελεύσεται ἐπὶ γαλιλωθ ἥ ἐστιν ἀπέναντι πρὸς ἀνάβασιν αιθαμιν καὶ καταβήσεται ἐπὶ λίθον βαιων υἱῶν ρουβην
18.18 καὶ διελεύσεται κατὰ νώτου βαιθαραβα ἀπὸ βορρᾶ καὶ καταβήσεται
18.19 ἐπὶ τὰ ὅρια ἐπὶ νώτου βαιθαγλα ἀπὸ βορρᾶ καὶ ἔσται ἡ διέξοδος τῶν ὁρίων ἐπὶ λοφιὰν τῆς θαλάσσης τῶν ἁλῶν ἐπὶ βορρᾶν εἰς μέρος τοῦ ιορδάνου ἀπὸ λιβός ταῦτα τὰ ὅριά ἐστιν ἀπὸ λιβός
18.20 καὶ ὁ ιορδάνης ὁριεῖ ἀπὸ μέρους ἀνατολῶν αὕτη ἡ κληρονομία υἱῶν βενιαμιν τὰ ὅρια αὐτῆς κύκλῳ κατὰ δήμους
18.21 καὶ ἐγενήθησαν αἱ πόλεις τῶν υἱῶν βενιαμιν κατὰ δήμους αὐτῶν ιεριχω καὶ βαιθεγλιω καὶ αμεκασις
18.22 καὶ βαιθαβαρα καὶ σαρα καὶ βησανα
18.23 καὶ αιιν καὶ φαρα καὶ εφραθα
18.24 καὶ καραφα καὶ κεφιρα καὶ μονι καὶ γαβαα πόλεις δέκα δύο καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
18.25 γαβαων καὶ ραμα καὶ βεηρωθα
18.26 καὶ μασσημα καὶ μιρων καὶ αμωκη
18.27 καὶ φιρα καὶ καφαν καὶ νακαν καὶ σεληκαν καὶ θαρεηλα
18.28 καὶ ιεβους αὕτη ἐστὶν ιερουσαλημ καὶ πόλεις καὶ γαβαωθιαριμ πόλεις τρεῖς καὶ δέκα καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν αὕτη ἡ κληρονομία υἱῶν βενιαμιν κατὰ δήμους αὐτῶν
18.1 kai exekklehsiastheh pasa synagohgeh yiohn israehl eis sehloh kai epehxan ekei tehn skehnehn toy martyrioy kai eh geh ekratehtheh yp' aytohn
18.2 kai kateleiphthehsan oi yioi israehl oi oyk eklehronomehsan epta phylai
18.3 kai eipen iehsoys tois yiois israehl eohs tinos eklythehsesthe klehronomehsai tehn gehn ehn edohken kyrios o theos ehmohn
18.4 dote ex ymohn treis andras ek phylehs kai anastantes dielthetohsan tehn gehn kai diagrapsatohsan aytehn enantion moy katha deehsei dielein aytehn kai ehlthosan pros ayton
18.5 kai dieilen aytois epta meridas ioydas stehsetai aytois orion apo libos kai oi yioi iohsehph stehsontai aytois apo borra
18.6 ymeis de merisate tehn gehn epta meridas kai enegkate pros me ohde kai exoisoh ymin klehron enanti kyrioy toy theoy ehmohn
18.7 oy gar estin meris tois yiois leyi en ymin ierateia gar kyrioy meris aytoy kai gad kai roybehn kai to ehmisy phylehs manasseh elabosan tehn klehronomian aytohn peran toy iordanoy ep' anatolas ehn edohken aytois mohysehs o pais kyrioy
18.8 kai anastantes oi andres eporeythehsan kai eneteilato iehsoys tois andrasin tois poreyomenois chohrobatehsai tehn gehn legohn poreyesthe kai chohrobatehsate tehn gehn kai paragenehthehte pros me kai ohde exoisoh ymin klehron enanti kyrioy en sehloh
18.9 kai eporeythehsan kai echohrobatehsan tehn gehn kai eidosan aytehn kai egrapsan aytehn kata poleis aytehs epta meridas eis biblion kai ehnegkan pros iehsoyn
18.10 kai enebalen aytois iehsoys klehron en sehloh enanti kyrioy
18.11 kai exehlthen o klehros phylehs beniamin prohtos kata dehmoys aytohn kai exehlthen oria toy klehroy aytohn ana meson ioyda kai ana meson tohn yiohn iohsehph
18.12 kai egenehtheh aytohn ta oria apo borra apo toy iordanoy prosanabehsetai ta oria kata nohtoy ierichoh apo borra kai anabehsetai epi to oros epi tehn thalassan kai estai aytoy eh diexodos eh madbaritis baithohn
18.13 kai dieleysetai ekeithen ta oria loyza epi nohtoy loyza apo libos ayteh estin baithehl kai katabehsetai ta oria maatarohthorech epi tehn oreinehn eh estin pros liba baithohrohn eh katoh
18.14 kai dieleysetai ta oria kai perieleysetai epi to meros to blepon para thalassan apo libos apo toy oroys epi prosohpon baithohrohn liba kai estai aytoy eh diexodos eis kariathbaal ayteh estin kariathiarin polis yiohn ioyda toyto estin to meros to pros thalassan
18.15 kai meros to pros liba apo meroys kariathbaal kai dieleysetai oria eis gasin epi pehgehn ydatos naphthoh
18.16 kai katabehsetai ta oria epi meroys toy oroys o estin kata prosohpon napehs onnam o estin ek meroys emekraphain apo borra kai katabehsetai gaienna epi nohtoy ieboysai apo libos kai katabehsetai epi pehgehn rohgehl
18.17 kai dieleysetai epi pehgehn baithsamys kai pareleysetai epi galilohth eh estin apenanti pros anabasin aithamin kai katabehsetai epi lithon baiohn yiohn roybehn
18.18 kai dieleysetai kata nohtoy baitharaba apo borra kai katabehsetai
18.19 epi ta oria epi nohtoy baithagla apo borra kai estai eh diexodos tohn oriohn epi lophian tehs thalassehs tohn alohn epi borran eis meros toy iordanoy apo libos tayta ta oria estin apo libos
18.20 kai o iordanehs oriei apo meroys anatolohn ayteh eh klehronomia yiohn beniamin ta oria aytehs kykloh kata dehmoys
18.21 kai egenehthehsan ai poleis tohn yiohn beniamin kata dehmoys aytohn ierichoh kai baitheglioh kai amekasis
18.22 kai baithabara kai sara kai behsana
18.23 kai aiin kai phara kai ephratha
18.24 kai karapha kai kephira kai moni kai gabaa poleis deka dyo kai ai kohmai aytohn
18.25 gabaohn kai rama kai beehrohtha
18.26 kai massehma kai mirohn kai amohkeh
18.27 kai phira kai kaphan kai nakan kai selehkan kai thareehla
18.28 kai ieboys ayteh estin ieroysalehm kai poleis kai gabaohthiarim poleis treis kai deka kai ai kohmai aytohn ayteh eh klehronomia yiohn beniamin kata dehmoys aytohn
18.1 וַיִּקָּהֲלוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת־אֹהֶל מֹועֵד וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם׃
18.2 וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא־חָלְקוּ אֶת־נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים׃
18.3 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד־אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבֹוא לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹותֵיכֶם׃
18.4 הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט וְאֶשְׁלָחֵם וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אֹותָהּ לְפִי נַחֲלָתָם וְיָבֹאוּ אֵלָי׃
18.5 וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל־גְּבוּלֹו מִנֶּגֶב וּבֵית יֹוסֵף יַעַמְדוּ עַל־גְּבוּלָם מִצָּפֹון׃
18.6 וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת־הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גֹּורָל פֹּה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ׃
18.7 כִּי אֵין־חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם כִּי־כְהֻנַּת יְהוָה נַחֲלָתֹו וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה׃
18.8 וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ וַיְצַו יְהֹושֻׁעַ אֶת־הַהֹלְכִים לִכְתֹּב אֶת־הָאָרֶץ לֵאמֹר לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אֹותָהּ וְשׁוּבוּ אֵלַי וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גֹּורָל לִפְנֵי יְהוָה בְּשִׁלֹה׃
18.9 וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל־סֵפֶר וַיָּבֹאוּ אֶל־יְהֹושֻׁעַ אֶל־הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה׃
18.10 וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהֹושֻׁעַ גֹּורָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְהוָה וַיְחַלֶּק־שָׁם יְהֹושֻׁעַ אֶת־הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם׃ פ
18.11 וַיַּעַל גֹּורַל מַטֵּה בְנֵי־בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיֵּצֵא גְּבוּל גֹּורָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין בְּנֵי יֹוסֵף׃
18.12 וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל לִפְאַת צָפֹונָה מִן־הַיַּרְדֵּן וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל־כֶּתֶף יְרִיחֹו מִצָּפֹון וְעָלָה בָהָר יָמָּה [וְהָיָה כ] (וְהָיוּ ק) תֹּצְאֹתָיו מִדְבַּרָה בֵּית אָוֶן׃
18.13 וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה אֶל־כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה הִיא בֵּית־אֵל וְיָרַד הַגְּבוּל עַטְרֹות אַדָּר עַל־הָהָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית־חֹרֹון תַּחְתֹּון׃
18.14 וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת־יָם נֶגְבָּה מִן־הָהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי בֵית־חֹרֹון נֶגְבָּה [וְהָיָה כ] (וְהָיוּ ק) תֹצְאֹתָיו אֶל־קִרְיַת־בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה זֹאת פְּאַת־יָם׃
18.15 וּפְאַת־נֶגְבָּה מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים וְיָצָא הַגְּבוּל יָמָּה וְיָצָא אֶל־מַעְיַן מֵי נֶפְתֹּוחַ׃
18.16 וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל־קְצֵה הָהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי גֵּי בֶן־הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפֹונָה וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל־כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה וְיָרַד עֵין רֹגֵל׃
18.17 וְתָאַר מִצָּפֹון וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ וְיָצָא אֶל־גְּלִילֹות אֲשֶׁר־נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים וְיָרַד אֶבֶן בֹּהַן בֶּן־רְאוּבֵן׃
18.18 וְעָבַר אֶל־כֶּתֶף מוּל־הָעֲרָבָה צָפֹונָה וְיָרַד הָעֲרָבָתָה׃
18.19 וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל־כֶּתֶף בֵּית־חָגְלָה צָפֹונָה [וְהָיָה כ] (וְהָיוּ ׀ ק) [תֹּצְאֹותָיו כ] (תֹּצְאֹות ק) הַגְּבוּל אֶל־לְשֹׁון יָם־הַמֶּלַח צָפֹונָה אֶל־קְצֵה הַיַּרְדֵּן נֶגְבָּה זֶה גְּבוּל נֶגֶב׃
18.20 וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל־אֹתֹו לִפְאַת־קֵדְמָה זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן לִגְבוּלֹתֶיהָ סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
18.21 וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹותֵיהֶם יְרִיחֹו וּבֵית־חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ׃
18.22 וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית־אֵל׃
18.23 וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה וְעָפְרָה׃
18.24 וּכְפַר [הָעַמֹּנִי כ] (הָעַמֹּנָה ק) וְהָעָפְנִי וָגָבַע עָרִים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
18.25 גִּבְעֹון וְהָרָמָה וּבְאֵרֹות׃
18.26 וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה׃
18.27 וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל וְתַרְאֲלָה׃
18.28 וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם גִּבְעַת קִרְיַת עָרִים אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי־בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם׃ פ
18.1 wajiqaaHalw kaal-Oadat bnej-jixraaAel xxiloH wajaxxkijnw xxaam Aaet-AoHael mowOed wHaaAaaraec nikbxxaaH lipnejHaem׃
18.2 wajiwaatrw bibnej jixraaAel Aaxxaer loA-haalqw Aaet-nahalaataam xxibOaaH xxbaaTijm׃
18.3 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-bnej jixraaAel Oad-AaanaaH Aataem mitrapijm laabowA laaraexxaet Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer naatan laakaem jHwaaH AaeloHej Aabowtejkaem׃
18.4 Haabw laakaem xxloxxaaH Aanaaxxijm laxxaabaeT wAaexxlaahem wjaaqumw wjitHalkw baaAaaraec wjiktbw AowtaaH lpij nahalaataam wjaaboAw Aelaaj׃
18.5 wHithalqw AotaaH lxxibOaaH halaaqijm jHwdaaH jaOamod Oal-gbwlow minaegaeb wbejt jowsep jaOamdw Oal-gbwlaam micaapown׃
18.6 wAataem tiktbw Aaet-HaaAaaraec xxibOaaH halaaqijm waHabeAtaem Aelaj HenaaH wjaarijtij laakaem gowraal poH lipnej jHwaaH AaeloHejnw׃
18.7 kij Aejn-helaeq lalwijim bqirbkaem kij-kHunat jHwaaH nahalaatow wgaad wrAwben wahacij xxebaeT HamnaxxaeH laaqhw nahalaataam meOebaer lajarden mizraahaaH Aaxxaer naatan laaHaem moxxaeH Oaebaed jHwaaH׃
18.8 wajaaqumw HaaAanaaxxijm wajelekw wajcaw jHowxxuOa Aaet-HaHolkijm liktob Aaet-HaaAaaraec leAmor lkw wHitHalkw baaAaaraec wkitbw AowtaaH wxxwbw Aelaj wpoH Aaxxlijk laakaem gowraal lipnej jHwaaH bxxiloH׃
18.9 wajelkw HaaAanaaxxijm wajaOabrw baaAaaraec wajiktbwHaa laeOaarijm lxxibOaaH halaaqijm Oal-sepaer wajaaboAw Aael-jHowxxuOa Aael-HamahanaeH xxiloH׃
18.10 wajaxxlek laaHaem jHowxxuOa gowraal bxxiloH lipnej jHwaaH wajhalaeq-xxaam jHowxxuOa Aaet-HaaAaaraec libnej jixraaAel kmahlqotaam׃ p
18.11 wajaOal gowral maTeH bnej-binjaamin lmixxphotaam wajeceA gbwl gowraalaam bejn bnej jHwdaaH wbejn bnej jowsep׃
18.12 wajHij laaHaem Hagbwl lipAat caapownaaH min-Hajarden wOaalaaH Hagbwl Aael-kaetaep jrijhow micaapown wOaalaaH baaHaar jaamaaH [wHaajaaH k] (wHaajw q) tocAotaajw midbaraaH bejt Aaawaen׃
18.13 wOaabar mixxaam Hagbwl lwzaaH Aael-kaetaep lwzaaH naegbaaH HijA bejt-Ael wjaarad Hagbwl OaTrowt Aadaar Oal-HaaHaar Aaxxaer minaegaeb lbejt-horown tahtown׃
18.14 wtaaAar Hagbwl wnaasab lipAat-jaam naegbaaH min-HaaHaar Aaxxaer Oal-pnej bejt-horown naegbaaH [wHaajaaH k] (wHaajw q) tocAotaajw Aael-qirjat-baOal HijA qirjat jOaarijm Oijr bnej jHwdaaH zoAt pAat-jaam׃
18.15 wpAat-naegbaaH miqceH qirjat jOaarijm wjaacaaA Hagbwl jaamaaH wjaacaaA Aael-maOjan mej naeptowha׃
18.16 wjaarad Hagbwl Aael-qceH HaaHaar Aaxxaer Oal-pnej gej baen-Hinom Aaxxaer bOemaeq rpaaAijm caapownaaH wjaarad gej Hinom Aael-kaetaep Hajbwsij naegbaaH wjaarad Oejn rogel׃
18.17 wtaaAar micaapown wjaacaaA Oejn xxaemaexx wjaacaaA Aael-glijlowt Aaxxaer-nokah maOaleH Aadumijm wjaarad Aaebaen boHan baen-rAwben׃
18.18 wOaabar Aael-kaetaep mwl-HaaOaraabaaH caapownaaH wjaarad HaaOaraabaataaH׃
18.19 wOaabar Hagbwl Aael-kaetaep bejt-haaglaaH caapownaaH [wHaajaaH k] (wHaajw q) [tocAowtaajw k] (tocAowt q) Hagbwl Aael-lxxown jaam-Hamaelah caapownaaH Aael-qceH Hajarden naegbaaH zaeH gbwl naegaeb׃
18.20 wHajarden jigbol-Aotow lipAat-qedmaaH zoAt nahalat bnej binjaamin ligbwlotaejHaa saabijb lmixxphotaam׃
18.21 wHaajw HaeOaarijm lmaTeH bnej binjaamin lmixxphowtejHaem jrijhow wbejt-haaglaaH wOemaeq qcijc׃
18.22 wbejt HaaOaraabaaH wcmaarajim wbejt-Ael׃
18.23 wHaaOawijm wHapaaraaH wOaapraaH׃
18.24 wkpar [HaaOamonij k] (HaaOamonaaH q) wHaaOaapnij waagaabaO Oaarijm xxtejm-OaexreH whacrejHaen׃
18.25 gibOown wHaaraamaaH wbAerowt׃
18.26 wHamicpaeH wHakpijraaH wHamocaaH׃
18.27 wraeqaem wjirpAel wtarAalaaH׃
18.28 wcelaO HaaAaelaep wHajbwsij HijA jrwxxaalaim gibOat qirjat Oaarijm AarbaO-OaexreH whacrejHaen zoAt nahalat bnej-binjaamin lmixxphotaam׃ p
18.1 ויקהלו כל־עדת בני־ישראל שלה וישכינו שם את־אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם׃
18.2 ויותרו בבני ישראל אשר לא־חלקו את־נחלתם שבעה שבטים׃
18.3 ויאמר יהושע אל־בני ישראל עד־אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את־הארץ אשר נתן לכם יהוה אלהי אבותיכם׃
18.4 הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבאו אלי׃
18.5 והתחלקו אתה לשבעה חלקים יהודה יעמד על־גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על־גבולם מצפון׃
18.6 ואתם תכתבו את־הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני יהוה אלהינו׃
18.7 כי אין־חלק ללוים בקרבכם כי־כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה׃
18.8 ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את־ההלכים לכתב את־הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה בשלה׃
18.9 וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על־ספר ויבאו אל־יהושע אל־המחנה שלה׃
18.10 וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני יהוה ויחלק־שם יהושע את־הארץ לבני ישראל כמחלקתם׃ פ
18.11 ויעל גורל מטה בני־בנימן למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף׃
18.12 ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן־הירדן ועלה הגבול אל־כתף יריחו מצפון ועלה בהר ימה [והיה כ] (והיו ק) תצאתיו מדברה בית און׃
18.13 ועבר משם הגבול לוזה אל־כתף לוזה נגבה היא בית־אל וירד הגבול עטרות אדר על־ההר אשר מנגב לבית־חרון תחתון׃
18.14 ותאר הגבול ונסב לפאת־ים נגבה מן־ההר אשר על־פני בית־חרון נגבה [והיה כ] (והיו ק) תצאתיו אל־קרית־בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת־ים׃
18.15 ופאת־נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל־מעין מי נפתוח׃
18.16 וירד הגבול אל־קצה ההר אשר על־פני גי בן־הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל־כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל׃
18.17 ותאר מצפון ויצא עין שמש ויצא אל־גלילות אשר־נכח מעלה אדמים וירד אבן בהן בן־ראובן׃
18.18 ועבר אל־כתף מול־הערבה צפונה וירד הערבתה׃
18.19 ועבר הגבול אל־כתף בית־חגלה צפונה [והיה כ] (והיו ׀ ק) [תצאותיו כ] (תצאות ק) הגבול אל־לשון ים־המלח צפונה אל־קצה הירדן נגבה זה גבול נגב׃
18.20 והירדן יגבל־אתו לפאת־קדמה זאת נחלת בני בנימן לגבולתיה סביב למשפחתם׃
18.21 והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם יריחו ובית־חגלה ועמק קציץ׃
18.22 ובית הערבה וצמרים ובית־אל׃
18.23 והעוים והפרה ועפרה׃
18.24 וכפר [העמני כ] (העמנה ק) והעפני וגבע ערים שתים־עשרה וחצריהן׃
18.25 גבעון והרמה ובארות׃
18.26 והמצפה והכפירה והמצה׃
18.27 ורקם וירפאל ותראלה׃
18.28 וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם גבעת קרית ערים ארבע־עשרה וחצריהן זאת נחלת בני־בנימן למשפחתם׃ פ
18.1 wjqHlw kl-Odt bnj-jxrAl xlH wjxkjnw xm At-AHl mwOd wHArc nkbxH lpnjHm׃
18.2 wjwtrw bbnj jxrAl Axr lA-hlqw At-nhltm xbOH xbTjm׃
18.3 wjAmr jHwxO Al-bnj jxrAl Od-AnH Atm mtrpjm lbwA lrxt At-HArc Axr ntn lkm jHwH AlHj Abwtjkm׃
18.4 Hbw lkm xlxH Anxjm lxbT wAxlhm wjqmw wjtHlkw bArc wjktbw AwtH lpj nhltm wjbAw Alj׃
18.5 wHthlqw AtH lxbOH hlqjm jHwdH jOmd Ol-gbwlw mngb wbjt jwsp jOmdw Ol-gbwlm mcpwn׃
18.6 wAtm tktbw At-HArc xbOH hlqjm wHbAtm Alj HnH wjrjtj lkm gwrl pH lpnj jHwH AlHjnw׃
18.7 kj Ajn-hlq llwjm bqrbkm kj-kHnt jHwH nhltw wgd wrAwbn whcj xbT HmnxH lqhw nhltm mObr ljrdn mzrhH Axr ntn lHm mxH Obd jHwH׃
18.8 wjqmw HAnxjm wjlkw wjcw jHwxO At-HHlkjm lktb At-HArc lAmr lkw wHtHlkw bArc wktbw AwtH wxwbw Alj wpH Axljk lkm gwrl lpnj jHwH bxlH׃
18.9 wjlkw HAnxjm wjObrw bArc wjktbwH lOrjm lxbOH hlqjm Ol-spr wjbAw Al-jHwxO Al-HmhnH xlH׃
18.10 wjxlk lHm jHwxO gwrl bxlH lpnj jHwH wjhlq-xm jHwxO At-HArc lbnj jxrAl kmhlqtm׃ p
18.11 wjOl gwrl mTH bnj-bnjmn lmxphtm wjcA gbwl gwrlm bjn bnj jHwdH wbjn bnj jwsp׃
18.12 wjHj lHm Hgbwl lpAt cpwnH mn-Hjrdn wOlH Hgbwl Al-ktp jrjhw mcpwn wOlH bHr jmH [wHjH k] (wHjw q) tcAtjw mdbrH bjt Awn׃
18.13 wObr mxm Hgbwl lwzH Al-ktp lwzH ngbH HjA bjt-Al wjrd Hgbwl OTrwt Adr Ol-HHr Axr mngb lbjt-hrwn thtwn׃
18.14 wtAr Hgbwl wnsb lpAt-jm ngbH mn-HHr Axr Ol-pnj bjt-hrwn ngbH [wHjH k] (wHjw q) tcAtjw Al-qrjt-bOl HjA qrjt jOrjm Ojr bnj jHwdH zAt pAt-jm׃
18.15 wpAt-ngbH mqcH qrjt jOrjm wjcA Hgbwl jmH wjcA Al-mOjn mj nptwh׃
18.16 wjrd Hgbwl Al-qcH HHr Axr Ol-pnj gj bn-Hnm Axr bOmq rpAjm cpwnH wjrd gj Hnm Al-ktp Hjbwsj ngbH wjrd Ojn rgl׃
18.17 wtAr mcpwn wjcA Ojn xmx wjcA Al-gljlwt Axr-nkh mOlH Admjm wjrd Abn bHn bn-rAwbn׃
18.18 wObr Al-ktp mwl-HOrbH cpwnH wjrd HOrbtH׃
18.19 wObr Hgbwl Al-ktp bjt-hglH cpwnH [wHjH k] (wHjw q) [tcAwtjw k] (tcAwt q) Hgbwl Al-lxwn jm-Hmlh cpwnH Al-qcH Hjrdn ngbH zH gbwl ngb׃
18.20 wHjrdn jgbl-Atw lpAt-qdmH zAt nhlt bnj bnjmn lgbwltjH sbjb lmxphtm׃
18.21 wHjw HOrjm lmTH bnj bnjmn lmxphwtjHm jrjhw wbjt-hglH wOmq qcjc׃
18.22 wbjt HOrbH wcmrjm wbjt-Al׃
18.23 wHOwjm wHprH wOprH׃
18.24 wkpr [HOmnj k] (HOmnH q) wHOpnj wgbO Orjm xtjm-OxrH whcrjHn׃
18.25 gbOwn wHrmH wbArwt׃
18.26 wHmcpH wHkpjrH wHmcH׃
18.27 wrqm wjrpAl wtrAlH׃
18.28 wclO HAlp wHjbwsj HjA jrwxlm gbOt qrjt Orjm ArbO-OxrH whcrjHn zAt nhlt bnj-bnjmn lmxphtm׃ p
18.1 Congregatique sunt omnes filii Israel in Silo ibique fixe runt tabernaculum conventus, et fuit eis terra subiecta.
18.2 Remanserant autem filiorum Israel septem tribus, quae necdum acceperant possessiones suas.
18.3 Ad quos Iosue ait: “ Usquequo marcetis ignavia et non intratis ad possidendam terram, quam Dominus, Deus patrum vestrorum,dedit vobis?
18.4 Eligite de singulis tribubus ternos viros, ut mittam eos, et surgant atque circumeant terram et describant eam iuxta numerum uniuscuiusque multitudinis referantque ad me, quod descripserint.
18.5 Dividite vobis terram in septem partes: Iudas sit in terminis suis in australi plaga, et domus Ioseph in aquilone.
18.6 Reliquam terram in septem partes describite; et huc afferetis ad me, ut coram Domino Deo nostro mittam vobis hic sortem,
18.7 quia non est inter vos pars Levitarum, sed sacerdotium Domini est eorum hereditas. Gad autem et Ruben et dimidia tribus Manasse iam acceperant possessiones suas trans Iordanem ad orientalem plagam, quas dedit eis Moyses famulus Domini ”.
18.8 Cumque surrexissent viri, ut pergerent ad describendam terram, praecepit eis Iosue dicens: “Circuite terram et describite eam ac revertimini ad me, ut hic coram Domino in Silo mittam vobis sortem ”.
18.9 Itaque perrexerunt et lustrantes terram secundum urbes in septem partes diviserunt scribentes in volumine; reversique sunt ad Iosue in castra Silo.
18.10 Qui misit eis sortes coram Domino in Silo divisitque ibi terram filiis Israel secundum partes eorum.
18.11 Et ascendit sors prima filiorum Beniamin per familias suas, ut possiderent terram inter filios Iudae et filios Ioseph.
18.12 Fuitque terminus eorum contra aquilonem a Iordane pergens iuxta latus Iericho septentrionalis plagae et inde contra occidentem ad montana conscendens et perveniens in solitudinem Bethaven;
18.13 atque pertransiens iuxta Luzam ad meridiem — ipsa est Bethel — descendit in Atarothaddar in montem, qui est ad meridiem Bethoron inferioris,
18.14 et inclinatur vergens contra mare ad meridiem a monte, qui respicit Bethoron contra meridiem; suntque exitus eius in Cariathbaal, quae vocatur et Cariathiarim, urbem filiorum Iudae. Haec est plaga ad occidentem.
18.15 In plaga autem ad meridiem, ex parte Cariathiarim egreditur terminus in Gasim et pervenit usque ad fontem aquarum Nephtoa
18.16 descenditque in extremam partem montis, qui respicit vallem Benennom et est contra septentrionalem plagam in extrema parte vallis Raphaim; descenditque in vallem Ennom, iuxta latus Iebusaei ad austrum, et pervenit ad fontem Rogel
18.17 transiens ad aquilonem et egrediens ad Ensemes (id est fontem Solis). Et pertransit usque ad Galiloth (hi sunt circuli), qui sunt e regione ascensus Adommim, descenditque ad Abenboen (id est lapidem Boen) filii Ruben
18.18 et pertransit ex latere aquilonis Betharaba descenditque in Arabam.
18.19 Et praetergreditur contra aquilonem Bethagla; suntque exitus eius contra linguam maris Salsissimi ab aquilone in fine Iordanis. Haec est australis plaga.
18.20 Iordanis autem est terminus ab oriente. Haec est possessio filiorum Beniamin per terminos suos in circuitu secundum familias suas.
18.21 Fueruntque civitates eius: Iericho et Bethagla et Ameccasis
18.22 et Betharaba et Semaraim et Bethel
18.23 et Avim et Phara et Ophra,
18.24 Capharemona et Ophni et Gabaa: civitates duodecim et villae earum.
18.25 Gabaon et Rama et Beroth
18.26 et Maspha et Cephira et Mosa
18.27 et Recem, Iaraphel et Tharala
18.28 et Sela, Eleph et Iebus, quae est Ierusalem, Gabaath et Cariath: civitates quattuordecim et villae earum. Haec est possessio filiorum Beniamin iuxta familias suas.
19.1 Darnach fiel das zweite Los auf Simeon, für den Stamm der Kinder Simeon, nach ihren Geschlechtern, und ihr Erbteil befand sich inmitten des Erbteils der Kinder Juda.
19.2 Und ihnen ward als ihr Erbbesitz zuteil: Beer-Seba,
19.3 Molada, Hazar-Schual, Bala,
19.4 Ezem, El-Tolad, Betuel und Horma,
19.5 Ziklag, Beth-Hammarkabot, Hazar-Susa, Beth-Lebaot und Saruhen.
19.6 Das sind dreizehn Städte und ihre Dörfer. Ain, Rimmon, Eter und Asan.
19.7 Das sind vier Städte und ihre Dörfer.
19.8 Dazu alle Dörfer, die um diese Städte liegen bis gen Baalat-Beer-Ramat, gegen Mittag. Das ist das Erbteil des Stammes der Kinder Simeon nach ihren Geschlechtern.
19.9 Denn das Erbteil der Kinder Simeon gehörte zum Anteil der Kinder Juda; weil das Erbteil der Kinder Juda für sie zu groß war, darum erbten die Kinder Simeon inmitten ihres Erbteils.
19.10 Das dritte Los fiel auf die Kinder Sebulon nach ihren Geschlechtern. Und das Gebiet ihres Erbteils erstreckte sich bis gen Sarid.
19.11 Und seine Grenze geht hinauf abendwärts bis nach Marela, berührt Dabbaset und stößt an den Bach, der vor Jokneam fließt,
19.12 und wendet sich von Sarid, vorn gegen Aufgang der Sonne, gegen das Gebiet Kislot-Tabor und kommt hinaus gen Dabrat und geht hinauf gen Japhia.
19.13 Und von dannen geht sie morgenwärts gegen Aufgang der Sonne nach Gat-Hepher und nach Et-Kazin und kommt nach Rimmon-Metoar, gegen Neha hin.
19.14 Und die Grenze wendet sich herum nördlich gegen Hannaton, und ihr Ausgang ist im Tal Jephta-El,
19.15 mit Kattat, Nahalal, Simron, Jideala und Bethlehem. Das sind zwölf Städte und ihre Dörfer.
19.16 Das ist das Erbteil der Kinder Sebulon in ihren Geschlechtern. Das sind ihre Städte und Dörfer.
19.17 Das vierte Los fiel auf Issaschar, auf die Kinder Issaschar nach ihren Geschlechtern.
19.18 Und ihr Gebiet umfaßte Jesreel,
19.19 Kessulot, Sunem, Hapharaim,
19.20 Schion, Anaharat, Rabbit, Kisjon,
19.21 Ebez, Remet, En-Gannim, En-Hadda, Beth-Pazez.
19.22 Und die Grenze berührt Tabor, Sahazim, Beth-Semes; und ihren Ausgang bildet der Jordan. Das sind sechzehn Städte und ihre Dörfer.
19.23 Das ist das Erbteil des Stammes der Kinder Issaschar nach ihren Geschlechtern, ihre Städte und Dörfer.
19.24 Das fünfte Los fiel auf den Stamm der Kinder Asser nach ihren Geschlechtern,
19.25 und ihr Gebiet umfaßte Helkat,
19.26 Hali, Beten, Achsaph, Alammelech, Amead, Miseal und stößt an den Karmel am Meer und an den Sihor von Libnat;
19.27 und die Grenze wendet sich gegen Aufgang der Sonne, nach Beth-Dagon und stößt an Sebulon und an das Tal Jephta-El, gegen Mitternacht, Beth-Emek und Nehiel, und kommt hinaus gen Kabul, zur Linken;
19.28 und Ebron, Rechob, Hammon und Kana, bis an die große Stadt Zidon.
19.29 Und sie wendet sich gen Rama und bis zu der festen Stadt Tyrus, und biegt um gen Chosa und geht hinaus an das Meer, an den Landstrich Achsib;
19.30 und Umma, Aphek und Rechob. Das sind zweiundzwanzig Städte und ihre Dörfer.
19.31 Das ist das Erbteil des Stammes der Kinder Asser nach ihren Geschlechtern, diese Städte und ihre Dörfer.
19.32 Das sechste Los fiel auf Naphtali, nämlich auf die Kinder Naphtali nach ihren Geschlechtern.
19.33 Und ihre Grenze lief von Heleph, von der Eiche bei Zaanannim, und von Adami-Nekeb und Jabneel bis gen Lakkum und endet am Jordan;
19.34 und sie wendet sich gen Asnot-Tabor gegen Abend und geht von dort bis Hukkok und stößt an Sebulon gegen Mittag und an Asser gegen Abend und an Juda am Jordan gegen Aufgang der Sonne.
19.35 Und feste Städte waren: Ziddim,
19.36 Zer, Hammat, Rakkat, Kinneret, Adama,
19.37 Rama, Hazor, Kedesch, Edrei, En-Hazor,
19.38 Jireon, Migdal-El, Horem, Beth-Anat und Beth-Semes. Das sind neunzehn Städte und ihre Dörfer.
19.39 Das ist das Erbteil des Stammes der Kinder Naphtali nach ihren Geschlechtern, die Städte und ihre Dörfer.
19.40 Das siebente Los fiel auf den Stamm der Kinder Dan nach ihren Geschlechtern.
19.41 Und das Gebiet ihres Erbteils umfaßte:
19.42 Zorea, Estaol, Ir-Semes, Schaalabbin,
19.43 Ajalon, Jitla, Elon, Timnata, Ekron, Elteke,
19.44 Gibbeton, Baalat, Jehud, Benebarak,
19.45 Gat-Rimmon, Me-Jarkon, Rakkon,
19.46 samt dem Gebiet gegen Japho hin.
19.47 Und das Gebiet der Kinder Dan dehnte sich von dort noch weiter aus. Denn die Kinder Dan zogen hinauf und stritten wider Lesem und eroberten und schlugen es mit der Schärfe des Schwertes, und nahmen es ein und wohnten darin und nannten es Dan, nach dem Namen ihres Vaters Dan.
19.48 Das ist das Erbteil des Stammes der Kinder Dan nach ihren Geschlechtern; diese Städte und ihre Dörfer.
19.49 Als sie nun das Land nach seinen Grenzen ganz verteilt hatten, gaben die Kinder Israel Josua, dem Sohn Nuns, ein Erbteil in ihrer Mitte;
19.50 sie gaben ihm nach dem Befehl des HERRN die Stadt, die er forderte, nämlich Timnat-Serach auf dem Gebirge Ephraim; da baute er die Stadt und wohnte darin.
19.51 Das sind die Erbteile, die Eleasar, der Priester, und Josua, der Sohn Nuns, und die Familienhäupter der Stämme der Kinder Israel durch das Los austeilten zu Silo vor dem HERRN, vor der Tür der Stiftshütte; und sie vollendeten also die Verteilung des Landes.
19.1 καὶ ἐξῆλθεν ὁ δεύτερος κλῆρος τῶν υἱῶν συμεων καὶ ἐγενήθη ἡ κληρονομία αὐτῶν ἀνὰ μέσον κλήρων υἱῶν ιουδα
19.2 καὶ ἐγενήθη ὁ κλῆρος αὐτῶν βηρσαβεε καὶ σαμαα καὶ κωλαδαμ
19.3 καὶ αρσωλα καὶ βωλα καὶ ασομ
19.4 καὶ ελθουλα καὶ βουλα καὶ ερμα
19.5 καὶ σικελακ καὶ βαιθμαχερεβ καὶ σαρσουσιν
19.6 καὶ βαθαρωθ καὶ οἱ ἀγροὶ αὐτῶν πόλεις δέκα τρεῖς καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
19.7 ερεμμων καὶ θαλχα καὶ εθερ καὶ ασαν πόλεις τέσσαρες καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
19.8 κύκλῳ τῶν πόλεων αὐτῶν ἕως βαρεκ πορευομένων βαμεθ κατὰ λίβα αὕτη ἡ κληρονομία φυλῆς υἱῶν συμεων κατὰ δήμους αὐτῶν
19.9 ἀπὸ τοῦ κλήρου ιουδα ἡ κληρονομία φυλῆς υἱῶν συμεων ὅτι ἐγενήθη ἡ μερὶς υἱῶν ιουδα μείζων τῆς αὐτῶν καὶ ἐκληρονόμησαν οἱ υἱοὶ συμεων ἐν μέσῳ τοῦ κλήρου αὐτῶν
19.10 καὶ ἐξῆλθεν ὁ κλῆρος ὁ τρίτος τῷ ζαβουλων κατὰ δήμους αὐτῶν ἔσται τὰ ὅρια τῆς κληρονομίας αὐτῶν εσεδεκ
19.11 γωλα ὅρια αὐτῶν ἡ θάλασσα καὶ μαραγελλα καὶ συνάψει ἐπὶ βαιθαραβα εἰς τὴν φάραγγα ἥ ἐστιν κατὰ πρόσωπον ιεκμαν
19.12 καὶ ἀνέστρεψεν ἀπὸ σεδδουκ ἐξ ἐναντίας ἀπ' ἀνατολῶν βαιθσαμυς ἐπὶ τὰ ὅρια χασελωθαιθ καὶ διελεύσεται ἐπὶ δαβιρωθ καὶ προσαναβήσεται ἐπὶ φαγγαι
19.13 καὶ ἐκεῖθεν περιελεύσεται ἐξ ἐναντίας ἐπ' ἀνατολὰς ἐπὶ γεβερε ἐπὶ πόλιν κατασεμ καὶ διελεύσεται ἐπὶ ρεμμωνα αμαθαρ αοζα
19.14 καὶ περιελεύσεται ὅρια ἐπὶ βορρᾶν ἐπὶ αμωθ καὶ ἔσται ἡ διέξοδος αὐτῶν ἐπὶ γαιφαηλ
19.15 καὶ καταναθ καὶ ναβααλ καὶ συμοων καὶ ιεριχω καὶ βαιθμαν
19.16 αὕτη ἡ κληρονομία φυλῆς υἱῶν ζαβουλων κατὰ δήμους αὐτῶν πόλεις καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
19.17 καὶ τῷ ισσαχαρ ἐξῆλθεν ὁ κλῆρος ὁ τέταρτος
19.18 καὶ ἐγενήθη τὰ ὅρια αὐτῶν ιαζηλ καὶ χασαλωθ καὶ σουναν
19.19 καὶ αγιν καὶ σιωνα καὶ ρεηρωθ καὶ αναχερεθ
19.20 καὶ δαβιρων καὶ κισων καὶ ρεβες
19.21 καὶ ρεμμας καὶ ιεων καὶ τομμαν καὶ αιμαρεκ καὶ βηρσαφης
19.22 καὶ συνάψει τὰ ὅρια ἐπὶ γαιθβωρ καὶ ἐπὶ σαλιμ κατὰ θάλασσαν καὶ βαιθσαμυς καὶ ἔσται αὐτοῦ ἡ διέξοδος τῶν ὁρίων ὁ ιορδάνης
19.23 αὕτη ἡ κληρονομία φυλῆς υἱῶν ισσαχαρ κατὰ δήμους αὐτῶν αἱ πόλεις καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
19.24 καὶ ἐξῆλθεν ὁ κλῆρος ὁ πέμπτος ασηρ
19.25 καὶ ἐγενήθη τὰ ὅρια αὐτῶν ἐξ ελεκεθ καὶ αλεφ καὶ βαιθοκ καὶ κεαφ
19.26 καὶ ελιμελεκ καὶ αμιηλ καὶ μαασα καὶ συνάψει τῷ καρμήλῳ κατὰ θάλασσαν καὶ τῷ σιων καὶ λαβαναθ
19.27 καὶ ἐπιστρέψει ἀπ' ἀνατολῶν ἡλίου καὶ βαιθεγενεθ καὶ συνάψει τῷ ζαβουλων καὶ ἐκ γαι καὶ φθαιηλ κατὰ βορρᾶν καὶ εἰσελεύσεται ὅρια σαφθαιβαιθμε καὶ ιναηλ καὶ διελεύσεται εἰς χωβα μασομελ
19.28 καὶ ελβων καὶ ρααβ καὶ εμεμαων καὶ κανθαν ἕως σιδῶνος τῆς μεγάλης
19.29 καὶ ἀναστρέψει τὰ ὅρια εἰς ραμα καὶ ἕως πηγῆς μασφασσατ καὶ τῶν τυρίων καὶ ἀναστρέψει τὰ ὅρια ἐπὶ ιασιφ καὶ ἔσται ἡ διέξοδος αὐτοῦ ἡ θάλασσα καὶ ἀπὸ λεβ καὶ εχοζοβ
19.30 καὶ αρχωβ καὶ αφεκ καὶ ρααυ
19.31 αὕτη ἡ κληρονομία φυλῆς υἱῶν ασηρ κατὰ δήμους αὐτῶν πόλεις καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν
19.32 καὶ τῷ νεφθαλι ἐξῆλθεν ὁ κλῆρος ὁ ἕκτος
19.33 καὶ ἐγενήθη τὰ ὅρια αὐτῶν μοολαμ καὶ μωλα καὶ βεσεμιιν καὶ αρμε καὶ ναβωκ καὶ ιεφθαμαι ἕως δωδαμ καὶ ἐγενήθησαν αἱ διέξοδοι αὐτοῦ ὁ ιορδάνης
19.34 καὶ ἐπιστρέψει τὰ ὅρια ἐπὶ θάλασσαν εναθ θαβωρ καὶ διελεύσεται ἐκεῖθεν ιακανα καὶ συνάψει τῷ ζαβουλων ἀπὸ νότου καὶ ασηρ συνάψει κατὰ θάλασσαν καὶ ὁ ιορδάνης ἀπ' ἀνατολῶν ἡλίου
19.35 καὶ αἱ πόλεις τειχήρεις τῶν τυρίων τύρος καὶ ωμαθα δακεθ καὶ κενερεθ
19.36 καὶ αρμαιθ καὶ αραηλ καὶ ασωρ
19.37 καὶ καδες καὶ ασσαρι καὶ πηγὴ ασορ
19.38 καὶ κερωε καὶ μεγαλα αριμ καὶ βαιθθαμε καὶ θεσσαμυς
19.39 αὕτη ἡ κληρονομία φυλῆς υἱῶν νεφθαλι
19.40 καὶ τῷ δαν ἐξῆλθεν ὁ κλῆρος ὁ ἕβδομος
19.41 καὶ ἐγενήθη τὰ ὅρια αὐτῶν σαραθ καὶ ασα πόλεις σαμμαυς
19.42 καὶ σαλαβιν καὶ αμμων καὶ σιλαθα
19.43 καὶ αιλων καὶ θαμναθα καὶ ακκαρων
19.44 καὶ αλκαθα καὶ βεγεθων καὶ γεβεελαν
19.45 καὶ αζωρ καὶ βαναιβακατ καὶ γεθρεμμων
19.46 καὶ ἀπὸ θαλάσσης ιερακων ὅριον πλησίον ιόππης
19.47 αὕτη ἡ κληρονομία φυλῆς υἱῶν δαν κατὰ δήμους αὐτῶν αἱ πόλεις αὐτῶν καὶ αἱ κῶμαι αὐτῶν καὶ οὐκ ἐξέθλιψαν οἱ υἱοὶ δαν τὸν αμορραῖον τὸν θλίβοντα αὐτοὺς ἐν τῷ ὄρει καὶ οὐκ εἴων αὐτοὺς οἱ αμορραῖοι καταβῆναι εἰς τὴν κοιλάδα καὶ ἔθλιψαν ἀπ' αὐτῶν τὸ ὅριον τῆς μερίδος αὐτῶν
19.48 καὶ ἐπορεύθησαν οἱ υἱοὶ ιουδα καὶ ἐπολέμησαν τὴν λαχις καὶ κατελάβοντο αὐτὴν καὶ ἐπάταξαν αὐτὴν ἐν στόματι μαχαίρας καὶ κατῴκησαν αὐτὴν καὶ ἐκάλεσαν τὸ ὄνομα αὐτῆς λασενδακ καὶ ὁ αμορραῖος ὑπέμεινεν τοῦ κατοικεῖν ἐν ελωμ καὶ ἐν σαλαμιν καὶ ἐβαρύνθη ἡ χεὶρ τοῦ εφραιμ ἐπ' αὐτούς καὶ ἐγένοντο αὐτοῖς εἰς φόρον
19.49 καὶ ἐπορεύθησαν ἐμβατεῦσαι τὴν γῆν κατὰ τὸ ὅριον αὐτῶν καὶ ἔδωκαν οἱ υἱοὶ ισραηλ κλῆρον ἰησοῖ τῷ υἱῷ ναυη ἐν αὐτοῖς
19.50 διὰ προστάγματος τοῦ θεοῦ καὶ ἔδωκαν αὐτῷ τὴν πόλιν ἣν ᾐτήσατο θαμνασαραχ ἥ ἐστιν ἐν τῷ ὄρει εφραιμ καὶ ᾠκοδόμησεν τὴν πόλιν καὶ κατῴκει ἐν αὐτῇ
19.51 αὗται αἱ διαιρέσεις ἃς κατεκληρονόμησεν ελεαζαρ ὁ ἱερεὺς καὶ ἰησοῦς ὁ τοῦ ναυη καὶ οἱ ἄρχοντες τῶν πατριῶν ἐν ταῖς φυλαῖς ισραηλ κατὰ κλήρους ἐν σηλω ἐναντίον κυρίου παρὰ τὰς θύρας τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ ἐπορεύθησαν ἐμβατεῦσαι τὴν γῆν
19.1 kai exehlthen o deyteros klehros tohn yiohn symeohn kai egenehtheh eh klehronomia aytohn ana meson klehrohn yiohn ioyda
19.2 kai egenehtheh o klehros aytohn behrsabee kai samaa kai kohladam
19.3 kai arsohla kai bohla kai asom
19.4 kai elthoyla kai boyla kai erma
19.5 kai sikelak kai baithmachereb kai sarsoysin
19.6 kai batharohth kai oi agroi aytohn poleis deka treis kai ai kohmai aytohn
19.7 eremmohn kai thalcha kai ether kai asan poleis tessares kai ai kohmai aytohn
19.8 kykloh tohn poleohn aytohn eohs barek poreyomenohn bameth kata liba ayteh eh klehronomia phylehs yiohn symeohn kata dehmoys aytohn
19.9 apo toy klehroy ioyda eh klehronomia phylehs yiohn symeohn oti egenehtheh eh meris yiohn ioyda meizohn tehs aytohn kai eklehronomehsan oi yioi symeohn en mesoh toy klehroy aytohn
19.10 kai exehlthen o klehros o tritos toh zaboylohn kata dehmoys aytohn estai ta oria tehs klehronomias aytohn esedek
19.11 gohla oria aytohn eh thalassa kai maragella kai synapsei epi baitharaba eis tehn pharagga eh estin kata prosohpon iekman
19.12 kai anestrepsen apo seddoyk ex enantias ap' anatolohn baithsamys epi ta oria chaselohthaith kai dieleysetai epi dabirohth kai prosanabehsetai epi phaggai
19.13 kai ekeithen perieleysetai ex enantias ep' anatolas epi gebere epi polin katasem kai dieleysetai epi remmohna amathar aoza
19.14 kai perieleysetai oria epi borran epi amohth kai estai eh diexodos aytohn epi gaiphaehl
19.15 kai katanath kai nabaal kai symoohn kai ierichoh kai baithman
19.16 ayteh eh klehronomia phylehs yiohn zaboylohn kata dehmoys aytohn poleis kai ai kohmai aytohn
19.17 kai toh issachar exehlthen o klehros o tetartos
19.18 kai egenehtheh ta oria aytohn iazehl kai chasalohth kai soynan
19.19 kai agin kai siohna kai reehrohth kai anachereth
19.20 kai dabirohn kai kisohn kai rebes
19.21 kai remmas kai ieohn kai tomman kai aimarek kai behrsaphehs
19.22 kai synapsei ta oria epi gaithbohr kai epi salim kata thalassan kai baithsamys kai estai aytoy eh diexodos tohn oriohn o iordanehs
19.23 ayteh eh klehronomia phylehs yiohn issachar kata dehmoys aytohn ai poleis kai ai kohmai aytohn
19.24 kai exehlthen o klehros o pemptos asehr
19.25 kai egenehtheh ta oria aytohn ex eleketh kai aleph kai baithok kai keaph
19.26 kai elimelek kai amiehl kai maasa kai synapsei toh karmehloh kata thalassan kai toh siohn kai labanath
19.27 kai epistrepsei ap' anatolohn ehlioy kai baithegeneth kai synapsei toh zaboylohn kai ek gai kai phthaiehl kata borran kai eiseleysetai oria saphthaibaithme kai inaehl kai dieleysetai eis chohba masomel
19.28 kai elbohn kai raab kai ememaohn kai kanthan eohs sidohnos tehs megalehs
19.29 kai anastrepsei ta oria eis rama kai eohs pehgehs masphassat kai tohn tyriohn kai anastrepsei ta oria epi iasiph kai estai eh diexodos aytoy eh thalassa kai apo leb kai echozob
19.30 kai archohb kai aphek kai raay
19.31 ayteh eh klehronomia phylehs yiohn asehr kata dehmoys aytohn poleis kai ai kohmai aytohn
19.32 kai toh nephthali exehlthen o klehros o ektos
19.33 kai egenehtheh ta oria aytohn moolam kai mohla kai besemiin kai arme kai nabohk kai iephthamai eohs dohdam kai egenehthehsan ai diexodoi aytoy o iordanehs
19.34 kai epistrepsei ta oria epi thalassan enath thabohr kai dieleysetai ekeithen iakana kai synapsei toh zaboylohn apo notoy kai asehr synapsei kata thalassan kai o iordanehs ap' anatolohn ehlioy
19.35 kai ai poleis teichehreis tohn tyriohn tyros kai ohmatha daketh kai kenereth
19.36 kai armaith kai araehl kai asohr
19.37 kai kades kai assari kai pehgeh asor
19.38 kai kerohe kai megala arim kai baiththame kai thessamys
19.39 ayteh eh klehronomia phylehs yiohn nephthali
19.40 kai toh dan exehlthen o klehros o ebdomos
19.41 kai egenehtheh ta oria aytohn sarath kai asa poleis sammays
19.42 kai salabin kai ammohn kai silatha
19.43 kai ailohn kai thamnatha kai akkarohn
19.44 kai alkatha kai begethohn kai gebeelan
19.45 kai azohr kai banaibakat kai gethremmohn
19.46 kai apo thalassehs ierakohn orion plehsion ioppehs
19.47 ayteh eh klehronomia phylehs yiohn dan kata dehmoys aytohn ai poleis aytohn kai ai kohmai aytohn kai oyk exethlipsan oi yioi dan ton amorraion ton thlibonta aytoys en toh orei kai oyk eiohn aytoys oi amorraioi katabehnai eis tehn koilada kai ethlipsan ap' aytohn to orion tehs meridos aytohn
19.48 kai eporeythehsan oi yioi ioyda kai epolemehsan tehn lachis kai katelabonto aytehn kai epataxan aytehn en stomati machairas kai katohkehsan aytehn kai ekalesan to onoma aytehs lasendak kai o amorraios ypemeinen toy katoikein en elohm kai en salamin kai ebaryntheh eh cheir toy ephraim ep' aytoys kai egenonto aytois eis phoron
19.49 kai eporeythehsan embateysai tehn gehn kata to orion aytohn kai edohkan oi yioi israehl klehron iehsoi toh yioh nayeh en aytois
19.50 dia prostagmatos toy theoy kai edohkan aytoh tehn polin ehn ehtehsato thamnasarach eh estin en toh orei ephraim kai ohkodomehsen tehn polin kai katohkei en ayteh
19.51 aytai ai diaireseis as kateklehronomehsen eleazar o iereys kai iehsoys o toy nayeh kai oi archontes tohn patriohn en tais phylais israehl kata klehroys en sehloh enantion kyrioy para tas thyras tehs skehnehs toy martyrioy kai eporeythehsan embateysai tehn gehn
19.1 וַיֵּצֵא הַגֹּורָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעֹון לְמַטֵּה בְנֵי־שִׁמְעֹון לְמִשְׁפְּחֹותָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתֹוךְ נַחֲלַת בְּנֵי־יְהוּדָה׃
19.2 וַיְהִי לָהֶם בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר־שֶׁבַע וְשֶׁבַע וּמֹולָדָה׃
19.3 וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה וָעָצֶם׃
19.4 וְאֶלְתֹּולַד וּבְתוּל וְחָרְמָה׃
19.5 וְצִקְלַג וּבֵית־הַמַּרְכָּבֹות וַחֲצַר סוּסָה׃
19.6 וּבֵית לְבָאֹות וְשָׁרוּחֶן עָרִים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
19.7 עַיִן ׀ רִמֹּון וָעֶתֶר וְעָשָׁן עָרִים אַרְבַּע וְחַצְרֵיהֶן׃
19.8 וְכָל־הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹות הֶעָרִים הָאֵלֶּה עַד־בַּעֲלַת בְּאֵר רָאמַת נֶגֶב זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־שִׁמְעֹון לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
19.9 מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעֹון כִּי־הָיָה חֵלֶק בְּנֵי־יְהוּדָה רַב מֵהֶם וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי־שִׁמְעֹון בְּתֹוךְ נַחֲלָתָם׃ פ
19.10 וַיַּעַל הַגֹּורָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד־שָׂרִיד׃
19.11 וְעָלָה גְבוּלָם ׀ לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל־הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יָקְנְעָם׃
19.12 וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל־גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר וְיָצָא אֶל־הַדָּבְרַת וְעָלָה יָפִיעַ׃
19.13 וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין וְיָצָא רִמֹּון הַמְּתֹאָר הַנֵּעָה׃
19.14 וְנָסַב אֹתֹו הַגְּבוּל מִצְּפֹון חַנָּתֹן וְהָיוּ תֹּצְאֹתָיו גֵּי יִפְתַּח־אֵל׃
19.15 וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרֹון וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
19.16 זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי־זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹותָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן׃ פ
19.17 לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגֹּורָל הָרְבִיעִי לִבְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹותָם׃
19.18 וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם׃
19.19 וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת׃
19.20 וְהָרַבִּית וְקִשְׁיֹון וָאָבֶץ׃
19.21 וְרֶמֶת וְעֵין־גַּנִּים וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ׃
19.22 וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבֹור [וְשַׁחֲצוּמָה כ] (וְשַׁחֲצִימָה ק) וּבֵית שֶׁמֶשׁ וְהָיוּ תֹּצְאֹות גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן עָרִים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
19.23 זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן׃ פ
19.24 וַיֵּצֵא הַגֹּורָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי־אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹותָם׃
19.25 וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף׃
19.26 וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחֹור לִבְנָת׃
19.27 וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח־אֵל צָפֹונָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל־כָּבוּל מִשְּׂמֹאל׃
19.28 וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמֹּון וְקָנָה עַד צִידֹון רַבָּה׃
19.29 וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד־עִיר מִבְצַר־צֹר וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה [וְיִהְיוּ כ] (וְהָיוּ ק) תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה׃
19.30 וְעֻמָה וַאֲפֵק וּרְחֹב עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן׃
19.31 זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן׃ פ
19.32 לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגֹּורָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם׃
19.33 וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלֹון בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד־לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן׃
19.34 וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנֹות תָּבֹור וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם וּבִיהוּדָה הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ׃
19.35 וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת׃
19.36 וַאֲדָמָה וְהָרָמָה וְחָצֹור׃
19.37 וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין חָצֹור׃
19.38 וְיִרְאֹון וּמִגְדַּל־אֵל חֳרֵם וּבֵית־עֲנָת וּבֵית שָׁמֶשׁ עָרִים תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃
19.39 זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן׃ פ
19.40 לְמַטֵּה בְנֵי־דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגֹּורָל הַשְּׁבִיעִי׃
19.41 וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאֹול וְעִיר שָׁמֶשׁ׃
19.42 וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלֹון וְיִתְלָה׃
19.43 וְאֵילֹון וְתִמְנָתָה וְעֶקְרֹון׃
19.44 וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתֹון וּבַעֲלָת׃
19.45 וִיהֻד וּבְנֵי־בְרַק וְגַת־רִמֹּון׃
19.46 וּמֵי הַיַּרְקֹון וְהָרַקֹּון עִם־הַגְּבוּל מוּל יָפֹו׃
19.47 וַיֵּצֵא גְבוּל־בְּנֵי־דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי־דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם־לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אֹותָהּ ׀ וַיַּכּוּ אֹותָהּ לְפִי־חֶרֶב וַיִּרְשׁוּ אֹותָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם׃
19.48 זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי־דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן׃ פ
19.49 וַיְכַלּוּ לִנְחֹל־אֶת־הָאָרֶץ לִגְבוּלֹתֶיהָ וַיִּתְּנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל נַחֲלָה לִיהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן בְּתֹוכָם׃
19.50 עַל־פִּי יְהוָה נָתְנוּ לֹו אֶת־הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל אֶת־תִּמְנַת־סֶרַח בְּהַר אֶפְרָיִם וַיִּבְנֶה אֶת־הָעִיר וַיֵּשֶׁב בָּהּ׃
19.51 אֵלֶּה הַנְּחָלֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן ׀ וִיהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבֹות לְמַטֹּות בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל ׀ בְּגֹורָל ׀ בְּשִׁלֹה לִפְנֵי יְהוָה פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת־הָאָרֶץ׃ פ
19.1 wajeceA Hagowraal Haxxenij lxximOown lmaTeH bnej-xximOown lmixxphowtaam wajHij nahalaataam btowk nahalat bnej-jHwdaaH׃
19.2 wajHij laaHaem bnahalaataam bAer-xxaebaO wxxaebaO wmowlaadaaH׃
19.3 wahacar xxwOaal wbaalaaH waaOaacaem׃
19.4 wAaeltowlad wbtwl whaarmaaH׃
19.5 wciqlag wbejt-Hamarkaabowt wahacar swsaaH׃
19.6 wbejt lbaaAowt wxxaarwhaen Oaarijm xxloxx-OaexreH whacrejHaen׃
19.7 Oajin rimown waaOaetaer wOaaxxaan Oaarijm AarbaO whacrejHaen׃
19.8 wkaal-Hahacerijm Aaxxaer sbijbowt HaeOaarijm HaaAelaeH Oad-baOalat bAer raaAmat naegaeb zoAt nahalat maTeH bnej-xximOown lmixxphotaam׃
19.9 mehaebael bnej jHwdaaH nahalat bnej xximOown kij-HaajaaH helaeq bnej-jHwdaaH rab meHaem wajinhalw bnej-xximOown btowk nahalaataam׃ p
19.10 wajaOal Hagowraal Haxxlijxxij libnej zbwlun lmixxphotaam wajHij gbwl nahalaataam Oad-xaarijd׃
19.11 wOaalaaH gbwlaam lajaamaaH wmarOalaaH wpaagaO bdabaaxxaet wpaagaO Aael-Hanahal Aaxxaer Oal-pnej jaaqnOaam׃
19.12 wxxaab mixaarijd qedmaaH mizrah Haxxaemaexx Oal-gbwl kislot taabor wjaacaaA Aael-Hadaabrat wOaalaaH jaapijOa׃
19.13 wmixxaam Oaabar qedmaaH mizraahaaH gitaaH hepaer OitaaH qaacijn wjaacaaA rimown HamtoAaar HaneOaaH׃
19.14 wnaasab Aotow Hagbwl micpown hanaaton wHaajw tocAotaajw gej jiptah-Ael׃
19.15 wqaTaat wnaHalaal wxximrown wjidAalaaH wbejt laahaem Oaarijm xxtejm-OaexreH whacrejHaen׃
19.16 zoAt nahalat bnej-zbwlun lmixxphowtaam HaeOaarijm HaaAelaeH whacrejHaen׃ p
19.17 ljixaaxkaar jaacaaA Hagowraal HaarbijOij libnej jixaaxkaar lmixxphowtaam׃
19.18 wajHij gbwlaam jizrOaeAlaaH wHakswlot wxxwnem׃
19.19 wahapaarajim wxxijAon waAanaaharat׃
19.20 wHaarabijt wqixxjown waaAaabaec׃
19.21 wraemaet wOejn-ganijm wOejn hadaaH wbejt pacec׃
19.22 wpaagaO Hagbwl btaabowr [wxxahacwmaaH k] (wxxahacijmaaH q) wbejt xxaemaexx wHaajw tocAowt gbwlaam Hajarden Oaarijm xxexx-OaexreH whacrejHaen׃
19.23 zoAt nahalat maTeH bnej-jixaaxkaar lmixxphotaam HaeOaarijm whacrejHaen׃ p
19.24 wajeceA Hagowraal Hahamijxxij lmaTeH bnej-Aaaxxer lmixxphowtaam׃
19.25 wajHij gbwlaam haelqat wahalij waabaeTaen wAakxxaap׃
19.26 wAalamaelaek wOamOaad wmixxAaal wpaagaO bkarmael HajaamaaH wbxxijhowr libnaat׃
19.27 wxxaab mizrah Haxxaemaexx bejt daagon wpaagaO bizbulwn wbgej jiptah-Ael caapownaaH bejt HaaOemaeq wnOijAel wjaacaaA Aael-kaabwl mixmoAl׃
19.28 wOaebron wrhob whamown wqaanaaH Oad cijdown rabaaH׃
19.29 wxxaab Hagbwl HaaraamaaH wOad-Oijr mibcar-cor wxxaab Hagbwl hosaaH [wjiHjw k] (wHaajw q) tocAotaajw HajaamaaH mehaebael AakzijbaaH׃
19.30 wOumaaH waAapeq wrhob Oaarijm Oaexrijm wxxtajim whacrejHaen׃
19.31 zoAt nahalat maTeH bnej-Aaaxxer lmixxphotaam HaeOaarijm HaaAelaeH whacrejHaen׃ p
19.32 libnej naptaalij jaacaaA Hagowraal Haxxixxij libnej naptaalij lmixxphotaam׃
19.33 wajHij gbwlaam mehelaep meAelown bcaOananijm waAadaamij Hanaeqaeb wjabnAel Oad-laqwm wajHij tocAotaajw Hajarden׃
19.34 wxxaab Hagbwl jaamaaH Aaznowt taabowr wjaacaaA mixxaam hwqoqaaH wpaagaO bizbulwn minaegaeb wbAaaxxer paagaO mijaam wbijHwdaaH Hajarden mizrah Haxxaamaexx׃
19.35 wOaarej mibcaar Hacidijm cer whamat raqat wkinaaraet׃
19.36 waAadaamaaH wHaaraamaaH whaacowr׃
19.37 wqaedaexx wAaedraeOij wOejn haacowr׃
19.38 wjirAown wmigdal-Ael haarem wbejt-Oanaat wbejt xxaamaexx Oaarijm txxaO-OaexreH whacrejHaen׃
19.39 zoAt nahalat maTeH bnej-naptaalij lmixxphotaam HaeOaarijm whacrejHaen׃ p
19.40 lmaTeH bnej-daan lmixxphotaam jaacaaA Hagowraal HaxxbijOij׃
19.41 wajHij gbwl nahalaataam caarOaaH wAaexxtaaAowl wOijr xxaamaexx׃
19.42 wxxaOalabijn wAajaalown wjitlaaH׃
19.43 wAejlown wtimnaataaH wOaeqrown׃
19.44 wAaeltqeH wgibtown wbaOalaat׃
19.45 wijHud wbnej-braq wgat-rimown׃
19.46 wmej Hajarqown wHaaraqown Oim-Hagbwl mwl jaapow׃
19.47 wajeceA gbwl-bnej-daan meHaem wajaOalw bnej-daan wajilaahamw Oim-laexxaem wajilkdw AowtaaH wajakw AowtaaH lpij-haeraeb wajirxxw AowtaaH wajexxbw baaH wajiqrAw llaexxaem daan kxxem daan AabijHaem׃
19.48 zoAt nahalat maTeH bnej-daan lmixxphotaam HaeOaarijm HaaAelaeH whacrejHaen׃ p
19.49 wajkalw linhol-Aaet-HaaAaaraec ligbwlotaejHaa wajitnw bnej-jixraaAel nahalaaH lijHowxxuOa bin-nwn btowkaam׃
19.50 Oal-pij jHwaaH naatnw low Aaet-HaaOijr Aaxxaer xxaaAaal Aaet-timnat-saerah bHar Aaepraajim wajibnaeH Aaet-HaaOijr wajexxaeb baaH׃
19.51 AelaeH Hanhaalot Aaxxaer nihalw AaelOaazaar HakoHen wijHowxxuOa bin-nwn wraaAxxej HaaAaabowt lmaTowt bnej-jixraaAel bgowraal bxxiloH lipnej jHwaaH paetah AoHael mowOed wajkalw mehaleq Aaet-HaaAaaraec׃ p
19.1 ויצא הגורל השני לשמעון למטה בני־שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני־יהודה׃
19.2 ויהי להם בנחלתם באר־שבע ושבע ומולדה׃
19.3 וחצר שועל ובלה ועצם׃
19.4 ואלתולד ובתול וחרמה׃
19.5 וצקלג ובית־המרכבות וחצר סוסה׃
19.6 ובית לבאות ושרוחן ערים שלש־עשרה וחצריהן׃
19.7 עין ׀ רמון ועתר ועשן ערים ארבע וחצריהן׃
19.8 וכל־החצרים אשר סביבות הערים האלה עד־בעלת באר ראמת נגב זאת נחלת מטה בני־שמעון למשפחתם׃
19.9 מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי־היה חלק בני־יהודה רב מהם וינחלו בני־שמעון בתוך נחלתם׃ פ
19.10 ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם ויהי גבול נחלתם עד־שריד׃
19.11 ועלה גבולם ׀ לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל־הנחל אשר על־פני יקנעם׃
19.12 ושב משריד קדמה מזרח השמש על־גבול כסלת תבר ויצא אל־הדברת ועלה יפיע׃
19.13 ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה׃
19.14 ונסב אתו הגבול מצפון חנתן והיו תצאתיו גי יפתח־אל׃
19.15 וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם ערים שתים־עשרה וחצריהן׃
19.16 זאת נחלת בני־זבולן למשפחותם הערים האלה וחצריהן׃ פ
19.17 ליששכר יצא הגורל הרביעי לבני יששכר למשפחותם׃
19.18 ויהי גבולם יזרעאלה והכסולת ושונם׃
19.19 וחפרים ושיאן ואנחרת׃
19.20 והרבית וקשיון ואבץ׃
19.21 ורמת ועין־גנים ועין חדה ובית פצץ׃
19.22 ופגע הגבול בתבור [ושחצומה כ] (ושחצימה ק) ובית שמש והיו תצאות גבולם הירדן ערים שש־עשרה וחצריהן׃
19.23 זאת נחלת מטה בני־יששכר למשפחתם הערים וחצריהן׃ פ
19.24 ויצא הגורל החמישי למטה בני־אשר למשפחותם׃
19.25 ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף׃
19.26 ואלמלך ועמעד ומשאל ופגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת׃
19.27 ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח־אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל־כבול משמאל׃
19.28 ועברן ורחב וחמון וקנה עד צידון רבה׃
19.29 ושב הגבול הרמה ועד־עיר מבצר־צר ושב הגבול חסה [ויהיו כ] (והיו ק) תצאתיו הימה מחבל אכזיבה׃
19.30 ועמה ואפק ורחב ערים עשרים ושתים וחצריהן׃
19.31 זאת נחלת מטה בני־אשר למשפחתם הערים האלה וחצריהן׃ פ
19.32 לבני נפתלי יצא הגורל הששי לבני נפתלי למשפחתם׃
19.33 ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל עד־לקום ויהי תצאתיו הירדן׃
19.34 ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקקה ופגע בזבלון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח השמש׃
19.35 וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת׃
19.36 ואדמה והרמה וחצור׃
19.37 וקדש ואדרעי ועין חצור׃
19.38 ויראון ומגדל־אל חרם ובית־ענת ובית שמש ערים תשע־עשרה וחצריהן׃
19.39 זאת נחלת מטה בני־נפתלי למשפחתם הערים וחצריהן׃ פ
19.40 למטה בני־דן למשפחתם יצא הגורל השביעי׃
19.41 ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש׃
19.42 ושעלבין ואילון ויתלה׃
19.43 ואילון ותמנתה ועקרון׃
19.44 ואלתקה וגבתון ובעלת׃
19.45 ויהד ובני־ברק וגת־רמון׃
19.46 ומי הירקון והרקון עם־הגבול מול יפו׃
19.47 ויצא גבול־בני־דן מהם ויעלו בני־דן וילחמו עם־לשם וילכדו אותה ׀ ויכו אותה לפי־חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם׃
19.48 זאת נחלת מטה בני־דן למשפחתם הערים האלה וחצריהן׃ פ
19.49 ויכלו לנחל־את־הארץ לגבולתיה ויתנו בני־ישראל נחלה ליהושע בן־נון בתוכם׃
19.50 על־פי יהוה נתנו לו את־העיר אשר שאל את־תמנת־סרח בהר אפרים ויבנה את־העיר וישב בה׃
19.51 אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ׀ ויהושע בן־נון וראשי האבות למטות בני־ישראל ׀ בגורל ׀ בשלה לפני יהוה פתח אהל מועד ויכלו מחלק את־הארץ׃ פ
19.1 wjcA Hgwrl Hxnj lxmOwn lmTH bnj-xmOwn lmxphwtm wjHj nhltm btwk nhlt bnj-jHwdH׃
19.2 wjHj lHm bnhltm bAr-xbO wxbO wmwldH׃
19.3 whcr xwOl wblH wOcm׃
19.4 wAltwld wbtwl whrmH׃
19.5 wcqlg wbjt-Hmrkbwt whcr swsH׃
19.6 wbjt lbAwt wxrwhn Orjm xlx-OxrH whcrjHn׃
19.7 Ojn rmwn wOtr wOxn Orjm ArbO whcrjHn׃
19.8 wkl-Hhcrjm Axr sbjbwt HOrjm HAlH Od-bOlt bAr rAmt ngb zAt nhlt mTH bnj-xmOwn lmxphtm׃
19.9 mhbl bnj jHwdH nhlt bnj xmOwn kj-HjH hlq bnj-jHwdH rb mHm wjnhlw bnj-xmOwn btwk nhltm׃ p
19.10 wjOl Hgwrl Hxljxj lbnj zbwln lmxphtm wjHj gbwl nhltm Od-xrjd׃
19.11 wOlH gbwlm ljmH wmrOlH wpgO bdbxt wpgO Al-Hnhl Axr Ol-pnj jqnOm׃
19.12 wxb mxrjd qdmH mzrh Hxmx Ol-gbwl kslt tbr wjcA Al-Hdbrt wOlH jpjO׃
19.13 wmxm Obr qdmH mzrhH gtH hpr OtH qcjn wjcA rmwn HmtAr HnOH׃
19.14 wnsb Atw Hgbwl mcpwn hntn wHjw tcAtjw gj jpth-Al׃
19.15 wqTt wnHll wxmrwn wjdAlH wbjt lhm Orjm xtjm-OxrH whcrjHn׃
19.16 zAt nhlt bnj-zbwln lmxphwtm HOrjm HAlH whcrjHn׃ p
19.17 ljxxkr jcA Hgwrl HrbjOj lbnj jxxkr lmxphwtm׃
19.18 wjHj gbwlm jzrOAlH wHkswlt wxwnm׃
19.19 whprjm wxjAn wAnhrt׃
19.20 wHrbjt wqxjwn wAbc׃
19.21 wrmt wOjn-gnjm wOjn hdH wbjt pcc׃
19.22 wpgO Hgbwl btbwr [wxhcwmH k] (wxhcjmH q) wbjt xmx wHjw tcAwt gbwlm Hjrdn Orjm xx-OxrH whcrjHn׃
19.23 zAt nhlt mTH bnj-jxxkr lmxphtm HOrjm whcrjHn׃ p
19.24 wjcA Hgwrl Hhmjxj lmTH bnj-Axr lmxphwtm׃
19.25 wjHj gbwlm hlqt whlj wbTn wAkxp׃
19.26 wAlmlk wOmOd wmxAl wpgO bkrml HjmH wbxjhwr lbnt׃
19.27 wxb mzrh Hxmx bjt dgn wpgO bzblwn wbgj jpth-Al cpwnH bjt HOmq wnOjAl wjcA Al-kbwl mxmAl׃
19.28 wObrn wrhb whmwn wqnH Od cjdwn rbH׃
19.29 wxb Hgbwl HrmH wOd-Ojr mbcr-cr wxb Hgbwl hsH [wjHjw k] (wHjw q) tcAtjw HjmH mhbl AkzjbH׃
19.30 wOmH wApq wrhb Orjm Oxrjm wxtjm whcrjHn׃
19.31 zAt nhlt mTH bnj-Axr lmxphtm HOrjm HAlH whcrjHn׃ p
19.32 lbnj nptlj jcA Hgwrl Hxxj lbnj nptlj lmxphtm׃
19.33 wjHj gbwlm mhlp mAlwn bcOnnjm wAdmj Hnqb wjbnAl Od-lqwm wjHj tcAtjw Hjrdn׃
19.34 wxb Hgbwl jmH Aznwt tbwr wjcA mxm hwqqH wpgO bzblwn mngb wbAxr pgO mjm wbjHwdH Hjrdn mzrh Hxmx׃
19.35 wOrj mbcr Hcdjm cr whmt rqt wknrt׃
19.36 wAdmH wHrmH whcwr׃
19.37 wqdx wAdrOj wOjn hcwr׃
19.38 wjrAwn wmgdl-Al hrm wbjt-Ont wbjt xmx Orjm txO-OxrH whcrjHn׃
19.39 zAt nhlt mTH bnj-nptlj lmxphtm HOrjm whcrjHn׃ p
19.40 lmTH bnj-dn lmxphtm jcA Hgwrl HxbjOj׃
19.41 wjHj gbwl nhltm crOH wAxtAwl wOjr xmx׃
19.42 wxOlbjn wAjlwn wjtlH׃
19.43 wAjlwn wtmntH wOqrwn׃
19.44 wAltqH wgbtwn wbOlt׃
19.45 wjHd wbnj-brq wgt-rmwn׃
19.46 wmj Hjrqwn wHrqwn Om-Hgbwl mwl jpw׃
19.47 wjcA gbwl-bnj-dn mHm wjOlw bnj-dn wjlhmw Om-lxm wjlkdw AwtH wjkw AwtH lpj-hrb wjrxw AwtH wjxbw bH wjqrAw llxm dn kxm dn AbjHm׃
19.48 zAt nhlt mTH bnj-dn lmxphtm HOrjm HAlH whcrjHn׃ p
19.49 wjklw lnhl-At-HArc lgbwltjH wjtnw bnj-jxrAl nhlH ljHwxO bn-nwn btwkm׃
19.50 Ol-pj jHwH ntnw lw At-HOjr Axr xAl At-tmnt-srh bHr Aprjm wjbnH At-HOjr wjxb bH׃
19.51 AlH Hnhlt Axr nhlw AlOzr HkHn wjHwxO bn-nwn wrAxj HAbwt lmTwt bnj-jxrAl bgwrl bxlH lpnj jHwH pth AHl mwOd wjklw mhlq At-HArc׃ p
19.1 Et egressa est sors secunda fi liorum Simeon per cognatio nes suas; fuitque hereditas
19.2 eorum in medio possessionis filiorum Iudae. Bersabee et Sama et Molada
19.3 et Asarsual et Bala et Esem
19.4 et Eltholad et Bethul et Horma
19.5 et Siceleg et Bethmarchaboth et Asarsusa
19.6 et Bethlebaoth et Sarohen: civitates tredecim et villae earum.
19.7 Ain et Remmon et Ethar et Asan: civitates quattuor et villae earum.
19.8 Omnes viculi per circuitum urbium istarum usque ad Baalathbeer, Ramathnageb: haec est hereditas filiorum Simeon iuxta cognationes suas.
19.9 Sumpta est de funiculo filiorum Iudae, quia maior erat; et idcirco possederunt filii Simeon in medio hereditatis eorum.
19.10 Ceciditque sors tertia filiorum Zabulon per cognationes suas. Et factus est terminus possessionis eorum usque Sarid
19.11 ascenditque contra occidentem et Merala et pervenit in Debbaseth usque ad torrentem, qui est contra Iecnaam,
19.12 et revertitur de Sarid contra orientem in fines Ceseleththabor et egreditur ad Dabereth ascenditque contra Iaphia.
19.13 Et inde pertransit usque ad orientalem plagam Gethhepher, Etthacasin et egreditur in Remmon et inclinatur in Noa;
19.14 et vergit ad aquilonem ad Hanathon. Suntque egressus eius vallis Iephthael;
19.15 et Cateth et Naalol et Semeron et Iedala et Bethlehem: civitates duodecim et villae earum.
19.16 Haec est hereditas tribus filiorum Zabulon per cognationes suas, urbes et viculi earum.
19.17 Issachar egressa est sors quarta per cognationes suas.
19.18 Fuitque eius hereditas Iezrahel et Chasaloth et Sunam
19.19 et Hapharaim et Seon et Anaharath
19.20 et Rabbith et Cesion et Abes
19.21 et Rameth et Engannim et Enhadda et Bethpheses.
19.22 Et pervenit terminus eius usque Thabor et Sehesima et Bethsames; suntque exitus eius ad Iordanem; civitates sedecim et villae earum.
19.23 Haec est possessio filiorum Issachar per cognationes suas, urbes et viculi earum.
19.24 Ceciditque sors quinta tribui filiorum Aser per cognationes suas.
19.25 Fuitque terminus eorum Helcath et Chali et Beten et Achsaph
19.26 et Elmelech et Amaad et Masal et pervenit usque ad Carmelum in occidente et ad Sihorlabanath;
19.27 ac revertitur contra orientem in Bethdagon et pertransit usque Zabulon et vallem Iephthael contra aquilonem in Bethemec et Neiel. Egrediturque ad laevam Chabul
19.28 et Abran et Rohob et Hamon et Cana usque ad Sidonem magnam
19.29 revertiturque in Rama usque ad civitatem munitissimam Tyrum et revertitur in Hosa; suntque exitus eius in mare; Mahaleb, Achazib
19.30 et Amma et Aphec et Rohob: civitates viginti duae et villae earum.
19.31 Haec est possessio filiorum Aser per cognationes suas, urbes et viculi earum.
19.32 Filiorum Nephthali sexta sors cecidit per familias suas.
19.33 Et coepit terminus de Heleph et de quercu in Saananim et Adamineceb et Iebnael usque Lecum et egressus eius usque ad Iordanem;
19.34 revertiturque terminus contra occidentem in Aznotthabor atque inde egreditur in Hucoc et attingit Zabulon contra meridiem et Aser contra occidentem et Iordanem contra ortum solis;
19.35 civitates munitissimae Assedim, Ser et Ammath, Reccath et Chenereth
19.36 et Edema et Rama, Asor
19.37 et Cedes et Edrai et Enasor,
19.38 Ieron et Magdalel, Horem et Bethanath et Bethsames: civitates decem et novem et villae earum.
19.39 Haec est possessio tribus filiorum Nephthali per cognationes suas, urbes et viculi earum.
19.40 Tribui filiorum Dan per familias suas egressa est sors septima.
19.41 Et fuit terminus possessionis eius Saraa et Esthaol et Hirsemes (id est civitas Solis)
19.42 et Selebin et Aialon et Iethela
19.43 et Elon et Thamna et Accaron
19.44 et Elthece et Gebbethon et Baalath
19.45 et Iud et Benebarach et Gethremmon
19.46 et Meiarcon et Areccon cum termino, qui respicit Ioppen.
19.47 Et terminus filiorum Dan effugit ab eis. Ascenderuntque filii Dan et pugnaverunt contra Lesem ceperuntque eam; et percusserunt in ore gladii ac possederunt et habitaverunt in ea, vocantes Lesemdan ex nomine Dan patris sui.
19.48 Haec est possessio tribus filiorum Dan per cognationes suas, urbes et viculi earum.
19.49 Cumque complessent terram sorte dividere singulis per tribus suas, dederunt filii Israel possessionem Iosue filio Nun in medio sui,
19.50 iuxta praeceptum Domini, urbem quam postulavit: Thamnathsare in monte Ephraim. Et aedificavit civitatem habitavitque in ea.
19.51 Hae sunt possessiones, quas sorte diviserunt Eleazar sacerdos et Iosue filius Nun et principes familiarum tribuum filiorum Israel in Silo coram Domino ad ostium tabernaculi conventus; compleveruntque partiri terram.
20.1 Und der HERR redete zu Josua und sprach:
20.2 (H20-1b) Sage den Kindern Israel und sprich: Bestimmet euch die Freistädte, von denen ich euch durch Mose gesagt habe,
20.3 daß dahin fliehen möge der Totschläger, der eine Seele unvorsätzlich und unversehens schlägt, damit sie euch als Zuflucht vor dem Bluträcher dienen.
20.4 Und wer zu einer dieser Städte flieht, der soll draußen vor dem Stadttor stehen und seine Sache vor die Ältesten dieser Stadt bringen; dann sollen sie ihn zu sich in die Stadt nehmen und ihm Platz geben, daß er bei ihnen wohnen kann.
20.5 Und wenn der Bluträcher ihm nachjagt, so sollen sie den Totschläger nicht in seine Hände übergeben, weil er unabsichtlich seinen Nächsten erschlagen hat und ihm zuvor nicht feind gewesen ist;
20.6 so soll er in jener Stadt wohnen, bis er vor der Gemeinde vor Gericht gestanden hat, und bis der Hohepriester stirbt, der zu derselben Zeit im Amte sein wird. Alsdann soll der Totschläger wieder umkehren und in seine Stadt gehen und in sein Haus, in die Stadt, daraus er geflohen ist.
20.7 Da sonderten sie aus: Kedesch in Galiläa auf dem Gebirge Naphtali, und Sichem auf dem Gebirge Ephraim, und Kirjat-Arba, das ist Hebron, auf dem Gebirge Juda.
20.8 Und jenseits des Jordan, östlich von Jericho, bestimmten sie Bezer in der Wüste, auf der Ebene, vom Stamme Ruben, und Ramot in Gilead vom Stamme Gad, und Golan in Basan vom Stamme Manasse.
20.9 Dies waren die bestimmten Städte für alle Kinder Israel, auch für die Fremdlinge, die unter ihnen wohnten, damit dahin fliehen könne, wer eine Seele unvorsätzlich erschlagen hatte, daß er nicht sterbe durch die Hand des Bluträchers, ehe er vor der Gemeinde gestanden.
20.1 καὶ ἐλάλησεν κύριος τῷ ἰησοῖ λέγων
20.2 λάλησον τοῖς υἱοῖς ισραηλ λέγων δότε τὰς πόλεις τῶν φυγαδευτηρίων ἃς εἶπα πρὸς ὑμᾶς διὰ μωυσῆ
20.3 φυγαδευτήριον τῷ φονευτῇ τῷ πατάξαντι ψυχὴν ἀκουσίως καὶ ἔσονται ὑμῖν αἱ πόλεις φυγαδευτήριον καὶ οὐκ ἀποθανεῖται ὁ φονευτὴς ὑπὸ τοῦ ἀγχιστεύοντος τὸ αἷμα ἕως ἂν καταστῇ ἐναντίον τῆς συναγωγῆς εἰς κρίσιν
20.4 20.5 20.6 φυγαδευτήριον τῷ φονευτῇ τῷ πατάξαντι ψυχὴν ἀκουσίως καὶ ἔσονται ὑμῖν αἱ πόλεις φυγαδευτήριον καὶ οὐκ ἀποθανεῖται ὁ φονευτὴς ὑπὸ τοῦ ἀγχιστεύοντος τὸ αἷμα ἕως ἂν καταστῇ ἐναντίον τῆς συναγωγῆς εἰς κρίσιν
20.7 καὶ διέστειλεν τὴν καδης ἐν τῇ γαλιλαίᾳ ἐν τῷ ὄρει τῷ νεφθαλι καὶ συχεμ ἐν τῷ ὄρει τῷ εφραιμ καὶ τὴν πόλιν αρβοκ αὕτη ἐστὶν χεβρων ἐν τῷ ὄρει τῷ ιουδα
20.8 καὶ ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου ἔδωκεν βοσορ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐν τῷ πεδίῳ ἀπὸ τῆς φυλῆς ρουβην καὶ αρημωθ ἐν τῇ γαλααδ ἐκ τῆς φυλῆς γαδ καὶ τὴν γαυλων ἐν τῇ βασανίτιδι ἐκ τῆς φυλῆς μανασση
20.9 αὗται αἱ πόλεις αἱ ἐπίκλητοι τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ τῷ προσηλύτῳ τῷ προσκειμένῳ ἐν αὐτοῖς καταφυγεῖν ἐκεῖ παντὶ παίοντι ψυχὴν ἀκουσίως ἵνα μὴ ἀποθάνῃ ἐν χειρὶ τοῦ ἀγχιστεύοντος τὸ αἷμα ἕως ἂν καταστῇ ἔναντι τῆς συναγωγῆς εἰς κρίσιν
20.1 kai elalehsen kyrios toh iehsoi legohn
20.2 lalehson tois yiois israehl legohn dote tas poleis tohn phygadeytehriohn as eipa pros ymas dia mohyseh
20.3 phygadeytehrion toh phoneyteh toh pataxanti psychehn akoysiohs kai esontai ymin ai poleis phygadeytehrion kai oyk apothaneitai o phoneytehs ypo toy agchisteyontos to aima eohs an katasteh enantion tehs synagohgehs eis krisin
20.4 20.5 20.6 phygadeytehrion toh phoneyteh toh pataxanti psychehn akoysiohs kai esontai ymin ai poleis phygadeytehrion kai oyk apothaneitai o phoneytehs ypo toy agchisteyontos to aima eohs an katasteh enantion tehs synagohgehs eis krisin
20.7 kai diesteilen tehn kadehs en teh galilaia en toh orei toh nephthali kai sychem en toh orei toh ephraim kai tehn polin arbok ayteh estin chebrohn en toh orei toh ioyda
20.8 kai en toh peran toy iordanoy edohken bosor en teh erehmoh en toh pedioh apo tehs phylehs roybehn kai arehmohth en teh galaad ek tehs phylehs gad kai tehn gaylohn en teh basanitidi ek tehs phylehs manasseh
20.9 aytai ai poleis ai epiklehtoi tois yiois israehl kai toh prosehlytoh toh proskeimenoh en aytois kataphygein ekei panti paionti psychehn akoysiohs ina meh apothaneh en cheiri toy agchisteyontos to aima eohs an katasteh enanti tehs synagohgehs eis krisin
20.1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־יְהֹושֻׁעַ לֵאמֹר׃
20.2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד־מֹשֶׁה׃
20.3 לָנוּס שָׁמָּה רֹוצֵחַ מַכֵּה־נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי־דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם׃
20.4 וְנָס אֶל־אַחַת ׀ מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר־הַהִיא אֶת־דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתֹו הָעִירָה אֲלֵיהֶם וְנָתְנוּ־לֹו מָקֹום וְיָשַׁב עִמָּם׃
20.5 וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרָיו וְלֹא־יַסְגִּרוּ אֶת־הָרֹצֵחַ בְּיָדֹו כִּי בִבְלִי־דַעַת הִכָּה אֶת־רֵעֵהוּ וְלֹא־שֹׂנֵא הוּא לֹו מִתְּמֹול שִׁלְשֹׁום׃
20.6 וְיָשַׁב ׀ בָּעִיר הַהִיא עַד־עָמְדֹו לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט עַד־מֹות הַכֹּהֵן הַגָּדֹול אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם אָז ׀ יָשׁוּב הָרֹוצֵחַ וּבָא אֶל־עִירֹו וְאֶל־בֵּיתֹו אֶל־הָעִיר אֲשֶׁר־נָס מִשָּׁם׃
20.7 וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת־קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת־שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת־קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרֹון בְּהַר יְהוּדָה׃
20.8 וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחֹו מִזְרָחָה נָתְנוּ אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וְאֶת־רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה־גָד וְאֶת־ [גָּלֹון כ] (גֹּולָן ק) בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה׃
20.9 אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל ׀ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתֹוכָם לָנוּס שָׁמָּה כָּל־מַכֵּה־נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְלֹא יָמוּת בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם עַד־עָמְדֹו לִפְנֵי הָעֵדָה׃ פ
20.1 wajdaber jHwaaH Aael-jHowxxuOa leAmor׃
20.2 daber Aael-bnej jixraaAel leAmor tnw laakaem Aaet-Oaarej HamiqlaaT Aaxxaer-dibartij Aalejkaem bjad-moxxaeH׃
20.3 laanws xxaamaaH rowceha makeH-naepaexx bixxgaagaaH biblij-daaOat wHaajw laakaem lmiqlaaT migoAel Hadaam׃
20.4 wnaas Aael-Aahat meHaeOaarijm HaaAelaeH wOaamad paetah xxaOar HaaOijr wdibaer bAaaznej ziqnej HaaOijr-HaHijA Aaet-dbaaraajw wAaaspw Aotow HaaOijraaH AalejHaem wnaatnw-low maaqowm wjaaxxab Oimaam׃
20.5 wkij jirdop goAel Hadaam Aaharaajw wloA-jasgirw Aaet-Haaroceha bjaadow kij biblij-daOat HikaaH Aaet-reOeHw wloA-xoneA HwA low mitmowl xxilxxowm׃
20.6 wjaaxxab baaOijr HaHijA Oad-Oaamdow lipnej HaaOedaaH lamixxpaaT Oad-mowt HakoHen Hagaadowl Aaxxaer jiHjaeH bajaamijm HaaHem Aaaz jaaxxwb Haarowceha wbaaA Aael-Oijrow wAael-bejtow Aael-HaaOijr Aaxxaer-naas mixxaam׃
20.7 wajaqdixxw Aaet-qaedaexx bagaalijl bHar naptaalij wAaet-xxkaem bHar Aaepraajim wAaet-qirjat AarbaO HijA haebrown bHar jHwdaaH׃
20.8 wmeOebaer ljarden jrijhow mizraahaaH naatnw Aaet-baecaer bamidbaar bamijxxor mimaTeH rAwben wAaet-raaAmot bagilOaad mimaTeH-gaad wAaet- [gaalown k] (gowlaan q) babaaxxaan mimaTeH mnaxxaeH׃
20.9 AelaeH Haajw Oaarej HamwOaadaaH lkol bnej jixraaAel wlager Hagaar btowkaam laanws xxaamaaH kaal-makeH-naepaexx bixxgaagaaH wloA jaamwt bjad goAel Hadaam Oad-Oaamdow lipnej HaaOedaaH׃ p
20.1 וידבר יהוה אל־יהושע לאמר׃
20.2 דבר אל־בני ישראל לאמר תנו לכם את־ערי המקלט אשר־דברתי אליכם ביד־משה׃
20.3 לנוס שמה רוצח מכה־נפש בשגגה בבלי־דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם׃
20.4 ונס אל־אחת ׀ מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר־ההיא את־דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו־לו מקום וישב עמם׃
20.5 וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא־יסגרו את־הרצח בידו כי בבלי־דעת הכה את־רעהו ולא־שנא הוא לו מתמול שלשום׃
20.6 וישב ׀ בעיר ההיא עד־עמדו לפני העדה למשפט עד־מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ׀ ישוב הרוצח ובא אל־עירו ואל־ביתו אל־העיר אשר־נס משם׃
20.7 ויקדשו את־קדש בגליל בהר נפתלי ואת־שכם בהר אפרים ואת־קרית ארבע היא חברון בהר יהודה׃
20.8 ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את־בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת־ראמת בגלעד ממטה־גד ואת־ [גלון כ] (גולן ק) בבשן ממטה מנשה׃
20.9 אלה היו ערי המועדה לכל ׀ בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד־עמדו לפני העדה׃ פ
20.1 wjdbr jHwH Al-jHwxO lAmr׃
20.2 dbr Al-bnj jxrAl lAmr tnw lkm At-Orj HmqlT Axr-dbrtj Aljkm bjd-mxH׃
20.3 lnws xmH rwch mkH-npx bxggH bblj-dOt wHjw lkm lmqlT mgAl Hdm׃
20.4 wns Al-Aht mHOrjm HAlH wOmd pth xOr HOjr wdbr bAznj zqnj HOjr-HHjA At-dbrjw wAspw Atw HOjrH AljHm wntnw-lw mqwm wjxb Omm׃
20.5 wkj jrdp gAl Hdm Ahrjw wlA-jsgrw At-Hrch bjdw kj bblj-dOt HkH At-rOHw wlA-xnA HwA lw mtmwl xlxwm׃
20.6 wjxb bOjr HHjA Od-Omdw lpnj HOdH lmxpT Od-mwt HkHn Hgdwl Axr jHjH bjmjm HHm Az jxwb Hrwch wbA Al-Ojrw wAl-bjtw Al-HOjr Axr-ns mxm׃
20.7 wjqdxw At-qdx bgljl bHr nptlj wAt-xkm bHr Aprjm wAt-qrjt ArbO HjA hbrwn bHr jHwdH׃
20.8 wmObr ljrdn jrjhw mzrhH ntnw At-bcr bmdbr bmjxr mmTH rAwbn wAt-rAmt bglOd mmTH-gd wAt- [glwn k] (gwln q) bbxn mmTH mnxH׃
20.9 AlH Hjw Orj HmwOdH lkl bnj jxrAl wlgr Hgr btwkm lnws xmH kl-mkH-npx bxggH wlA jmwt bjd gAl Hdm Od-Omdw lpnj HOdH׃ p
20.1 Et locutus est Dominus ad Iosue dicens: “ Loquere filiis Israel et dic eis:
20.2 Separate vobis urbes fugitivorum, de quibus locutus sum ad vos per manum Moysi,
20.3 ut confugiat ad eas, quicumque animam percusserit per errorem nescius, et possit evadere iram proximi, qui ultor est sanguinis.
20.4 Cum ad unam harum confugerit civitatum, stabit ante portam civitatis et loquetur senioribus urbis illius ea, quae se comprobent innocentem; sicque suscipient eum et dabunt ei locum ad habitandum.
20.5 Cumque ultor sanguinis eum fuerit persecutus, non tradent in manus eius, quia ignorans percussit proximum suum nec ante biduum triduumve eius probatur inimicus.
20.6 Et habitabit in civitate illa, donec stet ante coetum ad iudicium, causam reddens facti sui, donec moriatur sacerdos magnus, qui fuerit in illo tempore. Tunc revertetur homicida et ingredietur civitatem suam et domum suam, de qua fugerat ”.
20.7 Decreveruntque Cedes in Galilaea montis Nephthali et Sichem in monte Ephraim et Cariatharbe — ipsa est Hebron — in monte Iudae;
20.8 et trans Iordanem contra orientalem plagam Iericho statuerunt Bosor, quae sita est in campestri solitudine de tribu Ruben, et Ramoth in Galaad de tribu Gad et Golan in Basan de tribu Manasse.
20.9 Hae civitates constitutae sunt cunctis filiis Israel et advenis, qui habitant inter eos, ut fugeret ad eas, qui animam nescius percussisset et non moreretur in manu proximi effusum sanguinem vindicare cupientis, donec staret ante populum expositurus causam suam.
21.1 Da traten die obersten Väter unter den Leviten zu Eleasar, dem Priester, und zu Josua, dem Sohne Nuns, und zu den Familienhäuptern der Stämme der Kinder Israel
21.2 und redeten mit ihnen zu Silo, im Lande Kanaan, und sprachen: Der HERR hat durch Mose geboten, daß man uns Städte geben soll, um darin zu wohnen, und die zugehörigen Weideplätze für unser Vieh.
21.3 Da gaben die Kinder Israel den Leviten von ihrem Erbteil, nach dem Befehl des HERRN, diese Städte samt ihren Weideplätzen.
21.4 Das Los aber fiel für das Geschlecht der Kahatiter; und die Kinder Aarons, des Priesters, unter den Leviten erhielten durch das Los dreizehn Städte vom Stamme Juda, vom Stamme Simeon und vom Stamme Benjamin.
21.5 Den übrigen Kindern Kahats aber wurden durch das Los zehn Städte gegeben , von den Geschlechtern des Stammes Ephraim, vom Stamm Asser und vom Stamm Naphtali und vom halben Stamm Manasse zu Basan.
21.6 Aber den Kindern Gersons wurden durch das Los dreizehn Städte gegeben von den Geschlechtern des Stammes Issaschar, vom Stamm Asser und vom Stamm Naphtali und vom halben Stamm Manasse zu Basan.
21.7 Den Kindern Merari nach ihren Geschlechtern wurden zwölf Städte vom Stamme Ruben, vom Stamme Gad und vom Stamme Sebulon gegeben .
21.8 Also gaben die Kinder Israel den Leviten durch das Los diese Städte samt ihren Weideplätzen, wie der HERR durch Mose geboten hatte.
21.9 Vom Stamm der Kinder Juda und vom Stamm der Kinder Simeon traten sie folgende Städte ab, die sie mit Namen nannten.
21.10 Und sie wurden den Kindern Aarons, vom Geschlecht der Kahatiter, aus den Kindern Levi zuteil ; denn das erste Los fiel auf sie.
21.11 So gaben sie ihnen nun die Stadt Arbas, des Vaters Enaks, das ist Hebron, auf dem Gebirge Juda und ihre Weideplätze um sie her.
21.12 Aber den Acker und ihre Dörfer gaben sie Kaleb, dem Sohn Jephunnes, zu seiner Besitzung.
21.13 Also gaben sie den Kindern des Priesters Aaron Hebron, die Freistadt der Totschläger, und seine Weideplätze, Libna und seine Weideplätze,
21.14 Jattir und seine Weideplätze, Estemoa und seine Weideplätze,
21.15 Holon und seine Weideplätze,
21.16 Debir und seine Weideplätze, Ain und seine Weideplätze, Jutta und seine Weideplätze, Beth-Semes und seine Weideplätze, neun Städte von diesen zwei Stämmen.
21.17 Von dem Stamme Benjamin aber gaben sie Gibeon und seine Weideplätze, Geba und seine Weideplätze, Anatot und seine Weideplätze;
21.18 vier Städte;
21.19 so daß der Städte der Kinder Aarons, der Priester, dreizehn waren, samt ihren Weideplätzen.
21.20 Den Geschlechtern aber der Kinder Kahats, den Leviten, welche von den Kindern Kahats noch übrig waren, wurden die Städte ihres Loses von dem Stamme Ephraim zuteil.
21.21 Und sie gaben ihnen Sichem, die Freistadt der Totschläger, und seine Weideplätze auf dem Gebirge Ephraim, ferner Geser und seine Weideplätze,
21.22 Kibzaim und seine Weideplätze, Beth-Horon und seine Weideplätze; vier Städte.
21.23 Und von dem Stamme Dan: Elteke und seine Weideplätze, Gibbeton und seine Weideplätze;
21.24 Ajalon und seine Weideplätze, Gat-Rimmon und seine Weideplätze; vier Städte.
21.25 Von dem halben Stamm Manasse aber zwei Städte: Taanach und seine Weideplätze, Gat-Rimmon und seine Weideplätze.
21.26 Im ganzen zehn Städte samt ihren Weideplätzen für die übrigen Kinder des Geschlechtes Kahats.
21.27 Den Kindern Gersons aber, aus den Geschlechtern der Leviten, wurden von dem halben Stamm Manasse zwei Städte gegeben: Golan in Basan, die Freistadt für die Totschläger, und seine Weideplätze, dazu Beestera und seine Weideplätze;
21.28 vom Stamm Issaschar aber Kisjon und seine Weideplätze, Daberat und seine Weideplätze,
21.29 Jarmut und seine Weideplätze, Engannim und seine Weideplätze; vier Städte.
21.30 Und vom Stamm Asser: Miseal und seine Weideplätze, Abdon und seine Weideplätze,
21.31 Helkat und seine Weideplätze, Rechob und seine Weideplätze; vier Städte.
21.32 Vom Stamm Naphtali aber Kedesch in Galiläa, die Freistadt der Totschläger, und seine Weideplätze, Hammot-Dor und seine Weideplätze, Kartan und seine Weideplätze; drei Städte,
21.33 so daß die Gesamtzahl der Städte der Geschlechter der Gersoniter war: dreizehn Städte samt ihren Weideplätzen.
21.34 Den Geschlechtern aber der Kinder Meraris, den übrigen Leviten, wurden vom Stamme Sebulon gegeben: Jokneam und seine Weideplätze, Karta und seine Weideplätze,
21.35 Dimna und seine Weideplätze, Nahalal und seine Weideplätze; vier Städte;
21.36 und vom Stamme Ruben: Bezer und seine Weideplätze, Jahza und seine Weideplätze,
21.37 Kedemot und seine Weideplätze, Mephaar und seine Weideplätze; vier Städte;
21.38 vom Stamme Gad aber Ramot in Gilead, die Freistadt für die Totschläger, und seine Weideplätze, Mahanaim und seine Weideplätze,
21.39 Hesbon und seine Weideplätze; Jaeser und seine Weideplätze; zusammen vier Städte.
21.40 Alle Städte der Kinder Meraris unter ihren Geschlechtern, die noch übrig waren von den Geschlechtern der Leviten, nach ihrem Los: zwölf Städte.
21.41 Also betrug die Gesamtzahl der Städte der Leviten unter dem Erbteil der Kinder Israel achtundvierzig, samt ihren Weideplätzen.
21.42 Es war aber mit diesen Städten so, daß eine jede ihre Weideplätze um sich her hatte, eine wie die andere.
21.43 Also gab der HERR den Kindern Israel das ganze Land, von dem er geschworen hatte, es ihren Vätern zu geben, und sie nahmen es ein und wohnten darin.
21.44 Und der HERR verschaffte ihnen Ruhe ringsum, ganz so, wie er ihren Vätern geschworen hatte, und es bestand keiner ihrer Feinde vor ihnen, sondern der HERR gab alle ihre Feinde in ihre Hand.
21.45 Es fehlte nichts an all dem Guten, das der HERR dem Hause Israel versprochen hatte. Es kam alles.
21.1 καὶ προσήλθοσαν οἱ ἀρχιπατριῶται τῶν υἱῶν λευι πρὸς ελεαζαρ τὸν ἱερέα καὶ πρὸς ἰησοῦν τὸν τοῦ ναυη καὶ πρὸς τοὺς ἀρχιφύλους πατριῶν ἐκ τῶν φυλῶν ισραηλ
21.2 καὶ εἶπον πρὸς αὐτοὺς ἐν σηλω ἐν γῇ χανααν λέγοντες ἐνετείλατο κύριος ἐν χειρὶ μωυσῆ δοῦναι ἡμῖν πόλεις κατοικεῖν καὶ τὰ περισπόρια τοῖς κτήνεσιν ἡμῶν
21.3 καὶ ἔδωκαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τοῖς λευίταις ἐν τῷ κατακληρονομεῖν διὰ προστάγματος κυρίου τὰς πόλεις καὶ τὰ περισπόρια αὐτῶν
21.4 καὶ ἐξῆλθεν ὁ κλῆρος τῷ δήμῳ κααθ καὶ ἐγένετο τοῖς υἱοῖς ααρων τοῖς ἱερεῦσιν τοῖς λευίταις ἀπὸ φυλῆς ιουδα καὶ ἀπὸ φυλῆς συμεων καὶ ἀπὸ φυλῆς βενιαμιν κληρωτὶ πόλεις δέκα τρεῖς
21.5 καὶ τοῖς υἱοῖς κααθ τοῖς καταλελειμμένοις ἐκ τῆς φυλῆς εφραιμ καὶ ἐκ τῆς φυλῆς δαν καὶ ἀπὸ τοῦ ἡμίσους φυλῆς μανασση κληρωτὶ πόλεις δέκα
21.6 καὶ τοῖς υἱοῖς γεδσων ἀπὸ τῆς φυλῆς ισσαχαρ καὶ ἀπὸ τῆς φυλῆς ασηρ καὶ ἀπὸ τῆς φυλῆς νεφθαλι καὶ ἀπὸ τοῦ ἡμίσους φυλῆς μανασση ἐν τῷ βασαν πόλεις δέκα τρεῖς
21.7 καὶ τοῖς υἱοῖς μεραρι κατὰ δήμους αὐτῶν ἀπὸ φυλῆς ρουβην καὶ ἀπὸ φυλῆς γαδ καὶ ἀπὸ φυλῆς ζαβουλων κληρωτὶ πόλεις δώδεκα
21.8 καὶ ἔδωκαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τοῖς λευίταις τὰς πόλεις καὶ τὰ περισπόρια αὐτῶν ὃν τρόπον ἐνετείλατο κύριος τῷ μωυσῇ κληρωτί
21.9 καὶ ἔδωκεν ἡ φυλὴ υἱῶν ιουδα καὶ ἡ φυλὴ υἱῶν συμεων καὶ ἀπὸ τῆς φυλῆς υἱῶν βενιαμιν τὰς πόλεις καὶ ἐπεκλήθησαν
21.10 τοῖς υἱοῖς ααρων ἀπὸ τοῦ δήμου τοῦ κααθ τῶν υἱῶν λευι ὅτι τούτοις ἐγενήθη ὁ κλῆρος
21.11 καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς τὴν καριαθαρβοκ μητρόπολιν τῶν ενακ αὕτη ἐστὶν χεβρων ἐν τῷ ὄρει ιουδα τὰ δὲ περισπόρια κύκλῳ αὐτῆς
21.12 καὶ τοὺς ἀγροὺς τῆς πόλεως καὶ τὰς κώμας αὐτῆς ἔδωκεν ἰησοῦς τοῖς υἱοῖς χαλεβ υἱοῦ ιεφοννη ἐν κατασχέσει
21.13 καὶ τοῖς υἱοῖς ααρων τὴν πόλιν φυγαδευτήριον τῷ φονεύσαντι τὴν χεβρων καὶ τὰ ἀφωρισμένα τὰ σὺν αὐτῇ καὶ τὴν λεμνα καὶ τὰ ἀφωρισμένα τὰ πρὸς αὐτῇ
21.14 καὶ τὴν αιλωμ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ τὴν τεμα καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ
21.15 καὶ τὴν γελλα καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ τὴν δαβιρ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ
21.16 καὶ ασα καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ τανυ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ βαιθσαμυς καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ πόλεις ἐννέα παρὰ τῶν δύο φυλῶν τούτων
21.17 καὶ παρὰ τῆς φυλῆς βενιαμιν τὴν γαβαων καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ γαθεθ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ
21.18 καὶ αναθωθ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ γαμαλα καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ πόλεις τέσσαρες
21.19 πᾶσαι αἱ πόλεις υἱῶν ααρων τῶν ἱερέων δέκα τρεῖς
21.20 καὶ τοῖς δήμοις υἱοῖς κααθ τοῖς λευίταις τοῖς καταλελειμμένοις ἀπὸ τῶν υἱῶν κααθ καὶ ἐγενήθη πόλις τῶν ὁρίων αὐτῶν ἀπὸ φυλῆς εφραιμ
21.21 καὶ ἔδωκαν αὐτοῖς τὴν πόλιν τοῦ φυγαδευτηρίου τὴν τοῦ φονεύσαντος τὴν συχεμ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ γαζαρα καὶ τὰ πρὸς αὐτὴν καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ
21.22 καὶ τὴν καβσαϊμ καὶ τὰ ἀφωρισμένα τὰ πρὸς αὐτῇ καὶ τὴν ἄνω βαιθωρων καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ πόλεις τέσσαρες
21.23 καὶ ἐκ τῆς φυλῆς δαν τὴν ελκωθαιμ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ τὴν γεθεδαν καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ
21.24 καὶ αιλων καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ γεθερεμμων καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ πόλεις τέσσαρες
21.25 καὶ ἀπὸ τοῦ ἡμίσους φυλῆς μανασση τὴν ταναχ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ τὴν ιεβαθα καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ πόλεις δύο
21.26 πᾶσαι πόλεις δέκα καὶ τὰ ἀφωρισμένα τὰ πρὸς αὐταῖς τοῖς δήμοις υἱῶν κααθ τοῖς ὑπολελειμμένοις
21.27 καὶ τοῖς υἱοῖς γεδσων τοῖς λευίταις ἐκ τοῦ ἡμίσους φυλῆς μανασση τὰς πόλεις τὰς ἀφωρισμένας τοῖς φονεύσασι τὴν γαυλων ἐν τῇ βασανίτιδι καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ τὴν βοσοραν καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ πόλεις δύο
21.28 καὶ ἐκ τῆς φυλῆς ισσαχαρ τὴν κισων καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ δεββα καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ
21.29 καὶ τὴν ρεμμαθ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ πηγὴν γραμμάτων καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ πόλεις τέσσαρες
21.30 καὶ ἐκ τῆς φυλῆς ασηρ τὴν βασελλαν καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ δαββων καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ
21.31 καὶ χελκατ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ ρααβ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ πόλεις τέσσαρες
21.32 καὶ ἐκ τῆς φυλῆς νεφθαλι τὴν πόλιν τὴν ἀφωρισμένην τῷ φονεύσαντι τὴν καδες ἐν τῇ γαλιλαίᾳ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ τὴν εμμαθ καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ καὶ θεμμων καὶ τὰ ἀφωρισμένα αὐτῇ πόλεις τρεῖς
21.33 πᾶσαι αἱ πόλεις τοῦ γεδσων κατὰ δήμους αὐτῶν πόλεις δέκα τρεῖς
21.34 καὶ τῷ δήμῳ υἱῶν μεραρι τοῖς λευίταις τοῖς λοιποῖς ἐκ τῆς φυλῆς υἱῶν ζαβουλων τὴν μααν καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς καὶ τὴν καδης καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς
21.35 καὶ δεμνα καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς καὶ σελλα καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς πόλεις τέσσαρες
21.36 καὶ πέραν τοῦ ιορδάνου τοῦ κατὰ ιεριχω ἐκ τῆς φυλῆς ρουβην τὴν πόλιν τὸ φυγαδευτήριον τοῦ φονεύσαντος τὴν βοσορ ἐν τῇ ἐρήμῳ τῇ μισωρ καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς καὶ τὴν ιαζηρ καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς
21.37 καὶ τὴν δεκμων καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς καὶ τὴν μαφα καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς πόλεις τέσσαρες
21.38 καὶ ἀπὸ τῆς φυλῆς γαδ τὴν πόλιν τὸ φυγαδευτήριον τοῦ φονεύσαντος τὴν ραμωθ ἐν τῇ γαλααδ καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς καὶ τὴν καμιν καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς
21.39 καὶ τὴν εσεβων καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς καὶ τὴν ιαζηρ καὶ τὰ περισπόρια αὐτῆς αἱ πᾶσαι πόλεις τέσσαρες
21.40 πᾶσαι πόλεις τοῖς υἱοῖς μεραρι κατὰ δήμους αὐτῶν τῶν καταλελειμμένων ἀπὸ τῆς φυλῆς λευι καὶ ἐγενήθη τὰ ὅρια πόλεις δέκα δύο
21.41 πᾶσαι αἱ πόλεις τῶν λευιτῶν ἐν μέσῳ κατασχέσεως υἱῶν ισραηλ τεσσαράκοντα ὀκτὼ πόλεις καὶ τὰ περισπόρια αὐτῶν
21.42 κύκλῳ τῶν πόλεων τούτων πόλις καὶ τὰ περισπόρια κύκλῳ τῆς πόλεως πάσαις ταῖς πόλεσιν ταύταις καὶ συνετέλεσεν ἰησοῦς διαμερίσας τὴν γῆν ἐν τοῖς ὁρίοις αὐτῶν καὶ ἔδωκαν οἱ υἱοὶ ισραηλ μερίδα τῷ ἰησοῖ κατὰ πρόσταγμα κυρίου ἔδωκαν αὐτῷ τὴν πόλιν ἣν ᾐτήσατο τὴν θαμνασαραχ ἔδωκαν αὐτῷ ἐν τῷ ὄρει εφραιμ καὶ ᾠκοδόμησεν ἰησοῦς τὴν πόλιν καὶ ὤ|κησεν ἐν αὐτῇ καὶ ἔλαβεν ἰησοῦς τὰς μαχαίρας τὰς πετρίνας ἐν αἷς περιέτεμεν τοὺς υἱοὺς ισραηλ τοὺς γενομένους ἐν τῇ ὁδῷ ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ ἔθηκεν αὐτὰς ἐν θαμνασαραχ
21.43 καὶ ἔδωκεν κύριος τῷ ισραηλ πᾶσαν τὴν γῆν ἣν ὤμοσεν δοῦναι τοῖς πατράσιν αὐτῶν καὶ κατεκληρονόμησαν αὐτὴν καὶ κατῴκησαν ἐν αὐτῇ
21.44 καὶ κατέπαυσεν αὐτοὺς κύριος κυκλόθεν καθότι ὤμοσεν τοῖς πατράσιν αὐτῶν οὐκ ἀνέστη οὐθεὶς κατενώπιον αὐτῶν ἀπὸ πάντων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν πάντας τοὺς ἐχθροὺς αὐτῶν παρέδωκεν κύριος εἰς τὰς χεῖρας αὐτῶν
21.45 οὐ διέπεσεν ἀπὸ πάντων τῶν ῥημάτων τῶν καλῶν ὧν ἐλάλησεν κύριος τοῖς υἱοῖς ισραηλ πάντα παρεγένετο
21.1 kai prosehlthosan oi archipatriohtai tohn yiohn leyi pros eleazar ton ierea kai pros iehsoyn ton toy nayeh kai pros toys archiphyloys patriohn ek tohn phylohn israehl
21.2 kai eipon pros aytoys en sehloh en geh chanaan legontes eneteilato kyrios en cheiri mohyseh doynai ehmin poleis katoikein kai ta perisporia tois ktehnesin ehmohn
21.3 kai edohkan oi yioi israehl tois leyitais en toh kataklehronomein dia prostagmatos kyrioy tas poleis kai ta perisporia aytohn
21.4 kai exehlthen o klehros toh dehmoh kaath kai egeneto tois yiois aarohn tois iereysin tois leyitais apo phylehs ioyda kai apo phylehs symeohn kai apo phylehs beniamin klehrohti poleis deka treis
21.5 kai tois yiois kaath tois kataleleimmenois ek tehs phylehs ephraim kai ek tehs phylehs dan kai apo toy ehmisoys phylehs manasseh klehrohti poleis deka
21.6 kai tois yiois gedsohn apo tehs phylehs issachar kai apo tehs phylehs asehr kai apo tehs phylehs nephthali kai apo toy ehmisoys phylehs manasseh en toh basan poleis deka treis
21.7 kai tois yiois merari kata dehmoys aytohn apo phylehs roybehn kai apo phylehs gad kai apo phylehs zaboylohn klehrohti poleis dohdeka
21.8 kai edohkan oi yioi israehl tois leyitais tas poleis kai ta perisporia aytohn on tropon eneteilato kyrios toh mohyseh klehrohti
21.9 kai edohken eh phyleh yiohn ioyda kai eh phyleh yiohn symeohn kai apo tehs phylehs yiohn beniamin tas poleis kai epeklehthehsan
21.10 tois yiois aarohn apo toy dehmoy toy kaath tohn yiohn leyi oti toytois egenehtheh o klehros
21.11 kai edohken aytois tehn kariatharbok mehtropolin tohn enak ayteh estin chebrohn en toh orei ioyda ta de perisporia kykloh aytehs
21.12 kai toys agroys tehs poleohs kai tas kohmas aytehs edohken iehsoys tois yiois chaleb yioy iephonneh en kataschesei
21.13 kai tois yiois aarohn tehn polin phygadeytehrion toh phoneysanti tehn chebrohn kai ta aphohrismena ta syn ayteh kai tehn lemna kai ta aphohrismena ta pros ayteh
21.14 kai tehn ailohm kai ta aphohrismena ayteh kai tehn tema kai ta aphohrismena ayteh
21.15 kai tehn gella kai ta aphohrismena ayteh kai tehn dabir kai ta aphohrismena ayteh
21.16 kai asa kai ta aphohrismena ayteh kai tany kai ta aphohrismena ayteh kai baithsamys kai ta aphohrismena ayteh poleis ennea para tohn dyo phylohn toytohn
21.17 kai para tehs phylehs beniamin tehn gabaohn kai ta aphohrismena ayteh kai gatheth kai ta aphohrismena ayteh
21.18 kai anathohth kai ta aphohrismena ayteh kai gamala kai ta aphohrismena ayteh poleis tessares
21.19 pasai ai poleis yiohn aarohn tohn iereohn deka treis
21.20 kai tois dehmois yiois kaath tois leyitais tois kataleleimmenois apo tohn yiohn kaath kai egenehtheh polis tohn oriohn aytohn apo phylehs ephraim
21.21 kai edohkan aytois tehn polin toy phygadeytehrioy tehn toy phoneysantos tehn sychem kai ta aphohrismena ayteh kai gazara kai ta pros aytehn kai ta aphohrismena ayteh
21.22 kai tehn kabsaim kai ta aphohrismena ta pros ayteh kai tehn anoh baithohrohn kai ta aphohrismena ayteh poleis tessares
21.23 kai ek tehs phylehs dan tehn elkohthaim kai ta aphohrismena ayteh kai tehn gethedan kai ta aphohrismena ayteh
21.24 kai ailohn kai ta aphohrismena ayteh kai getheremmohn kai ta aphohrismena ayteh poleis tessares
21.25 kai apo toy ehmisoys phylehs manasseh tehn tanach kai ta aphohrismena ayteh kai tehn iebatha kai ta aphohrismena ayteh poleis dyo
21.26 pasai poleis deka kai ta aphohrismena ta pros aytais tois dehmois yiohn kaath tois ypoleleimmenois
21.27 kai tois yiois gedsohn tois leyitais ek toy ehmisoys phylehs manasseh tas poleis tas aphohrismenas tois phoneysasi tehn gaylohn en teh basanitidi kai ta aphohrismena ayteh kai tehn bosoran kai ta aphohrismena ayteh poleis dyo
21.28 kai ek tehs phylehs issachar tehn kisohn kai ta aphohrismena ayteh kai debba kai ta aphohrismena ayteh
21.29 kai tehn remmath kai ta aphohrismena ayteh kai pehgehn grammatohn kai ta aphohrismena ayteh poleis tessares
21.30 kai ek tehs phylehs asehr tehn basellan kai ta aphohrismena ayteh kai dabbohn kai ta aphohrismena ayteh
21.31 kai chelkat kai ta aphohrismena ayteh kai raab kai ta aphohrismena ayteh poleis tessares
21.32 kai ek tehs phylehs nephthali tehn polin tehn aphohrismenehn toh phoneysanti tehn kades en teh galilaia kai ta aphohrismena ayteh kai tehn emmath kai ta aphohrismena ayteh kai themmohn kai ta aphohrismena ayteh poleis treis
21.33 pasai ai poleis toy gedsohn kata dehmoys aytohn poleis deka treis
21.34 kai toh dehmoh yiohn merari tois leyitais tois loipois ek tehs phylehs yiohn zaboylohn tehn maan kai ta perisporia aytehs kai tehn kadehs kai ta perisporia aytehs
21.35 kai demna kai ta perisporia aytehs kai sella kai ta perisporia aytehs poleis tessares
21.36 kai peran toy iordanoy toy kata ierichoh ek tehs phylehs roybehn tehn polin to phygadeytehrion toy phoneysantos tehn bosor en teh erehmoh teh misohr kai ta perisporia aytehs kai tehn iazehr kai ta perisporia aytehs
21.37 kai tehn dekmohn kai ta perisporia aytehs kai tehn mapha kai ta perisporia aytehs poleis tessares
21.38 kai apo tehs phylehs gad tehn polin to phygadeytehrion toy phoneysantos tehn ramohth en teh galaad kai ta perisporia aytehs kai tehn kamin kai ta perisporia aytehs
21.39 kai tehn esebohn kai ta perisporia aytehs kai tehn iazehr kai ta perisporia aytehs ai pasai poleis tessares
21.40 pasai poleis tois yiois merari kata dehmoys aytohn tohn kataleleimmenohn apo tehs phylehs leyi kai egenehtheh ta oria poleis deka dyo
21.41 pasai ai poleis tohn leyitohn en mesoh katascheseohs yiohn israehl tessarakonta oktoh poleis kai ta perisporia aytohn
21.42 kykloh tohn poleohn toytohn polis kai ta perisporia kykloh tehs poleohs pasais tais polesin taytais kai synetelesen iehsoys diamerisas tehn gehn en tois oriois aytohn kai edohkan oi yioi israehl merida toh iehsoi kata prostagma kyrioy edohkan aytoh tehn polin ehn ehtehsato tehn thamnasarach edohkan aytoh en toh orei ephraim kai ohkodomehsen iehsoys tehn polin kai ohkehsen en ayteh kai elaben iehsoys tas machairas tas petrinas en ais perietemen toys yioys israehl toys genomenoys en teh odoh en teh erehmoh kai ethehken aytas en thamnasarach
21.43 kai edohken kyrios toh israehl pasan tehn gehn ehn ohmosen doynai tois patrasin aytohn kai kateklehronomehsan aytehn kai katohkehsan en ayteh
21.44 kai katepaysen aytoys kyrios kyklothen kathoti ohmosen tois patrasin aytohn oyk anesteh oytheis katenohpion aytohn apo pantohn tohn echthrohn aytohn pantas toys echthroys aytohn paredohken kyrios eis tas cheiras aytohn
21.45 oy diepesen apo pantohn tohn rehmatohn tohn kalohn ohn elalehsen kyrios tois yiois israehl panta paregeneto
21.1 וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבֹות הַלְוִיִּם אֶל־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל־יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן וְאֶל־רָאשֵׁי אֲבֹות הַמַּטֹּות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
21.2 וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר יְהוָה צִוָּה בְיַד־מֹשֶׁה לָתֶת־לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתֵּנוּ׃
21.3 וַיִּתְּנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל־פִּי יְהוָה אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶן׃
21.4 וַיֵּצֵא הַגֹּורָל לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מִן־הַלְוִיִּם מִמַּטֵּה יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה הַשִּׁמְעֹנִי וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן בַּגֹּורָל עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה׃ ס
21.5 וְלִבְנֵי קְהָת הַנֹּותָרִים מִמִּשְׁפְּחֹת מַטֵּה־אֶפְרַיִם וּמִמַּטֵּה־דָן וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה בַּגֹּורָל עָרִים עָשֶׂר׃ ס
21.6 וְלִבְנֵי גֵרְשֹׁון מִמִּשְׁפְּחֹות מַטֵּה־יִשָּׂשכָר וּמִמַּטֵּה־אָשֵׁר וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה בַבָּשָׁן בַּגֹּורָל עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה׃ ס
21.7 לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וּמִמַּטֵּה־גָד וּמִמַּטֵּה זְבוּלֻן עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה׃
21.8 וַיִּתְּנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה בַּגֹּורָל׃ פ
21.9 וַיִּתְּנוּ מִמַּטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְּנֵי שִׁמְעֹון אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־יִקְרָא אֶתְהֶן בְּשֵׁם׃
21.10 וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן מִמִּשְׁפְּחֹות הַקְּהָתִי מִבְּנֵי לֵוִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגֹּורָל רִיאשֹׁנָה׃
21.11 וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנֹוק הִיא חֶבְרֹון בְּהַר יְהוּדָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ סְבִיבֹתֶיהָ׃
21.12 וְאֶת־שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת־חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה בַּאֲחֻזָּתֹו׃ ס
21.13 וְלִבְנֵי ׀ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת־עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת־חֶבְרֹון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־לִבְנָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.14 וְאֶת־יַתִּר וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.15 וְאֶת־חֹלֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־דְּבִר וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.16 וְאֶת־עַיִן וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־יֻטָּה וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים תֵּשַׁע מֵאֵת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה׃ פ
21.17 וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת־גִּבְעֹון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־גֶּבַע וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.18 אֶת־עֲנָתֹות וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־עַלְמֹון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע׃
21.19 כָּל־עָרֵי בְנֵי־אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה עָרִים וּמִגְרְשֵׁיהֶן׃ ס
21.20 וּלְמִשְׁפְּחֹות בְּנֵי־קְהָת הַלְוִיִּם הַנֹּותָרִים מִבְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גֹורָלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם׃
21.21 וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת־שְׁכֶם וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת־גֶּזֶר וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.22 וְאֶת־קִבְצַיִם וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־בֵּית חֹורֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע׃ ס
21.23 וּמִמַּטֵּה־דָן אֶת־אֶלְתְּקֵא וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־גִּבְּתֹון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.24 אֶת־אַיָּלֹון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־גַּת־רִמֹּון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע׃ ס
21.25 וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת־תַּעְנַךְ וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־גַּת־רִמֹּון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם׃
21.26 כָּל־עָרִים עֶשֶׂר וּמִגְרְשֵׁיהֶן לְמִשְׁפְּחֹות בְּנֵי־קְהָת הַנֹּותָרִים׃ ס
21.27 וְלִבְנֵי גֵרְשֹׁון מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת־עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת־ [גָּלֹון כ] (גֹּולָן ק) בַּבָּשָׁן וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם׃ ס
21.28 וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת־קִשְׁיֹון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־דָּבְרַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.29 אֶת־יַרְמוּת וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־עֵין גַּנִּים וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע׃ ס
21.30 וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת־מִשְׁאָל וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־עַבְדֹּון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.31 אֶת־חֶלְקָת וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־רְחֹב וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע׃ ס
21.32 וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת־עִיר ׀ מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת־קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־חַמֹּת דֹּאר וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־קַרְתָּן וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שָׁלֹשׁ׃
21.33 כָּל־עָרֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה עִיר וּמִגְרְשֵׁיהֶן׃ ס
21.34 וּלְמִשְׁפְּחֹות בְּנֵי־מְרָרִי הַלְוִיִּם הַנֹּותָרִים מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן אֶת־יָקְנְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־קַרְתָּה וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.35 אֶת־דִּמְנָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־נַהֲלָל וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע׃
21.36 וּמִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת־בֶּצֶר וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־יַהְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.37 אֶת־קְדֵמֹות וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־מֵיפָעַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע׃ ס
21.38 וּמִמַּטֵּה־גָד אֶת־עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת־רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת־מַחֲנַיִם וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ׃
21.39 אֶת־חֶשְׁבֹּון וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ אֶת־יַעְזֵר וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ כָּל־עָרִים אַרְבַּע׃
21.40 כָּל־הֶעָרִים לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם הַנֹּותָרִים מִמִּשְׁפְּחֹות הַלְוִיִּם וַיְהִי גֹּורָלָם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה׃
21.41 כֹּל עָרֵי הַלְוִיִּם בְּתֹוךְ אֲחֻזַּת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עָרִים אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה וּמִגְרְשֵׁיהֶן׃
21.42 תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה עִיר עִיר וּמִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבֹתֶיהָ כֵּן לְכָל־הֶעָרִים הָאֵלֶּה׃ ס
21.43 וַיִּתֵּן יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבֹותָם וַיִּרָשׁוּהָ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ׃
21.44 וַיָּנַח יְהוָה לָהֶם מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר־נִשְׁבַּע לַאֲבֹותָם וְלֹא־עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל־אֹיְבֵיהֶם אֵת כָּל־אֹיְבֵיהֶם נָתַן יְהוָה בְּיָדָם׃
21.45 לֹא־נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטֹּוב אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל הַכֹּל בָּא׃ פ
21.1 wajigxxw raaAxxej Aabowt Halwijim Aael-AaelOaazaar HakoHen wAael-jHowxxuOa bin-nwn wAael-raaAxxej Aabowt HamaTowt libnej jixraaAel׃
21.2 wajdabrw AalejHaem bxxiloH bAaeraec knaOan leAmor jHwaaH ciwaaH bjad-moxxaeH laataet-laanw Oaarijm laaxxaabaet wmigrxxejHaen libHaemtenw׃
21.3 wajitnw bnej-jixraaAel lalwijim minahalaataam Aael-pij jHwaaH Aaet-HaeOaarijm HaaAelaeH wAaet-migrxxejHaen׃
21.4 wajeceA Hagowraal lmixxphot HaqHaatij wajHij libnej AaHaron HakoHen min-Halwijim mimaTeH jHwdaaH wmimaTeH HaxximOonij wmimaTeH binjaamin bagowraal Oaarijm xxloxx OaexreH׃ s
21.5 wlibnej qHaat Hanowtaarijm mimixxphot maTeH-Aaeprajim wmimaTeH-daan wmehacij maTeH mnaxxaeH bagowraal Oaarijm Oaaxaer׃ s
21.6 wlibnej gerxxown mimixxphowt maTeH-jixaaxkaar wmimaTeH-Aaaxxer wmimaTeH naptaalij wmehacij maTeH mnaxxaeH babaaxxaan bagowraal Oaarijm xxloxx OaexreH׃ s
21.7 libnej mraarij lmixxphotaam mimaTeH rAwben wmimaTeH-gaad wmimaTeH zbwlun Oaarijm xxtejm OaexreH׃
21.8 wajitnw bnej-jixraaAel lalwijim Aaet-HaeOaarijm HaaAelaeH wAaet-migrxxejHaen kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH bjad-moxxaeH bagowraal׃ p
21.9 wajitnw mimaTeH bnej jHwdaaH wmimaTeH bnej xximOown Aet HaeOaarijm HaaAelaeH Aaxxaer-jiqraaA AaetHaen bxxem׃
21.10 wajHij libnej AaHaron mimixxphowt HaqHaatij mibnej lewij kij laaHaem HaajaaH Hagowraal rijAxxonaaH׃
21.11 wajitnw laaHaem Aaet-qirjat AarbaO Aabij HaaOanowq HijA haebrown bHar jHwdaaH wAaet-migraaxxaeHaa sbijbotaejHaa׃
21.12 wAaet-xdeH HaaOijr wAaet-haceraejHaa naatnw lkaaleb baen-jpunaeH baAahuzaatow׃ s
21.13 wlibnej AaHaron HakoHen naatnw Aaet-Oijr miqlaT Haaroceha Aaet-haebrown wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-libnaaH wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.14 wAaet-jatir wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-AaexxtmoOa wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.15 wAaet-holon wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-dbir wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.16 wAaet-Oajin wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-juTaaH wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-bejt xxaemaexx wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm texxaO meAet xxnej HaxxbaaTijm HaaAelaeH׃ p
21.17 wmimaTeH binjaamin Aaet-gibOown wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-gaebaO wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.18 Aaet-Oanaatowt wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-Oalmown wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm AarbaO׃
21.19 kaal-Oaarej bnej-AaHaron HakoHanijm xxloxx-OaexreH Oaarijm wmigrxxejHaen׃ s
21.20 wlmixxphowt bnej-qHaat Halwijim Hanowtaarijm mibnej qHaat wajHij Oaarej gowraalaam mimaTeH Aaepraajim׃
21.21 wajitnw laaHaem Aaet-Oijr miqlaT Haaroceha Aaet-xxkaem wAaet-migraaxxaeHaa bHar Aaepraajim wAaet-gaezaer wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.22 wAaet-qibcajim wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-bejt howron wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm AarbaO׃ s
21.23 wmimaTeH-daan Aaet-AaeltqeA wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-gibtown wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.24 Aaet-Aajaalown wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-gat-rimown wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm AarbaO׃ s
21.25 wmimahacijt maTeH mnaxxaeH Aaet-taOnak wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-gat-rimown wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm xxtaajim׃
21.26 kaal-Oaarijm Oaexaer wmigrxxejHaen lmixxphowt bnej-qHaat Hanowtaarijm׃ s
21.27 wlibnej gerxxown mimixxphot Halwijim mehacij maTeH mnaxxaeH Aaet-Oijr miqlaT Haaroceha Aaet- [gaalown k] (gowlaan q) babaaxxaan wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-bOaexxtraaH wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm xxtaajim׃ s
21.28 wmimaTeH jixaaxkaar Aaet-qixxjown wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-daabrat wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.29 Aaet-jarmwt wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-Oejn ganijm wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm AarbaO׃ s
21.30 wmimaTeH Aaaxxer Aaet-mixxAaal wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-Oabdown wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.31 Aaet-haelqaat wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-rhob wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm AarbaO׃ s
21.32 wmimaTeH naptaalij Aaet-Oijr miqlaT Haaroceha Aaet-qaedaexx bagaalijl wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-hamot doAr wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-qartaan wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm xxaaloxx׃
21.33 kaal-Oaarej Hagerxxunij lmixxphotaam xxloxx-OaexreH Oijr wmigrxxejHaen׃ s
21.34 wlmixxphowt bnej-mraarij Halwijim Hanowtaarijm meAet maTeH zbwlun Aaet-jaaqnOaam wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-qartaaH wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.35 Aaet-dimnaaH wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-naHalaal wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm AarbaO׃
21.36 wmimaTeH rAwben Aaet-baecaer wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-jaHcaaH wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.37 Aaet-qdemowt wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-mejpaaOat wAaet-migraaxxaeHaa Oaarijm AarbaO׃ s
21.38 wmimaTeH-gaad Aaet-Oijr miqlaT Haaroceha Aaet-raamot bagilOaad wAaet-migraaxxaeHaa wAaet-mahanajim wAaet-migraaxxaeHaa׃
21.39 Aaet-haexxbown wAaet-migraaxxaeHaa Aaet-jaOzer wAaet-migraaxxaeHaa kaal-Oaarijm AarbaO׃
21.40 kaal-HaeOaarijm libnej mraarij lmixxphotaam Hanowtaarijm mimixxphowt Halwijim wajHij gowraalaam Oaarijm xxtejm OaexreH׃
21.41 kol Oaarej Halwijim btowk Aahuzat bnej-jixraaAel Oaarijm AarbaaOijm wxxmonaeH wmigrxxejHaen׃
21.42 tiHjaejnaaH HaeOaarijm HaaAelaeH Oijr Oijr wmigraaxxaejHaa sbijbotaejHaa ken lkaal-HaeOaarijm HaaAelaeH׃ s
21.43 wajiten jHwaaH ljixraaAel Aaet-kaal-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaO laatet laAabowtaam wajiraaxxwHaa wajexxbw baaH׃
21.44 wajaanah jHwaaH laaHaem misaabijb kkol Aaxxaer-nixxbaO laAabowtaam wloA-Oaamad Aijxx bipnejHaem mikaal-AojbejHaem Aet kaal-AojbejHaem naatan jHwaaH bjaadaam׃
21.45 loA-naapal daabaar mikol Hadaabaar HaTowb Aaxxaer-dibaer jHwaaH Aael-bejt jixraaAel Hakol baaA׃ p
21.1 ויגשו ראשי אבות הלוים אל־אלעזר הכהן ואל־יהושע בן־נון ואל־ראשי אבות המטות לבני ישראל׃
21.2 וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד־משה לתת־לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו׃
21.3 ויתנו בני־ישראל ללוים מנחלתם אל־פי יהוה את־הערים האלה ואת־מגרשיהן׃
21.4 ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן־הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל ערים שלש עשרה׃ ס
21.5 ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה־אפרים וממטה־דן ומחצי מטה מנשה בגורל ערים עשר׃ ס
21.6 ולבני גרשון ממשפחות מטה־יששכר וממטה־אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל ערים שלש עשרה׃ ס
21.7 לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה־גד וממטה זבולן ערים שתים עשרה׃
21.8 ויתנו בני־ישראל ללוים את־הערים האלה ואת־מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד־משה בגורל׃ פ
21.9 ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה אשר־יקרא אתהן בשם׃
21.10 ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל ריאשנה׃
21.11 ויתנו להם את־קרית ארבע אבי הענוק היא חברון בהר יהודה ואת־מגרשה סביבתיה׃
21.12 ואת־שדה העיר ואת־חצריה נתנו לכלב בן־יפנה באחזתו׃ ס
21.13 ולבני ׀ אהרן הכהן נתנו את־עיר מקלט הרצח את־חברון ואת־מגרשה ואת־לבנה ואת־מגרשה׃
21.14 ואת־יתר ואת־מגרשה ואת־אשתמע ואת־מגרשה׃
21.15 ואת־חלן ואת־מגרשה ואת־דבר ואת־מגרשה׃
21.16 ואת־עין ואת־מגרשה ואת־יטה ואת־מגרשה את־בית שמש ואת־מגרשה ערים תשע מאת שני השבטים האלה׃ פ
21.17 וממטה בנימן את־גבעון ואת־מגרשה את־גבע ואת־מגרשה׃
21.18 את־ענתות ואת־מגרשה ואת־עלמון ואת־מגרשה ערים ארבע׃
21.19 כל־ערי בני־אהרן הכהנים שלש־עשרה ערים ומגרשיהן׃ ס
21.20 ולמשפחות בני־קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים׃
21.21 ויתנו להם את־עיר מקלט הרצח את־שכם ואת־מגרשה בהר אפרים ואת־גזר ואת־מגרשה׃
21.22 ואת־קבצים ואת־מגרשה ואת־בית חורן ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס
21.23 וממטה־דן את־אלתקא ואת־מגרשה את־גבתון ואת־מגרשה׃
21.24 את־אילון ואת־מגרשה את־גת־רמון ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס
21.25 וממחצית מטה מנשה את־תענך ואת־מגרשה ואת־גת־רמון ואת־מגרשה ערים שתים׃
21.26 כל־ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני־קהת הנותרים׃ ס
21.27 ולבני גרשון ממשפחת הלוים מחצי מטה מנשה את־עיר מקלט הרצח את־ [גלון כ] (גולן ק) בבשן ואת־מגרשה ואת־בעשתרה ואת־מגרשה ערים שתים׃ ס
21.28 וממטה יששכר את־קשיון ואת־מגרשה את־דברת ואת־מגרשה׃
21.29 את־ירמות ואת־מגרשה את־עין גנים ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס
21.30 וממטה אשר את־משאל ואת־מגרשה את־עבדון ואת־מגרשה׃
21.31 את־חלקת ואת־מגרשה ואת־רחב ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס
21.32 וממטה נפתלי את־עיר ׀ מקלט הרצח את־קדש בגליל ואת־מגרשה ואת־חמת דאר ואת־מגרשה ואת־קרתן ואת־מגרשה ערים שלש׃
21.33 כל־ערי הגרשני למשפחתם שלש־עשרה עיר ומגרשיהן׃ ס
21.34 ולמשפחות בני־מררי הלוים הנותרים מאת מטה זבולן את־יקנעם ואת־מגרשה את־קרתה ואת־מגרשה׃
21.35 את־דמנה ואת־מגרשה את־נהלל ואת־מגרשה ערים ארבע׃
21.36 וממטה ראובן את־בצר ואת־מגרשה ואת־יהצה ואת־מגרשה׃
21.37 את־קדמות ואת־מגרשה ואת־מיפעת ואת־מגרשה ערים ארבע׃ ס
21.38 וממטה־גד את־עיר מקלט הרצח את־רמת בגלעד ואת־מגרשה ואת־מחנים ואת־מגרשה׃
21.39 את־חשבון ואת־מגרשה את־יעזר ואת־מגרשה כל־ערים ארבע׃
21.40 כל־הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם ערים שתים עשרה׃
21.41 כל ערי הלוים בתוך אחזת בני־ישראל ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן׃
21.42 תהיינה הערים האלה עיר עיר ומגרשיה סביבתיה כן לכל־הערים האלה׃ ס
21.43 ויתן יהוה לישראל את־כל־הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה׃
21.44 וינח יהוה להם מסביב ככל אשר־נשבע לאבותם ולא־עמד איש בפניהם מכל־איביהם את כל־איביהם נתן יהוה בידם׃
21.45 לא־נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר־דבר יהוה אל־בית ישראל הכל בא׃ פ
21.1 wjgxw rAxj Abwt Hlwjm Al-AlOzr HkHn wAl-jHwxO bn-nwn wAl-rAxj Abwt HmTwt lbnj jxrAl׃
21.2 wjdbrw AljHm bxlH bArc knOn lAmr jHwH cwH bjd-mxH ltt-lnw Orjm lxbt wmgrxjHn lbHmtnw׃
21.3 wjtnw bnj-jxrAl llwjm mnhltm Al-pj jHwH At-HOrjm HAlH wAt-mgrxjHn׃
21.4 wjcA Hgwrl lmxpht HqHtj wjHj lbnj AHrn HkHn mn-Hlwjm mmTH jHwdH wmmTH HxmOnj wmmTH bnjmn bgwrl Orjm xlx OxrH׃ s
21.5 wlbnj qHt Hnwtrjm mmxpht mTH-Aprjm wmmTH-dn wmhcj mTH mnxH bgwrl Orjm Oxr׃ s
21.6 wlbnj grxwn mmxphwt mTH-jxxkr wmmTH-Axr wmmTH nptlj wmhcj mTH mnxH bbxn bgwrl Orjm xlx OxrH׃ s
21.7 lbnj mrrj lmxphtm mmTH rAwbn wmmTH-gd wmmTH zbwln Orjm xtjm OxrH׃
21.8 wjtnw bnj-jxrAl llwjm At-HOrjm HAlH wAt-mgrxjHn kAxr cwH jHwH bjd-mxH bgwrl׃ p
21.9 wjtnw mmTH bnj jHwdH wmmTH bnj xmOwn At HOrjm HAlH Axr-jqrA AtHn bxm׃
21.10 wjHj lbnj AHrn mmxphwt HqHtj mbnj lwj kj lHm HjH Hgwrl rjAxnH׃
21.11 wjtnw lHm At-qrjt ArbO Abj HOnwq HjA hbrwn bHr jHwdH wAt-mgrxH sbjbtjH׃
21.12 wAt-xdH HOjr wAt-hcrjH ntnw lklb bn-jpnH bAhztw׃ s
21.13 wlbnj AHrn HkHn ntnw At-Ojr mqlT Hrch At-hbrwn wAt-mgrxH wAt-lbnH wAt-mgrxH׃
21.14 wAt-jtr wAt-mgrxH wAt-AxtmO wAt-mgrxH׃
21.15 wAt-hln wAt-mgrxH wAt-dbr wAt-mgrxH׃
21.16 wAt-Ojn wAt-mgrxH wAt-jTH wAt-mgrxH At-bjt xmx wAt-mgrxH Orjm txO mAt xnj HxbTjm HAlH׃ p
21.17 wmmTH bnjmn At-gbOwn wAt-mgrxH At-gbO wAt-mgrxH׃
21.18 At-Ontwt wAt-mgrxH wAt-Olmwn wAt-mgrxH Orjm ArbO׃
21.19 kl-Orj bnj-AHrn HkHnjm xlx-OxrH Orjm wmgrxjHn׃ s
21.20 wlmxphwt bnj-qHt Hlwjm Hnwtrjm mbnj qHt wjHj Orj gwrlm mmTH Aprjm׃
21.21 wjtnw lHm At-Ojr mqlT Hrch At-xkm wAt-mgrxH bHr Aprjm wAt-gzr wAt-mgrxH׃
21.22 wAt-qbcjm wAt-mgrxH wAt-bjt hwrn wAt-mgrxH Orjm ArbO׃ s
21.23 wmmTH-dn At-AltqA wAt-mgrxH At-gbtwn wAt-mgrxH׃
21.24 At-Ajlwn wAt-mgrxH At-gt-rmwn wAt-mgrxH Orjm ArbO׃ s
21.25 wmmhcjt mTH mnxH At-tOnk wAt-mgrxH wAt-gt-rmwn wAt-mgrxH Orjm xtjm׃
21.26 kl-Orjm Oxr wmgrxjHn lmxphwt bnj-qHt Hnwtrjm׃ s
21.27 wlbnj grxwn mmxpht Hlwjm mhcj mTH mnxH At-Ojr mqlT Hrch At- [glwn k] (gwln q) bbxn wAt-mgrxH wAt-bOxtrH wAt-mgrxH Orjm xtjm׃ s
21.28 wmmTH jxxkr At-qxjwn wAt-mgrxH At-dbrt wAt-mgrxH׃
21.29 At-jrmwt wAt-mgrxH At-Ojn gnjm wAt-mgrxH Orjm ArbO׃ s
21.30 wmmTH Axr At-mxAl wAt-mgrxH At-Obdwn wAt-mgrxH׃
21.31 At-hlqt wAt-mgrxH wAt-rhb wAt-mgrxH Orjm ArbO׃ s
21.32 wmmTH nptlj At-Ojr mqlT Hrch At-qdx bgljl wAt-mgrxH wAt-hmt dAr wAt-mgrxH wAt-qrtn wAt-mgrxH Orjm xlx׃
21.33 kl-Orj Hgrxnj lmxphtm xlx-OxrH Ojr wmgrxjHn׃ s
21.34 wlmxphwt bnj-mrrj Hlwjm Hnwtrjm mAt mTH zbwln At-jqnOm wAt-mgrxH At-qrtH wAt-mgrxH׃
21.35 At-dmnH wAt-mgrxH At-nHll wAt-mgrxH Orjm ArbO׃
21.36 wmmTH rAwbn At-bcr wAt-mgrxH wAt-jHcH wAt-mgrxH׃
21.37 At-qdmwt wAt-mgrxH wAt-mjpOt wAt-mgrxH Orjm ArbO׃ s
21.38 wmmTH-gd At-Ojr mqlT Hrch At-rmt bglOd wAt-mgrxH wAt-mhnjm wAt-mgrxH׃
21.39 At-hxbwn wAt-mgrxH At-jOzr wAt-mgrxH kl-Orjm ArbO׃
21.40 kl-HOrjm lbnj mrrj lmxphtm Hnwtrjm mmxphwt Hlwjm wjHj gwrlm Orjm xtjm OxrH׃
21.41 kl Orj Hlwjm btwk Ahzt bnj-jxrAl Orjm ArbOjm wxmnH wmgrxjHn׃
21.42 tHjjnH HOrjm HAlH Ojr Ojr wmgrxjH sbjbtjH kn lkl-HOrjm HAlH׃ s
21.43 wjtn jHwH ljxrAl At-kl-HArc Axr nxbO ltt lAbwtm wjrxwH wjxbw bH׃
21.44 wjnh jHwH lHm msbjb kkl Axr-nxbO lAbwtm wlA-Omd Ajx bpnjHm mkl-AjbjHm At kl-AjbjHm ntn jHwH bjdm׃
21.45 lA-npl dbr mkl Hdbr HTwb Axr-dbr jHwH Al-bjt jxrAl Hkl bA׃ p
21.1 Accesseruntque principes familiarum Levi ad Eleazarum sacerdotem et Iosue filium Nun et ad duces cognationum per singulas tribus filiorum Israel
21.2 locutique sunt ad eos in Silo terrae Chanaan atque dixerunt: “ Dominus praecepit per manum Moysi, ut darentur nobis urbes ad habitandum et suburbana earum ad alenda iumenta ”.
21.3 Dederuntque filii Israel Levitis de possessionibus suis, iuxta imperium Domini, civitates illas et suburbana earum.
21.4 Egressaque est sors in familias Caath: et acceperunt filii Aaron sacerdotis de tribubus Iudae et Simeon et Beniamin civitates tredecim.
21.5 Et reliqui filiorum Caath, id est Levitae, acceperunt de tribubus Ephraim et Dan et dimidia tribu Manasse civitates decem.
21.6 Porro filiis Gerson egressa est sors, ut acciperent de tribubus Issachar et Aser et Nephthali dimidiaque tribu Manasse in Basan civitates numero tredecim.
21.7 Et filiis Merari per cognationes suas de tribubus Ruben et Gad et Zabulon urbes duodecim.
21.8 Dederuntque filii Israel Levitis civitates illas et suburbana earum, sicut praecepit Dominus per manum Moysi, singulis sorte tribuentes.
21.9 De tribubus filiorum Iudae et Simeon dederunt civitates, quarum ista sunt nomina,
21.10 filiis Aaron ex familiis Caath levitici generis — prima enim sors illis egressa est C:
21.11 Cariatharbe (id est civitas Arbe), patris Enac, quae vocatur Hebron, in monte Iudae et suburbana eius per circuitum.
21.12 Agros vero et villas eius dederant Chaleb filio Iephonne ad possidendum.
21.13 Dederunt ergo filiis Aaron sacerdotis Hebron confugii civitatem ac suburbana eius et Lobnam cum suburbanis suis
21.14 et Iether et Esthemo
21.15 et Helon et Dabir
21.16 et Ain et Iutta et Bethsames cum suburbanis suis: civitates novem de tribubus illis duabus.
21.17 De tribu autem Beniamin Gabaon et Gabaa
21.18 et Anathoth et Almath cum suburbanis suis: civitates quattuor.
21.19 Omnes simul civitates filiorum Aaron sacerdotis tredecim cum suburbanis suis.
21.20 Reliquis vero ex familiis filiorum Caath Levitis haec est data possessio:
21.21 de tribu Ephraim urbs confugii Sichem cum suburbanis suis in monte Ephraim et Gazer
21.22 et Cibsaim et Bethoron cum suburbanis suis: civitates quattuor.
21.23 De tribu quoque Dan Elthece et Gebbethon
21.24 et Aialon et Gethremmon cum suburbanis suis: civitates quattuor.
21.25 Porro de dimidia tribu Manasse Thanach et Gethremmon cum suburbanis suis: civitates duae.
21.26 Omnes civitates decem et suburbana earum datae sunt filiis Caath inferioris gradus.
21.27 Filiis quoque Gerson levitici generis dederunt de dimidia tribu Manasse confugii civitatem Golan in Basan et Astharoth cum suburbanis suis: civitates duas.
21.28 Porro de tribu Issachar Cesion et Dabereth
21.29 et Iaramoth et Engannim cum suburbanis suis: civitates quattuor.
21.30 De tribu autem Aser Masal et Abdon
21.31 et Helcath et Rohob cum suburbanis suis: civitates quattuor.
21.32 De tribu quoque Nephthali civitas confugii Cedes in Galilaea et Ammothdor et Carthan cum suburbanis suis: civitates tres.
21.33 Omnes urbes familiarum Gerson tredecim cum suburbanis suis.
21.34 Filiis autem Merari Levitis inferioris gradus per familias suas data est de tribu Zabulon Iecnaam et Cartha
21.35 et Remmon et Naalol: civitates quattuor cum suburbanis suis.
21.36 De tribu Ruben ultra Iordanem contra Iericho civitas refugii Bosor in solitudine planitiei et Iasa
21.37 et Cademoth et Mephaath: civitates quattuor cum suburbanis suis.
21.38 Et de tribu Gad civitas confugii Ramoth in Galaad et Mahanaim
21.39 et Hesebon et Iazer: civitates quattuor cum suburbanis suis.
21.40 Omnes urbes filiorum Merari per familias reliquas de cognationibus Levitarum duodecim.
21.41 Itaque universae civitates Levitarum in medio possessionis filiorum Israel fuerunt quadraginta octo
21.42 cum suburbanis suis, singulae cum suburbanis suis in circuitu.
21.43 Deditque Dominus Israeli omnem terram, quam traditurum se patribus eorum iuraverat, et possederunt illam atque habitaverunt in ea.
21.44 Deditque Dominus eis requiem secundum omnia, quae iuraverat patribus eorum, nullusque eis hostium resistere ausus est, sed cunctos in eorum dicionem redegit.
21.45 Ne unum quidem verbum bonum, quod locutus est ad domum Israel, irritum fuit, sed rebus expleta sunt omnia.
22.1 Da berief Josua die Rubeniter und Gaditer und den halben Stamm Manasse und sprach zu ihnen:
22.2 Ihr habt alles gehalten, was euch Mose, der Knecht des HERRN, geboten hat, und habt meiner Stimme gehorcht in allem, was ich euch geboten habe.
22.3 Ihr habt eure Brüder während dieser langen Zeit nicht verlassen bis auf diesen Tag, und habt treulich an dem Gebot des HERRN, eures Gottes, festgehalten.
22.4 Weil nun der HERR, euer Gott, eure Brüder zur Ruhe gebracht, wie er ihnen versprochen hat, so kehret jetzt um und ziehet hin in eure Hütten, in das Land eures Erbteils, das euch Mose, der Knecht des HERRN, jenseits des Jordan gegeben hat.
22.5 Nehmt euch nur sehr in acht, daß ihr tut nach dem Gebot und Gesetz, das euch Mose, der Knecht des HERRN, geboten hat: daß ihr den HERRN, euren Gott, liebet und auf allen seinen Wegen wandelt und seine Gebote befolget und ihm anhanget und ihm von ganzem Herzen und von ganzer Seele dienet!
22.6 Also segnete sie Josua und entließ sie; und sie gingen zu ihren Hütten.
22.7 Aber dem halben Stamme Manasse hatte Mose ein Erbteil gegeben in Basan; der andern Hälfte gab Josua ein Erbteil unter ihren Brüdern diesseits des Jordan, gegen den Westen.
22.8 Und als er sie zu ihren Hütten gehen ließ und sie segnete, sprach er zu ihnen: Mit großem Gut kehrt ihr nun zurück zu euren Hütten, mit sehr viel Vieh, mit Silber, Gold, Erz, Eisen und mit Kleidern in großer Zahl; teilt den Raub eurer Feinde mit euren Brüdern!
22.9 Also kehrten die Rubeniter, Gaditer und der halbe Stamm Manasse um und gingen von den Kindern Israel weg, von Silo, das im Lande Kanaan liegt, um ins Land Gilead zu ziehen, zum Lande ihres Erbteils, das sie daselbst besaßen, nach dem Befehl des HERRN durch Mose.
22.10 Und da sie in die Gegend am Jordan kamen, die im Lande Kanaan liegt, bauten die Rubeniter, Gaditer und der halbe Stamm Manasse einen Altar daselbst am Jordan, einen Altar von großem Umfang.
22.11 Und die Kinder Israel hörten sagen: Siehe, die Kinder Ruben, die Kinder Gad und der halbe Stamm Manasse haben einen Altar gebaut gegenüber dem Lande Kanaan, in der Gegend am Jordan, jenseits der Kinder Israel!
22.12 Da sie nun solches hörten, versammelte sich die ganze Gemeinde der Kinder Israel zu Silo, um wider sie ins Feld zu ziehen.
22.13 Und die Kinder Israel sandten zu den Rubenitern, den Gaditern und dem halben Stamm Manasse in das Land Gilead: Pinehas, den Sohn Eleasars, den Priester,
22.14 und mit ihm zehn Fürsten, je einen von jedem Vaterhaus aller Stämme Israels; jeder war das Haupt seines Vaterhauses unter den Tausenden Israels.
22.15 Und diese kamen zu den Kindern Ruben, zu den Kindern Gad und zu dem halben Stamm Manasse in das Land Gilead, redeten mit ihnen und sprachen:
22.16 Also läßt euch die ganze Gemeinde des HERRN sagen: Was ist das für eine Untreue, die ihr an dem Gott Israels begangen habt, indem ihr euch heute von der Nachfolge des HERRN abkehret dadurch, daß ihr euch einen Altar bauet und euch heute gegen den HERRN empöret?
22.17 War uns zu wenig die Versündigung mit Peor, von welcher wir heute noch nicht gereinigt sind, und um derentwillen eine Plage über die Gemeinde des HERRN kam?
22.18 Und ihr wendet euch heute von der Nachfolge des HERRN ab und empöret euch gegen den HERRN, so daß er morgen über die ganze Gemeinde Israel zürnt?
22.19 Wenn das Land, das ihr besitzet, unrein ist, so kommet doch herüber in das Land, das der HERR besitzt, da die Wohnung des HERRN steht, und nehmet Besitz unter uns und lehnet euch nicht auf gegen den HERRN und gegen uns, indem ihr euch einen Altar bauet außer dem Altar des HERRN, unsres Gottes.
22.20 Ist nicht, als Achan, der Sohn Serachs, etwas vom Gebannten veruntreute, der Zorn Gottes über die ganze Gemeinde Israel gekommen? Und er ging nicht allein unter in seiner Missetat!
22.21 Da antworteten die Kinder Ruben und die Kinder Gad und der halbe Stamm Manasse und sagten zu den Obersten der Tausende Israels:
22.22 Der Gott der Götter, der HERR, der Gott der Götter, der HERR, er weiß, und Israel soll es auch wissen: Ist es aus Empörung oder Untreue gegen den HERRN geschehen, so helfe er uns heute nicht!
22.23 Wenn wir uns den Altar gebaut haben, um uns von der Nachfolge des HERRN abzuwenden, um Brandopfer und Speisopfer darauf zu opfern, oder um Dankopfer darauf zu tun, so fordere es der HERR!
22.24 Vielmehr haben wir es aus Besorgnis und mit Absicht getan, indem wir sprachen: Morgen könnten eure Kinder zu unsern Kindern also sprechen: «Was geht euch der HERR, der Gott Israels, an?
22.25 Denn der HERR hat eine Grenze gesetzt zwischen uns und euch, ihr Kinder Ruben und Kinder Gad, nämlich den Jordan; ihr habt keinen Anteil an dem HERRN!» Damit würden eure Kinder unsre Kinder von der Furcht des HERRN abwendig machen.
22.26 Darum sprachen wir: Wir wollen doch für uns einen Altar machen, nicht für Brandopfer oder Schlachtopfer,
22.27 sondern damit er Zeuge sei zwischen uns und euch und zwischen unsern Nachkommen, daß wir den Dienst des HERRN üben wollen vor ihm mit unsern Brandopfern, Schlachtopfern und Dankopfern, und damit eure Kinder künftig nicht zu unsern Kindern sagen dürfen: «Ihr habt keinen Anteil an dem HERRN.»
22.28 Und wir sprachen: Wenn sie aber künftig also zu uns und unsern Nachkommen reden sollten, so können wir sagen: «Seht das Abbild des Altars des HERRN, das unsre Väter gemacht haben, nicht für Brandopfer, noch für Schlachtopfer, sondern damit er zwischen uns und euch Zeuge sei!
22.29 Das sei ferne von uns, daß wir uns gegen den HERRN auflehnen, daß wir uns heute von der Nachfolge des HERRN abwenden und einen Altar bauen für Brandopfer, für Speisopfer und für Schlachtopfer, außer dem Altar des HERRN, unsres Gottes, der vor seiner Wohnung steht!» 22.30 Als aber Pinehas, der Priester, und die Obersten der Gemeinde, die Häupter der Tausende Israels, die mit ihm waren, diese Worte hörten, welche die Kinder Ruben, die Kinder Gad und die Kinder Manasse sagten, gefielen sie ihnen wohl.
22.31 Und Pinehas, der Sohn Eleasars, der Priester, sprach zu den Kindern Manasse: Heute erkennen wir, daß der HERR unter uns ist, daß ihr mit dieser Tat keine Untreue an dem HERRN begangen habt! Nun habt ihr die Kinder Israel aus der Hand des HERRN errettet!
22.32 Da kehrten Pinehas, der Sohn Eleasars, der Priester, und die Obersten um und zogen von den Kindern Ruben und den Kindern Gad aus dem Lande Gilead in das Land Kanaan zu den Kindern Israel und brachten ihnen Bericht.
22.33 Da gefiel die Sache den Kindern Israel wohl. Und die Kinder Israel lobten Gott und sagten nicht mehr, daß sie wider jene zum Streit ausziehen wollten, um das Land zu verderben, in dem die Kinder Ruben und die Kinder Gad wohnten.
22.34 Und die Kinder Ruben und die Kinder Gad nannten den Altar: Er ist ein Zeuge zwischen uns, daß der HERR Gott ist!
22.1 τότε συνεκάλεσεν ἰησοῦς τοὺς υἱοὺς ρουβην καὶ τοὺς υἱοὺς γαδ καὶ τὸ ἥμισυ φυλῆς μανασση
22.2 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὑμεῖς ἀκηκόατε πάντα ὅσα ἐνετείλατο ὑμῖν μωυσῆς ὁ παῖς κυρίου καὶ ἐπηκούσατε τῆς φωνῆς μου κατὰ πάντα ὅσα ἐνετειλάμην ὑμῖν
22.3 οὐκ ἐγκαταλελοίπατε τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν ταύτας τὰς ἡμέρας καὶ πλείους ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας ἐφυλάξασθε τὴν ἐντολὴν κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν
22.4 νῦν δὲ κατέπαυσεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν τοὺς ἀδελφοὺς ἡμῶν ὃν τρόπον εἶπεν αὐτοῖς νῦν οὖν ἀποστραφέντες ἀπέλθατε εἰς τοὺς οἴκους ὑμῶν καὶ εἰς τὴν γῆν τῆς κατασχέσεως ὑμῶν ἣν ἔδωκεν ὑμῖν μωυσῆς ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου
22.5 ἀλλὰ φυλάξασθε ποιεῖν σφόδρα τὰς ἐντολὰς καὶ τὸν νόμον ὃν ἐνετείλατο ἡμῖν ποιεῖν μωυσῆς ὁ παῖς κυρίου ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν πορεύεσθαι πάσαις ταῖς ὁδοῖς αὐτοῦ φυλάξασθαι τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ καὶ προσκεῖσθαι αὐτῷ καὶ λατρεύειν αὐτῷ ἐξ ὅλης τῆς διανοίας ὑμῶν καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς ὑμῶν
22.6 καὶ ηὐλόγησεν αὐτοὺς ἰησοῦς καὶ ἐξαπέστειλεν αὐτούς καὶ ἐπορεύθησαν εἰς τοὺς οἴκους αὐτῶν
22.7 καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς μανασση ἔδωκεν μωυσῆς ἐν τῇ βασανίτιδι καὶ τῷ ἡμίσει ἔδωκεν ἰησοῦς μετὰ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου παρὰ θάλασσαν καὶ ἡνίκα ἐξαπέστειλεν αὐτοὺς ἰησοῦς εἰς τοὺς οἴκους αὐτῶν καὶ εὐλόγησεν αὐτούς
22.8 καὶ ἐν χρήμασιν πολλοῖς ἀπήλθοσαν εἰς τοὺς οἴκους αὐτῶν καὶ κτήνη πολλὰ σφόδρα καὶ ἀργύριον καὶ χρυσίον καὶ σίδηρον καὶ ἱματισμὸν πολύν καὶ διείλαντο τὴν προνομὴν τῶν ἐχθρῶν μετὰ τῶν ἀδελφῶν αὐτῶν
22.9 καὶ ἐπορεύθησαν οἱ υἱοὶ ρουβην καὶ οἱ υἱοὶ γαδ καὶ τὸ ἥμισυ φυλῆς υἱῶν μανασση ἀπὸ τῶν υἱῶν ισραηλ ἐκ σηλω ἐν γῇ χανααν ἀπελθεῖν εἰς γὴν γαλααδ εἰς γῆν κατασχέσεως αὐτῶν ἣν ἐκληρονόμησαν αὐτὴν διὰ προστάγματος κυρίου ἐν χειρὶ μωυσῆ
22.10 καὶ ἦλθον εἰς γαλγαλα τοῦ ιορδάνου ἥ ἐστιν ἐν γῇ χανααν καὶ ᾠκοδόμησαν οἱ υἱοὶ γαδ καὶ οἱ υἱοὶ ρουβην καὶ τὸ ἥμισυ φυλῆς μανασση ἐκεῖ βωμὸν ἐπὶ τοῦ ιορδάνου βωμὸν μέγαν τοῦ ἰδεῖν
22.11 καὶ ἤκουσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ λεγόντων ἰδοὺ ᾠκοδόμησαν οἱ υἱοὶ γαδ καὶ οἱ υἱοὶ ρουβην καὶ τὸ ἥμισυ φυλῆς μανασση βωμὸν ἐφ' ὁρίων γῆς χανααν ἐπὶ τοῦ γαλααδ τοῦ ιορδάνου ἐν τῷ πέραν υἱῶν ισραηλ
22.12 καὶ συνηθροίσθησαν πάντες οἱ υἱοὶ ισραηλ εἰς σηλω ὥστε ἀναβάντες ἐκπολεμῆσαι αὐτούς
22.13 καὶ ἀπέστειλαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς τοὺς υἱοὺς ρουβην καὶ πρὸς τοὺς υἱοὺς γαδ καὶ πρὸς τὸ ἥμισυ φυλῆς μανασση εἰς γῆν γαλααδ τόν τε φινεες υἱὸν ελεαζαρ υἱοῦ ααρων τοῦ ἀρχιερέως
22.14 καὶ δέκα τῶν ἀρχόντων μετ' αὐτοῦ ἄρχων εἷς ἀπὸ οἴκου πατριᾶς ἀπὸ πασῶν φυλῶν ισραηλ ἄρχοντες οἴκων πατριῶν εἰσιν χιλίαρχοι ισραηλ
22.15 καὶ παρεγένοντο πρὸς τοὺς υἱοὺς γαδ καὶ πρὸς τοὺς υἱοὺς ρουβην καὶ πρὸς τοὺς ἡμίσεις φυλῆς μανασση εἰς γῆν γαλααδ καὶ ἐλάλησαν πρὸς αὐτοὺς λέγοντες
22.16 τάδε λέγει πᾶσα ἡ συναγωγὴ κυρίου τίς ἡ πλημμέλεια αὕτη ἣν ἐπλημμελήσατε ἐναντίον τοῦ θεοῦ ισραηλ ἀποστραφῆναι σήμερον ἀπὸ κυρίου οἰκοδομήσαντες ὑμῖν ἑαυτοῖς βωμὸν ἀποστάτας ὑμᾶς γενέσθαι ἀπὸ κυρίου
22.17 μὴ μικρὸν ἡμῖν τὸ ἁμάρτημα φογωρ ὅτι οὐκ ἐκαθαρίσθημεν ἀπ' αὐτοῦ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης καὶ ἐγενήθη πληγὴ ἐν τῇ συναγωγῇ κυρίου
22.18 καὶ ὑμεῖς ἀποστραφήσεσθε σήμερον ἀπὸ κυρίου καὶ ἔσται ἐὰν ἀποστῆτε σήμερον ἀπὸ κυρίου καὶ αὔριον ἐπὶ πάντα ισραηλ ἔσται ἡ ὀργή
22.19 καὶ νῦν εἰ μικρὰ ὑμῖν ἡ γῆ τῆς κατασχέσεως ὑμῶν διάβητε εἰς τὴν γῆν τῆς κατασχέσεως κυρίου οὗ κατασκηνοῖ ἐκεῖ ἡ σκηνὴ κυρίου καὶ κατακληρονομήσατε ἐν ἡμῖν καὶ μὴ ἀποστάται ἀπὸ θεοῦ γενήθητε καὶ μὴ ἀπόστητε ἀπὸ κυρίου διὰ τὸ οἰκοδομῆσαι ὑμᾶς βωμὸν ἔξω τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν
22.20 οὐκ ἰδοὺ αχαρ ὁ τοῦ ζαρα πλημμελείᾳ ἐπλημμέλησεν ἀπὸ τοῦ ἀναθέματος καὶ ἐπὶ πᾶσαν συναγωγὴν ισραηλ ἐγενήθη ὀργή καὶ οὗτος εἷς μόνος ἦν μὴ μόνος οὗτος ἀπέθανεν τῇ ἑαυτοῦ ἁμαρτίᾳ
22.21 καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ υἱοὶ ρουβην καὶ οἱ υἱοὶ γαδ καὶ τὸ ἥμισυ φυλῆς μανασση καὶ ἐλάλησαν τοῖς χιλιάρχοις ισραηλ λέγοντες
22.22 ὁ θεὸς θεός ἐστιν κύριος καὶ ὁ θεὸς θεὸς κύριος αὐτὸς οἶδεν καὶ ισραηλ αὐτὸς γνώσεται εἰ ἐν ἀποστασίᾳ ἐπλημμελήσαμεν ἔναντι τοῦ κυρίου μὴ ῥύσαιτο ἡμᾶς ἐν ταύτῃ
22.23 καὶ εἰ ᾠκοδομήσαμεν αὑτοῖς βωμὸν ὥστε ἀποστῆναι ἀπὸ κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν ὥστε ἀναβιβάσαι ἐπ' αὐτὸν θυσίαν ὁλοκαυτωμάτων ἢ ὥστε ποιῆσαι ἐπ' αὐτοῦ θυσίαν σωτηρίου κύριος ἐκζητήσει
22.24 ἀλλ' ἕνεκεν εὐλαβείας ῥήματος ἐποιήσαμεν τοῦτο λέγοντες ἵνα μὴ εἴπωσιν αὔριον τὰ τέκνα ὑμῶν τοῖς τέκνοις ἡμῶν τί ὑμῖν κυρίῳ τῷ θεῷ ισραηλ
22.25 καὶ ὅρια ἔθηκεν κύριος ἀνὰ μέσον ἡμῶν καὶ ὑμῶν τὸν ιορδάνην καὶ οὐκ ἔστιν ὑμῖν μερὶς κυρίου καὶ ἀπαλλοτριώσουσιν οἱ υἱοὶ ὑμῶν τοὺς υἱοὺς ἡμῶν ἵνα μὴ σέβωνται κύριον
22.26 καὶ εἴπαμεν ποιῆσαι οὕτως τοῦ οἰκοδομῆσαι τὸν βωμὸν τοῦτον οὐχ ἕνεκεν καρπωμάτων οὐδὲ ἕνεκεν θυσιῶν
22.27 ἀλλ' ἵνα ᾖ τοῦτο μαρτύριον ἀνὰ μέσον ἡμῶν καὶ ὑμῶν καὶ ἀνὰ μέσον τῶν γενεῶν ἡμῶν μεθ' ἡμᾶς τοῦ λατρεύειν λατρείαν κυρίῳ ἐναντίον αὐτοῦ ἐν τοῖς καρπώμασιν ἡμῶν καὶ ἐν ταῖς θυσίαις ἡμῶν καὶ ἐν ταῖς θυσίαις τῶν σωτηρίων ἡμῶν καὶ οὐκ ἐροῦσιν τὰ τέκνα ὑμῶν τοῖς τέκνοις ἡμῶν αὔριον οὐκ ἔστιν ὑμῖν μερὶς κυρίου
22.28 καὶ εἴπαμεν ἐὰν γένηταί ποτε καὶ λαλήσωσιν πρὸς ἡμᾶς καὶ ταῖς γενεαῖς ἡμῶν αὔριον καὶ ἐροῦσιν ἴδετε ὁμοίωμα τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου ὃ ἐποίησαν οἱ πατέρες ἡμῶν οὐχ ἕνεκεν καρπωμάτων οὐδὲ ἕνεκεν θυσιῶν ἀλλὰ μαρτύριόν ἐστιν ἀνὰ μέσον ὑμῶν καὶ ἀνὰ μέσον ἡμῶν καὶ ἀνὰ μέσον τῶν υἱῶν ἡμῶν
22.29 μὴ γένοιτο οὖν ἡμᾶς ἀποστραφῆναι ἀπὸ κυρίου ἐν ταῖς σήμερον ἡμέραις ἀποστῆναι ἀπὸ κυρίου ὥστε οἰκοδομῆσαι ἡμᾶς θυσιαστήριον τοῖς καρπώμασιν καὶ ταῖς θυσίαις σαλαμιν καὶ τῇ θυσίᾳ τοῦ σωτηρίου πλὴν τοῦ θυσιαστηρίου κυρίου ὅ ἐστιν ἐναντίον τῆς σκηνῆς αὐτοῦ 22.30 καὶ ἀκούσας φινεες ὁ ἱερεὺς καὶ πάντες οἱ ἄρχοντες τῆς συναγωγῆς ισραηλ οἳ ἦσαν μετ' αὐτοῦ τοὺς λόγους οὓς ἐλάλησαν οἱ υἱοὶ ρουβην καὶ οἱ υἱοὶ γαδ καὶ τὸ ἥμισυ φυλῆς μανασση καὶ ἤρεσεν αὐτοῖς
22.31 καὶ εἶπεν φινεες ὁ ἱερεὺς τοῖς υἱοῖς ρουβην καὶ τοῖς υἱοῖς γαδ καὶ τῷ ἡμίσει φυλῆς μανασση σήμερον ἐγνώκαμεν ὅτι μεθ' ἡμῶν κύριος διότι οὐκ ἐπλημμελήσατε ἐναντίον κυρίου πλημμέλειαν καὶ ὅτι ἐρρύσασθε τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ χειρὸς κυρίου
22.32 καὶ ἀπέστρεψεν φινεες ὁ ἱερεὺς καὶ οἱ ἄρχοντες ἀπὸ τῶν υἱῶν ρουβην καὶ ἀπὸ τῶν υἱῶν γαδ καὶ ἀπὸ τοῦ ἡμίσους φυλῆς μανασση ἐκ γῆς γαλααδ εἰς γῆν χανααν πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ ἀπεκρίθησαν αὐτοῖς τοὺς λόγους
22.33 καὶ ἤρεσεν τοῖς υἱοῖς ισραηλ καὶ ἐλάλησαν πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ εὐλόγησαν τὸν θεὸν υἱῶν ισραηλ καὶ εἶπαν μηκέτι ἀναβῆναι πρὸς αὐτοὺς εἰς πόλεμον ἐξολεθρεῦσαι τὴν γῆν τῶν υἱῶν ρουβην καὶ τῶν υἱῶν γαδ καὶ τοῦ ἡμίσους φυλῆς μανασση καὶ κατῴκησαν ἐπ' αὐτῆς
22.34 καὶ ἐπωνόμασεν ἰησοῦς τὸν βωμὸν τῶν ρουβην καὶ τῶν γαδ καὶ τοῦ ἡμίσους φυλῆς μανασση καὶ εἶπεν ὅτι μαρτύριόν ἐστιν ἀνὰ μέσον αὐτῶν ὅτι κύριος ὁ θεὸς αὐτῶν ἐστιν
22.1 tote synekalesen iehsoys toys yioys roybehn kai toys yioys gad kai to ehmisy phylehs manasseh
22.2 kai eipen aytois ymeis akehkoate panta osa eneteilato ymin mohysehs o pais kyrioy kai epehkoysate tehs phohnehs moy kata panta osa eneteilamehn ymin
22.3 oyk egkataleloipate toys adelphoys ymohn taytas tas ehmeras kai pleioys eohs tehs sehmeron ehmeras ephylaxasthe tehn entolehn kyrioy toy theoy ymohn
22.4 nyn de katepaysen kyrios o theos ehmohn toys adelphoys ehmohn on tropon eipen aytois nyn oyn apostraphentes apelthate eis toys oikoys ymohn kai eis tehn gehn tehs katascheseohs ymohn ehn edohken ymin mohysehs en toh peran toy iordanoy
22.5 alla phylaxasthe poiein sphodra tas entolas kai ton nomon on eneteilato ehmin poiein mohysehs o pais kyrioy agapan kyrion ton theon ymohn poreyesthai pasais tais odois aytoy phylaxasthai tas entolas aytoy kai proskeisthai aytoh kai latreyein aytoh ex olehs tehs dianoias ymohn kai ex olehs tehs psychehs ymohn
22.6 kai ehylogehsen aytoys iehsoys kai exapesteilen aytoys kai eporeythehsan eis toys oikoys aytohn
22.7 kai toh ehmisei phylehs manasseh edohken mohysehs en teh basanitidi kai toh ehmisei edohken iehsoys meta tohn adelphohn aytoy en toh peran toy iordanoy para thalassan kai ehnika exapesteilen aytoys iehsoys eis toys oikoys aytohn kai eylogehsen aytoys
22.8 kai en chrehmasin pollois apehlthosan eis toys oikoys aytohn kai ktehneh polla sphodra kai argyrion kai chrysion kai sidehron kai imatismon polyn kai dieilanto tehn pronomehn tohn echthrohn meta tohn adelphohn aytohn
22.9 kai eporeythehsan oi yioi roybehn kai oi yioi gad kai to ehmisy phylehs yiohn manasseh apo tohn yiohn israehl ek sehloh en geh chanaan apelthein eis gehn galaad eis gehn katascheseohs aytohn ehn eklehronomehsan aytehn dia prostagmatos kyrioy en cheiri mohyseh
22.10 kai ehlthon eis galgala toy iordanoy eh estin en geh chanaan kai ohkodomehsan oi yioi gad kai oi yioi roybehn kai to ehmisy phylehs manasseh ekei bohmon epi toy iordanoy bohmon megan toy idein
22.11 kai ehkoysan oi yioi israehl legontohn idoy ohkodomehsan oi yioi gad kai oi yioi roybehn kai to ehmisy phylehs manasseh bohmon eph' oriohn gehs chanaan epi toy galaad toy iordanoy en toh peran yiohn israehl
22.12 kai synehthroisthehsan pantes oi yioi israehl eis sehloh ohste anabantes ekpolemehsai aytoys
22.13 kai apesteilan oi yioi israehl pros toys yioys roybehn kai pros toys yioys gad kai pros to ehmisy phylehs manasseh eis gehn galaad ton te phinees yion eleazar yioy aarohn toy archiereohs
22.14 kai deka tohn archontohn met' aytoy archohn eis apo oikoy patrias apo pasohn phylohn israehl archontes oikohn patriohn eisin chiliarchoi israehl
22.15 kai paregenonto pros toys yioys gad kai pros toys yioys roybehn kai pros toys ehmiseis phylehs manasseh eis gehn galaad kai elalehsan pros aytoys legontes
22.16 tade legei pasa eh synagohgeh kyrioy tis eh plehmmeleia ayteh ehn eplehmmelehsate enantion toy theoy israehl apostraphehnai sehmeron apo kyrioy oikodomehsantes ymin eaytois bohmon apostatas ymas genesthai apo kyrioy
22.17 meh mikron ehmin to amartehma phogohr oti oyk ekatharisthehmen ap' aytoy eohs tehs ehmeras taytehs kai egenehtheh plehgeh en teh synagohgeh kyrioy
22.18 kai ymeis apostraphehsesthe sehmeron apo kyrioy kai estai ean apostehte sehmeron apo kyrioy kai ayrion epi panta israehl estai eh orgeh
22.19 kai nyn ei mikra ymin eh geh tehs katascheseohs ymohn diabehte eis tehn gehn tehs katascheseohs kyrioy oy kataskehnoi ekei eh skehneh kyrioy kai kataklehronomehsate en ehmin kai meh apostatai apo theoy genehthehte kai meh apostehte apo kyrioy dia to oikodomehsai ymas bohmon exoh toy thysiastehrioy kyrioy toy theoy ehmohn
22.20 oyk idoy achar o toy zara plehmmeleia eplehmmelehsen apo toy anathematos kai epi pasan synagohgehn israehl egenehtheh orgeh kai oytos eis monos ehn meh monos oytos apethanen teh eaytoy amartia
22.21 kai apekrithehsan oi yioi roybehn kai oi yioi gad kai to ehmisy phylehs manasseh kai elalehsan tois chiliarchois israehl legontes
22.22 o theos theos estin kyrios kai o theos theos kyrios aytos oiden kai israehl aytos gnohsetai ei en apostasia eplehmmelehsamen enanti toy kyrioy meh rysaito ehmas en tayteh
22.23 kai ei ohkodomehsamen aytois bohmon ohste apostehnai apo kyrioy toy theoy ehmohn ohste anabibasai ep' ayton thysian olokaytohmatohn eh ohste poiehsai ep' aytoy thysian sohtehrioy kyrios ekzehtehsei
22.24 all' eneken eylabeias rehmatos epoiehsamen toyto legontes ina meh eipohsin ayrion ta tekna ymohn tois teknois ehmohn ti ymin kyrioh toh theoh israehl
22.25 kai oria ethehken kyrios ana meson ehmohn kai ymohn ton iordanehn kai oyk estin ymin meris kyrioy kai apallotriohsoysin oi yioi ymohn toys yioys ehmohn ina meh sebohntai kyrion
22.26 kai eipamen poiehsai oytohs toy oikodomehsai ton bohmon toyton oych eneken karpohmatohn oyde eneken thysiohn
22.27 all' ina eh toyto martyrion ana meson ehmohn kai ymohn kai ana meson tohn geneohn ehmohn meth' ehmas toy latreyein latreian kyrioh enantion aytoy en tois karpohmasin ehmohn kai en tais thysiais ehmohn kai en tais thysiais tohn sohtehriohn ehmohn kai oyk eroysin ta tekna ymohn tois teknois ehmohn ayrion oyk estin ymin meris kyrioy
22.28 kai eipamen ean genehtai pote kai lalehsohsin pros ehmas kai tais geneais ehmohn ayrion kai eroysin idete omoiohma toy thysiastehrioy kyrioy o epoiehsan oi pateres ehmohn oych eneken karpohmatohn oyde eneken thysiohn alla martyrion estin ana meson ymohn kai ana meson ehmohn kai ana meson tohn yiohn ehmohn
22.29 meh genoito oyn ehmas apostraphehnai apo kyrioy en tais sehmeron ehmerais apostehnai apo kyrioy ohste oikodomehsai ehmas thysiastehrion tois karpohmasin kai tais thysiais salamin kai teh thysia toy sohtehrioy plehn toy thysiastehrioy kyrioy o estin enantion tehs skehnehs aytoy 22.30 kai akoysas phinees o iereys kai pantes oi archontes tehs synagohgehs israehl oi ehsan met' aytoy toys logoys oys elalehsan oi yioi roybehn kai oi yioi gad kai to ehmisy phylehs manasseh kai ehresen aytois
22.31 kai eipen phinees o iereys tois yiois roybehn kai tois yiois gad kai toh ehmisei phylehs manasseh sehmeron egnohkamen oti meth' ehmohn kyrios dioti oyk eplehmmelehsate enantion kyrioy plehmmeleian kai oti errysasthe toys yioys israehl ek cheiros kyrioy
22.32 kai apestrepsen phinees o iereys kai oi archontes apo tohn yiohn roybehn kai apo tohn yiohn gad kai apo toy ehmisoys phylehs manasseh ek gehs galaad eis gehn chanaan pros toys yioys israehl kai apekrithehsan aytois toys logoys
22.33 kai ehresen tois yiois israehl kai elalehsan pros toys yioys israehl kai eylogehsan ton theon yiohn israehl kai eipan mehketi anabehnai pros aytoys eis polemon exolethreysai tehn gehn tohn yiohn roybehn kai tohn yiohn gad kai toy ehmisoys phylehs manasseh kai katohkehsan ep' aytehs
22.34 kai epohnomasen iehsoys ton bohmon tohn roybehn kai tohn gad kai toy ehmisoys phylehs manasseh kai eipen oti martyrion estin ana meson aytohn oti kyrios o theos aytohn estin
22.1 אָז יִקְרָא יְהֹושֻׁעַ לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה׃
22.2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם שְׁמַרְתֶּם אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וַתִּשְׁמְעוּ בְקֹולִי לְכֹל אֲשֶׁר־צִוִּיתִי אֶתְכֶם׃
22.3 לֹא־עֲזַבְתֶּם אֶת־אֲחֵיכֶם זֶה יָמִים רַבִּים עַד הַיֹּום הַזֶּה וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־מִשְׁמֶרֶת מִצְוַת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
22.4 וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לַאֲחֵיכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וְעַתָּה פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם אֶל־אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר ׀ נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן׃
22.5 רַק ׀ שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשֹׂות אֶת־הַמִּצְוָה וְאֶת־הַתֹּורָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּלְדָבְקָה־בֹו וּלְעָבְדֹו בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם׃
22.6 וַיְבָרְכֵם יְהֹושֻׁעַ וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל־אָהֳלֵיהֶם׃ ס
22.7 וְלַחֲצִי ׀ שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה נָתַן מֹשֶׁה בַּבָּשָׁן וּלְחֶצְיֹו נָתַן יְהֹושֻׁעַ עִם־אֲחֵיהֶם [מֵעֵבֶר כ] (בְּעֵבֶר ק) הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְגַם כִּי שִׁלְּחָם יְהֹושֻׁעַ אֶל־אָהֳלֵיהֶם וַיְבָרֲכֵם׃
22.8 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל־אָהֳלֵיכֶם וּבְמִקְנֶה רַב־מְאֹד בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִנְחֹשֶׁת וּבְבַרְזֶל וּבִשְׂלָמֹות הַרְבֵּה מְאֹד חִלְקוּ שְׁלַל־אֹיְבֵיכֶם עִם־אֲחֵיכֶם׃ פ
22.9 וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וַחֲצִי ׀ שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשִּׁלֹה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ־כְּנָעַן לָלֶכֶת אֶל־אֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל־אֶרֶץ אֲחֻזָּתָם אֲשֶׁר נֹאחֲזוּ־בָהּ עַל־פִּי יְהוָה בְּיַד־מֹשֶׁה׃
22.10 וַיָּבֹאוּ אֶל־גְּלִילֹות הַיַּרְדֵּן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיִּבְנוּ בְנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה שָׁם מִזְבֵּחַ עַל־הַיַּרְדֵּן מִזְבֵּחַ גָּדֹול לְמַרְאֶה׃
22.11 וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הִנֵּה בָנוּ בְנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אֶת־הַמִּזְבֵּחַ אֶל־מוּל אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל־גְּלִילֹות הַיַּרְדֵּן אֶל־עֵבֶר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
22.12 וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּקָּהֲלוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה לַעֲלֹות עֲלֵיהֶם לַצָּבָא׃ פ
22.13 וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֵן וְאֶל־בְּנֵי־גָד וְאֶל־חֲצִי שֵׁבֶט־מְנַשֶּׁה אֶל־אֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶת־פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן׃
22.14 וַעֲשָׂרָה נְשִׂאִים עִמֹּו נָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד לְבֵית אָב לְכֹל מַטֹּות יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ רֹאשׁ בֵּית־אֲבֹותָם הֵמָּה לְאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃
22.15 וַיָּבֹאוּ אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֵן וְאֶל־בְּנֵי־גָד וְאֶל־חֲצִי שֵׁבֶט־מְנַשֶּׁה אֶל־אֶרֶץ הַגִּלְעָד וַיְדַבְּרוּ אִתָּם לֵאמֹר׃
22.16 כֹּה אָמְרוּ כֹּל ׀ עֲדַת יְהוָה מָה־הַמַּעַל הַזֶּה אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב הַיֹּום מֵאַחֲרֵי יְהוָה בִּבְנֹותְכֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ לִמְרָדְכֶם הַיֹּום בַּיהוָה׃
22.17 הַמְעַט־לָנוּ אֶת־עֲוֹן פְּעֹור אֲשֶׁר לֹא־הִטַּהַרְנוּ מִמֶּנּוּ עַד הַיֹּום הַזֶּה וַיְהִי הַנֶּגֶף בַּעֲדַת יְהוָה׃
22.18 וְאַתֶּם תָּשֻׁבוּ הַיֹּום מֵאַחֲרֵי יְהוָה וְהָיָה אַתֶּם תִּמְרְדוּ הַיֹּום בַּיהוָה וּמָחָר אֶל־כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִקְצֹף׃
22.19 וְאַךְ אִם־טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם עִבְרוּ לָכֶם אֶל־אֶרֶץ אֲחֻזַּת יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַן־שָׁם מִשְׁכַּן יְהוָה וְהֵאָחֲזוּ בְּתֹוכֵנוּ וּבַיהוָה אַל־תִּמְרֹדוּ וְאֹתָנוּ אֶל־תִּמְרֹדוּ בִּבְנֹתְכֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ מִבַּלְעֲדֵי מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ׃
22.20 הֲלֹוא ׀ עָכָן בֶּן־זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל־כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנֹו׃ פ
22.21 וַיַּעֲנוּ בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה וַיְדַבְּרוּ אֶת־רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃
22.22 אֵל ׀ אֱלֹהִים ׀ יְהוָה אֵל ׀ אֱלֹהִים ׀ יְהוָה הוּא יֹדֵעַ וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע אִם־בְּמֶרֶד וְאִם־בְּמַעַל בַּיהוָה אַל־תֹּושִׁיעֵנוּ הַיֹּום הַזֶּה׃
22.23 לִבְנֹות לָנוּ מִזְבֵּחַ לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי יְהוָה וְאִם־לְהַעֲלֹות עָלָיו עֹולָה וּמִנְחָה וְאִם־לַעֲשֹׂות עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים יְהוָה הוּא יְבַקֵּשׁ׃
22.24 וְאִם־לֹא מִדְּאָגָה מִדָּבָר עָשִׂינוּ אֶת־זֹאת לֵאמֹר מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ לֵאמֹר מַה־לָּכֶם וְלַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
22.25 וּגְבוּל נָתַן־יְהוָה בֵּינֵנוּ וּבֵינֵיכֶם בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד אֶת־הַיַּרְדֵּן אֵין־לָכֶם חֵלֶק בַּיהוָה וְהִשְׁבִּיתוּ בְנֵיכֶם אֶת־בָּנֵינוּ לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת־יְהוָה׃
22.26 וַנֹּאמֶר נַעֲשֶׂה־נָּא לָנוּ לִבְנֹות אֶת־הַמִּזְבֵּחַ לֹא לְעֹולָה וְלֹא לְזָבַח׃
22.27 כִּי עֵד הוּא בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וּבֵין דֹּרֹותֵינוּ אַחֲרֵינוּ לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת יְהוָה לְפָנָיו בְּעֹלֹותֵינוּ וּבִזְבָחֵינוּ וּבִשְׁלָמֵינוּ וְלֹא־יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם מָחָר לְבָנֵינוּ אֵין־לָכֶם חֵלֶק בַּיהוָה׃
22.28 וַנֹּאמֶר וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ וְאֶל־דֹּרֹתֵינוּ מָחָר וְאָמַרְנוּ רְאוּ אֶת־תַּבְנִית מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר־עָשׂוּ אֲבֹותֵינוּ לֹא לְעֹולָה וְלֹא לְזֶבַח כִּי־עֵד הוּא בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם׃
22.29 חָלִילָה לָּנוּ מִמֶּנּוּ לִמְרֹד בַּיהוָה וְלָשׁוּב הַיֹּום מֵאַחֲרֵי יְהוָה לִבְנֹות מִזְבֵּחַ לְעֹלָה לְמִנְחָה וּלְזָבַח מִלְּבַד מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר לִפְנֵי מִשְׁכָּנֹו׃ פ 22.30 וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אִתֹּו אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד וּבְנֵי מְנַשֶּׁה וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם׃
22.31 וַיֹּאמֶר פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֵן וְאֶל־בְּנֵי־גָד וְאֶל־בְּנֵי מְנַשֶּׁה הַיֹּום ׀ יָדַעְנוּ כִּי־בְתֹוכֵנוּ יְהוָה אֲשֶׁר לֹא־מְעַלְתֶּם בַּיהוָה הַמַּעַל הַזֶּה אָז הִצַּלְתֶּם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִיַּד יְהוָה׃
22.32 וַיָּשָׁב פִּינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן ׀ וְהַנְּשִׂיאִים מֵאֵת בְּנֵי־רְאוּבֵן וּמֵאֵת בְּנֵי־גָד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּשִׁבוּ אֹותָם דָּבָר׃
22.33 וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבָרֲכוּ אֱלֹהִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמְרוּ לַעֲלֹות עֲלֵיהֶם לַצָּבָא לְשַׁחֵת אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד יֹשְׁבִים בָּהּ׃
22.34 וַיִּקְרְאוּ בְּנֵי־רְאוּבֵן וּבְנֵי־גָד לַמִּזְבֵּחַ כִּי עֵד הוּא בֵּינֹתֵינוּ כִּי יְהוָה הָאֱלֹהִים׃ פ
22.1 Aaaz jiqraaA jHowxxuOa laarAwbenij wlagaadij wlahacij maTeH mnaxxaeH׃
22.2 wajoAmaer AalejHaem Aataem xxmartaem Aet kaal-Aaxxaer ciwaaH Aaetkaem moxxaeH Oaebaed jHwaaH watixxmOw bqowlij lkol Aaxxaer-ciwijtij Aaetkaem׃
22.3 loA-Oazabtaem Aaet-Aahejkaem zaeH jaamijm rabijm Oad Hajowm HazaeH wxxmartaem Aaet-mixxmaeraet micwat jHwaaH AaeloHejkaem׃
22.4 wOataaH Henijha jHwaaH AaeloHejkaem laAahejkaem kaAaxxaer dibaer laaHaem wOataaH pnw wlkw laakaem lAaaHaalejkaem Aael-Aaeraec Aahuzatkaem Aaxxaer naatan laakaem moxxaeH Oaebaed jHwaaH bOebaer Hajarden׃
22.5 raq xximrw mAod laOaxowt Aaet-HamicwaaH wAaet-HatowraaH Aaxxaer ciwaaH Aaetkaem moxxaeH Oaebaed-jHwaaH lAaHabaaH Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem wlaalaekaet bkaal-draakaajw wlixxmor micwotaajw wldaabqaaH-bow wlOaabdow bkaal-lbabkaem wbkaal-napxxkaem׃
22.6 wajbaarkem jHowxxuOa wajxxalhem wajelkw Aael-AaaHaalejHaem׃ s
22.7 wlahacij xxebaeT HamnaxxaeH naatan moxxaeH babaaxxaan wlhaecjow naatan jHowxxuOa Oim-AahejHaem [meOebaer k] (bOebaer q) Hajarden jaamaaH wgam kij xxilhaam jHowxxuOa Aael-AaaHaalejHaem wajbaarakem׃
22.8 wajoAmaer AalejHaem leAmor binkaasijm rabijm xxwbw Aael-AaaHaalejkaem wbmiqnaeH rab-mAod bkaesaep wbzaaHaab wbinhoxxaet wbbarzael wbixlaamowt HarbeH mAod hilqw xxlal-Aojbejkaem Oim-Aahejkaem׃ p
22.9 wajaaxxubw wajelkw bnej-rAwben wbnej-gaad wahacij xxebaeT HamnaxxaeH meAet bnej jixraaAel mixxiloH Aaxxaer bAaeraec-knaaOan laalaekaet Aael-Aaeraec HagilOaad Aael-Aaeraec Aahuzaataam Aaxxaer noAhazw-baaH Oal-pij jHwaaH bjad-moxxaeH׃
22.10 wajaaboAw Aael-glijlowt Hajarden Aaxxaer bAaeraec knaaOan wajibnw bnej-rAwben wbnej-gaad wahacij xxebaeT HamnaxxaeH xxaam mizbeha Oal-Hajarden mizbeha gaadowl lmarAaeH׃
22.11 wajixxmOw bnej-jixraaAel leAmor HineH baanw bnej-rAwben wbnej-gaad wahacij xxebaeT HamnaxxaeH Aaet-Hamizbeha Aael-mwl Aaeraec knaOan Aael-glijlowt Hajarden Aael-Oebaer bnej jixraaAel׃
22.12 wajixxmOw bnej jixraaAel wajiqaaHalw kaal-Oadat bnej-jixraaAel xxiloH laOalowt OalejHaem lacaabaaA׃ p
22.13 wajixxlhw bnej-jixraaAel Aael-bnej-rAwben wAael-bnej-gaad wAael-hacij xxebaeT-mnaxxaeH Aael-Aaeraec HagilOaad Aaet-pijnhaas baen-AaelOaazaar HakoHen׃
22.14 waOaxaaraaH nxiAijm Oimow naaxijA Aaehaad naaxijA Aaehaad lbejt Aaab lkol maTowt jixraaAel wAijxx roAxx bejt-Aabowtaam HemaaH lAalpej jixraaAel׃
22.15 wajaaboAw Aael-bnej-rAwben wAael-bnej-gaad wAael-hacij xxebaeT-mnaxxaeH Aael-Aaeraec HagilOaad wajdabrw Aitaam leAmor׃
22.16 koH Aaamrw kol Oadat jHwaaH maaH-HamaOal HazaeH Aaxxaer mOaltaem beAloHej jixraaAel laaxxwb Hajowm meAaharej jHwaaH bibnowtkaem laakaem mizbeha limraadkaem Hajowm bajHwaaH׃
22.17 HamOaT-laanw Aaet-Oawon pOowr Aaxxaer loA-HiTaHarnw mimaenw Oad Hajowm HazaeH wajHij Hanaegaep baOadat jHwaaH׃
22.18 wAataem taaxxubw Hajowm meAaharej jHwaaH wHaajaaH Aataem timrdw Hajowm bajHwaaH wmaahaar Aael-kaal-Oadat jixraaAel jiqcop׃
22.19 wAak Aim-TmeAaaH Aaeraec Aahuzatkaem Oibrw laakaem Aael-Aaeraec Aahuzat jHwaaH Aaxxaer xxaakan-xxaam mixxkan jHwaaH wHeAaahazw btowkenw wbajHwaaH Aal-timrodw wAotaanw Aael-timrodw bibnotkaem laakaem mizbeha mibalOadej mizbah jHwaaH AaeloHejnw׃
22.20 HalowA Oaakaan baen-zaerah maaOal maOal baheraem wOal-kaal-Oadat jixraaAel HaajaaH qaacaep wHwA Aijxx Aaehaad loA gaawaO baOawonow׃ p
22.21 wajaOanw bnej-rAwben wbnej-gaad wahacij xxebaeT HamnaxxaeH wajdabrw Aaet-raaAxxej Aalpej jixraaAel׃
22.22 Ael AaeloHijm jHwaaH Ael AaeloHijm jHwaaH HwA jodeOa wjixraaAel HwA jedaaO Aim-bmaeraed wAim-bmaOal bajHwaaH Aal-towxxijOenw Hajowm HazaeH׃
22.23 libnowt laanw mizbeha laaxxwb meAaharej jHwaaH wAim-lHaOalowt Oaalaajw OowlaaH wminhaaH wAim-laOaxowt Oaalaajw zibhej xxlaamijm jHwaaH HwA jbaqexx׃
22.24 wAim-loA midAaagaaH midaabaar Oaaxijnw Aaet-zoAt leAmor maahaar joAmrw bnejkaem lbaanejnw leAmor maH-laakaem wlajHwaaH AaeloHej jixraaAel׃
22.25 wgbwl naatan-jHwaaH bejnenw wbejnejkaem bnej-rAwben wbnej-gaad Aaet-Hajarden Aejn-laakaem helaeq bajHwaaH wHixxbijtw bnejkaem Aaet-baanejnw lbiltij jroA Aaet-jHwaaH׃
22.26 wanoAmaer naOaxaeH-naaA laanw libnowt Aaet-Hamizbeha loA lOowlaaH wloA lzaabah׃
22.27 kij Oed HwA bejnejnw wbejnejkaem wbejn dorowtejnw Aaharejnw laOabod Aaet-Oabodat jHwaaH lpaanaajw bOolowtejnw wbizbaahejnw wbixxlaamejnw wloA-joAmrw bnejkaem maahaar lbaanejnw Aejn-laakaem helaeq bajHwaaH׃
22.28 wanoAmaer wHaajaaH kij-joAmrw Aelejnw wAael-dorotejnw maahaar wAaamarnw rAw Aaet-tabnijt mizbah jHwaaH Aaxxaer-Oaaxw Aabowtejnw loA lOowlaaH wloA lzaebah kij-Oed HwA bejnejnw wbejnejkaem׃
22.29 haalijlaaH laanw mimaenw limrod bajHwaaH wlaaxxwb Hajowm meAaharej jHwaaH libnowt mizbeha lOolaaH lminhaaH wlzaabah milbad mizbah jHwaaH AaeloHejnw Aaxxaer lipnej mixxkaanow׃ p 22.30 wajixxmaO pijnhaas HakoHen wnxijAej HaaOedaaH wraaAxxej Aalpej jixraaAel Aaxxaer Aitow Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer dibrw bnej-rAwben wbnej-gaad wbnej mnaxxaeH wajijTab bOejnejHaem׃
22.31 wajoAmaer pijnhaas baen-AaelOaazaar HakoHen Aael-bnej-rAwben wAael-bnej-gaad wAael-bnej mnaxxaeH Hajowm jaadaOnw kij-btowkenw jHwaaH Aaxxaer loA-mOaltaem bajHwaaH HamaOal HazaeH Aaaz Hicaltaem Aaet-bnej jixraaAel mijad jHwaaH׃
22.32 wajaaxxaab pijnhaas baen-AaelOaazaar HakoHen wHanxijAijm meAet bnej-rAwben wmeAet bnej-gaad meAaeraec HagilOaad Aael-Aaeraec knaOan Aael-bnej jixraaAel wajaaxxibw Aowtaam daabaar׃
22.33 wajijTab Hadaabaar bOejnej bnej jixraaAel wajbaarakw AaeloHijm bnej jixraaAel wloA Aaamrw laOalowt OalejHaem lacaabaaA lxxahet Aaet-HaaAaaraec Aaxxaer bnej-rAwben wbnej-gaad joxxbijm baaH׃
22.34 wajiqrAw bnej-rAwben wbnej-gaad lamizbeha kij Oed HwA bejnotejnw kij jHwaaH HaaAaeloHijm׃ p
22.1 אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה׃
22.2 ויאמר אליהם אתם שמרתם את כל־אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר־צויתי אתכם׃
22.3 לא־עזבתם את־אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את־משמרת מצות יהוה אלהיכם׃
22.4 ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל־ארץ אחזתכם אשר ׀ נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן׃
22.5 רק ׀ שמרו מאד לעשות את־המצוה ואת־התורה אשר צוה אתכם משה עבד־יהוה לאהבה את־יהוה אלהיכם וללכת בכל־דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה־בו ולעבדו בכל־לבבכם ובכל־נפשכם׃
22.6 ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל־אהליהם׃ ס
22.7 ולחצי ׀ שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם־אחיהם [מעבר כ] (בעבר ק) הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל־אהליהם ויברכם׃
22.8 ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל־אהליכם ובמקנה רב־מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל־איביכם עם־אחיכם׃ פ
22.9 וישבו וילכו בני־ראובן ובני־גד וחצי ׀ שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ־כנען ללכת אל־ארץ הגלעד אל־ארץ אחזתם אשר נאחזו־בה על־פי יהוה ביד־משה׃
22.10 ויבאו אל־גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על־הירדן מזבח גדול למראה׃
22.11 וישמעו בני־ישראל לאמר הנה בנו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה את־המזבח אל־מול ארץ כנען אל־גלילות הירדן אל־עבר בני ישראל׃
22.12 וישמעו בני ישראל ויקהלו כל־עדת בני־ישראל שלה לעלות עליהם לצבא׃ פ
22.13 וישלחו בני־ישראל אל־בני־ראובן ואל־בני־גד ואל־חצי שבט־מנשה אל־ארץ הגלעד את־פינחס בן־אלעזר הכהן׃
22.14 ועשרה נשאים עמו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית־אבותם המה לאלפי ישראל׃
22.15 ויבאו אל־בני־ראובן ואל־בני־גד ואל־חצי שבט־מנשה אל־ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר׃
22.16 כה אמרו כל ׀ עדת יהוה מה־המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה׃
22.17 המעט־לנו את־עון פעור אשר לא־הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה׃
22.18 ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל־כל־עדת ישראל יקצף׃
22.19 ואך אם־טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל־ארץ אחזת יהוה אשר שכן־שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל־תמרדו ואתנו אל־תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו׃
22.20 הלוא ׀ עכן בן־זרח מעל מעל בחרם ועל־כל־עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו׃ פ
22.21 ויענו בני־ראובן ובני־גד וחצי שבט המנשה וידברו את־ראשי אלפי ישראל׃
22.22 אל ׀ אלהים ׀ יהוה אל ׀ אלהים ׀ יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם־במרד ואם־במעל ביהוה אל־תושיענו היום הזה׃
22.23 לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם־להעלות עליו עולה ומנחה ואם־לעשות עליו זבחי שלמים יהוה הוא יבקש׃
22.24 ואם־לא מדאגה מדבר עשינו את־זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה־לכם וליהוה אלהי ישראל׃
22.25 וגבול נתן־יהוה ביננו וביניכם בני־ראובן ובני־גד את־הירדן אין־לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את־בנינו לבלתי ירא את־יהוה׃
22.26 ונאמר נעשה־נא לנו לבנות את־המזבח לא לעולה ולא לזבח׃
22.27 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את־עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא־יאמרו בניכם מחר לבנינו אין־לכם חלק ביהוה׃
22.28 ונאמר והיה כי־יאמרו אלינו ואל־דרתינו מחר ואמרנו ראו את־תבנית מזבח יהוה אשר־עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי־עד הוא בינינו וביניכם׃
22.29 חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו׃ פ 22.30 וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את־הדברים אשר דברו בני־ראובן ובני־גד ובני מנשה וייטב בעיניהם׃
22.31 ויאמר פינחס בן־אלעזר הכהן אל־בני־ראובן ואל־בני־גד ואל־בני מנשה היום ׀ ידענו כי־בתוכנו יהוה אשר לא־מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את־בני ישראל מיד יהוה׃
22.32 וישב פינחס בן־אלעזר הכהן ׀ והנשיאים מאת בני־ראובן ומאת בני־גד מארץ הגלעד אל־ארץ כנען אל־בני ישראל וישבו אותם דבר׃
22.33 וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את־הארץ אשר בני־ראובן ובני־גד ישבים בה׃
22.34 ויקראו בני־ראובן ובני־גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים׃ פ
22.1 Az jqrA jHwxO lrAwbnj wlgdj wlhcj mTH mnxH׃
22.2 wjAmr AljHm Atm xmrtm At kl-Axr cwH Atkm mxH Obd jHwH wtxmOw bqwlj lkl Axr-cwjtj Atkm׃
22.3 lA-Ozbtm At-Ahjkm zH jmjm rbjm Od Hjwm HzH wxmrtm At-mxmrt mcwt jHwH AlHjkm׃
22.4 wOtH Hnjh jHwH AlHjkm lAhjkm kAxr dbr lHm wOtH pnw wlkw lkm lAHljkm Al-Arc Ahztkm Axr ntn lkm mxH Obd jHwH bObr Hjrdn׃
22.5 rq xmrw mAd lOxwt At-HmcwH wAt-HtwrH Axr cwH Atkm mxH Obd-jHwH lAHbH At-jHwH AlHjkm wllkt bkl-drkjw wlxmr mcwtjw wldbqH-bw wlObdw bkl-lbbkm wbkl-npxkm׃
22.6 wjbrkm jHwxO wjxlhm wjlkw Al-AHljHm׃ s
22.7 wlhcj xbT HmnxH ntn mxH bbxn wlhcjw ntn jHwxO Om-AhjHm [mObr k] (bObr q) Hjrdn jmH wgm kj xlhm jHwxO Al-AHljHm wjbrkm׃
22.8 wjAmr AljHm lAmr bnksjm rbjm xwbw Al-AHljkm wbmqnH rb-mAd bksp wbzHb wbnhxt wbbrzl wbxlmwt HrbH mAd hlqw xll-Ajbjkm Om-Ahjkm׃ p
22.9 wjxbw wjlkw bnj-rAwbn wbnj-gd whcj xbT HmnxH mAt bnj jxrAl mxlH Axr bArc-knOn llkt Al-Arc HglOd Al-Arc Ahztm Axr nAhzw-bH Ol-pj jHwH bjd-mxH׃
22.10 wjbAw Al-gljlwt Hjrdn Axr bArc knOn wjbnw bnj-rAwbn wbnj-gd whcj xbT HmnxH xm mzbh Ol-Hjrdn mzbh gdwl lmrAH׃
22.11 wjxmOw bnj-jxrAl lAmr HnH bnw bnj-rAwbn wbnj-gd whcj xbT HmnxH At-Hmzbh Al-mwl Arc knOn Al-gljlwt Hjrdn Al-Obr bnj jxrAl׃
22.12 wjxmOw bnj jxrAl wjqHlw kl-Odt bnj-jxrAl xlH lOlwt OljHm lcbA׃ p
22.13 wjxlhw bnj-jxrAl Al-bnj-rAwbn wAl-bnj-gd wAl-hcj xbT-mnxH Al-Arc HglOd At-pjnhs bn-AlOzr HkHn׃
22.14 wOxrH nxAjm Omw nxjA Ahd nxjA Ahd lbjt Ab lkl mTwt jxrAl wAjx rAx bjt-Abwtm HmH lAlpj jxrAl׃
22.15 wjbAw Al-bnj-rAwbn wAl-bnj-gd wAl-hcj xbT-mnxH Al-Arc HglOd wjdbrw Atm lAmr׃
22.16 kH Amrw kl Odt jHwH mH-HmOl HzH Axr mOltm bAlHj jxrAl lxwb Hjwm mAhrj jHwH bbnwtkm lkm mzbh lmrdkm Hjwm bjHwH׃
22.17 HmOT-lnw At-Own pOwr Axr lA-HTHrnw mmnw Od Hjwm HzH wjHj Hngp bOdt jHwH׃
22.18 wAtm txbw Hjwm mAhrj jHwH wHjH Atm tmrdw Hjwm bjHwH wmhr Al-kl-Odt jxrAl jqcp׃
22.19 wAk Am-TmAH Arc Ahztkm Obrw lkm Al-Arc Ahzt jHwH Axr xkn-xm mxkn jHwH wHAhzw btwknw wbjHwH Al-tmrdw wAtnw Al-tmrdw bbntkm lkm mzbh mblOdj mzbh jHwH AlHjnw׃
22.20 HlwA Okn bn-zrh mOl mOl bhrm wOl-kl-Odt jxrAl HjH qcp wHwA Ajx Ahd lA gwO bOwnw׃ p
22.21 wjOnw bnj-rAwbn wbnj-gd whcj xbT HmnxH wjdbrw At-rAxj Alpj jxrAl׃
22.22 Al AlHjm jHwH Al AlHjm jHwH HwA jdO wjxrAl HwA jdO Am-bmrd wAm-bmOl bjHwH Al-twxjOnw Hjwm HzH׃
22.23 lbnwt lnw mzbh lxwb mAhrj jHwH wAm-lHOlwt Oljw OwlH wmnhH wAm-lOxwt Oljw zbhj xlmjm jHwH HwA jbqx׃
22.24 wAm-lA mdAgH mdbr Oxjnw At-zAt lAmr mhr jAmrw bnjkm lbnjnw lAmr mH-lkm wljHwH AlHj jxrAl׃
22.25 wgbwl ntn-jHwH bjnnw wbjnjkm bnj-rAwbn wbnj-gd At-Hjrdn Ajn-lkm hlq bjHwH wHxbjtw bnjkm At-bnjnw lbltj jrA At-jHwH׃
22.26 wnAmr nOxH-nA lnw lbnwt At-Hmzbh lA lOwlH wlA lzbh׃
22.27 kj Od HwA bjnjnw wbjnjkm wbjn drwtjnw Ahrjnw lObd At-Obdt jHwH lpnjw bOlwtjnw wbzbhjnw wbxlmjnw wlA-jAmrw bnjkm mhr lbnjnw Ajn-lkm hlq bjHwH׃
22.28 wnAmr wHjH kj-jAmrw Aljnw wAl-drtjnw mhr wAmrnw rAw At-tbnjt mzbh jHwH Axr-Oxw Abwtjnw lA lOwlH wlA lzbh kj-Od HwA bjnjnw wbjnjkm׃
22.29 hljlH lnw mmnw lmrd bjHwH wlxwb Hjwm mAhrj jHwH lbnwt mzbh lOlH lmnhH wlzbh mlbd mzbh jHwH AlHjnw Axr lpnj mxknw׃ p 22.30 wjxmO pjnhs HkHn wnxjAj HOdH wrAxj Alpj jxrAl Axr Atw At-Hdbrjm Axr dbrw bnj-rAwbn wbnj-gd wbnj mnxH wjjTb bOjnjHm׃
22.31 wjAmr pjnhs bn-AlOzr HkHn Al-bnj-rAwbn wAl-bnj-gd wAl-bnj mnxH Hjwm jdOnw kj-btwknw jHwH Axr lA-mOltm bjHwH HmOl HzH Az Hcltm At-bnj jxrAl mjd jHwH׃
22.32 wjxb pjnhs bn-AlOzr HkHn wHnxjAjm mAt bnj-rAwbn wmAt bnj-gd mArc HglOd Al-Arc knOn Al-bnj jxrAl wjxbw Awtm dbr׃
22.33 wjjTb Hdbr bOjnj bnj jxrAl wjbrkw AlHjm bnj jxrAl wlA Amrw lOlwt OljHm lcbA lxht At-HArc Axr bnj-rAwbn wbnj-gd jxbjm bH׃
22.34 wjqrAw bnj-rAwbn wbnj-gd lmzbh kj Od HwA bjntjnw kj jHwH HAlHjm׃ p
22.1 Tunc vocavit Iosue Rubenitas et Gaditas et dimidiam tribum Manasse
22.2 dixitque ad eos: “Fecistis omnia, quae vobis praecepit Moyses famulus Domini; mihi quoque in omnibus, quae praecepi vobis, oboedistis
22.3 nec reliquistis fratres vestros hoc longo tempore usque in praesentem diem custodientes imperium Domini Dei vestri.
22.4 Quia igitur dedit Dominus Deus vester fratribus vestris quietem ac pacem, sicut eis pollicitus est, revertimini nunc et ite in tabernacula vestra et in terram possessionis, quam tradidit vobis Moyses famulus Domini trans Iordanem;
22.5 ita dumtaxat ut custodiatis attente et opere compleatis mandatum et legem, quam praecepit vobis Moyses servus Domini, ut diligatis Dominum Deum vestrum et ambuletis in omnibus viis eius et observetis mandata illius adhaereatisque ei ac serviatis in omni corde et in omni anima vestra ”.
22.6 Benedixitque eis Iosue et dimisit eos, qui reversi sunt in tabernacula sua.
22.7 Dimidiae autem tribui Manasse possessionem Moyses dederat in Basan; et idcirco mediae, quae superfuit, dedit Iosue sortem inter ceteros fratres suos trans Iordanem ad occidentalem eius plagam. Cumque dimitteret eos in tabernacula sua et benedixisset illis,
22.8 dixit ad eos: “Cum multis divitiis revertimini ad sedes vestras, cum argento et auro, aere ac ferro et veste multiplici; dividite praedam hostium cum fratribus vestris ”.
22.9 Reversique sunt et abierunt filii Ruben et filii Gad et dimidia tribus Manasse a filiis Israel de Silo, quae sita est in Chanaan, ut intrarent Galaad terram possessionis suae, quam obtinuerant iuxta imperium Domini in manu Moysi.
22.10 Cumque venissent ad circulos Iordanis in terra Chanaan, aedificaverunt iuxta Iordanem altare ingens aspectu.
22.11 Cum audissent filii Israel aedificasse filios Ruben et Gad et dimidiam tribum Manasse altare e regione terrae Chanaan ad Iordanis circulos ex adverso filiorum Israel,
22.12 convenerunt omnes in Silo, ut ascenderent et dimicarent contra eos.
22.13 Et interim miserunt ad illos in terram Galaad Phinees filium Eleazari sacerdotem
22.14 et decem principes cum eo, singulos de tribubus, unusquisque erat caput familiae in cognationibus Israel.
22.15 Qui venerunt ad filios Ruben et Gad et dimidiam tribum Manasse in terram Galaad dixeruntque ad eos:
22.16 “ Haec mandat omnis coetus Domini: Quae est ista transgressio? Cur reliquistis Dominum, Deum Israel, aedificantes vobis altare sacrilegum et a cultu illius recedentes?
22.17 An parum vobis est peccatum Phegor, et usque in praesentem diem macula huius sceleris in nobis permanet, et facta est plaga in coetu Domini?
22.18 Et vos hodie reliquistis Dominum, et factum est ut rebellaretis contra Dominum; et cras in universum coetum Israel eius ira desaeviet.
22.19 Quod si putatis immundam esse terram possessionis vestrae, transite ad terram possessionis Domini, in qua habitaculum Domini est, et habitate inter nos; tantum ut contra Dominum non rebelletis nec nos rebellare faciatis aedificantes altare praeter altare Domini Dei nostri.
22.20 Nonne Achan filius Zarae praeteriit mandatum Domini de anathemate, et super omnem coetum Israel ira Domini incubuit? Et ille erat unus homo; atque utinam solus perisset in scelere suo! ”.
22.21 Responderuntque filii Ruben et Gad et dimidia tribus Manasse principibus legationis Israel:
22.22 “ Fortissimus Deus Dominus, fortissimus Deus Dominus ipse novit, et Israel simul intelleget: si rebellionis, si praevaricationis animo contra Dominum hoc altare construximus, non salvet nos, sed puniat in praesenti;
22.23 et si ea mente fecimus, ut recedamus a Domino et holocausta et oblationes et pacificas victimas super eo imponeremus, Dominus ipse quaerat et iudicet;
22.24 et si non ea magis sollicitudine et cogitatione fecimus hoc dicentes: Cras dicent filii vestri filiis nostris: “Quid vobis et Domino, Deo Israel?
22.25 Terminum posuit Dominus inter nos et vos, o filii Ruben et filii Gad, Iordanem fluvium, et idcirco partem non habetis in Domino”; et per hanc occasionem avertent filii vestri filios nostros a timore Domini. Putavimus itaque melius
22.26 et diximus: Exstruamus nobis altare non in holocausta neque ad victimas offerendas,
22.27 sed in testimonium inter nos et vos et sobolem nostram vestramque progeniem, ut serviamus Domino, et iuris nostri sit offerre holocausta et victimas et pacificas hostias, et nequaquam dicant cras filii vestri filiis nostris: “Non est vobis pars in Domino”.
22.28 Quod si voluerint dicere, respondebunt eis: “Ecce similitudo altaris Domini, quam fecerunt patres nostri non in holocausta neque in sacrificia, sed in testimonium inter nos et vos”.
22.29 Absit a nobis hoc scelus, ut recedamus a Domino et eius vestigia relinquamus, exstructo altari ad holocausta et oblationes et victimas offerendas, praeter altare Domini Dei nostri, quod est ante habitaculum eius ”. 22.30 Quibus auditis, Phinees sacerdos et principes legationis Israel, qui erant cum eo, placati sunt et verba filiorum Ruben et Gad et dimidiae tribus Manasse libentissime susceperunt;
22.31 dixitque Phinees filius Eleazar sacerdos ad eos: “ Nunc scimus quod nobiscum sit Dominus, quoniam alieni estis a praevaricatione hac et liberastis filios Israel de manu Domini ”.
22.32 Reversusque est cum principibus a filiis Ruben et Gad de terra Galaad in terram Chanaan ad filios Israel et rettulit eis.
22.33 Placuitque sermo cunctis audientibus, et laudaverunt Deum filii Israel; et nequaquam ultra dixerunt, ut ascenderent contra eos in bellum et delerent terram, in qua habitabant filii Ruben et Gad.
22.34 Vocaveruntque filii Ruben et filii Gad altare, quod exstruxerant, Testem; dixerunt enim: “ Testis est inter nos quod Dominus ipse sit Deus ”.
23.1 Und nach langer Zeit, als der HERR Israel Ruhe verschafft hatte vor all seinen Feinden ringsum, und Josua alt und wohlbetagt war,
23.2 berief Josua ganz Israel, seine Ältesten, Häupter, Richter und Amtleute und sprach zu ihnen: Ich bin nun alt und wohlbetagt;
23.3 ihr aber habt alles gesehen, was der HERR, euer Gott, getan hat an allen diesen Völkern vor euch her; denn der HERR, euer Gott, hat selbst für euch gestritten.
23.4 Seht, ich habe euch diese übriggebliebenen Völker durch das Los zugeteilt, einem jeden Stamm sein Erbteil, vom Jordan an, und alle Völker, die ich ausgerottet habe bis an das große Meer, wo die Sonne untergeht.
23.5 Und der HERR, euer Gott, wird sie vor euch her ausstoßen und vor euch her vertreiben, daß ihr derselben Land einnehmet, wie der HERR, euer Gott, euch versprochen hat.
23.6 So seid nun recht fest, zu beobachten und zu tun alles, was im Gesetzbuch Moses geschrieben steht, daß ihr nicht davon abweichet, weder zur Rechten noch zur Linken,
23.7 damit ihr euch nicht mit diesen Völkern vermischet, die noch bei euch übriggeblieben sind, und nicht an die Namen ihrer Götter denket, noch bei ihnen schwöret, noch ihnen dienet, noch sie anbetet;
23.8 sondern dem HERRN, eurem Gott, sollt ihr anhangen, wie ihr bis auf diesen Tag getan habt.
23.9 Und der HERR hat große und mächtige Völker vor euch vertrieben, wie denn niemand bis auf diesen Tag vor euch bestehen konnte.
23.10 Ein einziger von euch jagt tausend; denn der HERR, euer Gott, streitet für euch, wie er euch versprochen hat.
23.11 Darum behütet eure Seelen wohl, daß ihr den HERRN, euren Gott, liebhabet!
23.12 Wenn ihr euch aber abwendet und dem Überrest dieser Völker anhanget, die unter euch übriggeblieben sind, und euch mit ihnen verheiratet, daß ihr euch untereinander vermischet, so wisset gewiß,
23.13 daß der HERR, euer Gott, diese Völker nicht mehr vor euch vertreiben wird; sondern sie werden euch zum Fallstrick und zur Schlinge und zur Geißel an eurer Seite werden und zu Dornen in euren Augen, bis ihr vertilgt seid aus diesem guten Lande, das der HERR, euer Gott, euch gegeben hat.
23.14 Und siehe, ich gehe heute den Weg aller Welt, und ihr müßt erkennen mit eurem ganzen Herzen und mit eurer ganzen Seele, daß nicht ein Wort gefehlt hat von all dem Guten, das der HERR, euer Gott, euch versprochen hat; es ist euch alles widerfahren, und nichts ist ausgeblieben.
23.15 Wie nun alles Gute über euch gekommen ist, das der HERR, euer Gott, euch versprochen hat, so wird der HERR auch alles Böse über euch kommen lassen, bis er euch vertilgt hat aus diesem guten Lande, das euch der HERR, euer Gott, gegeben hat.
23.16 Wenn ihr den Bund des HERRN, eures Gottes, den er euch geboten hat, übertretet und hingehet und andern Göttern dienet und sie anbetet, so wird der Zorn des HERRN über euch ergrimmen, und ihr werdet bald vertilgt sein aus dem guten Lande, das er euch gegeben hat!
23.1 καὶ ἐγένετο μεθ' ἡμέρας πλείους μετὰ τὸ καταπαῦσαι κύριον τὸν ισραηλ ἀπὸ πάντων τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν κυκλόθεν καὶ ἰησοῦς πρεσβύτερος προβεβηκὼς ταῖς ἡμέραις
23.2 καὶ συνεκάλεσεν ἰησοῦς πάντας τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ τὴν γερουσίαν αὐτῶν καὶ τοὺς ἄρχοντας αὐτῶν καὶ τοὺς γραμματεῖς αὐτῶν καὶ τοὺς δικαστὰς αὐτῶν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ἐγὼ γεγήρακα καὶ προβέβηκα ταῖς ἡμέραις
23.3 ὑμεῖς δὲ ἑωράκατε ὅσα ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν τούτοις ἀπὸ προσώπου ὑμῶν ὅτι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὁ ἐκπολεμήσας ὑμῖν
23.4 ἴδετε ὅτι ἐπέρριφα ὑμῖν τὰ ἔθνη τὰ καταλελειμμένα ὑμῖν ταῦτα ἐν τοῖς κλήροις εἰς τὰς φυλὰς ὑμῶν ἀπὸ τοῦ ιορδάνου πάντα τὰ ἔθνη ἃ ἐξωλέθρευσα καὶ ἀπὸ τῆς θαλάσσης τῆς μεγάλης ὁριεῖ ἐπὶ δυσμὰς ἡλίου
23.5 κύριος δὲ ὁ θεὸς ὑμῶν οὗτος ἐξολεθρεύσει αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου ὑμῶν ἕως ἂν ἀπόλωνται καὶ ἀποστελεῖ αὐτοῖς τὰ θηρία τὰ ἄγρια ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ αὐτοὺς καὶ τοὺς βασιλεῖς αὐτῶν ἀπὸ προσώπου ὑμῶν καὶ κατακληρονομήσατε τὴν γῆν αὐτῶν καθὰ ἐλάλησεν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ὑμῖν
23.6 κατισχύσατε οὖν σφόδρα φυλάσσειν καὶ ποιεῖν πάντα τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ βιβλίῳ τοῦ νόμου μωυσῆ ἵνα μὴ ἐκκλίνητε εἰς δεξιὰν ἢ εὐώνυμα
23.7 ὅπως μὴ εἰσέλθητε εἰς τὰ ἔθνη τὰ καταλελειμμένα ταῦτα καὶ τὰ ὀνόματα τῶν θεῶν αὐτῶν οὐκ ὀνομασθήσεται ἐν ὑμῖν οὐδὲ μὴ προσκυνήσητε αὐτοῖς οὐδὲ μὴ λατρεύσητε αὐτοῖς
23.8 ἀλλὰ κυρίῳ τῷ θεῷ ὑμῶν προσκολληθήσεσθε καθάπερ ἐποιήσατε ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
23.9 καὶ ἐξωλέθρευσεν αὐτοὺς κύριος ἀπὸ προσώπου ὑμῶν ἔθνη μεγάλα καὶ ἰσχυρά καὶ ὑμῖν οὐθεὶς ἀντέστη κατενώπιον ὑμῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
23.10 εἷς ὑμῶν ἐδίωξεν χιλίους ὅτι κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν ἐξεπολέμει ὑμῖν καθάπερ εἶπεν ὑμῖν
23.11 καὶ φυλάξασθε σφόδρα τοῦ ἀγαπᾶν κύριον τὸν θεὸν ὑμῶν
23.12 ἐὰν γὰρ ἀποστραφῆτε καὶ προσθῆσθε τοῖς ὑπολειφθεῖσιν ἔθνεσιν τούτοις τοῖς μεθ' ὑμῶν καὶ ἐπιγαμίας ποιήσητε πρὸς αὐτοὺς καὶ συγκαταμιγῆτε αὐτοῖς καὶ αὐτοὶ ὑμῖν
23.13 γινώσκετε ὅτι οὐ μὴ προσθῇ κύριος τοῦ ἐξολεθρεῦσαι τὰ ἔθνη ταῦτα ἀπὸ προσώπου ὑμῶν καὶ ἔσονται ὑμῖν εἰς παγίδας καὶ εἰς σκάνδαλα καὶ εἰς ἥλους ἐν ταῖς πτέρναις ὑμῶν καὶ εἰς βολίδας ἐν τοῖς ὀφθαλμοῖς ὑμῶν ἕως ἂν ἀπόλησθε ἀπὸ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς ταύτης ἣν ἔδωκεν ὑμῖν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν
23.14 ἐγὼ δὲ ἀποτρέχω τὴν ὁδὸν καθὰ καὶ πάντες οἱ ἐπὶ τῆς γῆς καὶ γνώσεσθε τῇ καρδίᾳ ὑμῶν καὶ τῇ ψυχῇ ὑμῶν διότι οὐ διέπεσεν εἷς λόγος ἀπὸ πάντων τῶν λόγων ὧν εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν πρὸς πάντα τὰ ἀνήκοντα ὑμῖν οὐ διεφώνησεν ἐξ αὐτῶν
23.15 καὶ ἔσται ὃν τρόπον ἥκει ἐφ' ὑμᾶς πάντα τὰ ῥήματα τὰ καλά ἃ ἐλάλησεν κύριος πρὸς ὑμᾶς οὕτως ἐπάξει κύριος ὁ θεὸς ἐφ' ὑμᾶς πάντα τὰ ῥήματα τὰ πονηρά ἕως ἂν ἐξολεθρεύσῃ ὑμᾶς ἀπὸ τῆς γῆς τῆς ἀγαθῆς ταύτης ἧς ἔδωκεν κύριος ὑμῖν
23.16 ἐν τῷ παραβῆναι ὑμᾶς τὴν διαθήκην κυρίου τοῦ θεοῦ ὑμῶν ἣν ἐνετείλατο ὑμῖν καὶ πορευθέντες λατρεύσητε θεοῖς ἑτέροις καὶ προσκυνήσητε αὐτοῖς
23.1 kai egeneto meth' ehmeras pleioys meta to katapaysai kyrion ton israehl apo pantohn tohn echthrohn aytohn kyklothen kai iehsoys presbyteros probebehkohs tais ehmerais
23.2 kai synekalesen iehsoys pantas toys yioys israehl kai tehn geroysian aytohn kai toys archontas aytohn kai toys grammateis aytohn kai toys dikastas aytohn kai eipen pros aytoys egoh gegehraka kai probebehka tais ehmerais
23.3 ymeis de eohrakate osa epoiehsen kyrios o theos ymohn pasin tois ethnesin toytois apo prosohpoy ymohn oti kyrios o theos ymohn o ekpolemehsas ymin
23.4 idete oti eperripha ymin ta ethneh ta kataleleimmena ymin tayta en tois klehrois eis tas phylas ymohn apo toy iordanoy panta ta ethneh a exohlethreysa kai apo tehs thalassehs tehs megalehs oriei epi dysmas ehlioy
23.5 kyrios de o theos ymohn oytos exolethreysei aytoys apo prosohpoy ymohn eohs an apolohntai kai apostelei aytois ta thehria ta agria eohs an exolethreyseh aytoys kai toys basileis aytohn apo prosohpoy ymohn kai kataklehronomehsate tehn gehn aytohn katha elalehsen kyrios o theos ymohn ymin
23.6 katischysate oyn sphodra phylassein kai poiein panta ta gegrammena en toh biblioh toy nomoy mohyseh ina meh ekklinehte eis dexian eh eyohnyma
23.7 opohs meh eiselthehte eis ta ethneh ta kataleleimmena tayta kai ta onomata tohn theohn aytohn oyk onomasthehsetai en ymin oyde meh proskynehsehte aytois oyde meh latreysehte aytois
23.8 alla kyrioh toh theoh ymohn proskollehthehsesthe kathaper epoiehsate eohs tehs ehmeras taytehs
23.9 kai exohlethreysen aytoys kyrios apo prosohpoy ymohn ethneh megala kai ischyra kai ymin oytheis antesteh katenohpion ymohn eohs tehs ehmeras taytehs
23.10 eis ymohn ediohxen chilioys oti kyrios o theos ymohn exepolemei ymin kathaper eipen ymin
23.11 kai phylaxasthe sphodra toy agapan kyrion ton theon ymohn
23.12 ean gar apostraphehte kai prosthehsthe tois ypoleiphtheisin ethnesin toytois tois meth' ymohn kai epigamias poiehsehte pros aytoys kai sygkatamigehte aytois kai aytoi ymin
23.13 ginohskete oti oy meh prostheh kyrios toy exolethreysai ta ethneh tayta apo prosohpoy ymohn kai esontai ymin eis pagidas kai eis skandala kai eis ehloys en tais pternais ymohn kai eis bolidas en tois ophthalmois ymohn eohs an apolehsthe apo tehs gehs tehs agathehs taytehs ehn edohken ymin kyrios o theos ymohn
23.14 egoh de apotrechoh tehn odon katha kai pantes oi epi tehs gehs kai gnohsesthe teh kardia ymohn kai teh psycheh ymohn dioti oy diepesen eis logos apo pantohn tohn logohn ohn eipen kyrios o theos ymohn pros panta ta anehkonta ymin oy diephohnehsen ex aytohn
23.15 kai estai on tropon ehkei eph' ymas panta ta rehmata ta kala a elalehsen kyrios pros ymas oytohs epaxei kyrios o theos eph' ymas panta ta rehmata ta ponehra eohs an exolethreyseh ymas apo tehs gehs tehs agathehs taytehs ehs edohken kyrios ymin
23.16 en toh parabehnai ymas tehn diathehkehn kyrioy toy theoy ymohn ehn eneteilato ymin kai poreythentes latreysehte theois eterois kai proskynehsehte aytois
23.1 וַיְהִי מִיָּמִים רַבִּים אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֵנִיחַ יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל־אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וִיהֹושֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים׃
23.2 וַיִּקְרָא יְהֹושֻׁעַ לְכָל־יִשְׂרָאֵל לִזְקֵנָיו וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי זָקַנְתִּי בָּאתִי בַּיָּמִים׃
23.3 וְאַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְכָל־הַגֹּויִם הָאֵלֶּה מִפְּנֵיכֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם׃
23.4 רְאוּ הִפַּלְתִּי לָכֶם אֶת־הַגֹּויִם הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה בְּנַחֲלָה לְשִׁבְטֵיכֶם מִן־הַיַּרְדֵּן וְכָל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר הִכְרַתִּי וְהַיָּם הַגָּדֹול מְבֹוא הַשָּׁמֶשׁ׃
23.5 וַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא יֶהְדֳּפֵם מִפְּנֵיכֶם וְהֹורִישׁ אֹתָם מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־אַרְצָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לָכֶם׃
23.6 וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשֹׂות אֵת כָּל־הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תֹּורַת מֹשֶׁה לְבִלְתִּי סוּר־מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול׃
23.7 לְבִלְתִּי־בֹוא בַּגֹּויִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם וּבְשֵׁם אֱלֹהֵיהֶם לֹא־תַזְכִּירוּ וְלֹא תַשְׁבִּיעוּ וְלֹא תַעַבְדוּם וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם׃
23.8 כִּי אִם־בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם תִּדְבָּקוּ כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
23.9 וַיֹּורֶשׁ יְהוָה מִפְּנֵיכֶם גֹּויִם גְּדֹלִים וַעֲצוּמִים וְאַתֶּם לֹא־עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיכֶם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
23.10 אִישׁ־אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף־אָלֶף כִּי ׀ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃
23.11 וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם לְאַהֲבָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
23.12 כִּי ׀ אִם־שֹׁוב תָּשׁוּבוּ וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגֹּויִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם וּבָאתֶם בָּהֶם וְהֵם בָּכֶם׃
23.13 יָדֹועַ תֵּדְעוּ כִּי לֹא יֹוסִיף יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְהֹורִישׁ אֶת־הַגֹּויִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמֹוקֵשׁ וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם עַד־אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטֹּובָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
23.14 וְהִנֵּה אָנֹכִי הֹולֵךְ הַיֹּום בְּדֶרֶךְ כָּל־הָאָרֶץ וִידַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם כִּי לֹא־נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל ׀ הַדְּבָרִים הַטֹּובִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם הַכֹּל בָּאוּ לָכֶם לֹא־נָפַל מִמֶּנּוּ דָּבָר אֶחָד׃
23.15 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר־בָּא עֲלֵיכֶם כָּל־הַדָּבָר הַטֹּוב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲלֵיכֶם כֵּן יָבִיא יְהוָה עֲלֵיכֶם אֵת כָּל־הַדָּבָר הָרָע עַד־הַשְׁמִידֹו אֹותְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטֹּובָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
23.16 בְּעָבְרְכֶם אֶת־בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם וְחָרָה אַף־יְהוָה בָּכֶם וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּובָה אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם׃ פ
23.1 wajHij mijaamijm rabijm Aaharej Aaxxaer-Henijha jHwaaH ljixraaAel mikaal-AojbejHaem misaabijb wijHowxxuOa zaaqen baaA bajaamijm׃
23.2 wajiqraaA jHowxxuOa lkaal-jixraaAel lizqenaajw wlraaAxxaajw wlxxopTaajw wlxxoTraajw wajoAmaer AaleHaem Aanij zaaqantij baaAtij bajaamijm׃
23.3 wAataem rAijtaem Aet kaal-Aaxxaer OaaxaaH jHwaaH AaeloHejkaem lkaal-Hagowjim HaaAelaeH mipnejkaem kij jHwaaH AaeloHejkaem HwA Hanilhaam laakaem׃
23.4 rAw Hipaltij laakaem Aaet-Hagowjim HanixxAaarijm HaaAelaeH bnahalaaH lxxibTejkaem min-Hajarden wkaal-Hagowjim Aaxxaer Hikratij wHajaam Hagaadowl mbowA Haxxaamaexx׃
23.5 wajHwaaH AaeloHejkaem HwA jaeHdaapem mipnejkaem wHowrijxx Aotaam milipnejkaem wijrixxtaem Aaet-Aarcaam kaAaxxaer dibaer jHwaaH AaeloHejkaem laakaem׃
23.6 wahazaqtaem mAod lixxmor wlaOaxowt Aet kaal-Hakaatwb bsepaer towrat moxxaeH lbiltij swr-mimaenw jaamijn wxmoAwl׃
23.7 lbiltij-bowA bagowjim HaaAelaeH HanixxAaarijm HaaAelaeH Aitkaem wbxxem AaeloHejHaem loA-tazkijrw wloA taxxbijOw wloA taOabdwm wloA tixxtahaww laaHaem׃
23.8 kij Aim-bajHwaaH AaeloHejkaem tidbaaqw kaAaxxaer Oaxijtaem Oad Hajowm HazaeH׃
23.9 wajowraexx jHwaaH mipnejkaem gowjim gdolijm waOacwmijm wAataem loA-Oaamad Aijxx bipnejkaem Oad Hajowm HazaeH׃
23.10 Aijxx-Aaehaad mikaem jirdaap-Aaalaep kij jHwaaH AaeloHejkaem HwA Hanilhaam laakaem kaAaxxaer dibaer laakaem׃
23.11 wnixxmartaem mAod lnapxxotejkaem lAaHabaaH Aaet-jHwaaH AaeloHejkaem׃
23.12 kij Aim-xxowb taaxxwbw wdbaqtaem bjaetaer Hagowjim HaaAelaeH HanixxAaarijm HaaAelaeH Aitkaem wHithatantaem baaHaem wbaaAtaem baaHaem wHem baakaem׃
23.13 jaadowOa tedOw kij loA jowsijp jHwaaH AaeloHejkaem lHowrijxx Aaet-Hagowjim HaaAelaeH milipnejkaem wHaajw laakaem lpah wlmowqexx wlxxoTeT bcidejkaem wlicninijm bOejnejkaem Oad-Aabaadkaem meOal HaaAadaamaaH HaTowbaaH HazoAt Aaxxaer naatan laakaem jHwaaH AaeloHejkaem׃
23.14 wHineH Aaanokij Howlek Hajowm bdaeraek kaal-HaaAaaraec wijdaOtaem bkaal-lbabkaem wbkaal-napxxkaem kij loA-naapal daabaar Aaehaad mikol Hadbaarijm HaTowbijm Aaxxaer dibaer jHwaaH AaeloHejkaem Oalejkaem Hakol baaAw laakaem loA-naapal mimaenw daabaar Aaehaad׃
23.15 wHaajaaH kaAaxxaer-baaA Oalejkaem kaal-Hadaabaar HaTowb Aaxxaer dibaer jHwaaH AaeloHejkaem Aalejkaem ken jaabijA jHwaaH Oalejkaem Aet kaal-Hadaabaar HaaraaO Oad-Haxxmijdow Aowtkaem meOal HaaAadaamaaH HaTowbaaH HazoAt Aaxxaer naatan laakaem jHwaaH AaeloHejkaem׃
23.16 bOaabrkaem Aaet-brijt jHwaaH AaeloHejkaem Aaxxaer ciwaaH Aaetkaem waHalaktaem waOabadtaem AaeloHijm Aaherijm wHixxtahawijtaem laaHaem whaaraaH Aap-jHwaaH baakaem waAabadtaem mHeraaH meOal HaaAaaraec HaTowbaaH Aaxxaer naatan laakaem׃ p
23.1 ויהי מימים רבים אחרי אשר־הניח יהוה לישראל מכל־איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים׃
23.2 ויקרא יהושע לכל־ישראל לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויאמר אלהם אני זקנתי באתי בימים׃
23.3 ואתם ראיתם את כל־אשר עשה יהוה אלהיכם לכל־הגוים האלה מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃
23.4 ראו הפלתי לכם את־הגוים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם מן־הירדן וכל־הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש׃
23.5 ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם וירשתם את־ארצם כאשר דבר יהוה אלהיכם לכם׃
23.6 וחזקתם מאד לשמר ולעשות את כל־הכתוב בספר תורת משה לבלתי סור־ממנו ימין ושמאול׃
23.7 לבלתי־בוא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם לא־תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם׃
23.8 כי אם־ביהוה אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה׃
23.9 ויורש יהוה מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא־עמד איש בפניכם עד היום הזה׃
23.10 איש־אחד מכם ירדף־אלף כי ׀ יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר לכם׃
23.11 ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את־יהוה אלהיכם׃
23.12 כי ׀ אם־שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם׃
23.13 ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את־הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד־אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃
23.14 והנה אנכי הולך היום בדרך כל־הארץ וידעתם בכל־לבבכם ובכל־נפשכם כי לא־נפל דבר אחד מכל ׀ הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיכם עליכם הכל באו לכם לא־נפל ממנו דבר אחד׃
23.15 והיה כאשר־בא עליכם כל־הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם כן יביא יהוה עליכם את כל־הדבר הרע עד־השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃
23.16 בעברכם את־ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף־יהוה בכם ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם׃ פ
23.1 wjHj mjmjm rbjm Ahrj Axr-Hnjh jHwH ljxrAl mkl-AjbjHm msbjb wjHwxO zqn bA bjmjm׃
23.2 wjqrA jHwxO lkl-jxrAl lzqnjw wlrAxjw wlxpTjw wlxTrjw wjAmr AlHm Anj zqntj bAtj bjmjm׃
23.3 wAtm rAjtm At kl-Axr OxH jHwH AlHjkm lkl-Hgwjm HAlH mpnjkm kj jHwH AlHjkm HwA Hnlhm lkm׃
23.4 rAw Hpltj lkm At-Hgwjm HnxArjm HAlH bnhlH lxbTjkm mn-Hjrdn wkl-Hgwjm Axr Hkrtj wHjm Hgdwl mbwA Hxmx׃
23.5 wjHwH AlHjkm HwA jHdpm mpnjkm wHwrjx Atm mlpnjkm wjrxtm At-Arcm kAxr dbr jHwH AlHjkm lkm׃
23.6 whzqtm mAd lxmr wlOxwt At kl-Hktwb bspr twrt mxH lbltj swr-mmnw jmjn wxmAwl׃
23.7 lbltj-bwA bgwjm HAlH HnxArjm HAlH Atkm wbxm AlHjHm lA-tzkjrw wlA txbjOw wlA tObdwm wlA txthww lHm׃
23.8 kj Am-bjHwH AlHjkm tdbqw kAxr Oxjtm Od Hjwm HzH׃
23.9 wjwrx jHwH mpnjkm gwjm gdljm wOcwmjm wAtm lA-Omd Ajx bpnjkm Od Hjwm HzH׃
23.10 Ajx-Ahd mkm jrdp-Alp kj jHwH AlHjkm HwA Hnlhm lkm kAxr dbr lkm׃
23.11 wnxmrtm mAd lnpxtjkm lAHbH At-jHwH AlHjkm׃
23.12 kj Am-xwb txwbw wdbqtm bjtr Hgwjm HAlH HnxArjm HAlH Atkm wHthtntm bHm wbAtm bHm wHm bkm׃
23.13 jdwO tdOw kj lA jwsjp jHwH AlHjkm lHwrjx At-Hgwjm HAlH mlpnjkm wHjw lkm lph wlmwqx wlxTT bcdjkm wlcnnjm bOjnjkm Od-Abdkm mOl HAdmH HTwbH HzAt Axr ntn lkm jHwH AlHjkm׃
23.14 wHnH Ankj Hwlk Hjwm bdrk kl-HArc wjdOtm bkl-lbbkm wbkl-npxkm kj lA-npl dbr Ahd mkl Hdbrjm HTwbjm Axr dbr jHwH AlHjkm Oljkm Hkl bAw lkm lA-npl mmnw dbr Ahd׃
23.15 wHjH kAxr-bA Oljkm kl-Hdbr HTwb Axr dbr jHwH AlHjkm Aljkm kn jbjA jHwH Oljkm At kl-Hdbr HrO Od-Hxmjdw Awtkm mOl HAdmH HTwbH HzAt Axr ntn lkm jHwH AlHjkm׃
23.16 bObrkm At-brjt jHwH AlHjkm Axr cwH Atkm wHlktm wObdtm AlHjm Ahrjm wHxthwjtm lHm whrH Ap-jHwH bkm wAbdtm mHrH mOl HArc HTwbH Axr ntn lkm׃ p
23.1 Evoluto autem multo tem pore, postquam pacem Do minus dederat Israeli ab omnibus in gyro nationibus et Iosue iam longaevo et persenilis aetatis,
23.2 vocavit Iosue omnem Israelem maioresque natu et principes ac iudices et praefectos dixitque ad eos: “ Ego senui et progressioris aetatis sum,
23.3 vosque vidistis omnia, quae fecerit Dominus Deus vester cunctis nationibus istis, quomodo pro vobis ipse pugnaverit.
23.4 Videte, sorte divisi vobis gentes, quae supersunt, in possessionem tribuum vestrarum, sicut omnes, quas delevi, a Iordane usque ad mare Magnum in occidente.
23.5 Dominus Deus vester disperdet eas et auferet a facie vestra, et possidebitis terram eorum, sicut vobis pollicitus est.
23.6 Tantum confortamini, ut custodiatis cuncta, quae scripta sunt in volumine legis Moysi, et non declinetis ab eis nec ad dexteram nec ad sinistram;
23.7 ne conveniatis cum gentibus, quae inter vos residuae sunt, et iuretis in nomine deorum earum et serviatis eis et adoretis illos;
23.8 sed adhaereatis Domino Deo vestro, quod fecistis usque in diem hanc.
23.9 Et expulit Dominus in conspectu vestro gentes magnas et robustissimas, et nullus vobis resistere potuit:
23.10 unus e vobis persequitur hostium mille viros, quia Dominus Deus vester pro vobis ipse pugnat, sicut pollicitus est;
23.11 hoc tantum diligentissime praecavete, ut diligatis Dominum Deum vestrum.
23.12 Quod si volueritis gentium harum, quae inter vos residuae sunt, erroribus adhaerere et cum eis miscere conubia atque amicitias copulare,
23.13 iam nunc scitote quod Dominus Deus vester non eas deleat ante faciem vestram; sed sint vobis in rete, foveam ac laqueum et flagellum ex latere vestro, et spinae in oculis vestris, donec vos disperdat de terra hac optima, quam tradidit vobis.
23.14 En ego hodie ingredior viam universae terrae; et toto animo cognoscetis quod de omnibus verbis bonis, quae Dominus Deus vester locutus est vobis, non praeterierit ne unum quidem incassum.
23.15 Sicut ergo implevit opere, quod promisit, et prospera cuncta venerunt, sic adducet super vos quidquid malorum comminatus est, donec vos disperdat de terra hac optima, quam tradidit vobis.
23.16 Si praeterieritis pactum Domini Dei vestri, quod mandavit vobis, et servieritis diis alienis et adoraveritis eos, consurget in vos furor Domini, et cito peribitis ab hac terra optima, quam tradidit vobis ”.
24.1 Und Josua versammelte alle Stämme Israels zu Sichem und berief die Ältesten von Israel, die Häupter, Richter und Amtleute. Und als sie vor Gott getreten waren,
24.2 sprach Josua zum ganzen Volk: So spricht der HERR, der Gott Israels: Eure Väter, Terach, Abrahams und Nahors Vater, wohnten vor Zeiten jenseits des Euphrat Stromes und dienten andern Göttern.
24.3 Da nahm ich euren Vater Abraham von jenseits des Stromes und ließ ihn durch das ganze Land Kanaan wandern und mehrte seinen Samen und gab ihm Isaak.
24.4 Und dem Isaak gab ich Jakob und Esau; und dem Esau gab ich das Gebirge Seir zum Erbbesitz. Jakob aber und seine Kinder zogen hinab nach Ägypten.
24.5 Da sandte ich Mose und Aaron und plagte Ägypten, wie ich denn mitten unter ihnen getan habe.
24.6 Darnach führte ich euch heraus. Als ich aber eure Väter aus Ägypten führte und ihr an das Meer kamet und die Ägypter euren Vätern mit Wagen und Reitern bis an das Schilfmeer nachjagten, da schrieen sie zum HERRN;
24.7 der setzte eine Finsternis zwischen euch und die Ägypter und führte das Meer über sie und bedeckte sie. Und eure Augen haben gesehen, was ich in Ägypten getan habe. Darnach habt ihr lange Zeit in der Wüste gewohnt.
24.8 Dann brachte ich euch in das Land der Amoriter, die jenseits des Jordan wohnten; und als sie wider euch stritten, gab ich sie in eure Hand, so daß ihr derselben Land einnahmet, und ich vertilgte sie vor euch her.
24.9 Da machte sich auf Balak, der Sohn Zippors, der König der Moabiter, und stritt wider Israel; und er sandte hin und ließ Bileam rufen, den Sohn Beors, damit er euch verfluche.
24.10 Aber ich wollte Bileam nicht hören, sondern er mußte euch beständig segnen, und ich errettete euch aus seiner Hand.
24.11 Und als ihr über den Jordan ginget und gen Jericho kamet, stritten die Bürger von Jericho wider euch, ebenso die Amoriter, Pheresiter, Kanaaniter, Hetiter, Girgasiter, Heviter und Jebusiter; aber ich gab sie in eure Hand.
24.12 Und ich sandte Hornissen vor euch her, die trieben sie aus vor euch her, nämlich die beiden Könige der Amoriter, nicht durch dein Schwert und nicht durch deinen Bogen.
24.13 Und ich habe euch ein Land gegeben, welches ihr nicht bearbeitet habt, und Städte, die ihr nicht gebaut habt, daß ihr darin wohnet; und ihr esset von Weinbergen und Olivenbäumen, die ihr nicht gepflanzt habt.
24.14 So fürchtet nun den HERRN und dienet ihm aufrichtig und in der Wahrheit, und tut die Götter von euch, denen eure Väter jenseits des Stromes und in Ägypten gedient haben, und dienet dem HERRN!
24.15 Gefällt es euch aber nicht, dem HERRN zu dienen, so erwählet euch heute, welchem ihr dienen wollt: den Göttern, denen eure Väter jenseits des Stromes gedient haben, oder den Göttern der Amoriter, in deren Land ihr wohnt; ich aber und mein Haus, wir wollen dem HERRN dienen!
24.16 Da antwortete das Volk und sprach: Das sei ferne von uns, daß wir den HERRN verlassen und andern Göttern dienen!
24.17 Denn der HERR, unser Gott, ist der, welcher uns und unsre Väter aus Ägyptenland, aus dem Diensthause, geführt und vor unsern Augen so große Zeichen getan und uns behütet hat auf dem ganzen Wege, den wir gegangen sind, und unter allen Völkern, an welchen wir vorübergezogen sind.
24.18 Und der HERR hat alle Völker vor uns her ausgestoßen, ja auch die Amoriter, die im Lande wohnten. Auch wir wollen dem HERRN dienen, denn er ist unser Gott!
24.19 Josua sprach zum Volk: Ihr könnt dem HERRN nicht dienen; denn er ist ein heiliger Gott, ein eifriger Gott, der eure Übertretungen und Sünden nicht dulden wird.
24.20 Wenn ihr den HERRN verlasset und fremden Göttern dienet, so wird er sich von euch abwenden und euch Übles tun und euch aufreiben, nachdem er euch Gutes getan hat.
24.21 Da sprach das Volk zu Josua: Nein; denn wir wollen dem HERRN dienen!
24.22 Da sprach Josua zum Volk: Ihr seid Zeugen gegen euch, daß ihr euch den HERRN erwählt habt, um ihm zu dienen! Und sie sprachen: Ja, wir sind Zeugen!
24.23 So tut nun von euch sprach er, die fremden Götter, die unter euch sind, und neiget euer Herz zu dem HERRN, dem Gott Israels!
24.24 Und das Volk sprach zu Josua: Wir wollen dem HERRN, unserm Gott, dienen und seiner Stimme gehorsam sein!
24.25 Also machte Josua an jenem Tag einen Bund mit dem Volk und legte ihnen Satzungen und Rechte vor zu Sichem.
24.26 Und Josua schrieb diese Worte in das Gesetzbuch Gottes, und er nahm einen großen Stein und richtete ihn daselbst auf unter der Eiche, die bei dem Heiligtum des HERRN war.
24.27 Und Josua sprach zum ganzen Volk: Siehe, dieser Stein soll Zeuge gegen uns sein; denn er hat alle Reden gehört, welche der HERR mit uns geredet hat, und er soll Zeuge gegen euch sein, daß ihr euren Gott nicht verleugnet!
24.28 Also entließ Josua das Volk, einen jeden in sein Erbteil.
24.29 Und es begab sich nach diesen Geschichten, daß Josua, der Sohn Nuns, der Knecht des HERRN, starb, als er hundertundzehn Jahre alt war.
24.30 Und man begrub ihn im Gebiet seines Erbteils, zu Timnat-Serach, das auf dem Gebirge Ephraim liegt, nördlich vom Berge Gaasch.
24.31 Und die Kinder Israel dienten dem HERRN, solange Josua lebte und die Ältesten, welche Josua überlebten, die auch alle Werke des HERRN wußten, welche er an Israel getan hatte.
24.32 Und die Gebeine Josephs, welche die Kinder Israel aus Ägypten heraufgebracht hatten, begruben sie zu Sichem in dem Stück Land, welches Jakob von den Kindern Hemors, des Vaters Sichems, um hundert Kesita gekauft hatte und das zum Erbteil der Kinder Joseph gehörte.
24.33 Eleasar, der Sohn Aarons, starb auch, und sie begruben ihn zu Gibea, der Stadt seines Sohnes Pinehas, die ihm auf dem Gebirge Ephraim gegeben worden war.
24.1 καὶ συνήγαγεν ἰησοῦς πάσας φυλὰς ισραηλ εἰς σηλω καὶ συνεκάλεσεν τοὺς πρεσβυτέρους αὐτῶν καὶ τοὺς γραμματεῖς αὐτῶν καὶ τοὺς δικαστὰς αὐτῶν καὶ ἔστησεν αὐτοὺς ἀπέναντι τοῦ θεοῦ
24.2 καὶ εἶπεν ἰησοῦς πρὸς πάντα τὸν λαόν τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ πέραν τοῦ ποταμοῦ κατῴκησαν οἱ πατέρες ὑμῶν τὸ ἀπ' ἀρχῆς θαρα ὁ πατὴρ αβρααμ καὶ ὁ πατὴρ ναχωρ καὶ ἐλάτρευσαν θεοῖς ἑτέροις
24.3 καὶ ἔλαβον τὸν πατέρα ὑμῶν τὸν αβρααμ ἐκ τοῦ πέραν τοῦ ποταμοῦ καὶ ὡδήγησα αὐτὸν ἐν πάσῃ τῇ γῇ καὶ ἐπλήθυνα αὐτοῦ σπέρμα καὶ ἔδωκα αὐτῷ τὸν ισαακ
24.4 καὶ τῷ ισαακ τὸν ιακωβ καὶ τὸν ησαυ καὶ ἔδωκα τῷ ησαυ τὸ ὄρος τὸ σηιρ κληρονομῆσαι αὐτῷ καὶ ιακωβ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ κατέβησαν εἰς αἴγυπτον καὶ ἐγένοντο ἐκεῖ εἰς ἔθνος μέγα καὶ πολὺ καὶ κραταιόν
24.5 καὶ ἐκάκωσαν αὐτοὺς οἱ αἰγύπτιοι καὶ ἐπάταξεν κύριος τὴν αἴγυπτον ἐν οἷς ἐποίησεν αὐτοῖς καὶ μετὰ ταῦτα ἐξήγαγεν ὑμᾶς
24.6 ἐξ αἰγύπτου καὶ εἰσήλθατε εἰς τὴν θάλασσαν τὴν ἐρυθράν καὶ κατεδίωξαν οἱ αἰγύπτιοι ὀπίσω τῶν πατέρων ὑμῶν ἐν ἅρμασιν καὶ ἐν ἵπποις εἰς τὴν θάλασσαν τὴν ἐρυθράν
24.7 καὶ ἀνεβοήσαμεν πρὸς κύριον καὶ ἔδωκεν νεφέλην καὶ γνόφον ἀνὰ μέσον ἡμῶν καὶ ἀνὰ μέσον τῶν αἰγυπτίων καὶ ἐπήγαγεν ἐπ' αὐτοὺς τὴν θάλασσαν καὶ ἐκάλυψεν αὐτούς καὶ εἴδοσαν οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν ὅσα ἐποίησεν κύριος ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ ἦτε ἐν τῇ ἐρήμῳ ἡμέρας πλείους
24.8 καὶ ἤγαγεν ὑμᾶς εἰς γῆν αμορραίων τῶν κατοικούντων πέραν τοῦ ιορδάνου καὶ παρετάξαντο ὑμῖν καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος εἰς τὰς χεῖρας ὑμῶν καὶ κατεκληρονομήσατε τὴν γῆν αὐτῶν καὶ ἐξωλεθρεύσατε αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου ὑμῶν
24.9 καὶ ἀνέστη βαλακ ὁ τοῦ σεπφωρ βασιλεὺς μωαβ καὶ παρετάξατο τῷ ισραηλ καὶ ἀποστείλας ἐκάλεσεν τὸν βαλααμ ἀράσασθαι ὑμῖν
24.10 καὶ οὐκ ἠθέλησεν κύριος ὁ θεός σου ἀπολέσαι σε καὶ εὐλογίαν εὐλόγησεν ὑμᾶς καὶ ἐξείλατο ὑμᾶς ἐκ χειρῶν αὐτῶν καὶ παρέδωκεν αὐτούς
24.11 καὶ διέβητε τὸν ιορδάνην καὶ παρεγενήθητε εἰς ιεριχω καὶ ἐπολέμησαν πρὸς ὑμᾶς οἱ κατοικοῦντες ιεριχω ὁ αμορραῖος καὶ ὁ χαναναῖος καὶ ὁ φερεζαῖος καὶ ὁ ευαῖος καὶ ὁ ιεβουσαῖος καὶ ὁ χετταῖος καὶ ὁ γεργεσαῖος καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος εἰς τὰς χεῖρας ὑμῶν
24.12 καὶ ἐξαπέστειλεν προτέραν ὑμῶν τὴν σφηκιάν καὶ ἐξέβαλεν αὐτοὺς ἀπὸ προσώπου ὑμῶν δώδεκα βασιλεῖς τῶν αμορραίων οὐκ ἐν τῇ ῥομφαίᾳ σου οὐδὲ ἐν τῷ τόξῳ σου
24.13 καὶ ἔδωκεν ὑμῖν γῆν ἐφ' ἣν οὐκ ἐκοπιάσατε ἐπ' αὐτῆς καὶ πόλεις ἃς οὐκ ᾠκοδομήσατε καὶ κατῳκίσθητε ἐν αὐταῖς καὶ ἀμπελῶνας καὶ ἐλαιῶνας οὓς οὐκ ἐφυτεύσατε ὑμεῖς ἔδεσθε
24.14 καὶ νῦν φοβήθητε κύριον καὶ λατρεύσατε αὐτῷ ἐν εὐθύτητι καὶ ἐν δικαιοσύνῃ καὶ περιέλεσθε τοὺς θεοὺς τοὺς ἀλλοτρίους οἷς ἐλάτρευσαν οἱ πατέρες ὑμῶν ἐν τῷ πέραν τοῦ ποταμοῦ καὶ ἐν αἰγύπτῳ καὶ λατρεύετε κυρίῳ
24.15 εἰ δὲ μὴ ἀρέσκει ὑμῖν λατρεύειν κυρίῳ ἕλεσθε ὑμῖν ἑαυτοῖς σήμερον τίνι λατρεύσητε εἴτε τοῖς θεοῖς τῶν πατέρων ὑμῶν τοῖς ἐν τῷ πέραν τοῦ ποταμοῦ εἴτε τοῖς θεοῖς τῶν αμορραίων ἐν οἷς ὑμεῖς κατοικεῖτε ἐπὶ τῆς γῆς αὐτῶν ἐγὼ δὲ καὶ ἡ οἰκία μου λατρεύσομεν κυρίῳ ὅτι ἅγιός ἐστιν
24.16 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ λαὸς εἶπεν μὴ γένοιτο ἡμῖν καταλιπεῖν κύριον ὥστε λατρεύειν θεοῖς ἑτέροις
24.17 κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν αὐτὸς θεός ἐστιν αὐτὸς ἀνήγαγεν ἡμᾶς καὶ τοὺς πατέρας ἡμῶν ἐξ αἰγύπτου καὶ διεφύλαξεν ἡμᾶς ἐν πάσῃ τῇ ὁδῷ ᾗ ἐπορεύθημεν ἐν αὐτῇ καὶ ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν οὓς παρήλθομεν δι' αὐτῶν
24.18 καὶ ἐξέβαλεν κύριος τὸν αμορραῖον καὶ πάντα τὰ ἔθνη τὰ κατοικοῦντα τὴν γῆν ἀπὸ προσώπου ἡμῶν ἀλλὰ καὶ ἡμεῖς λατρεύσομεν κυρίῳ οὗτος γὰρ θεὸς ἡμῶν ἐστιν
24.19 καὶ εἶπεν ἰησοῦς πρὸς τὸν λαόν οὐ μὴ δύνησθε λατρεύειν κυρίῳ ὅτι θεὸς ἅγιός ἐστιν καὶ ζηλώσας οὗτος οὐκ ἀνήσει ὑμῶν τὰ ἁμαρτήματα καὶ τὰ ἀνομήματα ὑμῶν
24.20 ἡνίκα ἐὰν ἐγκαταλίπητε κύριον καὶ λατρεύσητε θεοῖς ἑτέροις καὶ ἐπελθὼν κακώσει ὑμᾶς καὶ ἐξαναλώσει ὑμᾶς ἀνθ' ὧν εὖ ἐποίησεν ὑμᾶς
24.21 καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς ἰησοῦν οὐχί ἀλλὰ κυρίῳ λατρεύσομεν
24.22 καὶ εἶπεν ἰησοῦς πρὸς τὸν λαόν μάρτυρες ὑμεῖς καθ' ὑμῶν ὅτι ὑμεῖς ἐξελέξασθε κύριον λατρεύειν αὐτῷ
24.23 καὶ νῦν περιέλεσθε τοὺς θεοὺς τοὺς ἀλλοτρίους τοὺς ἐν ὑμῖν καὶ εὐθύνατε τὴν καρδίαν ὑμῶν πρὸς κύριον θεὸν ισραηλ
24.24 καὶ εἶπεν ὁ λαὸς πρὸς ἰησοῦν κυρίῳ λατρεύσομεν καὶ τῆς φωνῆς αὐτοῦ ἀκουσόμεθα
24.25 καὶ διέθετο ἰησοῦς διαθήκην πρὸς τὸν λαὸν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ νόμον καὶ κρίσιν ἐν σηλω ἐνώπιον τῆς σκηνῆς τοῦ θεοῦ ισραηλ
24.26 καὶ ἔγραψεν τὰ ῥήματα ταῦτα εἰς βιβλίον νόμον τοῦ θεοῦ καὶ ἔλαβεν λίθον μέγαν καὶ ἔστησεν αὐτὸν ἰησοῦς ὑπὸ τὴν τερέμινθον ἀπέναντι κυρίου
24.27 καὶ εἶπεν ἰησοῦς πρὸς τὸν λαόν ἰδοὺ ὁ λίθος οὗτος ἔσται ἐν ὑμῖν εἰς μαρτύριον ὅτι αὐτὸς ἀκήκοεν πάντα τὰ λεχθέντα αὐτῷ ὑπὸ κυρίου ὅ τι ἐλάλησεν πρὸς ἡμᾶς σήμερον καὶ ἔσται οὗτος ἐν ὑμῖν εἰς μαρτύριον ἐπ' ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν ἡνίκα ἐὰν ψεύσησθε κυρίῳ τῷ θεῷ μου
24.28 καὶ ἀπέστειλεν ἰησοῦς τὸν λαόν καὶ ἐπορεύθησαν ἕκαστος εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ
24.29 καὶ ἐγένετο μετ' ἐκεῖνα καὶ ἀπέθανεν ἰησοῦς υἱὸς ναυη δοῦλος κυρίου ἑκατὸν δέκα ἐτῶν
24.30 καὶ ἔθαψαν αὐτὸν πρὸς τοῖς ὁρίοις τοῦ κλήρου αὐτοῦ ἐν θαμναθασαχαρα ἐν τῷ ὄρει τῷ εφραιμ ἀπὸ βορρᾶ τοῦ ὄρους γαας
24.31 καὶ ἐλάτρευσεν ισραηλ τῷ κυρίῳ πάσας τὰς ἡμέρας ἰησοῦ καὶ πάσας τὰς ἡμέρας τῶν πρεσβυτέρων ὅσοι ἐφείλκυσαν τὸν χρόνον μετὰ ἰησοῦ καὶ ὅσοι εἴδοσαν πάντα τὰ ἔργα κυρίου ὅσα ἐποίησεν τῷ ισραηλ ἐκεῖ ἔθηκαν μετ' αὐτοῦ εἰς τὸ μνῆμα εἰς ὃ ἔθαψαν αὐτὸν ἐκεῖ τὰς μαχαίρας τὰς πετρίνας ἐν αἷς περιέτεμεν τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐν γαλγαλοις ὅτε ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἐξ αἰγύπτου καθὰ συνέταξεν αὐτοῖς κύριος καὶ ἐκεῖ εἰσιν ἕως τῆς σήμερον ἡμέρας
24.32 καὶ τὰ ὀστᾶ ιωσηφ ἀνήγαγον οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐξ αἰγύπτου καὶ κατώρυξαν ἐν σικιμοις ἐν τῇ μερίδι τοῦ ἀγροῦ οὗ ἐκτήσατο ιακωβ παρὰ τῶν αμορραίων τῶν κατοικούντων ἐν σικιμοις ἀμνάδων ἑκατὸν καὶ ἔδωκεν αὐτὴν ιωσηφ ἐν μερίδι
24.33 καὶ ἐγένετο μετὰ ταῦτα καὶ ελεαζαρ υἱὸς ααρων ὁ ἀρχιερεὺς ἐτελεύτησεν καὶ ἐτάφη ἐν γαβααθ φινεες τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ ἣν ἔδωκεν αὐτῷ ἐν τῷ ὄρει τῷ εφραιμ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ λαβόντες οἱ υἱοὶ ισραηλ τὴν κιβωτὸν τοῦ θεοῦ περιεφέροσαν ἐν ἑαυτοῖς καὶ φινεες ἱεράτευσεν ἀντὶ ελεαζαρ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ἕως ἀπέθανεν καὶ κατωρύγη ἐν γαβααθ τῇ ἑαυτοῦ οἱ δὲ υἱοὶ ισραηλ ἀπήλθοσαν ἕκαστος εἰς τὸν τόπον αὐτῶν καὶ εἰς τὴν ἑαυτῶν πόλιν καὶ ἐσέβοντο οἱ υἱοὶ ισραηλ τὴν ἀστάρτην καὶ ασταρωθ καὶ τοὺς θεοὺς τῶν ἐθνῶν τῶν κύκλῳ αὐτῶν καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος εἰς χεῖρας εγλωμ τῷ βασιλεῖ μωαβ καὶ ἐκυρίευσεν αὐτῶν ἔτη δέκα ὀκτώ
24.1 kai synehgagen iehsoys pasas phylas israehl eis sehloh kai synekalesen toys presbyteroys aytohn kai toys grammateis aytohn kai toys dikastas aytohn kai estehsen aytoys apenanti toy theoy
24.2 kai eipen iehsoys pros panta ton laon tade legei kyrios o theos israehl peran toy potamoy katohkehsan oi pateres ymohn to ap' archehs thara o patehr abraam kai o patehr nachohr kai elatreysan theois eterois
24.3 kai elabon ton patera ymohn ton abraam ek toy peran toy potamoy kai ohdehgehsa ayton en paseh teh geh kai eplehthyna aytoy sperma kai edohka aytoh ton isaak
24.4 kai toh isaak ton iakohb kai ton ehsay kai edohka toh ehsay to oros to sehir klehronomehsai aytoh kai iakohb kai oi yioi aytoy katebehsan eis aigypton kai egenonto ekei eis ethnos mega kai poly kai krataion
24.5 kai ekakohsan aytoys oi aigyptioi kai epataxen kyrios tehn aigypton en ois epoiehsen aytois kai meta tayta exehgagen ymas
24.6 ex aigyptoy kai eisehlthate eis tehn thalassan tehn erythran kai katediohxan oi aigyptioi opisoh tohn paterohn ymohn en armasin kai en ippois eis tehn thalassan tehn erythran
24.7 kai aneboehsamen pros kyrion kai edohken nephelehn kai gnophon ana meson ehmohn kai ana meson tohn aigyptiohn kai epehgagen ep' aytoys tehn thalassan kai ekalypsen aytoys kai eidosan oi ophthalmoi ymohn osa epoiehsen kyrios en geh aigyptoh kai ehte en teh erehmoh ehmeras pleioys
24.8 kai ehgagen ymas eis gehn amorraiohn tohn katoikoyntohn peran toy iordanoy kai paretaxanto ymin kai paredohken aytoys kyrios eis tas cheiras ymohn kai kateklehronomehsate tehn gehn aytohn kai exohlethreysate aytoys apo prosohpoy ymohn
24.9 kai anesteh balak o toy sepphohr basileys mohab kai paretaxato toh israehl kai aposteilas ekalesen ton balaam arasasthai ymin
24.10 kai oyk ehthelehsen kyrios o theos soy apolesai se kai eylogian eylogehsen ymas kai exeilato ymas ek cheirohn aytohn kai paredohken aytoys
24.11 kai diebehte ton iordanehn kai paregenehthehte eis ierichoh kai epolemehsan pros ymas oi katoikoyntes ierichoh o amorraios kai o chananaios kai o pherezaios kai o eyaios kai o ieboysaios kai o chettaios kai o gergesaios kai paredohken aytoys kyrios eis tas cheiras ymohn
24.12 kai exapesteilen proteran ymohn tehn sphehkian kai exebalen aytoys apo prosohpoy ymohn dohdeka basileis tohn amorraiohn oyk en teh romphaia soy oyde en toh toxoh soy
24.13 kai edohken ymin gehn eph' ehn oyk ekopiasate ep' aytehs kai poleis as oyk ohkodomehsate kai katohkisthehte en aytais kai ampelohnas kai elaiohnas oys oyk ephyteysate ymeis edesthe
24.14 kai nyn phobehthehte kyrion kai latreysate aytoh en eythytehti kai en dikaiosyneh kai perielesthe toys theoys toys allotrioys ois elatreysan oi pateres ymohn en toh peran toy potamoy kai en aigyptoh kai latreyete kyrioh
24.15 ei de meh areskei ymin latreyein kyrioh elesthe ymin eaytois sehmeron tini latreysehte eite tois theois tohn paterohn ymohn tois en toh peran toy potamoy eite tois theois tohn amorraiohn en ois ymeis katoikeite epi tehs gehs aytohn egoh de kai eh oikia moy latreysomen kyrioh oti agios estin
24.16 kai apokritheis o laos eipen meh genoito ehmin katalipein kyrion ohste latreyein theois eterois
24.17 kyrios o theos ehmohn aytos theos estin aytos anehgagen ehmas kai toys pateras ehmohn ex aigyptoy kai diephylaxen ehmas en paseh teh odoh eh eporeythehmen en ayteh kai en pasin tois ethnesin oys parehlthomen di' aytohn
24.18 kai exebalen kyrios ton amorraion kai panta ta ethneh ta katoikoynta tehn gehn apo prosohpoy ehmohn alla kai ehmeis latreysomen kyrioh oytos gar theos ehmohn estin
24.19 kai eipen iehsoys pros ton laon oy meh dynehsthe latreyein kyrioh oti theos agios estin kai zehlohsas oytos oyk anehsei ymohn ta amartehmata kai ta anomehmata ymohn
24.20 ehnika ean egkatalipehte kyrion kai latreysehte theois eterois kai epelthohn kakohsei ymas kai exanalohsei ymas anth' ohn ey epoiehsen ymas
24.21 kai eipen o laos pros iehsoyn oychi alla kyrioh latreysomen
24.22 kai eipen iehsoys pros ton laon martyres ymeis kath' ymohn oti ymeis exelexasthe kyrion latreyein aytoh
24.23 kai nyn perielesthe toys theoys toys allotrioys toys en ymin kai eythynate tehn kardian ymohn pros kyrion theon israehl
24.24 kai eipen o laos pros iehsoyn kyrioh latreysomen kai tehs phohnehs aytoy akoysometha
24.25 kai dietheto iehsoys diathehkehn pros ton laon en teh ehmera ekeineh kai edohken aytoh nomon kai krisin en sehloh enohpion tehs skehnehs toy theoy israehl
24.26 kai egrapsen ta rehmata tayta eis biblion nomon toy theoy kai elaben lithon megan kai estehsen ayton iehsoys ypo tehn tereminthon apenanti kyrioy
24.27 kai eipen iehsoys pros ton laon idoy o lithos oytos estai en ymin eis martyrion oti aytos akehkoen panta ta lechthenta aytoh ypo kyrioy o ti elalehsen pros ehmas sehmeron kai estai oytos en ymin eis martyrion ep' eschatohn tohn ehmerohn ehnika ean pseysehsthe kyrioh toh theoh moy
24.28 kai apesteilen iehsoys ton laon kai eporeythehsan ekastos eis ton topon aytoy
24.29 kai egeneto met' ekeina kai apethanen iehsoys yios nayeh doylos kyrioy ekaton deka etohn
24.30 kai ethapsan ayton pros tois oriois toy klehroy aytoy en thamnathasachara en toh orei toh ephraim apo borra toy oroys gaas
24.31 kai elatreysen israehl toh kyrioh pasas tas ehmeras iehsoy kai pasas tas ehmeras tohn presbyterohn osoi epheilkysan ton chronon meta iehsoy kai osoi eidosan panta ta erga kyrioy osa epoiehsen toh israehl ekei ethehkan met' aytoy eis to mnehma eis o ethapsan ayton ekei tas machairas tas petrinas en ais perietemen toys yioys israehl en galgalois ote exehgagen aytoys ex aigyptoy katha synetaxen aytois kyrios kai ekei eisin eohs tehs sehmeron ehmeras
24.32 kai ta osta iohsehph anehgagon oi yioi israehl ex aigyptoy kai katohryxan en sikimois en teh meridi toy agroy oy ektehsato iakohb para tohn amorraiohn tohn katoikoyntohn en sikimois amnadohn ekaton kai edohken aytehn iohsehph en meridi
24.33 kai egeneto meta tayta kai eleazar yios aarohn o archiereys eteleytehsen kai etapheh en gabaath phinees toy yioy aytoy ehn edohken aytoh en toh orei toh ephraim en ekeineh teh ehmera labontes oi yioi israehl tehn kibohton toy theoy periepherosan en eaytois kai phinees ierateysen anti eleazar toy patros aytoy eohs apethanen kai katohrygeh en gabaath teh eaytoy oi de yioi israehl apehlthosan ekastos eis ton topon aytohn kai eis tehn eaytohn polin kai esebonto oi yioi israehl tehn astartehn kai astarohth kai toys theoys tohn ethnohn tohn kykloh aytohn kai paredohken aytoys kyrios eis cheiras eglohm toh basilei mohab kai ekyrieysen aytohn eteh deka oktoh
24.1 וַיֶּאֶסֹף יְהֹושֻׁעַ אֶת־כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
24.2 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־כָּל־הָעָם כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבֹותֵיכֶם מֵעֹולָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחֹור וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃
24.3 וָאֶקַּח אֶת־אֲבִיכֶם אֶת־אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאֹולֵךְ אֹותֹו בְּכָל־אֶרֶץ כְּנָעַן [וָאֶרֶב כ] (וָאַרְבֶּה ק) אֶת־זַרְעֹו וָאֶתֶּן־לֹו אֶת־יִצְחָק׃
24.4 וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת־הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אֹותֹו וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם׃
24.5 וָאֶשְׁלַח אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן וָאֶגֹּף אֶת־מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבֹּו וְאַחַר הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם׃
24.6 וָאֹוצִיא אֶת־אֲבֹותֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבֹותֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם־סוּף׃
24.7 וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהוָה וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם ׀ וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת־הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים׃
24.8 [וָאָבִאָה כ] (וָאָבִיא ק) אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיֹּושֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אֹותָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת־אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם׃
24.9 וַיָּקָם בָּלָק בֶּן־צִפֹּור מֶלֶךְ מֹואָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן־בְּעֹור לְקַלֵּל אֶתְכֶם׃
24.10 וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם וַיְבָרֶךְ בָּרֹוךְ אֶתְכֶם וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדֹו׃
24.11 וַתַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל־יְרִיחֹו וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי־יְרִיחֹו הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אֹותָם בְּיֶדְכֶם׃
24.12 וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת־הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אֹותָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ׃
24.13 וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ ׀ אֲשֶׁר לֹא־יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא־בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים׃
24.14 וְעַתָּה יְראוּ אֶת־יְהוָה וְעִבְדוּ אֹתֹו בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת־אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבֹותֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת־יְהוָה׃
24.15 וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת־יְהוָה בַּחֲרוּ לָכֶם הַיֹּום אֶת־מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת־אֱלֹהִים אֲשֶׁר־עָבְדוּ אֲבֹותֵיכֶם אֲשֶׁר [בְּעֵבֶר כ] (מֵעֵבֶר ק) הַנָּהָר וְאִם אֶת־אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת־יְהוָה׃ פ
24.16 וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת־יְהוָה לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃
24.17 כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת־אֲבֹותֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת־הָאֹתֹות הַגְּדֹלֹות הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם׃
24.18 וַיְגָרֶשׁ יְהוָה אֶת־כָּל־הָעַמִּים וְאֶת־הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ גַּם־אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת־יְהוָה כִּי־הוּא אֱלֹהֵינוּ׃ ס
24.19 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת־יְהוָה כִּי־אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא אֵל־קַנֹּוא הוּא לֹא־יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם׃
24.20 כִּי תַעַזְבוּ אֶת־יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֵיטִיב לָכֶם׃
24.21 וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־יְהֹושֻׁעַ לֹא כִּי אֶת־יְהוָה נַעֲבֹד׃
24.22 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הָעָם עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי־אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת־יְהוָה לַעֲבֹד אֹותֹו וַיֹּאמְרוּ עֵדִים׃
24.23 וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת־לְבַבְכֶם אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
24.24 וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־יְהֹושֻׁעַ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקֹולֹו נִשְׁמָע׃
24.25 וַיִּכְרֹת יְהֹושֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיֹּום הַהוּא וַיָּשֶׂם לֹו חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם׃
24.26 וַיִּכְתֹּב יְהֹושֻׁעַ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תֹּורַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדֹולָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְהוָה׃ ס
24.27 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־כָּל־הָעָם הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה־בָּנוּ לְעֵדָה כִּי־הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל־אִמְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּן־תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם׃
24.28 וַיְשַׁלַּח יְהֹושֻׁעַ אֶת־הָעָם אִישׁ לְנַחֲלָתֹו׃ פ
24.29 וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן־מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים׃
24.30 וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו בִּגְבוּל נַחֲלָתֹו בְּתִמְנַת־סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר־אֶפְרָיִם מִצְּפֹון לְהַר־גָּעַשׁ ׃
24.31 וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת־יְהוָה כֹּל יְמֵי יְהֹושֻׁעַ וְכֹל ׀ יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהֹושֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃
24.32 וְאֶת־עַצְמֹות יֹוסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל ׀ מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי־חֲמֹור אֲבִי־שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי־יֹוסֵף לְנַחֲלָה׃
24.33 וְאֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנֹו אֲשֶׁר נִתַּן־לֹו בְּהַר אֶפְרָיִם׃
24.1 wajaeAaesop jHowxxuOa Aaet-kaal-xxibTej jixraaAel xxkaemaaH wajiqraaA lziqnej jixraaAel wlraaAxxaajw wlxxopTaajw wlxxoTraajw wajitjacbw lipnej HaaAaeloHijm׃
24.2 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-kaal-HaaOaam koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel bOebaer HanaaHaar jaaxxbw Aabowtejkaem meOowlaam taerah Aabij AabraaHaam waAabij naahowr wajaOabdw AaeloHijm Aaherijm׃
24.3 waaAaeqah Aaet-Aabijkaem Aaet-AabraaHaam meOebaer HanaaHaar waaAowlek Aowtow bkaal-Aaeraec knaaOan [waaAaeraeb k] (waaAarbaeH q) Aaet-zarOow waaAaetaen-low Aaet-jichaaq׃
24.4 waaAaeten ljichaaq Aaet-jaOaqob wAaet-Oexaaw waaAaeten lOexaaw Aaet-Har xeOijr laaraexxaet Aowtow wjaOaqob wbaanaajw jaardw micraajim׃
24.5 waaAaexxlah Aaet-moxxaeH wAaet-AaHaron waaAaegop Aaet-micrajim kaAaxxaer Oaaxijtij bqirbow wAahar HowceAtij Aaetkaem׃
24.6 waaAowcijA Aaet-Aabowtejkaem mimicrajim wataaboAw HajaamaaH wajirdpw micrajim Aaharej Aabowtejkaem braekaeb wbpaaraaxxijm jam-swp׃
24.7 wajicOaqw Aael-jHwaaH wajaaxaem maAapel bejnejkaem wbejn Hamicrijm wajaabeA Oaalaajw Aaet-Hajaam wajkaseHw watirAaejnaaH Oejnejkaem Aet Aaxxaer-Oaaxijtij bmicraajim watexxbw bamidbaar jaamijm rabijm׃
24.8 [waaAaabiAaaH k] (waaAaabijA q) Aaetkaem Aael-Aaeraec HaaAaemorij Hajowxxeb bOebaer Hajarden wajilaahamw Aitkaem waaAaeten Aowtaam bjaedkaem watijrxxw Aaet-Aarcaam waaAaxxmijdem mipnejkaem׃
24.9 wajaaqaam baalaaq baen-cipowr maelaek mowAaab wajilaahaem bjixraaAel wajixxlah wajiqraaA lbilOaam baen-bOowr lqalel Aaetkaem׃
24.10 wloA Aaabijtij lixxmoOa lbilOaam wajbaaraek baarowk Aaetkaem waaAacil Aaetkaem mijaadow׃
24.11 wataOabrw Aaet-Hajarden wataaboAw Aael-jrijhow wajilaahamw baakaem baOalej-jrijhow HaaAaemorij wHaprizij wHaknaOanij wHahitij wHagirgaaxxij Hahiwij wHajbwsij waaAaeten Aowtaam bjaedkaem׃
24.12 waaAaexxlah lipnejkaem Aaet-HacirOaaH watgaaraexx Aowtaam mipnejkaem xxnej malkej HaaAaemorij loA bharbkaa wloA bqaxxtaekaa׃
24.13 waaAaeten laakaem Aaeraec Aaxxaer loA-jaagaOtaa baaH wOaarijm Aaxxaer loA-bnijtaem watexxbw baaHaem kraamijm wzejtijm Aaxxaer loA-nTaOtaem Aataem Aoklijm׃
24.14 wOataaH jrAw Aaet-jHwaaH wOibdw Aotow btaamijm wbaeAaemaet wHaasijrw Aaet-AaeloHijm Aaxxaer Oaabdw Aabowtejkaem bOebaer HanaaHaar wbmicrajim wOibdw Aaet-jHwaaH׃
24.15 wAim raO bOejnejkaem laOabod Aaet-jHwaaH baharw laakaem Hajowm Aaet-mij taOabodwn Aim Aaet-AaeloHijm Aaxxaer-Oaabdw Aabowtejkaem Aaxxaer [bOebaer k] (meOebaer q) HanaaHaar wAim Aaet-AaeloHej HaaAaemorij Aaxxaer Aataem joxxbijm bAarcaam wAaanokij wbejtij naOabod Aaet-jHwaaH׃ p
24.16 wajaOan HaaOaam wajoAmaer haalijlaaH laanw meOazob Aaet-jHwaaH laOabod AaeloHijm Aaherijm׃
24.17 kij jHwaaH AaeloHejnw HwA HamaOalaeH Aotaanw wAaet-Aabowtejnw meAaeraec micrajim mibejt Oabaadijm waAaxxaer OaaxaaH lOejnejnw Aaet-HaaAotowt Hagdolowt HaaAelaeH wajixxmrenw bkaal-Hadaeraek Aaxxaer Haalaknw baaH wbkol HaaOamijm Aaxxaer Oaabarnw bqirbaam׃
24.18 wajgaaraexx jHwaaH Aaet-kaal-HaaOamijm wAaet-HaaAaemorij joxxeb HaaAaaraec mipaanejnw gam-Aanahnw naOabod Aaet-jHwaaH kij-HwA AaeloHejnw׃ s
24.19 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-HaaOaam loA twklw laOabod Aaet-jHwaaH kij-AaeloHijm qdoxxijm HwA Ael-qanowA HwA loA-jixaaA lpixxOakaem wlhaToAwtejkaem׃
24.20 kij taOazbw Aaet-jHwaaH waOabadtaem AaeloHej nekaar wxxaab wHeraO laakaem wkilaaH Aaetkaem Aaharej Aaxxaer-HejTijb laakaem׃
24.21 wajoAmaer HaaOaam Aael-jHowxxuOa loA kij Aaet-jHwaaH naOabod׃
24.22 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-HaaOaam Oedijm Aataem baakaem kij-Aataem bhartaem laakaem Aaet-jHwaaH laOabod Aowtow wajoAmrw Oedijm׃
24.23 wOataaH Haasijrw Aaet-AaeloHej Hanekaar Aaxxaer bqirbkaem wHaTw Aaet-lbabkaem Aael-jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃
24.24 wajoAmrw HaaOaam Aael-jHowxxuOa Aaet-jHwaaH AaeloHejnw naOabod wbqowlow nixxmaaO׃
24.25 wajikrot jHowxxuOa brijt laaOaam bajowm HaHwA wajaaxaem low hoq wmixxpaaT bixxkaem׃
24.26 wajiktob jHowxxuOa Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH bsepaer towrat AaeloHijm wajiqah Aaebaen gdowlaaH wajqijmaeHaa xxaam tahat HaaAalaaH Aaxxaer bmiqdaxx jHwaaH׃ s
24.27 wajoAmaer jHowxxuOa Aael-kaal-HaaOaam HineH HaaAaebaen HazoAt tiHjaeH-baanw lOedaaH kij-HijA xxaamOaaH Aet kaal-Aimrej jHwaaH Aaxxaer dibaer Oimaanw wHaajtaaH baakaem lOedaaH paen-tkahaxxwn beAloHejkaem׃
24.28 wajxxalah jHowxxuOa Aaet-HaaOaam Aijxx lnahalaatow׃ p
24.29 wajHij Aaharej Hadbaarijm HaaAelaeH wajaamaat jHowxxuOa bin-nwn Oaebaed jHwaaH baen-meAaaH waaOaexaer xxaanijm׃
24.30 wajiqbrw Aotow bigbwl nahalaatow btimnat-saerah Aaxxaer bHar-Aaepraajim micpown lHar-gaaOaxx ׃
24.31 wajaOabod jixraaAel Aaet-jHwaaH kol jmej jHowxxuOa wkol jmej Hazqenijm Aaxxaer HaeAaerijkw jaamijm Aaharej jHowxxuOa waAaxxaer jaadOw Aet kaal-maOaxeH jHwaaH Aaxxaer OaaxaaH ljixraaAel׃
24.32 wAaet-Oacmowt jowsep Aaxxaer-HaeOaelw bnej-jixraaAel mimicrajim qaabrw bixxkaem bhaelqat HaxaadaeH Aaxxaer qaanaaH jaOaqob meAet bnej-hamowr Aabij-xxkaem bmeAaaH qxijTaaH wajiHjw libnej-jowsep lnahalaaH׃
24.33 wAaelOaazaar baen-AaHaron met wajiqbrw Aotow bgibOat pijnhaas bnow Aaxxaer nitan-low bHar Aaepraajim׃
24.1 ויאסף יהושע את־כל־שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים׃
24.2 ויאמר יהושע אל־כל־העם כה־אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים׃
24.3 ואקח את־אביכם את־אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל־ארץ כנען [וארב כ] (וארבה ק) את־זרעו ואתן־לו את־יצחק׃
24.4 ואתן ליצחק את־יעקב ואת־עשו ואתן לעשו את־הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃
24.5 ואשלח את־משה ואת־אהרן ואגף את־מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם׃
24.6 ואוציא את־אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים־סוף׃
24.7 ויצעקו אל־יהוה וישם מאפל ביניכם ׀ ובין המצרים ויבא עליו את־הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר־עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים׃
24.8 [ואבאה כ] (ואביא ק) אתכם אל־ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את־ארצם ואשמידם מפניכם׃
24.9 ויקם בלק בן־צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן־בעור לקלל אתכם׃
24.10 ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו׃
24.11 ותעברו את־הירדן ותבאו אל־יריחו וילחמו בכם בעלי־יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם׃
24.12 ואשלח לפניכם את־הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך׃
24.13 ואתן לכם ארץ ׀ אשר לא־יגעת בה וערים אשר לא־בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא־נטעתם אתם אכלים׃
24.14 ועתה יראו את־יהוה ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את־אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את־יהוה׃
24.15 ואם רע בעיניכם לעבד את־יהוה בחרו לכם היום את־מי תעבדון אם את־אלהים אשר־עבדו אבותיכם אשר [בעבר כ] (מעבר ק) הנהר ואם את־אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את־יהוה׃ פ
24.16 ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את־יהוה לעבד אלהים אחרים׃
24.17 כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת־אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את־האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל־הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם׃
24.18 ויגרש יהוה את־כל־העמים ואת־האמרי ישב הארץ מפנינו גם־אנחנו נעבד את־יהוה כי־הוא אלהינו׃ ס
24.19 ויאמר יהושע אל־העם לא תוכלו לעבד את־יהוה כי־אלהים קדשים הוא אל־קנוא הוא לא־ישא לפשעכם ולחטאותיכם׃
24.20 כי תעזבו את־יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר־היטיב לכם׃
24.21 ויאמר העם אל־יהושע לא כי את־יהוה נעבד׃
24.22 ויאמר יהושע אל־העם עדים אתם בכם כי־אתם בחרתם לכם את־יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים׃
24.23 ועתה הסירו את־אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את־לבבכם אל־יהוה אלהי ישראל׃
24.24 ויאמרו העם אל־יהושע את־יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע׃
24.25 ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם׃
24.26 ויכתב יהושע את־הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה׃ ס
24.27 ויאמר יהושע אל־כל־העם הנה האבן הזאת תהיה־בנו לעדה כי־היא שמעה את כל־אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן־תכחשון באלהיכם׃
24.28 וישלח יהושע את־העם איש לנחלתו׃ פ
24.29 ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן־נון עבד יהוה בן־מאה ועשר שנים׃
24.30 ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת־סרח אשר בהר־אפרים מצפון להר־געש ׃
24.31 ויעבד ישראל את־יהוה כל ימי יהושע וכל ׀ ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל־מעשה יהוה אשר עשה לישראל׃
24.32 ואת־עצמות יוסף אשר־העלו בני־ישראל ׀ ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני־חמור אבי־שכם במאה קשיטה ויהיו לבני־יוסף לנחלה׃
24.33 ואלעזר בן־אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן־לו בהר אפרים׃
24.1 wjAsp jHwxO At-kl-xbTj jxrAl xkmH wjqrA lzqnj jxrAl wlrAxjw wlxpTjw wlxTrjw wjtjcbw lpnj HAlHjm׃
24.2 wjAmr jHwxO Al-kl-HOm kH-Amr jHwH AlHj jxrAl bObr HnHr jxbw Abwtjkm mOwlm trh Abj AbrHm wAbj nhwr wjObdw AlHjm Ahrjm׃
24.3 wAqh At-Abjkm At-AbrHm mObr HnHr wAwlk Awtw bkl-Arc knOn [wArb k] (wArbH q) At-zrOw wAtn-lw At-jchq׃
24.4 wAtn ljchq At-jOqb wAt-Oxw wAtn lOxw At-Hr xOjr lrxt Awtw wjOqb wbnjw jrdw mcrjm׃
24.5 wAxlh At-mxH wAt-AHrn wAgp At-mcrjm kAxr Oxjtj bqrbw wAhr HwcAtj Atkm׃
24.6 wAwcjA At-Abwtjkm mmcrjm wtbAw HjmH wjrdpw mcrjm Ahrj Abwtjkm brkb wbprxjm jm-swp׃
24.7 wjcOqw Al-jHwH wjxm mApl bjnjkm wbjn Hmcrjm wjbA Oljw At-Hjm wjksHw wtrAjnH Ojnjkm At Axr-Oxjtj bmcrjm wtxbw bmdbr jmjm rbjm׃
24.8 [wAbAH k] (wAbjA q) Atkm Al-Arc HAmrj Hjwxb bObr Hjrdn wjlhmw Atkm wAtn Awtm bjdkm wtjrxw At-Arcm wAxmjdm mpnjkm׃
24.9 wjqm blq bn-cpwr mlk mwAb wjlhm bjxrAl wjxlh wjqrA lblOm bn-bOwr lqll Atkm׃
24.10 wlA Abjtj lxmO lblOm wjbrk brwk Atkm wAcl Atkm mjdw׃
24.11 wtObrw At-Hjrdn wtbAw Al-jrjhw wjlhmw bkm bOlj-jrjhw HAmrj wHprzj wHknOnj wHhtj wHgrgxj Hhwj wHjbwsj wAtn Awtm bjdkm׃
24.12 wAxlh lpnjkm At-HcrOH wtgrx Awtm mpnjkm xnj mlkj HAmrj lA bhrbk wlA bqxtk׃
24.13 wAtn lkm Arc Axr lA-jgOt bH wOrjm Axr lA-bnjtm wtxbw bHm krmjm wzjtjm Axr lA-nTOtm Atm Akljm׃
24.14 wOtH jrAw At-jHwH wObdw Atw btmjm wbAmt wHsjrw At-AlHjm Axr Obdw Abwtjkm bObr HnHr wbmcrjm wObdw At-jHwH׃
24.15 wAm rO bOjnjkm lObd At-jHwH bhrw lkm Hjwm At-mj tObdwn Am At-AlHjm Axr-Obdw Abwtjkm Axr [bObr k] (mObr q) HnHr wAm At-AlHj HAmrj Axr Atm jxbjm bArcm wAnkj wbjtj nObd At-jHwH׃ p
24.16 wjOn HOm wjAmr hljlH lnw mOzb At-jHwH lObd AlHjm Ahrjm׃
24.17 kj jHwH AlHjnw HwA HmOlH Atnw wAt-Abwtjnw mArc mcrjm mbjt Obdjm wAxr OxH lOjnjnw At-HAtwt Hgdlwt HAlH wjxmrnw bkl-Hdrk Axr Hlknw bH wbkl HOmjm Axr Obrnw bqrbm׃
24.18 wjgrx jHwH At-kl-HOmjm wAt-HAmrj jxb HArc mpnjnw gm-Anhnw nObd At-jHwH kj-HwA AlHjnw׃ s
24.19 wjAmr jHwxO Al-HOm lA twklw lObd At-jHwH kj-AlHjm qdxjm HwA Al-qnwA HwA lA-jxA lpxOkm wlhTAwtjkm׃
24.20 kj tOzbw At-jHwH wObdtm AlHj nkr wxb wHrO lkm wklH Atkm Ahrj Axr-HjTjb lkm׃
24.21 wjAmr HOm Al-jHwxO lA kj At-jHwH nObd׃
24.22 wjAmr jHwxO Al-HOm Odjm Atm bkm kj-Atm bhrtm lkm At-jHwH lObd Awtw wjAmrw Odjm׃
24.23 wOtH Hsjrw At-AlHj Hnkr Axr bqrbkm wHTw At-lbbkm Al-jHwH AlHj jxrAl׃
24.24 wjAmrw HOm Al-jHwxO At-jHwH AlHjnw nObd wbqwlw nxmO׃
24.25 wjkrt jHwxO brjt lOm bjwm HHwA wjxm lw hq wmxpT bxkm׃
24.26 wjktb jHwxO At-Hdbrjm HAlH bspr twrt AlHjm wjqh Abn gdwlH wjqjmH xm tht HAlH Axr bmqdx jHwH׃ s
24.27 wjAmr jHwxO Al-kl-HOm HnH HAbn HzAt tHjH-bnw lOdH kj-HjA xmOH At kl-Amrj jHwH Axr dbr Omnw wHjtH bkm lOdH pn-tkhxwn bAlHjkm׃
24.28 wjxlh jHwxO At-HOm Ajx lnhltw׃ p
24.29 wjHj Ahrj Hdbrjm HAlH wjmt jHwxO bn-nwn Obd jHwH bn-mAH wOxr xnjm׃
24.30 wjqbrw Atw bgbwl nhltw btmnt-srh Axr bHr-Aprjm mcpwn lHr-gOx ׃
24.31 wjObd jxrAl At-jHwH kl jmj jHwxO wkl jmj Hzqnjm Axr HArjkw jmjm Ahrj jHwxO wAxr jdOw At kl-mOxH jHwH Axr OxH ljxrAl׃
24.32 wAt-Ocmwt jwsp Axr-HOlw bnj-jxrAl mmcrjm qbrw bxkm bhlqt HxdH Axr qnH jOqb mAt bnj-hmwr Abj-xkm bmAH qxjTH wjHjw lbnj-jwsp lnhlH׃
24.33 wAlOzr bn-AHrn mt wjqbrw Atw bgbOt pjnhs bnw Axr ntn-lw bHr Aprjm׃
24.1 Congregavitque Iosue omnes tribus Israel in Sichem et vocavit maiores natu ac principes et iudices et praefectos, steteruntque in conspectu Dei;
24.2 et ad totum populum sic locutus est: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Trans fluvium habitaverunt patres vestri ab initio, Thare pater Abraham et Nachor, servieruntque diis alienis.
24.3 Tuli ergo patrem vestrum Abraham de Mesopotamiae finibus et adduxi eum per totam terram Chanaan multiplicavique semen eius.
24.4 Et dedi ei Isaac illique rursum dedi Iacob et Esau; e quibus Esau dedi montem Seir ad possidendum, Iacob vero et filii eius descenderunt in Aegyptum.
24.5 Misique Moysen et Aaron et percussi Aegyptum signis, quae feci in medio eius, et postea eduxi vos.
24.6 Eduxique patres vestros de Aegypto, et venistis ad mare. Persecutique sunt Aegyptii patres vestros cum curribus et equitatu usque ad mare Rubrum.
24.7 Clamaverunt autem ad Dominum, qui posuit tenebras inter vos et Aegyptios et adduxit super eos mare et operuit illos. Viderunt oculi vestri, quae in Aegypto fecerim; et habitastis in solitudine multo tempore.
24.8 Et introduxi vos ad terram Amorraei, qui habitabat trans Iordanem; cumque pugnarent contra vos, tradidi eos in manus vestras, et occupastis terram eorum atque interfecistis illos.
24.9 Surrexit autem Balac filius Sephor rex Moab et pugnavit contra Israelem; misitque et vocavit Balaam filium Beor, ut malediceret vobis.
24.10 Et ego nolui audire eum, sed e contrario benedixit vobis, et liberavi vos de manu eius.
24.11 Transistisque Iordanem et venistis ad Iericho; pugnaveruntque contra vos viri civitatis illius, Amorraeus et Pherezaeus et Chananaeus et Hetthaeus et Gergesaeus et Hevaeus et Iebusaeus; et tradidi illos in manus vestras.
24.12 Misique ante vos crabrones, et eiecerunt eos coram vobis — duos reges Amorraeorum — non in gladio nec in arcu tuo.
24.13 Dedique vobis terram, de qua non laborastis, et urbes, quas non aedificastis, et habitatis in eis, vineas et oliveta, quae non plantastis, et manducatis ex eis.
24.14 Nunc ergo timete Dominum et servite ei perfecto corde atque verissimo; et auferte deos, quibus servierunt patres vestri in Mesopotamia et in Aegypto, ac servite Domino.
24.15 Sin autem malum vobis videtur, ut Domino serviatis, eligite vobis hodie, cui servire vultis, utrum diis, quibus servierunt patres vestri in Mesopotamia, an diis Amorraeorum, in quorum terra habitatis. Ego autem et domus mea serviemus Domino ”.
24.16 Responditque populus et ait: “ Absit a nobis, ut relinquamus Dominum et serviamus diis alienis.
24.17 Dominus Deus noster ipse eduxit nos et patres nostros de terra Aegypti, de domo servitutis; fecitque videntibus nobis signa ingentia et custodivit nos in omni via, per quam ambulavimus, et in cunctis populis, per quos transivimus;
24.18 et eiecit universas gentes, Amorraeum habitatorem terrae, quam nos intravimus. Serviemus igitur etiam nos Domino, quia ipse est Deus noster ”.
24.19 Dixitque Iosue ad populum: “ Non poteritis servire Domino. Deus enim sanctus et Deus aemulator est nec ignoscet sceleribus vestris atque peccatis.
24.20 Si dimiseritis Dominum et servieritis diis alienis, convertet se et affliget vos atque subvertet, postquam vobis praestiterit bona ”.
24.21 Dixitque populus ad Iosue: “ Nequaquam, sed Domino serviemus ”.
24.22 Et Iosue ad populum: “ Testes, inquit, vos estis contra vos quia ipsi elegeritis vobis Dominum, ut serviatis ei ”. Responderuntque: “ Testes ”.
24.23 “ Nunc ergo, ait, auferte deos alienos de medio vestri et inclinate corda vestra ad Dominum, Deum Israel”.
24.24 Dixitque populus ad Iosue: “Domino Deo nostro serviemus; oboedientes erimus praeceptis eius ”.
24.25 Percussit igitur Iosue in die illo foedus populo et proposuit ei praecepta atque iudicia in Sichem.
24.26 Scripsitque verba haec in volumine legis Dei; et tulit lapidem pergrandem posuitque eum ibi subter quercum, quae erat in sanctuario Domini,
24.27 et dixit ad omnem populum: “ En lapis iste erit adversus vos in testimonium quia audivit omnia verba Domini, quae locutus est inter nos, ne forte postea negare velitis et mentiri Domino Deo vestro ”.
24.28 Dimisitque populum, singulos in possessionem suam.
24.29 Et post haec mortuus est Iosue filius Nun, servus Domini, centum decem annorum.
24.30 Sepelieruntque eum in finibus possessionis suae in Thamnathsare, quae sita est in monte Ephraim a septentrionali parte montis Gaas.
24.31 Servivitque Israel Domino cunctis diebus Iosue et seniorum, qui longo vixerunt tempore post Iosue et qui noverunt omnia opera Domini, quae fecerat Israel.
24.32 Ossa quoque Ioseph, quae tulerant filii Israel de Aegypto, sepelierunt in Sichem, in parte agri, quem emerat Iacob a filiis Hemmor patris Sichem centum argenteis, et fuit in possessionem filiorum Ioseph.
24.33 Eleazar quoque filius Aaron mortuus est; et sepelierunt eum in Gabaa Phinees filii eius, quae data est ei in monte Ephraim.
